1. בקשת המבקש לפוטרו מתשלום אגרה בתביעה כספית על סך של 898,607 ₪, שהגיש כנגד המשיב שהינו עורך דין במקצועו.

טענות המבקש:

2. לטענת המבקש, בין הצדדים התקיימו יחסי עורך דין – לקוח ולאחר שהמשיב ייצג את המבקש במספר הליכים והבין כי בחשבון הבנק של המבקש סכום כסף גדול ונזיל, הציע למבקש להפקיד בידיו הנאמנות כספים אלו שיושקעו בעסק טוב ומרוויח.

בכתב התביעה נטען, כי על פי סיכום בין השניים, העביר המבקש סך של 334,000 ₪ למטרות השקעה בעסק, ובלבד שסכום דומה יופקד ע"י המשיב. בהוראת המשיב, פתח המבקש חשבון אישי ובתמימותו הפקיד בידי המשיב פנקס המחאות משוכות מהחשבון כשהן ריקות והמשיב זייפן והעבירן לספקים.

עוד טוען המבקש כי המשיב חתם בשמו על מסמכים שונים והסכמים ללא ידיעתו, תוך שהוא מזייף את חתימתו וטוען כי המבקש הינו שותף בבית קפה, חרף העובדה כי מעולם לא חתם על חוזה שותפות. בהתנהגותו, הפר המשיב את כללי האתיקה המוטלים על עורך דין כלפי לקוחו ואת חובת הנאמנות והותיר למבקש חובות רבים, המסתכמים במאות אלפי שקלים.

עוד דורש המבקש פיצוי בגין עוגמת נפש בגין הפרת חובה חקוקה בסך כולל של 200,000 ₪.

3. אשר לבקשה לפטור מאגרה, טוען המבקש כי נותר חסר כל לאחר שנפל קורבן למעשי המשיב. לטענתו הוא חב חובות לרשויות ממשלתיות, למס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד.

בבקשתו הראשונה טען כי אינו מקבל קצבה ונתמך ע"י משפחה וחברים, שגם ידם אינה משגת כדי לעזור לו וכיום מנסה להשתלב במעגל העבודה. לשם כיסוי חובותיו, נאלץ המבקש למכור את רכבו.

ניסיונות המבקש, לטענתו, לקבל עזרה כספית לא צלחו ותשלום שכר טרחת בא כוחו יהא בסיומו של ההליך על פי תוצאותיו.

לבקשתו, צירף המבקש אסמכתאות המלמדות על חובות לרשות המסים, חובות בגין שיקים שלא נפרעו, חוב לביטוח לאומי ותדפיס תנועות בחשבון הבנק המצביע על יתרת חובה בסך 19,572 ₪ נכון ליום 21.03.17.

טענות המשיב:

4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש לא עומד בנטל המוטל עליו להוכחת התנאים המצטברים לשם מתן פטור מאגרה. תביעתו אינה מגלה עילה ולא הוכח כי אין לו יכולת לשלם את האגרה.

לטענת המשיב, סכום התביעה מופרך ואינו מעוגן במסמכים. הסך של 234,000 ₪ אותם טוען המבקש כי העביר למשיב בנאמנות, הועברו ישירות למשכיר בית קפה ששכרו הצדדים, הסכומים נטענים בעלמא והינם מופרזים. אף הסכום הנדרש בגין הפרת חובה חקוקה, שלא הייתה כלל, אינו מעוגן.

עוד טוען המשיב כי לא קיימת יריבות בין הצדדים. המבקש נתן את כל ההסכמות למשיב וישנן קבלות וחשבוניות מדויקות לאן הגיעו הכספים שמסר.

המבקש ידע על כל ההמחאות שיצאו והיה בקשר יומיומי עם המשיב.

לטענת המשיב, לא היה מעולם במגע עם כספי המבקש והסכסוך הינו בין המבקש לבין השותפים הנוספים בבית הקפה.

5. אשר ליכולתו הכלכלית של המשיב, טוען המבקש כי לא הוכיח העדר יכולת כלכלית ואף אם היה מוכיח מצוקה כלכלית, היה עליו לפנות לנושיו, לקרובי משפחתו ולמקורות נוספים על מנת לנסות להשיג מימון לתשלום האגרה.

המבקש מסתיר פרטים ולא פירט נתונים אודות הכנסותיו, רכושו, הוצאותיו וחובותיו ואינו מצרף מסמכים רלוונטיים.

כמו כן, המבקש מיוצג ע"י עו"ד ולא מסביר את אופן מימון שכרו.

דיון והכרעה:

6. תקנה 14.(א), (ג), (ד) ו- (ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007, קובעת:

"14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית

המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג)".

7. בהתאם להוראות התקנה, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים ועל בית המשפט להשתכנע שאין ביכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את אגרת בית המשפט ושקיימים סיכויים טובים להצלחת ההליך, אשר מגלה עילת תביעה ראויה.

הנטל לשכנע את בית המשפט בהתקיימותם של תנאים אלה, מוטל על המבקש ועליו להציג תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי.

"בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים ... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד...".

(בש"א 128/89, ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא; וכן ראה רע"א 2392/91 מדינא יצחק נ' שרביב בע"מ ואח', פורסם במאגרים משפטיים).

