לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה כי המשיבה, צ'מפיון מוטורס בע"מ, סיפקה למבקש ולחברי הקבוצה רכבי פולקסווגן ג'טה ללא תא כפפות הכולל תאורה ונעילה, ורכבי פולקסווגן גולף ללא אפשרות נעילה של תא הכפפות, וזאת בניגוד להתחייבויותיה במפרטים ובחוזים (להלן: "בקשת האישור").

תמצית בקשת האישור וטענות המבקש

1. המבקש, מר רוני איתן, מורה לנהיגה במקצועו. ביום 22.11.2016 רכש מהמשיבה, באמצעות סוכנות, רכב פולקסווגן jetta TSI 1.4 בסכום של 137,900 ₪. ביום 21.12.2016 המשיבה סיפקה לו את הרכב.
2. המשיבה היא חברה פרטית העוסקת בייבוא שיווק והפצה של כלי רכב ומוצריו. היא הנציגה הרשמית בישראל של קונצרן פולקסווגן העולמי והיבואנית והמשווקת הבלעדית של כלי רכב שמייצרת פולקסווגן. המשיבה משווקת לציבור הלקוחות בארץ רכבי פולקסווגן ג'טה 1.2 TSI טרנדליין, רכבי פולקסווגן ג'טה 1.4 TSI טרנדליין (להלן: "רכבי ג'טה") ורכבי פולקסווגן גולף 1.4 ל' TSI 125 כ"ס, פולקסווגן גולף 1.4 ל' TSI 150 כ"ס ורכב גולף GTI (להלן: "רכבי גולף").
3. המשיבה מפרסמת באתר האינטרנט שלה, בעלונים ואצל המשווקים המורשים מטעמה מפרט של רכבי הג'טה והגולף. בעת ביצוע ההזמנה מוסרת המשיבה ללקוח את המפרט של הרכב. מפרט זה הוא חלק בלתי נפרד מההזמנה ומחוזה הרכישה והוא מחייב את המשיבה.
4. על פי המפרט של רכבי ג'טה, שפורסם במועדים הרלבנטיים באתר האינטרנט של המשיבה ואף זה שנמסר ללקוח, האבזור הפנימי של רכבי הג'טה כולל "תא כפפות ננעל ומקורר עם תאורה" (נספחים 4-3 לבקשת האישור).

על פי המפרט של רכבי גולף, האבזור הפנימי שלהם כולל "תא כפפות ננעל ומקורר". על פי המפרט הטכני של רכב הגולף GTI הרכב כולל "תא כפפות ננעל ומקורר עם תאורה" (נספחים 6-5 לבקשת האישור).

במפרט שצורף להזמנת המבקש, בדומה למפורסם באתר האינטרנט של המשיבה, צוין כי מחיר הרכב כולל "תא כפפות ננעל ומקורר עם תאורה" (נספח 3 לבקשת האישור).

1. בסמוך לאחר הרכישה הבחין המבקש כי התאורה בתא הכפפות ברכב אינה פועלת וסבר תחילה כי מדובר בתקלה טכנית פשוטה - נורה שרופה.
2. ביום 19.1.2017 הגיע המבקש למוסך מורשה של המשיבה, בעניין אחר שברכב. בהזדמנות זו ביקש כי תוחלף הנורה בתא הכפפות. איש הדיאגנוסטיקה של המוסך הודיע למבקש כי ברכבו לא הותקנה תאורה בתא הכפפות וכי אין כל הכנה וחיבור לנקודת מאור. גם ברכב ג'טה אחר מאותו הדגם אשר היה במוסך באותה העת, נמצא תא הכפפות נעדר נקודות תאורה.

סוכן המכירות שאליו פנה המבקש מסר לו כי גם ברכבי הג'טה המצויים בסוכנות תא הכפפות נעדר תאורה ונעילה. עוד מסר לאחר בירור נוסף כי אכן, בניגוד להסכם ולמפרט, רכב הג'טה שסופק לו אינו כולל תאורה ונעילה בתא הכפפות מכיוון שהיצרן הפסיק בשלב כלשהוא להתקינם בכל דגמי ג'טה.

1. איכות השימוש בתא הכפפות נפגעה משמעותית בהיעדר תאורה ונעילה.
2. המבקש ניהל מגעים עם המשיבה בקשר לפיצוי בשל הפרת התחייבויותיה במפרט ובהסכם. בשלב הראשון הציעה המשיבה למבקש כפיצוי - 2 טיפולי רכב ללא עלות, בשווי של כ- 1,000 ₪ לכל טיפול ובסך הכל פיצוי בגובה של כ- 2,000 ₪.

