לפני בקשה לביטול עיקולים זמניים אשר הוטלו במסגרת החלטתי מיום 30.3.17 והמתייחסים לשתי המחאות אשר הופקדו בידיו של עורך הדין שי דרור, ב"כ המשיב.

טענות הצדדים

1. ברקע הבקשה לסעד זמני והבקשה לביטול הסעד הזמני, הסכם אשר נחתם בין הצדדים ביום 9.10.2016 ( להלן: "ההסכם"), ובמסגרתו מכר המבקש למשיבה את מלוא אחזקותיו בחברת קומפרסט בע"מ (להלן: "החברה"), המהוות 50% מההון המונפק והנפרע של החברה.

התמורה החוזית הועמדה על סך של 2,666,000 ₪, כאשר סך של 1,750,000 ₪ שולם בעת ההתקשרות.

יתרת התמורה אמורה הייתה להשתלם בשתי המחאות אשר נמסרו בנאמנות לידי עורך הדין שי דרור.

המחאה האחת על סך של 750,000 ₪ ליום 10.4.17 והאחרת על סך של 166,000 ₪ ליום 10.101.17.

המחאות אלו, הן-הן אלו אשר ביחס אליהן ניתן צו העיקול, ביחס אליו מתבקש כעת ביטולו.

2. לטענת המשיבה, הסכם זה נערך מבלי שבוצע הליך של גילוי נאות ובדיקה, על בסיס מצגים אותם הציג המבקש בפניה, ושעה שטען כי קיימת דחיפות של ממש בהשלמת ההתקשרות בלוח הזמנים אותו יזם.

3. במסגרת הבקשה להטלת עיקולים זמניים נטען על ידי המשיבה כי לאחר ההתקשרות, התברר כי הנתונים שסופקו לא היו נכונים וכי המצגים אשר הוצגו היו מצגי שווא.

כך לדוגמא נטען על ידי המשיבה כי התברר לה בדיעבד כי החברה נטלה הלוואות בשוק האפור בריבית שנתית של 3.5% לשנה אשר כלל לא נמצא להן זכר בספרים, כי קיים חוב בהיקף עצום למע"מ אשר אף הוא לא מצא ביטוי נכון בספרי הנהלת החשבונות, כי הוצגו מצגי שווא לעניין היקף החובות של החברה לגורמים שונים, הוצגו תחזיות שווא לעניין היקפי מכירות צפויים, הושמטו נתונים מתוך הדוחות והדוחות עצמם כוללים נתונים שאינם נתוני אמת.

4. בהינתן הוראות ההסכם, ביקשה המשיבה לקיים הליך בוררות בין הצדדים.

במקביל, ומכוח הוראות סעיף 16 לחוק הבוררות התשכ"ח 1968, הוגשה הבקשה לסעד זמני.

5. במסגרת הבקשה לביטול העיקולים נטען על ידי המבקש כי כל הטענות והנתונים אשר הועלו על ידי המשיבה במסגרת הבקשה, אין בהן ממש וכי הבקשה לסעד זמני כמו גם ההליך בכללותו, אינם אל ניסיון של המשיבה לקבל לידיה את מלוא חלקו במניות החברה ללא תמורה.

המבקש הפנה להוראות ההסכם עצמן במסגרתן נקבע, בין היתר, כי המשיבה ביצעה את כל הבדיקות והחקירות אותן בקשה לבצע, תוך ויתור מפורש על העלאת טענות לעניין זה.

עוד נטען כי עובדתית – ובניגוד לנטען בבקשה, אין המדובר בעסקת בזק אלא בהתנהלות אשר נמשכה בין הצדדים במשך תקופה ארוכה במסגרתה הוצגו בפני המשיבה כלל הנתונים.

לשיטת המבקש, הייתה המשיבה מעוניינת בעבר לרכוש את מניותיו בחברה בתמורה לתשלום סכום גבוה בהרבה מזה בו נרכשו בסופו של יום המניות במסגרת ההסכם, עובדה אשר מלמדת כי למעשה אין המדובר במי שרכשה את ההחברה אלא לאחר חקירה וגילוי.

הוסיף המבקש והפנה להליכים אותם ניהלה המשיבה מול השותף הנוסף בחברה, המלמדים על כוונתה האמיתית של המשיבה להשתלט על החברה בכללותה, ללא תמורה.