"על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי, לרבות, הצגת דפי חשבון בנק לתקופה של 6 חודשים עובר למועד הגשת הבקשה; תדפיסי כרטיס חיוב, ככל שישנו כרטיס חיוב, לתקופה כנ"ל; הצגת אסמכתאות מעודכנות אודות הכנסות והוצאות נטענות; פירוט רכושו... , ועוד. בנסיבות אלה, וגם אם קיבל המבקש פטור מתשלום אגרה בהליך אחר ... עובדה זו מהווה רק ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ואין די בכך, כדי להורות על הפטור המבוקש. על המבקש היה לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה הנדרשת, לצורך הוכחת מצבו הכלכלי הנטען".

(ת.א. (ת"א) 26841-03-10 ואן קול נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, פורסם במאגרים משפטיים);

8. בית המשפט הבוחן בקשה לפטור מאגרה, יבחן לעומק את מצבו הכלכלי של המבקש, תוך מתן משקל לצורך לאזן בין גבייה לגיטימית של תשלום האגרה עבור שירות שמעניקה המדינה ומניעת הטרדת המערכת בהליכי סרק, לבין זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד, העומדת אף לתובע נטול אמצעים.

(ראו רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים).

9. בענייננו, המבקש אשר מיוצג ע"י עורך דין, צירף לבקשתו אסמכתאות המלמדות על חוב בתיק הוצל"פ בסך 8,494 ₪, התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים בשל חוב לבנק בסך 36,489 ₪, הסדר חוב למס הכנסה ב-8 תשלומים של 1,581 ₪, חוב למע"מ בסך 7,027 ₪, חוב למוסד לביטוח לאומי בסך 6,655 ₪ ותדפיס תנועות בחשבון הבנק המלמד על יתרת חובה בסך 9,572 ₪, נכון ליום 21.03.17.

בעקבות החלטת בית המשפט מיום 18.6.17, צירף המבקש מסמכים נוספים והשלים תצהירו.

יצוין כי ביום 5.6.17 התקיים דיון לשם בירור בקשת המבקש, אולם המבקש לא נחקר בנוגע ליכולתו הכלכלית.

10. מכלל הנתונים עולה כי המבקש מקבל דמי אבטלה בסך של 5,321 ₪ בממוצע, מתגורר בבית הוריו ונושא בתשלומים לנושיו.

כמו כן נלמד כי המבקש נטל הלווה בחודש אפריל 2017, בסמוך להגשת התביעה נשוא הבקשה, בסך של 18,300 ₪ וכי הוא נושא בהחזרים בגין שתי הלוואות המסתכמות בכ78,000 ₪.

זאת ועוד, המבקש קיבל פיצויי פיטורין בסך 7,568 בחודש אפריל 2017 ואף בהם עשה שימוש לטענתו לתשלום חובות.

11. המבקש אינו מעלה טעם כלשהוא מדוע יש, בנסיבות העניין, הצדקה להעדיף תשלום לנושיו ואת טובת הנושים, על פני הפגיעה בקופה הציבורית ככל שיינתן להם הפטור מתשלום האגרה.

"... ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ראו: בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן ([פורסם בנבו], 7.10.2008); ע"א 155/75 פקיד שומה נ' להד פ"ד כט(2) 505, 506 (1975)). כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים (ראו: בג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית פ"ד נט(3) 742 (2005))"

(רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח; פורסם במאגרים משפטיים).

12. זאת ועוד, בקשת המבקש נעדרת מסמכים רלוונטיים ואינה פורסת תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי.

המבקש אינו מציג תדפיס יתרות כללי בחשבון הבנק, ואסמכתאות המלמדות על הוצאות המחייה השוטפות.

הבקשה נעדרת אף פירוט של ממש בכל הקשור למאמצים וניסיונות שעשה המבקש לשם מציאת מקורות מימון לתשלום האגרה. אמנם ציין המבקש באופן לקוני כי פנה לבני משפחה וחברים, אולם לא עולה מהבקשה מהם הניסיונות שנעשו לשם מציאת מקורות למימון האגרה באמצעות נטילת הלוואה ממוסד פיננסי, בפרט כאשר המבקש מצהיר כי עלה בידיו ליטול הלוואה לשם תשלום חובות ולא הונחה התשתית הראייתית המספקת בעניין העדר היכולת לגייס את סכום האגרה.

"המבקש טען באופן כללי כי ניסיונותיו לגייס את האגרה והעירבון מגורמים אחרים העלו חרס, אך אין די בכך. 'המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור, שעשה ניסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים ממקורות אחרים'. (ראה בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', [פורסם בנבו] תק-על 88(3), 156). וכן: 'על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופה הציבורית."

(בש"א (חי') 15633/06 מהלא נ' מהלא, פורסם במאגרים משפטיים).

13. לאור כל האמור אני סבורה כי המבקש לא הניח את מלוא הפרטים הרלוונטיים לשם הוכחת מצבו הכלכלי, אסמכתאות מלאות בנוגע ליכולתו ותשתית הראייתית להוכחת טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית.

בנסיבות העניין אני סבורה כי המבקש לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולפיכך הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

14. נוכח קביעתי לעיל, אין הכרח להידרש לשאלת קיומה של עילת תביעה, הגם שעולות שאלות ביחס לסכום התביעה.

15. על אף האמור לעיל, נוכח מצבת חובותיו של המבקש כפי שעלה בידיו להציג, אני סבורה כי יש מקום להתיר למבקש לשלם את האגרה ב-5 תשלומים שווים, על מנת שלא למנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות שהינה בבחינת זכות יסוד.

תשלום ראשון ישולם עד ליום 1.8.17 ובכל ראשון לחודש עוקב אחריו.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותעקוב אחר תשלום האגרה.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ז, 17 יולי 2017, בהעדר הצדדים.