1. בפניי בקשתה של חברת ש. שסטוביץ בע"מ (להלן: "המשיבה"), לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), להעביר את הדיון בתובענה שהגישה גב' נועה צימרבליט-בוסתן (להלן: "המבקשת"), לרבות הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נשוא ההליך דנן, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם מתנהלת התביעה והבקשה שהוגשה על ידי הגב' יעל מנדלוביץ נגד ג'יי סי הלת'קר בע"מ בתיק ת"צ 4534-12-16 (להלן: "בקשת מנדלוביץ").

הרקע העובדתי הרלבנטי

2. ביום 01/12/16 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת מנדלוביץ כנגד חברת ג'יי. סי הלת'קר בע"מ (להלן: ג'יי. סי הלת'קר"). עניינה של בקשת מנדלוביץ בטענה להטעיה צרכנית חמורה של ציבור לקוחותיה של ג'יי. סי הלת'קר במוצרים מסדרת Bedtime המיועדים לתינוקות ופעוטות (להלן: "המוצרים מסדרת Bedtime"). נטען, כי ג'יי. סי הלת'קר, שהיא בעלת הרישיון למוצרי ג'ונסון את ג'ונסון, מתיימרת למכור ללקוחותיה, הורי פעוטות ותינוקות, סדרה של מוצרים שהוכחו, כביכול, קלינית כמסייעים לתינוק לישון טוב יותר תוך שהדבר צוין גם על גבי אריזות המוצרים מסדרת Bedtime. בפועל התברר שאין בידי ג'יי. סי הלת'קר כל ראייה כי מוצריה הוכחו קלינית כמסייעים לתינוק לישון טוב יותר, ולכן יש במצג אותו הציגה ג'יי. סי הלת'קר ללקוחותיה משום הטעיה.

העילות מכוחן הוגשה בקשת מנדלוביץ עניינן ב-: הטעיה ופגיעה באוטונומיה מכוח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); השבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 ׁ(להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"); רשלנות מכוח סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

הסעדים להם עתרה המבקשת בבקשת מנדלוביץ הם: קבלת צו עשה המורה לג'יי. סי הלת'קר להסיר כל סימון, תווית או מדבקה שעל גבי המוצרים מסדרת Bedtime, בהם מתקיימות העילות המפורטות בבקשה; להורות לג'יי. סי הלת'קר לחדול מכל פרסום או מצג שגוי לפיו מוצריה הוכחו, כביכול, קלינית כמסייעים לתינוק לישון טוב יותר בלילה; קבלת צו עשה למתן חשבונות וצו גילוי מסמכים שיורה לג'יי. סי הלת'קר לגלות את כל הפרטים הנוגעים להיקף המוצרים מושא בקשת מנדלוביץ ששווקו על ידה וגודלה של הקבוצה; פיצוי כספי לחברי הקבוצה שהוערך על ידי המבקשת בבקשת מנדלוביץ בסך כולל של 5,860,580 ₪.

3. ביום 06/04/17, כארבעה חודשים לאחר הגשת בקשת מנדלוביץ, הגישה המבקשת שבעניינינו, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת צימרבליט"), בטענה להטעיה חמורה של חברי הקבוצה, אשר רכשו מוצרים מסדרת "לפני השינה" של ג'ונסונס בייבי, המיובאים והמשווקים על ידי המשיבה. על פי הנטען בבקשת צימרבליט, סדרת המוצרים מתוארת על ידי המשיבה כמי ש"הוכחה כמסייעת להרגעת התינוק לפני השינה", ובצירוף מצגים, לפיהם "שגרת ההכנה "לפני השינה" של ג'ונסונס מסייעת לתינוקות לישון טוב יותר" וכן כי "שנת לילה טובה מובילה למחר טוב יותר, שגרת ההכנה "לפני השינה" של ג'ונסונס מסייעת לתינוק להירדם מהר יותר ולישון לפרק זמן ארוך יותר". נטען, כי תיאורים מבלבלים אלה, אשר מציגים את המוצרים כבעלי יתרונות להרגעת התינוק ולשיפור שנת הלילה שלו, מטעים את ציבור הצרכנים, וגורמים להם לרכוש את המוצרים, במקום מוצרים זולים יותר, שאינם מתיימרים להיות בעלי התכונות המיוחסות למוצרים מושא בקשת האישור.