לבסוף טען המבקש כי מקום בו אין המשיבה מעוניינת בביטול ההתקשרות, אלא בקיום ההסכם, עליה לקיים את חיוביה במסגרת אותו הסכם לרבות תשלום כל התמורה.

6. ביום 23.4.17 התקיים דיון במסגרתו נחקרו המצהירים. בהמשך, הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

7. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לחקירות המצהירים והסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן;

8. בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984, שעניינה סעד זמני נקבע:

" (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או אדם אחר.

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

9. החלטת בית המשפט לעניין צווי מניעה זמניים היא פרי שיקול דעת שיפוטי. בבואו של בית המשפט לשקול מתן סעד זמני עליו לבחון, בין היתר, מהות הסעד המבוקש, סיכויי הצדדים להוכיח את טענותיהם (קיומה של זכות לכאורית של המבקשים לקבל את הסעדים המבוקשים על ידם) , מאזן הנוחות ,ניקיון כפיים ותום הלב.

(לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (פורסם בנבו 4.1.2007) וכן רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבניין ופיתוח פ"ד מט(1) 730).

10. כל אחד מן השיקולים נבחן בפני עצמו ואולם ההחלטה תהא תולדה של המשקל הסגולי הכולל של כלל הרכיבים, כפי שנבחנו על ידי בית המשפט, בהסתמך על הבקשה כמו גם עדויותיהם וטענותיהם של הצדדים לדיון.

סיכויי ההליך

11. אקדים ואבהיר כי בדיקת קיומו של התנאי בדבר סיכויי ההליך, הינה לכאורית בלבד, והיא אינה משקפת עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית וכוחה של החלטה זו יפה לשאלת הסעד הזמני בלבד. (בעניין זה ראה גם ע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר פ"ד נו(1) 529).

12. לעניין זה של "סיכויי ההליך", מצאתי לאבחן בין הטענות השונות אשר הועלו על ידי המשיבה כנגד המבקש.

ככל שבקשת המשיבה למתן סעד זמני הייתה נשענת על טענות הנוגעות למסמכים שלא הועברו או מידע ונתונים אשר לא היו ידועים לה בעת הרכישה, היה מקום להורות על דחייתה של הבקשה.

עיון בהסכם מלמד כי נקבע במסגרתו כדלהלן:

"והואיל – והקונה מעונין לרכוש את חלקו של המוכר בחברה לאחר שביצע את כלל הבדיקות שהיה צריך לבצע ו/או רצה לבצע ו/או הוצגו בפניו כלל המסמכים שביקש ו/או שדרש ו/או שנמנע מלבקש ו/או לדרוש ו/או שוויתר, ולא תהיה לו כל טענה ו/או תביעה לעניין אי המצאת מסמך ו/או בדיקה שלא נערכה ו/או כל הליך שעשה ו/או שלא עשה לצורך רכישת חלקו של המוכר בחברה."

13. אין במסגרת ההסכם ולו ראשית סימן להתייחסות לצורך בבדיקה נוספת, לאי העברת מידע או העדר שיתוף בנתונים.

אני ערה לסוגיות ולטענות השונות אשר הועלו ומתייחסות לגמירות הדעת בהתקשרות החוזית.

לעת הזו, ולצורך ההחלטה בבקשה הזמנית, די בקיומו של סעיף זה כדי להטות את הכף, ככל שהדבר נוגע לסיכויי ההליך לכיוונו של המבקש – וזאת ככל שהדבר נוגע לחוסרים במידע.

14. עם זאת, המשיבה הוסיפה וטענה כי הנתונים שסופקו אינם נתוני אמת, או כדבריה כי הספרים "בושלו".

אין המדובר בטענה לחוסר או העדר נתונים , שאז האחריות לעניין זה מוטלת לפתחה של המשיבה נוכח הנקוב בהסכם, אלא בטענה לשינוי בנתונים הפיננסיים של החברה, כך שהוצגו נתונים שאינם נתוני אמת.