המבקש ביקש פיצוי של 3 טיפולים לפחות. תחת זאת, המשיבה הציעה למבקש להתקין לו תאורה בתא הכפפות ולתת לו טיפול אחד חינם כפיצוי על היעדר הנעילה. המבקש הסכים להצעה. המשיבה התחייבה כי תשלח הודעה למתקין המאפשרת את ביצוע התיקון והטיפול ותשלח למבקש העתק למייל.

הודעה לא נשלחה למבקש עד למועד הגשת בקשת האישור. המבקש פנה למשיבה פעם נוספת ואז דרשה המשיבה שהמבקש יחתום על כתב סילוק וויתור, כתנאי לפיצוי.

1. בביקור שערך המבקש באחת מסוכנויות המשנה של המשיבה הבחין המבקש כי בשלושת הדגמים של רכבי הגולף קיימת הפרה דומה באופן שתא הכפפות אינו כולל נעילה.
2. כל שעשתה המשיבה מחודש מרץ 2017, שאז נודעה לה ההפרה, הוא לתקן במועד זה את המפרט הטכני של רכבי הג'טה בלבד כך שמצוין שם כי האבזור הפנימי כולל "תא כפפות מקורר ומואר".
3. רק בעקבות בקשת האישור פנתה המשיבה פנתה במכתב חד פעמי או בהודעת SMS אחת או בשיחת טלפון אחת (ללא הצגת ראיה לכך), לחלק מצומצם מחברי הקבוצה, בהצעה להתקין תוך 60 ימים ממועד משלוח המכתב תאורה ונעילה בתא הכפפות של בעלי רכב הג'טה ונעילה בתא הכפפות של בעלי רכבי הגולף באחת מסוכנויות המשיבה.
4. אין בפנייה האמורה כדי לתקן את ההפרות נושא בקשת האישור:

המשיבה לא צירפה כל ראיה לכך ששלחה מכתב כלשהו למי מחברי הקבוצה, או כי מכתב זה התקבל ומתי. המשיבה לא צירפה רשימה של מספרי הטלפון אליהם שלחה הודעת SMS או שעימם קיימה שיחה טלפונית.

המשיבה הגבילה את תקופת מימוש ההתקנה בפרק זמן קצר ביותר – "תוך שישים יום ממועד שליחת המכתב" – כאשר לא ידוע מתי המכתב התקבל אצל הלקוחות, אם בכלל. הגבלת תקופת ביצוע ההתקנה בתוך פרק זמן קצר מסכלת את מימוש ביצוע ההתקנה.

המשיבה הערימה קשיים על מימוש ההצעה, בין היתר על ידי כך שסירבה לאפשר לחברי הקבוצה לבצע את ההתקנה במסגרת הטיפול התקופתי. גם בקשות של חברי הקבוצה לקבל מהמשיבה שירות של לקיחת הרכב ממקום עבודתם והחזרתו אליהם, על מנת לאפשר את ביצוע התקנה מבלי שיאלצו להפסיד יום עבודה או חלק ממנו, נדחו על ידי המשיבה.

1. אין בהוראות העמוד האחרון למפרט הטכני של הרכבים, שם מצוין כי "החברה שומרת לעצמה את הזכות לבצע שינוי במפרט הרכב ללא הודעה מוקדמת", משום זכות למשיבה לספק את הרכב ללא מלוא הציוד והאביזרים המצוינים במפרט הטכני.
2. יש לדחות את טענת המשיבה שלמבקש אין עילת תביעה אישית נוכח הודאת המשיבה כי "מפרטי הרכבים נשוא בקשת האישור אכן כללו פערים מסוימים בין המידע הנוגע לתא הכפפות שהוצג להם לבין הגימור של תא הכפפות בחלק מן הרכבים אשר יובאו על ידה" (סעיף 33 לתשובת המשיבה). המשיבה גם מודה בתשובתה כי המבקש הוא זה שפנה אליה והביא את העניין לידיעתה, וכי בעקבות פניה זו המשיבה תיקנה את מפרטי הרכב. עוד אישרה המשיבה כי הציעה למבקש להתקין בתא הכפפות תאורה וכן ליתן לו טיפול תקופתי חינם כפיצוי על העדרה של הנעילה, וכי בהמשך ובמסגרת בקשת האישור הציעה למבקש ולחברי קבוצה נוספים להתקין הן נעילה והן תאורה בתא הכפפות שברכבם.
3. טענת המשיבה כי המבקש צירף לבקשת האישור מפרט לא נכון דינה להידחות. המשיבה לא הוכיחה בראיה כי המפרט שצורף לחוזה הרכישה של המבקש הוא מפרט מחודש אוקטובר 2015 – למעלה משנה קודם למועד הרכישה – ולא המפרט כפי שהופיע באתר האינטרנט שלה באותו מועד הכולל נעילה ותאורה בתא הכפפות (והודפס בחודש מרץ 2017 במסגרת הכנת בקשת האישור).