העילות מכוחן הגישה המבקשת את בקשת האישור דנן עניינן בהפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שבאה לידי ביטוי בהפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 והשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

הסעד שהתבקש במסגרת בקשת צימרבליט הינו סעד כספי שהועמד על סך כולל של 5,500,000 ₪.

הבקשה להעברת הדיון ותגובת המבקשת לבקשה

4. ביום 30/06/17 הגישה המשיבה בקשה להעברת הדיון בבקשת צימרבליט לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הוגשה כאמור במועד מוקדם יותר בקשת מנדלוביץ , ולאחר מכן להורות על מחיקת בקשת צימרבליט. כן ביקשה המשיבה להורות על הארכת המועד להגשת תשובה לבקשת צימרבליט עד 90 ימים ממועד ההכרעה בבקשה למחיקת בקשת צימרבליט בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק (להלן: "הבקשה להעברת הדיון").

5. במסגרת הבקשה להעברת הדיון טענה המשיבה כי הטענות העובדתיות והמשפטיות אשר נטענות בשני ההליכים (צימרבליט ומנדלוביץ) זהות במהותן - כך לעניין התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת בבסיס שתי הבקשות וכך לעניין הקבוצות בשמן הוגשו הבקשות. נטען כי אמנם בקשת צימרבליט נסמכת גם על סעיף 6 לחוק הגנת הצרכן ועל עוולת הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין, אולם לשיטת המשיבה אין בשוני זה כדי לשנות את התוצאה שמדובר בבקשות אישור דומות ביותר שדינן להידון במשותף.

המשיבה טענה כי השוני היחיד בין בקשת צימרבליט לבקשת מנדלוביץ הוא הגורם נגדו הוגשו הבקשות, כך שבעוד שבקשת מנדלוביץ הוגשה כנגד חברת ג'יי. סי הלת'קר, שמייבאת ומשווקת את המוצרים נשוא שתי הבקשות, בקשת צימרבליט הוגשה כנגד חברת ש. שסטוביץ בע"מ שהיא החברה אשר מפיצה את המוצרים בישראל. לטענת המשיבה, המבקשת הגישה את בקשת צימרבליט בחוסר תום לב אך ורק כדי להתחמק מן העובדה כי בקשה זהה (בקשת מנדלוביץ) הוגשה זה מכבר לבית המשפט. בעניין זה הפנתה המשיבה להתכתבות שהתקיימה בינה לבין ב"כ המבקשת בו הודיעה המשיבה לב"כ המבקשת כי בקשה זהה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד ג'יי. סי הלת'קר, וכי ככל שתוגש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת, תעמוד המשיבה על סילוק הבקשה על הסף תוך פסיקת הוצאות לדוגמא. עוד הובהר במסגרת ההתכתבות כי המשיבה אך ורק מפיצה את המוצרים והיא אינה קובעת מה ייכתב על התווית המודבקת על המוצרים, וכי מי שאחראית לכיתוב היא חברת ג'יי. סי הלת'קר.

6. המבקשת הגישה תגובה לבקשת המשיבה להעברת הדיון בבקשת צימרבליט. במסגרת תגובתה טענה המבקשת כי בניגוד לטענת המשיבה, אין זהות מלאה בין הבקשות ובכלל זה הקבוצות המיוצגות בשתי הבקשות, שכן בקשת מנדלוביץ כוללת את כל מי שרכש את המוצרים, אפילו אם לא הסתמך על ההצהרות המטעות (הגדרה שכוללת בחובה כשל משפטי ועלולה להידחות בשל כך בלבד), ואילו בקשת צימרבליט כוללת את מי שרכש את המוצרים, בהסתמך על המצגים המטעים של המשיבה (הגדרה ממוקדת ומדויקת יותר). מכל מקום, טענה המבקשת כי אין המדובר במקרה הנופל לגדר סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות אלא לכל היותר לסעיף 7(א)(1) לחוק, המשאיר את נושא העברת התיק לשיקול דעת בית המשפט.