15. המבקש טען במסגרת הדיון כמו גם במסגרת סיכומיו כי לא הוצגה ולו ראיה בודדת המלמדת על שינוי הנתונים או כי הדוחות הכספיים והמאזנים אשר שימשו בסיס להתקשרות החוזית, אינם אמת. (לעניין זה ראה לדוגמא סעיף 4 לסיכומי המבקש).

16. לעניין זה מצאתי את התנהלות שני הצדדים כחסרה, אך זו של המבקש כתמוהה וכזו אשר יש בה כדי להשליך משמעותית על טענות המבקש ככל שאלו נוגעות לבחינתם של סיכויי ההליך במסגרת הבקשה.

מטעם המשיבה הוגשו שני תצהירים. האחד - של מנהל בחברה הרוכשת, סמנכ"ל הכספים. האחר – של רואה החשבון.

כל האמור בבקשה נתמך על ידי שני מצהירים אלו במסגרת תצהירם.

בנוסף, צירפה המשיבה טבלה המפרטת את הפער אשר נמצא, לשיטת המשיבה, בין הנתונים שסופקו על ידי המבקש במסגרת הליך הגילוי והמשא ומתן, לבין הנתונים אשר התבררו לאחר מכן.

17. מן העבר השני, הוגש תצהירו של המבקש.

מהותית, לצורך הדיון בבקשה, התברר כי המבקשים לא צירפו את הבסיס הראייתי לטבלה, ממנה הם מבקשים ללמוד על הפער בין הנתונים הכספיים שסופקו לאלו המצויים בפועל.

מאידך בכל הנוגע למבקש מדובר בעד אשר בחקירתו התברר כי כלל אינו יכול להעיד על הנקוב בתצהירו – וזאת ככל שהדברים מתייחסים לנתונים הכספיים.

מקום בו העד היחיד מטעם המבקש אינו יכול להעיד דבר ביחס לנתונים הפיננסיים העומדים בבסיס הבקשה, יש בכך כדי להשליך על שאלת ההצדקה בקבלת בקשתו לביטול העיקולים.

18. המבקש שב וביקש להפנות את שימת הלב לעובדה כי החומר הגולמי, אשר שימש לכאורה בסיס לעריכת אותה טבלה, לא צורף. לשיטת המבקש יש באמור כדי להביא לשמיטת כל טענות המשיבה.

19. במסגרת הדיון וחקירת העדים, הם נשאלו ביחס לכך.

בזהירות המתבקשת, נוכח השלב בו מצוי ההליך אציין כי לא מצאתי כרסום משמעותי בתצהירי שני המצהירים מטעם המשיבה.

ניתן היה להתרשם כי העד מר גרינפלד נזהר בדבריו, מאשר כי ביחס לחלק מהנתונים הוא אינו יכול להשיב בוודאות. ואולם, בכל הנוגע לנתונים המספריים – הבסיס לטענות המשיבה, הוא בקיא במספרים, יודע לקשר בין נתונים, ובטוח מאוד בגרסה אותה הציגה המשיבה.

מר גרינפלד העיד כי אכן קיבל מסמכים ונתונים רבים מרואה החשבון של המבקש כמו גם מהגב' שושי.

ואולם, לשיטתו, מדובר היה במסמכים אשר "בושלו" על ידי יניב, ולא תאמו את הנתונים האמיתיים, וזאת לרבות דוחות כספיים, מאזני בוחן , מצב חשבון מול הקופות והרשויות, ביטוח עובדים , מקדמות, וכו'.

באופן פרטני, בכל הנוגע לשינוי בנתונים ביקש אותו עד להפנות לחוב למע"מ, חוב לשוק האפור, יתרת משיכורת בעלים וכיצא באלו.

העד שב ואישר כי המסמכים אשר שימשו בסיס לטבלה, נמצאים בדואר האלקטרוני שלו, ולא צורפו לבקשה. איני מתעלמת מכך.

עם זאת, ניתן היה להתרשם כי מר גרינפלד בקיא בנתונים, בחן אותם בעצמו, יחד עם רואה החשבון של המשיבה, מר בלטמן, והוא מעיד מידיעתו שלו.

20. מר גרינפלד אף נשאל, ובצדק, מדוע בנסיבות העניין – מקום בו טוענת המשיבה את טענותיה, לא נתנה הסכמתה לביטול ההסכם, תוך השבה מלאה של הכספים אשר שולמו על ידה.