בעקבות פניית המבקש, בחודש ינואר 2017 או בסמוך לכך (כחודש ימים לאחר שסופק הרכב למבקש) המשיבה פנתה אל היצרן בחו"ל שהבהיר כי הפסיק להתקין נעילה ותאורה בתא הכפפות בכל דגמי הג'טה. אם נושא הנעילה בתא הכפפות לא היה קיים במפרט מלכתחילה – המשיבה לא הייתה פונה אל היצרן בחו"ל בנושא הנעילה. עד למועד הגשת התשובה, כשנה וחצי לאחר מועד הגשת בקשת האישור, בשום שלב המשיבה לא טענה כי מפרט הרכב של המבקש וחברי הקבוצה כלל רק תאורה בתא הכפפות ולא נעילה.

טענה זו עומדת בסתירה להודאת המשיבה לפיה בעקבות פניית המבקש ובירור הנושא מול היצרן, בחודש פברואר 2017 היא תיקנה את מפרטי הרכב של הג'טה כך שלא יכללו תאורה ונעילה בתא הכפפות. גם באתר האינטרנט של המשיבה תוקן המפרט כך שלא יכלול נעילה ותאורה בתא הכפפות. אם המפרטים לא כללו נעילה מלכתחילה – מדוע נדרשה המשיבה לתקן עניין זה במפרט?

המשיבה פנתה מיוזמתה והציעה לחלק מחברי הקבוצה להתקין בתא הכפפות תאורה ונעילה. עובדה זו מעידה על כך שהייתה התחייבות לקיומם ברכב. הוא הדין לגבי הצעת המשיבה להתקין תאורה בתא הכפפות ברכבי הגולף.

1. אין לקבל את טענת המשיבה, להיעדר עילת תביעה אישית, בשל צירוף חוזה שאינו כולל הנחה בגין היותו מורה נהיגה. מדובר בהנחה שגרתית לכל מורי הנהיגה, ולמצער הנחת סוף שנה– ללא כל קשר להפחתה באבזור הקיים ברכב. המבקש לא נתן הסכמתו להפחתה כלשהי באבזור ברכבו.
2. אין לקבל את טענת המשיבה, להיעדר תביעה אישית ביחס לדגמים שלא נרכשו על ידי המבקש עצמו. די בכך שהמשיבה הודתה כי בדגמי הג'טה ובדגמי הגולף תא הכפפות אינו תואם את המצוין במפרט הרכב, על מנת לשלול טענה זו. שאלת האחריות של המשיבה כלפי חברי הקבוצה היא זהה ומשותפת לרכבי הג'טה ולרכבי הגולף.

הקבוצה "כל לקוח של המשיבה אשר רכש ממנה בשבע השנים האחרונות רכב פולקסווגן ג'טה או רכב פולקסווגן גולף כאשר במפרט התחייבה המשיבה לספק אבזור פנימי של "תא כפפות ננעל מקורר עם תאורה" ו/או "תא כפפות ננעל ומקורר" בעוד שבפועל רכב הג'טה או הגולף שסופק סופק עם תא כפפות ללא נעילה ו/או ללא תאורה".

1. המבקש מעריך, כי בכל שנה נמכרות כ- 2,500- 3,000 מכוניות ג'טה.

על פי כתבות מחודש אפריל 2014, רכב הג'טה עבר שורה של עדכונים ושדרוגים והחל משנת 2015 המשיבה החלה למכור ולשווק את הדגם החדש והמשודרג של רכבי הג'טה. בהנחה כי רק ברכבי הג'טה בגרסה המשודרגת, שהחלה להיות משווקת בינואר 2015, האבזור הפנימי של תא הכפפות לא תואם את התחייבויות המשיבה – המבקש מעריך כי מדובר בתקופה בת שנתיים ו-3 חודשים.

המבקש מעריך כי במשך תקופה זו נמכרו על ידי המשיבה כ-7,500 רכבי ג'טה אשר האבזור הפנימי של תא הכפפות לא תאם לאבזור לו התחייבה המשיבה בהסכם ובמפרט ולא כלל תאורה ומנגנון נעילה.

