לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), במסגרת ערעור על החלטת רשם אשר במסגרתה חוייב המבקש בהפקדת סך של 3,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן.

טענות הצדדים

המבקשת סבור כי נוכח בבקשתו סבור כי "סיכויי הערעור גבוהים מאוד וכי המבקש עומד ברף האמור ואף הרבה מעבר לכך" עוד טוען המבקש כי הוא נטול יכולת כלכלית להפקיד את הסכום שנקבע שכן הוא ללא כל רכוש או נכסים וממילא נתון הוא בחובות גדולים.

התובעת המשיבה התנגדה להבקשה מהטעמים שפורטו בתגובתה.

היועץ המשפטי השאיר את ההכרעה בעניין זה לפתחו של בית המשפט.

דיון :

חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:

1. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
2. סיכויי ההליך.

בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.

(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

כך לדוגמא כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בי המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור.

כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כב' השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]

ומן הכלל אל הפרט;

אני מקבלת את טענת המבקש בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום האגרה. בעניין זה הצהיר המבקש והוגשו מסמכים כי אין בבעלותו או בבעלות רעיתו נכסים, כי למבקש ולרעיתו זכויות במשק אשר מועבדות תחת כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מטעם בנק לאומי, כי למבקש משאית מעוקל, כמו גם כי המבקש ורעיתו בהתאם לתדפיס חשבון הבנק של המבקש בבנק הפעולים של ה- 3 חודשים האחרונים ללא חסכונות.

יחד עם זאת, לא די בבחינת היכולת הכלכלית של המבקש כי נדרשת כמאור גם בחינת סיכויי ההליך בתיק.

על פי דין, כאמור לעיל, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה. כמו כן, נהיר עם זאת כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום קביעת מסמרות. אקדים ואציין כי בדיקת סיכויי ההליך נעשית על ידי, באופן לכאורי בלבד, ואין בה כדי קביעת מסמרות. נהיר כי ההכרעה בסוגיות לגופן תעשה בכפוף וכנגד שמיעת הראיות על ידי המותב אשר יידרש להליך לגופו.

בזהירות המתבקשת, נוכח האמור לעיל, מצאתי כי סיכויי ההליך אינם נשענים על גשר פלדה וממילא הם אינם נחזים לכאורה כגבוהים. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן כאשר בסופו של יום ניתנה למבקש הרשות להתגונן בכפוף להפקדה וזאת לאחר שנקבע כי "הגנתו גובלת בהגנת בדים המצדיקה הפקדה". בהינתן סכום ההפקדה שהוטל- 3000 ₪ - וגם זאת לאחר שניתנה התייחסות בהחלטת כב' הרשמת רוזמן- פרקש למצבו הכלכלי של המבקש הרי שככל שרלוונטי לשלב של בקשה לפטור מאגרה, החלטה זו סבירה, מאוזנת וממילא מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין.

לנוכח האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי שיש הצדקה למתן פטור מאגרה אני מורה כי דין הבקשה להידחות.

האגרה בהתאם להחלטתי זו תשולם בתוך 20 יום מהיום.

לא תשולם האגרה, עד לאותו מועד, ימחק הערעור.

למשימה למתן החלטה ליום 18.8.2017.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ז, 19 יולי 2017, בהעדר הצדדים.