מתשובתו עלה כי אילו ידעה המשיבה את הנתונים, עדיין הייתה מתקשרת בהסכם, אך הייתה עושה כן, במחיר שונה מזה אשר ננקב בהסכם בפועל.

21. באשר לרואה החשבון, מר בלטמן, הוא אישר במסגרת חקירתו כי מסמכי הבסיס אשר שימשו לצורך עריכת הטבלה, נספח ד' לבקשה להטלת עיקולים זמניים, מצויים באולם בית המשפט, על המחשב, אך לא התבקש על ידי המבקש להציג אותם באותו מועד.

גם מר בלטמן ידע להסביר את הנתונים הנקובים בטבלה (נספח ד') ואף להשיב למקור הפערים, לרבות בשאלות שהופנו אליו על ידי.

גם מעדותו של עד זה עלה כי המסמכים אשר שימשו בסיס לעריכת הטבלה, התקבלו ממר גריפלנד וכהעברה מהגב' שושי.

22. מעדותו של מר נגר ניתן היה להתרשם כי הוא מאמין אמונה שלמה בגרסתו, ואולם בפועל, אינו ער לנתונים הכספיים בפועל, לא ערך אותם, לא בדק אותם ולא היה הגורם אשר העביר אותם לידי המשיבה.

עוד עלה מעדותו כי הוא זה אשר טיפל בחברה בכל הנושא ההנדסי (המהווה תנאי בלעדיו אין לפעילות החברה), וכן בצד השיווקי.

עם זאת, הוא הותיר את הצד הפיננסי בידי השותף ומשכך לא יכול היה להעיד על כל הוצאה או נתון כספי. (לעניין זה ראה לדוגמא עמוד 13 שורות 3-11 לפרוטוקול הדיון).

23. עוד עלה מעדותו של המבקש כי במהלך השנה שקדמה לאירועים נשוא התביעה, הייתה זו אשתו אשר ניהלה או סייעה לנהל את ההיבט הפיננסי של החברה, לרבות תזרים המזומנים של החברה, גבייה, וכו'.

אשת המבקש היא גם זו אשר העבירה את הנתונים, על פי הנחייתו, למשיבה.

24. אציין כי אני ערה לטענות המבקש על פיהן עקב קשיים עם שותפו, מר שרון, יכול ולא היה ברשותו מידע מלא באשר להיבטים הכספיים. כך לעניין ההלוואה מהשוק האפור וכך לעניין נתונים אותם ביקשה אשר המבקש לקבל.

איני מתעלמת מכך, ולעובדה זו יכול ותהא משמעות מהותית, במסגרת ניהול ההליך לגופו.

25. עם זאת, ולצורך בקשה זו המונחת בפני, אין באמור כדי לאיין מסקנה אחת פשוטה ואשר על פיה, המבקש לא היה זה אשר יכול היה להעיד על מצבה של החברה ועל אמינות המסמכים שהועברו.

26. ויודגש, רבים הם המקרים בהם מנהל בחברה אינו עורך את הנתונים הכספיים בעצמו ונסמך לצורך כך על רואה החשבון, החשב או מנהל החשבונות. לא ניתן באופן סביר לצפות ממנכ"ל של חברה כי יהיה זה אשר יערוך את המסמכים ונתונים הכספיים.

ואולם, מקום בו המחלוקת בין הצדדים ושורשם של דברים , נוגעת לשאלת מהימנות הנתונים הכספיים ולפערים הנטענים בין הנתונים אשר פורטו במסגרת הדוחות הכספיים והמאזנים ובין אלו אשר התבררו בפועל, ניתן היה לצפות כי המצהיר מטעמו יהיה רואה החשבון או מנהלת החשבונות.

לחילופין, לכל הפחות, ניתן היה לצפות כי המבקש עצמו, כמנהל, ילמד את הנתונים כך שיוכל להשיב לשאלות אותן נשאל במסגרת הדיון.

27. המבקש, בתום לב, השיב כי בפועל אינו יכול לעשות כן.

כך לדוגמא נשאל המבקש כדלהלן :

"ש. תסכים איתי שבעצם אין לך שום ידע או יכולת להתמודד עם הטענות שהועלו על ידי ואדים על נתונים לא נכונים והצגת נתונים רשלנית או לא נכונה? אין לך שום יכולת להתמודד עם זה אלא איילת או שושי או רו"ח אחר מטעמך?