1. אשר לרכבי הגולף, ובהנחה מקלה עם המשיבה לפיה רק החל מחודש נובמבר 2016, מועד יציאת הדגם האחרון של רכבי הגולף, שווקו רכבי הגולף ללא האבזור הפנימי לו התחייבה המשיבה כך שתא הכפפות לא כולל מנגנון נעילה. מדובר בתקופה של כחצי שנה לפחות.

מספר רכבי הגולף שנמכרו בתשעת החודשים הראשונים של 2016, לפני הדגם המשודרג, עמד על 2,292 ₪. המבקש מעריך כי בחצי שנה לאחר מכן נמכרו לכל הפחות כ-1,150 רכבי גולף.

עילות התביעה

1. הפרת חוזה – על פי ההסכם ועל פי המפרט אשר צורף להסכם ואשר מפורסם על ידי המשיבה, המשיבה התחייבה לספק למבקש ולחברי הקבוצה רכבי ג'טה עם תא כפפות שהוא גם ננעל וגם מואר, ורכבי גולף עם תא כפפות שהוא ננעל.
2. הטעיה – המשיבה הפרה את הוראת סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שעניינו איסור הטעיה בעניינים מהותיים בעסקה הקשורים בין היתר לטיב, למהות ולסוג של המוצר אותו הם רכשו, המרכיבים של הנכס והשימוש שניתן לעשות בנכס והתועלת שניתן להפיק ממנו.
3. אי גילוי – גם לאחר שהיצרן הודיע למשיבה כי היא שיווקה וסיפקה את רכבי הג'טה והגולף ללא האבזור הפנימי שעליו היא התחייבה בהסכם ובמפרט, היא לא גילתה לציבור לקוחותיה את הפגמים שנפלו ברכבים אלה ואת אי ההתאמה למפרט לו התחייבה, ולא פעלה לתיקון ההפרה ולפיצוי הלקוחות בגין נזקיהם.
4. הפרת חובה חקוקה – המשיבה מכרה רכבים שאינם מתאימים למפרט הטכני לו התחייבה בהסכם ופעלה בניגוד להוראת סעיף 11 בחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"). בכך שנתנה תיאור כוזב של המפרט הטכני של הרכבים ששיווקה ומכרה בניגוד להוראת סעיף 2(ב) בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) (להלן: "צו הפיקוח"), קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 63 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"):

על המשיבה הוטלה חובה חוקית מכוח הוראת סעיף 1 בחוק המכר ומכוח הוראת סעיף 2 בצו הפיקוח; הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקש וחברי הקבוצה; המשיבה הפרה את חובותיה הנ"ל; כתוצאה מההפרה נגרמו למבקש ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים; הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים.

1. רשלנות – מכוח סעיף 35 בפקודת הנזיקין.

המשיבה פעלה ברשלנות בדרך שעוסק סביר במעמדה לא היה נוהג בה בנסיבות העניין, מקום בו מכרה למבקש ולחברי הקבוצה רכבים על פי מפרט טכני שהיה עליה לדעת כי מפרט זה אינו תואם את תכונותיהם של הרכבים שסופקו על ידה.

1. חובת תום הלב וההגינות – על המשיבה לפצות את לקוחותיה בגין הפרת התחייבותה לספק את הרכבים בהתאם למפרט לו התחייבה בהסכם. משלא עשתה כן – הפרה המשיבה את החובה לפעול בתום לב, בהגינות, ביושר ובסבירות כלפי המבקש וחברי הקבוצה.
2. עשיית עושר – המשיבה גבתה מהמבקש ומחברי הקבוצה מחיר מלא עבור הרכבים נושא התובענה, חרף העובד שלא התקינה את מלוא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט. התנהגות זו של המשיבה עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט.

הנזק

1. נזקים ממוניים – עלות החלפת תא הכפפות הקיים בתא כפפות מקורי וחדש הכולל נקודת תאורה ומנגנון נעילה מקורי ברכבי הג'טה, ועלות החלפת תא הכפפות הקיים בתא כפפות מקורי חדש הכולל מנגנון נעילה מקורי ברכב הגולף, כפי שהיו צריכים להיות מותקנים מלכתחילה.

על פי שיחת טלפון שקיים המבקש ביום 29.3.2017 עם סוכנות משנה פליקס של המשיבה, נמסר לו כי עלות החלפת דלת תא הכפפות מקורית, לא כולל עבודה, עומדת על סך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, עלות החלפת החלק הפנימי של תא הכפפות כך שיכלול מנגנון תאורה מובנה עומדת על סך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ לא כולל עבודה.

המבקש מעריך את נזקו של כל חבר קבוצה בסך של 5,500 ₪.