אשר לטענת המשיבה לפיה בקשת צימרבליט הוגשה בחוסר תום לב ורק על מנת לעקוף את בקשת מנדלוביץ, טענה המשיבה כי אין בה ממש בטענה זו, שכן המבקשת לא יכלה לדעת על התביעה כנגד ג'יי. סי הלת'קר משום שבפנקס התובענות הייצוגית ניתן לאתר תובענות ייצוגיות קודמות רק על פי שם הנתבע, ובמקרה הנדון הבקשות הוגשו כנגד שתי משיבות שונות בעלות ישויות משפטיות שונות שייתכן ויהיו להן קווי הגנה שונים, ולו ביחס לחלק מן הטענות.

למען הזהירות ציינה המבקשת כי בכל מקרה מחיקת בקשת צימרבליט, כפי שביקשה המשיבה לעשות, אינה סעד אותו ניתן לבקש מבית משפט זה.

בכפוף לכל האמור, ומבלי שיהא בדבר משום ויתור או הודאה כלשהי בטענות המשיבה, הודיעה המבקשת כי היא משאירה את ההכרעה בבקשה להעברת הדיון בבקשת צימרבליט לבית המשפט המחוזי בתל אביב לשיקול דעת בית המשפט, בהתאם לסעיף 7(א)(1) לחוק.

7. המשיבה הגישה תשובה לתגובת המבקשת במסגרתה טענה כי ממקרא תגובת המבקשת לבקשת המשיבה להעברת הדיון עולה כי המבקשת אינה מתנגדת להעברת התיק למותב הדן בבקשת מנדלוביץ, והיא מתנגדת אך ורק למחיקת בקשתה. על כן, ביקשה המשיבה בשלב ראשון להורות על העברת התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר המותב אליו תועבר הבקשה יקבע איזו מבין בקשות האישור תתנהל ואיזו תמחק.

דיון ומסקנות

8. לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם המפורטים של הצדדים, מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשת ההעברה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות.

9. סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי אם מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת, או תובענה ייצוגיות קודמת "אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת, או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב." (ההדגשות שלי – ב' ט').

10. סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי אם מצא בית המשפט שמתקיים האמור בפסקה 1 לעיל ו"היתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת, או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת, או התובענה הייצוגית הקודמת..." (ההדגשה שלי – ב' ט').

11. ההבחנה שעשה המחוקק בסעיף 7(א)(1) וסעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, נעוצה בשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בבואו להחליט בבקשה להעברת דיון בבקשת אישור או בתובענה ייצוגית. כך שבעוד שבסעיף 7(א)(1) לחוק בית המשפט רשאי להורות על העברת הדיון, בסיטואציה של סעיף 7(א)(2) נשלל שיקול הדעת של בית המשפט ובית המשפט יהיה חייב להורות על העברת הדיון.

12. בעניינינו, מקובלת עליי טענת המשיבה, לפיה השוואת הבקשה נשוא הדיון כאן לבקשת מנדלוביץ, מעלה כי בבקשת האישור נשוא הדיון כאן (בקשת צימרבליט) עולות שאלות משותפות, של עובדה ומשפט, הדומות בעיקרן לשאלות המתעוררת בבקשת מנדלוביץ. בעניין זה יובהר כי אין צורך להצביע על זהות בשאלות המתעוררות, אלא די בכך שהן דומות בעיקרן. כך למשל ממקרא שתי הבקשות עולה כי שתיהן עניינן באותה סדרה של מוצרים, בשתיהן נטען להטעיה של ציבור הצרכנים בשל המצג שהוצג ביחס לאיכויות המוצרים, ושתיהן מבוססות על אותן עילות תביעה, לרבות, הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן והשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

13. יצוין כי עצם העובדה שקיים שוני כלשהו מבחינת סוגי העילות והיקף הסעדים הנתבעים בשתי הבקשות אין בה כשלעצמה כדי למנוע את העברת הדיון, ובלבד שקיימת שאלה עיקרית המשותפת בין הבקשה המוקדמת (בקשת מנדלוביץ) לבקשה המאוחרת (בקשת צימרבליט). ראה: ת"צ (מחוזי מרכז) 6834-12-08 שיינבלט נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ, (12/10/09).

14. יתר על כן, סבורני, כי במקרה הנדון חלה אף הוראת סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ששוללת את שיקול דעתו של בית המשפט ביחס להעברת הדיון ומחייבת אותו להעביר את הדיון. ממקרא שתי בקשות האישור עולה כי עניינן בקבוצות מיוצגות זהות או דומות בעיקרן.