ת. אני לא בקיא בכל הטענות האלה, אני בקיא בכך שיש לי רו"ח שקיבלה את כל החומר".

(ראה עמוד 14 שורות 3-6 לפרוטוקול הדיון)

28. מקום בו העדים מטעם המשיבה הם אלו אשר בחנו את החומר הגולמי, מקום בו היה בידם להשיב לכל שאלה אותה נשאלו לעניין דרך חישוב הנתונים, והמקור ממנו נטלו הנתונים. מקום בו רואה החשבון אישר כי בסיס הנתונים מצוי במחשב ברשותו ומקום בו מדובר בשני עדים אשר עדותם תאמה זו את זו – בהינתן כל אלה, אין המדובר בגרסה אותה ניתן לבטל כלאחר יד.

מן העבר השני, הגם התרשמותי הבלתי אמצעית מהמבקש כמי שמאמין בתום לב בגרסה אשר הוצגה על ידו, הובהר כי למעשה – הוא כלל אינו יכול להעיד מידיעה אישית, על נכונות או העדר נכונות המסמכים והנתונים אשר הועברו במסגרת המשא ומתן בין הצדדים לצורך ההתקשרות לרכישת מניות החברה.

לעניין זה אבקש להדגיש בשנית כי מצאתי לאבחן בין נתונים אותם ניתן היה לבדוק בהליך של בדיקת נאותות, לבין שינוי נתונים במסגרת הדוחות.

ככל שמדובר היה בסוג הראשון של הטענות, לא היה מקום למתן הסעד הזמני מלכתחילה. מקום בו מדובר בסוג השני של הטענות – היה על המבקש להביא ראיות ועד מטעמו אשר יכולים היו להבהיר את הנטען- לאחר בדיקה וחקירה שלהם עצמם.

בהינתן אלו, באתי לכלל מסקנה כי לצורך הבקשה, ולצורך כך בלבד, יש לראות את המשיבה כמי שהכף נוטה לכיוונה בכל הנוגע לסיכויי ההליך – ככל שאלו מתייחסים לטענות בדבר שינוי הנתונים הכספיים.

מאזן הנוחות

29. לטענת המבקש לא הרימה המשיבה את הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונה, וטענותיה לעניין מצבו הכלכלי של המבקש נטענו באופן כללי מאוד, לא מפורט ולא נתמכו בדבר.

לשיטת המבקש הוא בעל זכויות בנכס מקרקעין, כמו גם בעל זכויות צבורות בחברות ביטוח וכי לא מתקיימים במקרה דנן איזה מהתנאים הנקובים בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון, ככל שהם נוגעים ליסוד ההכבדה בביצועו של פסק הדין.

30. מאידך טענה המשיבה כי דרך התנהלותו של המבקש במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, עת כי טען לצורך בעסקת "בזק" בשל צריכים כלכליים, מקום בו התברר כי המבקש אינו עובד עוד, ואף הותיר את החברה במצב כלכלי רעוע, יש בכך כדי ללמד כי בהעדר הטלתם של העיקולים, תוותר המשיבה בסופו של יום – לאחר סיום הליך הבוררות, ללא יכולת להיפרע מהמבקש.

31. לעניין זה של יסוד ההכבדה, התברר במסגרת הדיון כי למבקש יש אכן זכויות בנכס מקרקעין אלא כי אלו משועבדות לטובת גוף פיננסי בהיקף של כ- 800,000 ₪, לדברי המבקש עצמו. בנוסף, נתונים הנוגעים לזכויות או נכסים נוספים של המבקש לא הוצגו, וטענותיו של המבקש נותרו בעניין זה, ללא תמיכה כשלהי.

אציין כי אילו היה המבקש נכון להעמיד נכס חלופי לצורך הטלת העיקול, היה מקום לשקול סוגיה זו בכובד ראש, שכן אין מטרת הבקשה עונשית, ועל בית המשפט לנסות ולהבטיח כי גם ככל וקיימת הצדקה להטלת עיקולים זמניים, זו תעשה ביחס לנכסים אשר הפגיעה הנובעת מעיקולם, תהא הפחותה ביותר.