1. נזקים לא ממוניים –פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש אשר נגרמה למבקש ולחברי הקבוצה בסך 500 ₪.
2. הנזק המצרפי המוערך על ידי המבקש בעבור 7,500 בעלי רכב הג'טה עומד על סך של 45,000,000 ₪.

הסעדים

1. צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע לצורך השלמת הנתונים החסרים.
2. פיצוי כספי.
3. צו עשה המחייב את המשיבה לשנות את דרכה.

תמצית תשובת המשיבה וטענותיה

עניינו האישי של המבקש, התנהלות המשיבה

1. המבקש הזמין ביום 22.11.2016 רכב מדגם פולקסוואגן ג'טה 1.4 TSI 125 כ"ס טרנדליין BM. פרטי הזמנת רכבו של המבקש סוכמו בחוזה הזמנת הרכב עליו חתם. בנוסח הסופי של החוזה שהמבקש לא צירף, הוא קיבל הנחה של כ-7,000 ₪ (כולל מע"מ) ממחיר הרכב, כמחווה שירותית שהיא גבוהה מנזקו הנטען.
2. המבקש לא צירף לבקשת האישור את המפרט שצורף לחוזה. הוא צירף את המפרט נספח 4 לבקשת האישור, שהתאריך המופיע עליו הוא 20.3.2017. במפרט זה צוין שדגם הג'טה שרכש המבקש כולל תא כפפות ננעל ומואר. המבקש לא ציין לאיזה מועד נכון המידע שהופיע לטענתו באתר האינטרנט, מתי צפה בו ובאילו נסיבות. המבקש לא הסביר מדוע המידע שלכאורה נמסר באתר האינטרנט של המשיבה זהה למידע שנמסר לו בעת רכישת רכבו.

המפרט הנכון הרלבנטי בעת שהמבקש רכש את רכבו הוא נספח 2 לתשובה. בו צוין תחת קטגוריית "אבזור פנימי" כי ברכב "תא כפפות מקורר ומואר". אין זכר לנעילה של תא הכפפות.

1. המבקש לא טען בזמן אמת כי הוא זכאי לכאורה לנעילה בתא הכפפות שברכבו. הוא פנה בעניין התאורה בתא הכפפות כחודש לאחר שקיבל את הרכב. מלבד תלונת המבקש לא התקבלה כל פנייה אחרת על היעדר תאורה (או נעילה) בתא הכפפות.
2. המשיבה והמבקש הגיעו להסכמות לעניין התקנת תאורה בתא הכפפות ברכבו וטיפול ראשון חינם אלא שהמבקש סירב לחתום על ויתור טענות, והגיש את התובענה הייצוגית.
3. במסגרת הליך השיווק והמכירה מוסרת המשיבה ללקוחותיה תיאור מלא ונכון של הרכבים החדשים אותם היא משווקת, זאת בין היתר בהתאם להוראות סעיף 82 בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016.

חלק מהמידע הנמסר הוא מהותי עבור לקוח, במסגרת הליך קבלת ההחלטה על רכישת רכב חדש, בעוד חלק מהמידע הנמסר משלים ונועד אך ורק על מנת ליצור תמונה ותחושה מלאה של הרכב.

לרשות המשיבה עומדים ערוצי מידע שונים מול לקוחותיה, לרבות עלונים באולמות תצוגה ואתר האינטרנט שלה. המשיבה מקפידה לעדכן את ערוצי המידע הללו, על המידע הרב והמגוון המנוי בהם.

המסמך המחייב את המשיבה (והלקוח) הוא חוזה ההזמנה בין הצדדים.

1. למרות מאמצי המשיבה להציג מידע מעודכן ומדויק במפרט הרכב, לעיתים עלול להיווצר פער קל בין המידע שנמסר במפרט הרכב לבין אופן הגימור של אביזרים פריפריאליים ברכב שיסופק בפועל ללקוח. פער זה נגרם משום שמעת לעת, מתבצעים עדכונים מינוריים ברכב בהתאם לשיקולי היצרן ומבלי שהמשיבה מעורבת בכך. שינויים קלים אלו משפיעים, לכל היותר, על אופן גימור אביזרים או רכיבים לא משמעותיים ברכב, והם לא משפיעים על ביצועי הרכב, איכותו, מערכות הבטיחות שלו, צבעו, מראהו החיצוני וכו'. שינויים אלו, למיטב ניסיון המשיבה, אינם מהווים חלק משיקולי הרכישה במעמד הזמנת הרכב.
2. המשיבה כוללת בחוזים ובערוצי המידע האחרים שלה מול לקוחותיה מצגים מפורשים אשר מבהירים כי עשויים להיות שינויים מסוימים במפרט הרכב. במפרטים שצירף המבקש לבקשת האישור צוין כי "החברה שומרת לעצמה את הזכות לבצע שינוי במפרט הרכב ללא הודעה מוקדמת" (נספחים 6-5 לבקשת האישור). כך גם ביחס למפרטים שבאתר האינטרנט שמצוין בהם כי "המפרט המחייב הוא המפרט שנמסר ללקוח בעת הזמנת הרכב" (נספח 4 לבקשת האישור).
3. המשיבה נהגה כמקובל בשוק הרכב.
4. המשיבה בדקה ומצאה כי במפרטי כלי הרכב נושא בקשת האישור היו פערים מסוימים בין המידע הנוגע לתא הכפפות שהוצג בהם לבין הגימור הסופי של תא הכפפות בחלק מכלי הרכב שייבאה:

רכבי ג'טה – מסוגו של רכב המבקש, ששווקו לפי מפרט מחודש אוקטובר 2015 ועד למועד עדכון המפרט בפברואר 2017, בקשר עם רכבים אשר יוצרו החל משבוע ייצור 27 בשנת 2014. במסגרת זו סופקו ל-397 לקוחות פרטיים של המשיבה רכבי ג'טה 1.4 TSI 125 כ"ס טרנדליין BMT (Blue Motion) ללא תאורה בתא הכפפות, אף שבמפרט הרכב התקף במועד ביצוע ההזמנה צוין כי תא הכפפות יכלול תאורה.

רכבי ג'טה - אשר שווקו לפי מפרט מחודש ינואר 2015 ועד למועד עדכון מפרט הרכב בחודש אוקטובר 2015, בקשר עם רכבים אשר יוצרו החל משבוע ייצור 27 בשנת 2014. במסגרת זמן זו סופקו ל-119 לקוחות פרטיים של המשיבה רכבי ג'טה (מתתי דגמים אחרים מזה שרכש המבקש) שתא הכפפות בהם מואר ואינו ננעל, על אף שבמפרט הרכב התקף במועד ביצוע ההזמנה צוין כי תא הכפפות יכלול נעילה.

רכבי גולף אשר שווקו לפי מפרט מחודש מרץ 2016 ועד למועד עדכון מפרט הרכב בחודש ינואר 2018 בקשר עם רכבים אשר יוצרו החל משבוע ייצור 22 בשנת 2016. במסגרת זו סופקו ל-859 לקוחות פרטיים של המשיבה רכבי גולף אשר תא הכפפות בהם לא ננעל, אף שבמפרט הרכב התקף במועד ביצוע ההזמנה צוין כי תא הכפפות יכלול נעילה.

1. בנוסף לכלי הרכב האמורים נמסרו כלי רכב דומים גם ללקוחות "ציים" של המשיבה. עניינם של לקוחות צי רכב שונה מהותית מעניינם של לקוחות פרטיים. השיקולים של לקוחות בעלי צי רכב לרכוש רכבים מדגם מסוים הם שיקולים מסחריים בעיקרם, ונוגעים לגודל הרכב, נפח המנוע, מחיר, סחירות הרכב בשוק יד שניה ועוד. על פי רוב, הזמנת רכבים לציי רכב של לקוחות נעשית מבלי שמצורף מפרט רכב לכל הזמנה והזמנה אלא במסגרת הזמנות מרוכזות שנעשות מעת לעת על בסיס מידע שונה מזה המסופק ללקוחות פרטיים. רכב שנמכר ומסופק על ידי המשיבה ללקוחותיה מסוג ציי רכב, כגון חברות השכרה וליסינג, משמש ומוחזק בפועל על ידי משתמש קצה שאין קשר בינו ובין המשיבה.
2. לאחר שהמשיבה השלימה את ההיערכות הלוגיסטית, היא פנתה לבעלי הרכבים הרלוונטיים והזמינה אותם להגיע לאחד ממרכזי השירות שלה, ככל שהם מעוניינים בכך, לשם ביצוע התקנה של מנעול ו/או תאורה בתא הכפפות שברכבם על חשבונה, בתיאום מראש ובזמן המתאים להם (להלן: "ההצעה השירותית"). ההצעה השירותית נעשתה לפני משורת הדין. המשיבה עדכנה על כך את המבקש ובאת כוחו.

ההצעה השירותית נשלחה בדואר לכל הלקוחות הפרטיים הרלוונטיים. בתחילה פנתה המשיבה ללקוחות שרכשו רכבי ג'טה ולאחר מכן ללקוחות שרכשו רכבי גולף. מכתבים נמסרו גם ללקוחות ציים אשר רכשו רכבים מהדגמים הרלוונטיים.

