פסק דין

1. בפניי בקשה של הנושה מגן שמשון בע"מ (להלן-הנושה) לביטול ההליך וזאת בשל מחדליה של החייבת סיגל יפעת ת"ז 27882521.
2. כמפורט בבקשה מיום 3.10.17 , החייבת אינה משלמת את התשלומים החודשיים כפי שנקבעו בצו הכינוס מיום 18.5.17 שבו הועמד סכום התשלום החודשי על סך של 400 ₪ לחודש, ולחובת החייבת נצבר חוב פיגורים בסכום כולל של 1,200 ₪.
3. בהחלטתי מיום 16.10.17 הוריתי כי על החייבת להמציא לתיק אישור של המנהל המיוחד בדבר סילוק מלוא חוב הפיגורים עד ליום 15.11.17.
4. החייבת לא פעלה לפי החלטתי מיום 16.10.17 וביום 19.11.17 הוגשה הודעת המנהל המיוחד לפיה החייבת אינה עומדת בצו התשלומים וצברה לחובת חוב פיגורים בסכום כולל של 1,200 ₪ (כולל נובמבר 2017). כמו כן פורט כי החייבת לא הגישה דו"חות דו חודשיים כלל ועיקר ממועד מתן צו הכינוס ועד היום. אי לכך, המנהל המיוחד ביקש לבטל את ההליך שבכותרת.
5. בהחלטתי מיום 23.11.17 נתתי לחייבת הזדמנות נוספת להסרת המחדלים והוריתי כי על החייבת חלה החובה להגיש עד ליום 10.12.17 אישור של המנהל המיוחד בדבר סילוק מחדליה, שאם לא כן יבוטל ההליך ללא התראה נוספת.
6. עד היום לא הוגש האישור הנדרש מהחייבת, ובמקומו הוגשה ביום 14.12.17 הודעת המנהל המיוחד לפיה החייבת לא הסירה את מחדליה, ואף נצבר לחובתה חוב פיגורים בגין חודש נוסף.
7. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייבת כל ההתראות הנדרשות, אין לי אלא לראות את החייבת כמי שוויתרה על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייבת כפושטת רגל.
8. יובהר כי מחדלי החייבת כאשר היא חוסה תחת הגנתו של צו הכינוס אשר ניתן בתיק, מהווים התנהגות בחוסר תום לב של החייבת, אשר מחד גיסא נהנית מההטבות וההגנות הנכללות בצו הכינוס ומאידך אינה ממלאת את הנדרש ממנה במסגרת הליך הפש"ר.
9. בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקציה) כי:

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה..."

ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.8.2009, דגשים שלי ש.מ).

1. החייבת כאמור לעיל, לא מילאה בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליה, וממילא אינה זכאית יותר להגנת ההליך.
2. לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.
3. בנסיבות אלו, כל ההגבלות שהוטלו בצו הכינוס מבוטלות, למעט צו עיכוב יציאה שיעמוד בתוקפו 90 יום נוספים.
4. כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, והיתרה ככל שתיוותר תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בהם מתנהלים הליכים כנגד החייבת, בהתאם להוראות הדין בדבר סדר קדימויות בין נושים המנהלים הליכי הוצאה לפועל כנגד החייבת.
5. החייבת תהיה רשאית להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייבת, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו הפקדת סך של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט וכן צירוף אישור המנהל המיוחד בדבר הסרת מחדלי החייבת, והחייבת תצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידה.
6. ככל שהחייבת לא תגיש בקשה לביטול פסק הדין ותבקש להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל, אני מורה כי היא לא תהיה רשאית לעשות כן אלא בחלוף 12 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליה של החייבת והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייבת, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14).

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.