32. עוד התברר במסגרת הדיון כי המבקש אינו עובד כיום, ולא ברור היה האם אשתו (אשר כאמור הועסקה אף היא על ידי החברה) השתלבה במעגל העבודה.

33. עוד אציין כי במסגרת הסיכומים, לא נמצאה התייחסות של ממש לסוגיה זו של הכבדה ומאזן הנוחות על ידי המבקש, ואף בכך יש כדי להשליך על טענות הצדדים.

34. משנתתי דעתי לאמור באתי לכלל מסקנה כי גם ביחס לסוגיה זו של מאזן נוחות, נוטה הכף לכיוונה של המשיבה.

תום הלב

35. המונח "תום הלב" , ככל שהוא מתייחס לסעדים זמניים, כולל בחובו מספר ענפים, לרבות מועד הגשת הבקשה, דרך התנהלות הצדדים קודם להגשת הבקשה ויכולתה של המשיבה לבוא כאשר ידיה נקיות.

בקשות לסעדים זמניים שואבות מקורותיהם מדיני היושר, וככאלה על הבא בשערי בית המשפט לעמוד בתנאי אותו דין.

36. בניגוד לטענות המבקש, איני סבורה כי יש לראות המשיבה כמי שנהגה שיהוי בהגשת הבקשה. עיון בכלל הנתונים כפי שנחשפו במסגרת הדיון מלמד על תהליך במסגרתו, לאורך זמן, נחשפו הנתונים בפני המשיבה, ואין המדובר במי שהייתה לכאורה מודעת לכלל הנתונים ובחרה שלא לעשות דבר עד לסמוך למועד בו הוגשה הבקשה.

37. מאידך, איני יכולה להתעלם מהעובדה כי המשיבה עצמה, כמי ששבה והעלתה טענות קשות מאוד כלפי המבקש, לא פעלה בהתאם להסכם ולא השלימה את קיום חיוביה שלה, לרבות לעניין ערבויותיו של המבקש בבנקים וערבותו להסכם השכירות. התנהלות זו של המשיבה מעוררת חוסר נוחות, ואין זה סביר כי המשיבה תודיע כי היא עומדת על קיום ההסכם, אך מאידך לא תקיים חיוביה שלה במסגרתו.

38. משכך, וכטענת המשיב, אכן נפל פגם של ממש בדרך התנהלות המשיבה ומשכך, המשליך על שאלת תום הלב בבקשה זו.

39. בהינתן האמור, נדרשתי להוסיף ולבחון האם יש לראות בהתנהלותה זו של המשיבה כזו אשר יש מכוחה להורות על ביטול הסעד הזמני אשר ניתן במסגרת בקשה זו.

40. לעניין זה נתתי דעתי לעובדה כי לאחר הדיון, פעלה המשיבה לצורך ביטול ערבויותיו של המבקש בבנקים ובמסגרת הסכם השכירות ובכך למעשה תיקנה את מחדלה, הגם באיחור, ולאחר הגשתה של הבקשה.

41. לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ותוך שאיני מתעלמת מהתחייבויות המשיבה במסגרת הסכם רכישת המניות, התנהלותה לאחר אותו מועד וסוגיית הערבויות, תוך שנתתי דעתי לעובדה כי המבקש כלל לא יכול היה להעיד על הנתונים הכספיים המהווים את הבסיס והמקור לטענות כלפיו, ואילו מטעם המשיבה העידו ונחקרו רואה החשבון וסמנכ"ל הכספים;

מקום בו המבקש לא מצא אף לחזור על טענותיו לעניין יסוד ההכבדה במסגרת הסיכומים, ומאידך הפנתה המשיבה לעדותו של המבקש במסגרת הדיון אשר יש בהם כדי תמיכה בטענותיה לעניין זה;

בהינתן העובדה כי המשיבה הסירה את מחדליה לעניין קיום ההסכם, הגם באיחור;

בהינתן כל אלה, מצאתי להותיר את צוו העיקול על כנם לעת הזו.

כפועל יוצא, הבקשה נדחית.

סוגיית ההוצאות תבוא במניין השיקולים עם סיום ההליך.

המזכירות תודיע

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ז, 21 יוני 2017, בהעדר הצדדים.