ההצעה הוצעה לכל הלקוחות הרלוונטיים ואף יותר מכך, לרבות במקרים בהם לא ניתן כל מצג במפרט הרכב בדבר נעילה בתא הכפפות.

1. בהצעה השירותית המשיבה ביקשה מלקוחותיה היה לתאם את התיקון בתוך 60 ימים, על מנת להקל לוגיסטית על ביצוע ההתקנה. המשיבה אפשרה ללקוחותיה לבצע את התיאום וההתקנה גם חודשים ארוכים לאחר מועד הפנייה.

ממערכות המידע של המשיבה עולה כי נכון ליום 28.7.2019, המימוש האחרון של ההצעה השירותית מקרב לקוחות הגולף היה ביום 14.4.2019 (כשנה לאחר מועד משלוח המכתב), ומקרב לקוחות הג'טה היה ביום 15.11.2018 (כשנה ושלושה חודשים לאחר משלוח המכתב).

שיעור הלקוחות שמימשו את ההצעה השירותית לאחר למעלה מ-60 ימים עומד על למעלה מ-59% מקרב לקוחות הגולף ולמעלה מ-85% מקרב לקוחות הג'טה. בדיון שנערך בפני בית המשפט הסכים ב"כ המשיבה לאפשר מימוש ההטבה במשך שנה נוספת.

1. המשיבה אפשרה לכלל הלקוחות הרלוונטיים לממש את ההצעה השירותית בזמן הנוח להם – כולל במהלך הביקור במרכז השירות לצורך הטיפול השנתי לרכבם. בפועל, חברי הקבוצה מימשו את ההטבה גם למעלה משנה לאחר מועד משלוח המכתב.
2. לקוח שהתעניין במימוש ההצעה השירותית נדרש להזמין תור מראש על מנת שניתן יהיה להיערך לוגיסטית ולהתאים לו מנעול מקורי ע"פ מספר שלדת רכבו, כך שיתאים למפתח רכבו הפרטני. כך הנחתה את מרכזי השירות שלה. בדיעבד הסתבר למשיבה כי במרכזי שירות ספורים התאפשר ללקוחות לקבל מנעול מיידית וללא הזמנה מראש, באמצעות שימוש בצילינדרים גנריים שקיימים אצלם במלאי ובביצוע מנעולן שעובד עם מרכז השירות. עובדה זו מעידה על המאמץ להעניק ללקוחות המשיבה שירות מקצועי, מיידי ויעיל.
3. המשיבה פנתה לכל הלקוחות הרלוונטיים ולא רק לחלק מצומצם. המשיבה כן קיימה מנגנון בקרה ופיקוח ביחס לפניותיה ללקוחותיה.
4. המבקש היה מבין הלקוחות אשר מימשו את ההצעה השירותית, וביום 6.11.2017 הותקנו בתא הכפפות שברכבו תאורה ונעילה במרכז השירות סיידון על חשבון המשיבה.
5. ב"כ המבקש טען בפני המשיבה כי קיים מידע בדבר שירות לקוי אותו לכאורה קיבלו חלק מלקוחות המשיבה אשר ביקשו לממש את ההצעה השירותית במרכז שירות מסוימים. ב"כ המבקש אף טענה שבידיה ראיות לכך בכתב. היא התבקשה לספק את המידע האמור, אך זו סירבה לעשות כן.
6. לאחר רק לקוחות בודדים מימשו את ההצעה השירותית, המשיבה פנתה פעם נוספת ללקוחות שאליהם נשלחו המכתבים הכוללים את ההצעה השירותית, הפעם באמצעות מסרון SMS, על מנת לוודא כי הם מודעים לה.

בעקבות הצעת בית המשפט בדיון שנערך ביום 25.2.2018, המשיבה ביצעה בחודש מאי 2018 למעלה מ-1,600 התקשרויות ללקוחות רלוונטיים.

המשיבה אף עדכנה את דבר ההצעה השירותית במערכות המידע הממוחשבות שלה, כך שגם במרכזי השירות של המשיבה ברחבי הארץ מצוי המידע אודות ההצעה השירותית והלקוח יכול לממשה בכל אחד ממרכזי השירות, בכל זמן שהוא בתיאום מראש.

1. בעת מועד הגשת תשובת המשיבה, פחות מ-5% מכלל הלקוחות אליהם פנתה המשיבה בחרו לממש את ההצעה השירותית.

בסיכומיה, הודיעה המשיבה כי כ-35% מהלקוחות הרלוונטיים מימשו את ההצעה השירותית (סעיף 10 בסיכומי המשיבה).

