המבקשת, אבנון יזמות בע"מ (להלן: "המבקשת"), עותרת למתן צו מניעה זמני שיאסור על יניב נגר (להלן: "המשיב") ועו"ד שי דרור (להלן: "המחזיק") לעשות שימוש בשתי המחאות המוחזקות בידי המחזיק בנאמנות, מכח הוראות הסכם מיום 9.10.2016 במסגרתו מכר המשיב למבקשת את מלוא אחזקותיו בחברת קומפרס בע"מ (להלן: "ההסכם").

הבקשה הוגשה על פי סעיף 16 לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968, זאת לאחר שהוגשה בקשה למינוי בורר בהתאם לסעיף הבוררות בהסכם שבין הצדדים.

יצויין כי מלכתחילה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני ולעיקול זמני. ביום 30.3.2017 ניתן על ידי כבוד השופטת סילש צו עיקול זמני ".. עד לסכום 916,000 ₪, צמוד למדד הידוע היום, על הנכסים הבאים המוחזקים בידי המחזיק:

1. המחאה שמספרה 17384 על סך של 750,000 ₪, תאריך פירעון 10.4.17.
2. המחאה שמספרה 17387 על סך של 166,000 ₪ שמועד פרעונה ביום 10.10.2017." (להלן: "ההמחאות").

ביום 2.4.2017 הוגשה בקשה דחופה למתן צו גילוי מסמכים ובקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשת לצו מניעה זמני. בהחלטתי ציינתי כי "משניתן צו עיקול זמני, כמפורט בהחלטת כב' השופטת סילש מיום 30.3.2017, תודיע המבקשת בבקשה לסעדים זמניים, עד ליום 5.4.2017 אם היא עומדת על הבקשה לצו מניעה זמני...".

ביום 18.4.2017 הוגשה בקשה לביטול צו העיקול הזמני.

בהחלטתה מיום 21.6.2017, שניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים, דחתה כב' השופטת סילש את הבקשה לביטול העיקולים הזמניים וקבעה כי צו העיקול על ההמחאות נושא הבקשה יעמוד בעינו, הכל כמפורט בהחלטה האמורה .

כאמור בהחלטתי מיום 21.6.2017, משהבקשה לביטול צו העיקול הזמני נדחתה, סברתי כי מתייתר הצורך לדון בבקשה לצו מניעה זמני. המבקשת שבה והודיעה כי היא עומדת על הבקשה לצו מניעה זמני ופרטה נימוקיה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, וכן בנימוקי המבקשת בתגובה להחלטתי מיום 21.6.2017, ראיתי לדחות את הבקשה.

נימוקי הבקשה לצו מניעה זמני הם אותם נימוקים העומדים ביסוד הבקשה לעיקול זמני. הבקשה לצו מניעה זמני עוסקת כל כולה בהמחאות נושא צו העיקול כך שקיימת למעשה חפיפה מלאה בין הבקשות והסעדים המבוקשים בהן. בנימוקיה בתגובה להחלטתי מיום 21.6.2017, חזרה המבקשת על הנימוקים העומדים ביסוד הבקשה ולא נימקה מדוע לאחר שניתן צו עיקול זמני על ההמחאות יש צורך בצו מניעה זמני שימנע הפקדתן ופרעונן . בנסיבות אלה, נוכח העובדה שניתן צו עיקול זמני על ההמחאות המצויות בידי המחזיק, כמפורט בהחלטת כב' השופטת סילש מיום 21.6.2017, לא ראיתי מקום או צורך בסעד זמני נוסף בעניין ההמחאות ואני סבורה כאמור כי נוכח צו העיקול מתייתר הצורך לדון בבקשה לצו מניעה זמני, ראו לעניין זה (בש"א (מחוזי י-ם) 3896/08 עו"ד אהרון ברוכין נ' משה סורוצקין (12.3.2009).

הבקשה לצו מניעה, נדחית על כן מהטעם שדי בנסיבות העניין בסעד של עיקול זמני.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ז, 03 יולי 2017, בהעדר הצדדים.