14 נובמבר 2017

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפנינו תביעת התובע כנגד הנתבעת להפרשי שכר עבודה בשל קיפוח זכויותיו עקב התנכלות מצד חברים בהנהלת הנתבעת.

2. בהחלטה זו אני נדרש לבקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות.

רקע וטענות הצדדים

1. 3. הצדדים להליך הם חברי הקהילה החרדית בבני ברק והמוסדות בהם מדובר הינם מוסדות "הקדש", שתכליתם לימוד תורה והחזקת נוער במצוקה (להלן: "הקדש"). את המבקשת ייסד הרב יעקב הלפרן ז"ל (סבו של המשיב) (להלן: "מייסד הנתבעת").
2. 4. לטענת המשיב, על ההקדש השתלטו שניים מחברי ההנהלה האדונים הנכבדים בנימין צבי סוקולובסקי ואברהם יעקב כהן (להלן: "חברי ההנהלה"), אשר סירבו לברר את הסכסוך עם המשיב במסגרת דין תורה.
3. 5. אביו של המשיב, שהיה בעל משרה בכירה במשרד הביטחון, קיבל ממייסד המבקשת מינוי כמנהל במסגרת הנתבעת ומאז פרישתו לפנסיה ממשרד הביטחון עבד בעמותת הנתבעת באופן מלא וניהל את אחת הישיבות. משנפטר אביו, הפך המשיב להיות המנהל בעצמו, המשיך את עבודתו של אביו וקיבל שכר בגין תפקידו.
4. המשיב עבד, ועובד כמנהל הישיבה ברחוב הלפרין 14 בבני ברק, בהיקף משרה מלאה, תמורת שכר זעום בסך 2,450 ₪ לחודש - 1,450 ₪ באופן רשמי ו- 1,000 ₪ במזומן.
5. 6. לדירת המשיב צמודה דירה קטנה, אשר שימשה בעבר כמחסן וחברי ההנהלה, הטוענים כי הדירה שייכת למבקשת, ניסו להשתלט עליה, גם באמצעות אדם שיפרוץ לדירה בכוח. הוזעקה משטרה למקום וכנגד אותו פורץ נפתח הליך פלילי. מאז, מפעילים חברי ההנהלה לחצים על המשיב כדי שיבטל את התלונה במשטרה. בשל סירובו, ביום 7.6.16 הפסיקו לשלם את שכרו הזעום בחוסר תום לב, באופן שרירותי וללא כל עילה.
6. 7. בנוסף, החליטו חברי ההנהלה לתבוע את המשיב לסילוקו מהדירה ולחייבו בתשלום שכר דירה שכן שילמו לו קצבה חודשית שלא לצורך.
7. במסגרת תביעה נגדית שהגיש המשיב בהליכים אלה, קבע בית משפט השלום בתל אביב כי נושאי התביעה הנגדית העוסקים בזכויות התובע כעובד - מקומם בבית הדין לעבודה.
8. 8. בכתב ההגנה טוענת המבקשת כי טענות המשיב הינן טענות סרק וכזב שאינן נתמכות בכל ראיה וכי ניהול כספי העמותה מתבצע באופן כשר ומיטבי עבור מטרות העמותה.
9. 9. נוסף על כך, לטענתה אין למבקשת כל ישיבה ו/או נכס בניהולה ואינה כלל לא מעסיקה עובדים. התובע לא הציג תלושי שכר או ראיה כלשהי לקבלת שכר מהנתבעת ולא הרים את נטל ההוכחה לקיום יחסי עבודה בין הצדדים.

עיקרי טענות הצדדים לעניין בקשת הדחייה על הסף

10. בתאריך 4.5.17 הגישה המבקשת בקשתה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות, שכן אין למבקשת כל ישיבה בניהולה וכי אינה מעסיקה עובדים כלל ועיקר.

11. נוסף על כך, טוענת המבקשת כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב משווע, בחוסר ניקיון כפיים ותוך סילוף מידע והעלאת טענות כזב בידיעה ובמתכוון ולא נתמכה בראשית ראיה.

12. לטענת המשיב העובדה שהמבקשת טוענת כי אינה המעסיק אינה מורידה מטענותיו שלו ואין בכך כדי לדחות את התביעה. אין שום אמירה כי אביו העסיק אותו או נתן לו את העבודה והטיעונים אודות חוסר תום לב הם סתמיים וחסרי יסוד.

המחלוקת בתיק היא לעניין זהות המעסיק ועל בית הדין לשמוע את ראיות הצדדים ולפסוק כדעתו.

13. בתיק הוגשה גם בקשת המשיב לצירוף נתבעת נוספת, שכן התברר למשיב כי לצורך גיוס תרומות ומענקים מפעילים חברי ההנהלה עמותה נוספת, ישיבת אוהל יעקב זכרון מאיר, ועמותה זו היא הבעלים של הישיבה בה עבד.

דיון והכרעה

14. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אנמק החלטתי.

15. סילוק תביעה על הסף, המוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינו סעד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי. הלכה פסוקה היא לפיכך כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168).

16. פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אם בבתי המשפט ניתן סעד של סילוק על הסף במשורה, הרי שבבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518). סילוקה על הסף של תביעה אינה לפיכך דרך המלך לפני בית דין זה, ובית הדין יעדיף, ככלל, את בירור התובענה לגופו של ענין. נפסק כי:

"הכלל בבתי הדין הינו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בר"ע 1204/01 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

במידה וקיימת אפשרות - ולו קלושה - שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586).

"...כלל נקוט הוא בפסיקתנו כי "כאשר מדובר בדחיה או במחיקה של תביעה על הסף...אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו...גם אם קיימת אפשרות ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין...יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף" (ע"ע 408/07 מדינת ישראל - משה כהן, 13.2.08).

מן הכלל אל הפרט

17. אני סבור, כי די בכך שהמדיניות השיפוטית מורה על סילוק תובענות בזהירות ובצמצום כדי לדחות את בקשת הנתבעת, שכן אין המדובר בתביעה הנופלת למקרים יוצאי הדופן בהן התביעה חסרת סיכוי לחלוטין היה ויצליח התובע להוכיח כי הייתה מעסיקתו.

מן המצוי לפני וממה שחסר - עולה כי יש מקום לליבון טענות הצדדים לגופן. מבלי להביע דעה בדבר סיכויי התביעה או ביחס לנתונים שהוצגו לפני - איני סבור כי היום, בשלב בו אנו נמצאים, ניתן לקבוע כי מדובר בתביעת סרק וכי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

סוף דבר:

1. 18. בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף - נדחית.
2. 19. התיק יוחזר לכב' הרשמת חבקין להמשך טיפולה.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, (14 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.