1. הצדדים חלוקים בשאלת אופן המשך ההליך לאחר שניתנה הסכמת הצדדים לענין מתן חשבונות.
2. השאלה שהתעוררה בין הצדדים היא, האם ההליך מוצה עם הסעד של מתן החשבונות, למעט ההכרעה לעניין מהות החשבונות אשר הוגשו, או לחילופין, האם כגישת הנתבעת, הרי שסעד למתן חשבונות מוצה ולאחריו ככל שמבוקש , יש להגיש תביעה כספית.

לטענת התובע המדובר בשלב בלבד בהליך, אשר בסופו בכוונת התובעת להגיש תביעה כספית לאחר קבלת החשבונות, ויש לאפשר לה להגיש כתב תביעה מתוקן לאחר קבלתם.

1. הפסיקה הכירה באפשרות של הגשת תביעה למתן חשבונות באופן עצמאי, וכן באפשרות של הגשת תביעה למתן חשבונות הנלווית לה תביעה כספית.

כאשר המדובר בתביעה אשר נלווה לה סעד כספי , נפסק כי :

לא בכדי מתנהלת תביעה הכוללת סעד של מתן חשבונות בשני שלבים – הראשון על התובע להוכיח את זכאותו למתן החשבונות. בשני אם ניתנו החשבונות על התובע להוכיח את זכאותו לסעד כספי מכוחם (ענין בן שמחון, פסקה 6, רע"א 1296/14 צוקר נ' חברה לבין והשקעות בעמ). גם בעניינו אם יקבע בהמשך כי ארבל וונצר אכן זכאים לסעד של מתן חשבונות, כטענתם- הרי שיהיו בידיהם המסמכים הדרושים להן להוכחת הסעד הכספי שלו הם זכאים ".

בהקשר זה נפסק עוד כי אמנם, רגיל ומקובל, שתביעות מסוג זה תלווינה בחיוב כספי על יסוד החשבונות, וכי תוספת זו –

"...איננה אלא תוצאת ממושה של התרופה הנעוצה בחיוב לתת חשבונות. ואכן התרופה האחת היא היא המטרה האמיתית שנושא לנגד עיניו התובע בבקשו את התרופה האחרת".

תא (תא) 54476-03-15 עו"ד ליעד וטשטיין נ' עו"ד ד"ר שלמה כהן.

1. בענייננו, התביעה הוערכה כסעד כספי של 600,000 שח ובהתאם אף שולמה אגרה. עילת התביעה תוארה בכתב התביעה כאשר התובע טען כי הנתבעת פנתה אליו וגבתה ממנו תשלום עבור שחיטת בקר גם כאשר לא נזקק לשירותים אלה.

התובע טען בכתב התביעה כי מר כהן, מנהל הנתבעת ,באותו הזמן טען בפני התובע כי הוא חייב בתשלום זה וכי אם לא ישלם לו את הסכומים, תבוטל תעודת הכשרות של התובע ולא יאשרו לו את כשרות הבשר. עוד נטען כי התובע אשר אינו משפטן שילם לנתבעת באמצעות מר כהן אלפי שקלים בשנים הרלוונטיות, כאשר לא נזקק לכל שירותי שחיטה מן הנתבעת מתוך אמונה כי הדרישה נעשית כדין ומחוסר ברירה. לטענתו, כך נטען בכתב התביעה, בדיעבד התברר לו כי אין בסיס חוקי לדרישות תשלום שתאורו לעיל. בפרק הסעדים טוען התובע כי הוא זכאי לסעד של חשבונות אשר נגבו ממנו וכי הוא מעריך שנגבו ממנו שלא כדין סכום של 600,00 שח, ולכן לצרכי אגרה הוא מעמיד את תביעתו הכספית בשלב זה בסך של 600,000 שח.

1. בא כח הנתבעת הפנה לפרוטוקול מיום 18.3.2018 שם לטענתו נאמר על ידי בא כח התובעת כי התובע מבקש סעד של חשבונות בלבד, אולם בהמשך הפרוטוקול לשאלת בא כח הנתבעת לענין הסעד המתבקש השיב בא כח התובעת כי "אנו חושבים שבסוף התהליך יגיע לנו כסף מהנתבעת. אנו מבקשים לקבל חשבונות .. לדעתנו יגיע לנו כסף אבל אנו צריכים לבדוק את הענין לענין מתן חשבונות".

איני חושבת שיש באמירת בא כח התובע לפרוטוקול שנאמרה בהקשר מסוים, כדי לשנות מכתבי הטענות שנכתבו. אני מקבלת את הטענה כי התובע בחר להגיש את התביעה כתביעה למתן חשבונות וכי ניתן בתביעה סעד כספי משוער אשר ניתן יהיה לכמתו רק לאחר קבלת מלוא החשבונות.

1. עוד אציין כי הנתבעת עם הגשת כתב ההגנה הגישה בקשה למחיקה על הסף מחמת התיישנות בלבד ולא טענה כי יש מקום לדחות את התביעה על סף במישור הכספי.
2. אשר על כן, אני סבורה כי אין המדובר במקרה שבו התבקש סעד של מתן חשבונות בלבד כנטען על ידי הנתבעת, ויש לקבע כי על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן לאחר קבלת החשבונות.
3. בשים לב לכך שהתקבלה עמדת התובע ובשים לב לכך שהבקשה למתן חשבונות התקבלה (כפוף לטנת ההתיישנות ) הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך של 10,000 שח.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"א, 10 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כח הצדדים