לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד כמו גם בתגובת התובעת, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות ואנמק.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי ומבדיקה שנערכה במועד הדיון מול שאילתת המסירות במערכת נט המשפט עלה כי הנתבע קיבל את הזימון לדיון כדין. הדיון היה קבוע לשעה 9:30 וכשעה לאחר המועד שנקבע לדיון ואליו זומן הנתבע כדין – הוא עדיין לא התייצב. משכך, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

לא מצאתי בגוף הבקשה כל טעם מוצדק להימנעותו של הנתבע מהגעה לדיון במועד שנקבע לכך, ולא היה כל מקום לאי הבנה או טעות בהקשר זה. אי התייצבותו של הנתבע הובילו לבזבוז זמן שיפוטי יקר שפוגע בסופו של דבר בציבור הרחב הואיל והדיון שתוצאותיו תבוטלנה בהחלטתי זו בא על חשבון דיון אחר שיכול היה להתקיים באותה משבצת זמן. קיומו של הדיון גם הוביל לביטול זמן מיותר מצד התובעת עצמה.

לצד זאת, על מנת שלא לקפח את זכותו של הנתבע לכך שיהיה לו יומו בבית המשפט, ומאחר שלמצער על פני הדברים נראה כי קיימות בידיו טענות הגנה שראויות להישמע ולהתברר בהליך שיפוטי הוגן, אני סבורה כי יש בכל זאת מקום לקיים דיון בתביעה לגופה, במעמד שני הצדדים. במסגרת דיון זה, כל צד יוכל לשטוח טענותיו ובית המשפט יוכל להכריע במחלוקת באופן ראוי וצודק, מבלי לקפח זכותו של מי מן הצדדים לגישה לערכאה שיפוטית ולהליך הוגן.

משכך, על מנת שלא לקפח את טענות ההגנה של הנתבע לגופו של עניין מצד אחד, אך גם בשים לב להיעדר הצידוק להימנעותו של הנתבע מהתייצבות לדיון במועד שנקבע לכך ואשר אליו זומן כדין מצד שני, אני מורה על ביטולו של פסק הדין שניתן במעמד צד אחד בכפוף לכך שהנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 300 ₪, אותם ישלם הנתבע לתובעת תוך 30 ימים.

המזכירות תקבע את התיק לדיון בפני מותב תביעות קטנות, לפי סדרי ההקצאה הרגילים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ז, 06 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.