הגדרת הקבוצה כפי שמופיעה בבקשת מנדלוביץ כוללת: "כל אדם אשר רכש מוצר מסדרת 'BEDTIME' של המשיבות אשר נושא את התווית ו/או הסימון ו/או המדבקה בנוסח 'CLINICALLY PROVEN' ו/או PROVEN TO HELP YOUR BABY SLEEP BETTER' ו/או כל תווית או מדבקה הכוללת נוסח שיווקי אחר המצביע על כך ששימוש במוצרי המשיבה (ג'יי. סי הלת'קר) מסדרת BEDTIME במסגרת שגרה "לפני השינה" מסייע לשינה ו/או כל תווית או מדבקה המצביעה על כך ששגרה לפני שינה בעלת שני שלבים תוך שימוש במוצרי המשיבה (ג'יי. סי הלת'קר) מסייעת או הוכחה כמסייעת לתינוק לישון טוב יותר ו/או כל מוצר אחר שהתקיימו בו העילות המפורטות בבקשה, זאת במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד אישור התובענה כתובענה ייצוגית".

ואילו הקבוצה בשמה הוגשה בקשת צימרבליט, הוגדרה ככוללת: "כלל רוכשי מוצרים מסדרת "לפני השינה" של ג'ונסונס בייבי, המיובאים והמשווקים ע"י המשיבה, אשר רכשו את המוצרים בהסתמך על מצגיה המטעים של המשיבה."

15. במקרה הנדון אין באפשרותי לקבל טענת המבקשת ביחס לשונות בהגדרת הקבוצות. "הקבוצה", כהגדרתה בבקשת מנדלוביץ (הבקשה המוקדמת), דומה בעיקרה ל"קבוצה" כהגדרתה בבקשת צימרבליט (הבקשה המאוחרת). מכאן שקיימת איפוא הוראה מנדטורית מכוח סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, להורות על העברת הבקשה המאוחרת לבית המשפט אליו הוגשה הבקשה המוקדמת. יצוין, כי גם אם קיימת שונות כלשהי בהיקף הקבוצה כטענת המבקשת, הרי ששוני זה אינו רלבנטי להחלטה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות. בעניין זה אפנה לדברים שנקבעו בת"צ (מחוזי - ת"א) 1978/09 ‏עיריית הרצליה נ' פלסר, (21/03/11):

"גם הקבוצה בשמה הוגשו התובענות היא דומה בעיקרה. הקבוצה בשמה הוגשה התובענה המאוחרת היא מצומצמת יותר היות ובקשת האישור הוגשה כנגד רשות מקומית אחת בקשר להוצאות אכיפה בגין קנסות חניה. ואולם, היקף הקבוצות, להבדיל מהדמיון בין הקבוצות, אינו רלוונטי להחלטה לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות על העברת הדיון. בשלב זה די בכך שהשאלות המשותפות והקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה המאוחרת דומות בעיקרן לשאלות ולקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הקודמת, כדי שתקום חובתו של בית המשפט לפי סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות להורות על העברת הדיון למותב אליו הוגשה הבקשה הקודמת."

16. אשר לבקשת המשיבה למחיקת בקשת צימרבלט - בסוגיה זו יכריע בית המשפט אליו יועבר הדיון בבקשה, ככל שימצא לנכון, ועל פי שיקול דעתו ולאור הוראות סעיף 7(ב) ו- 7(ג)לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר

17. לאור כל האמור לעיל, דין בקשת המשיבה להתקבל. לפיכך, הנני מורה על העברת הדיון בבקשת האישור דנא לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו מתנהל תיק ת"צ 1534-12-16 יעל מנדלוביץ נ' גיי. סי הלת'קר בע"מ.

בית המשפט אליו מועבר הדיון יכריע בבקשת המשיבה למחיקת בקשת צימרבליט, בהתאם לסעיפים 7(ב) ו-7(ג) לחוק.

המועד לתחילת מניין הימים להגשת תשובת המשיבה לבקשת צימרבליט מעוכב, עד למתן החלטה אחרת בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאליו מועבר הדיון נוכח החלטתי זו.

18. שאלת ההוצאות בגין הבקשה, תוכרע אף היא על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.

19. הדיון שנקבע בפניי ליום 22/10/17 בשעה 09:00 - מבוטל.

20. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ז, 14 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.