התייחסות המשיבה לעילות התביעה

1. טענת הפרת חוזה: טענת המבקש להפרת חוזה אינה מתבססת על מפרט נכון אלא על מפרט אחר שאינו מחייב את הצדדים. הוכח כי במפרט הנכון אין כל אזכור לנעילת תא הכפפות, על כן נשמטת עילתו החוזית.

המשיבה לא הפרה את החוזה, שכן נכללו בחוזה ובמפרט הנכון, מצגים מפורשים המבהירים כי עלולים להיות שינויים מסוימים בין המידע המוצג במפרט הרכב לבין תצורתו הסופית.

המשיבה פעלה זה מכבר לתיקון מלא של ההפרה באופן מהיר, יעיל ומקצועי. המשיבה פנתה באופן אישי – אם במכתב, אם במסרון ואם בשיחת טלפון – לכל הלקוחות הרלוונטיים, והציעה להם להגיע למרכזי השירות שלה בזמן המתאים להם, בתיאום מראש, על מנת להתקין ללא כל חיוב נעילה ו/או תאורה, לפי הצורך, בתא הכפפות של רכבם. זאת, לפנים משורת הדין וכמחווה שירותית בלבד.

המבקש מימש את ההצעה השירותית ובתא הכפפות שברכבו הותקנו, על חשבון המשיבה, תאורה ונעילה – זאת על אף שבמפרט הרכב התקף בעת הזמנת הרכב כ לא צוין כי תא הכפפות יסופק עם נעילה.

בנסיבות אלו, המבקש או מי מחברי הקבוצה אינם זכאים לסעד כלשהו, אם משום שהמשיבה הוכיחה כי לא הפרה חוזה, אם משום שגם אם הופר החוזה המשיבה תיקנה את ההפרה במלואה באופן יעיל ומקצועי.

אם יסבור בית המשפט שהעניין מצדיק פסיקת סעד – מדובר יהיה בסעד של אכיפה שהוא ההוגן והיעיל בנסיבות העניין. סעד הפיצויים שנתבע אין לו כל בסיס. עמידה על פיצויים בנסיבות אלו עולה כי התנהגות חסרת תום לב.

גם אם ייפסק סעד של פיצויים – חובתם של חברי הקבוצה להקטין את נזקיהם ולהסכים להצעה השירותית שהציעה המשיבה. הצעה זו היא האמצעי הסביר למניעת הנזק באופן מוחלט.

1. טענת ההטעיה: יסודותיהן של עילות ההטעיה ואי- הגילוי בענייננו אינם מתגבשים. מצגי המשיבה למבקש בקשר עם רכבו היו מלאים ולא מטעים – משכללה המשיבה מצגים מפורשים אלו, והבהירה כי המפרט כפוף לשינויים – לא נגרמה כל הטעיה למבקש.

נעילה או תאורה בתא כפפות אינן מהוות עניין מהותי כנדרש על פי דין לצורך ביסוסה של עילת התביעה, ודאי לא עניין הנוגע לפונקציה הבסיסית אותה נועד הרכב למלא.

1. היעדר נזק ממוני: המבקש טוען לנזק ממוני בגובה של 5,500 ₪. לסכום אין כל בסיס. המבקש לא טען כי היעדר תאורה מתא הכפפות משפיע באופן כשלהו על רכבו ומפחית מערכו בעת מכירת הרכב.
2. היעדר נזק לא ממוני: המבקש טוען לנזק לא ממוני בסך 500 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש. המבקש לא פירט בתצהירו כל טענה הנוגעת לנזק לא ממוני ולא פירט כיצד נגרמה לו פגיעה שכזו.

המשיבה פעלה באופן מהיר, יעיל ומקצועי להסרתו של הנזק הלא ממוני, בכך שהציעה לכל לקוח רלוונטי להתקין על חשבונה תאורה ו/או נעילה בתא הכפפות בזמנם הפנוי. היקף המימוש השולי של ההצעה השירותית מעיד כי הנושא אינו גורם ללקוחות לנזק, בפרט לא לנזק לא ממוני.

השימוש בראש נזק מסוג פגיעה באוטונומיה אינו הולם את נסיבות המקרה.

1. היעדר קשר סיבתי: לא עלה בידי המבקש לבסס את יסוד הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הנזק. לא סביר כי אדם כלשהו ירכוש את רכבו רק משום שלכאורה הוצג לו שבתא הכפפות תותקן תאורה או נעילה. על בסיס ניסיונה ומקצועיותה של המשיבה, מידע הנוגע לתאורה או נעילה בתא הכפפות שברכב אינו מהווה שיקול ברכישת הרכב.
2. טענת הפרת הוראות חוק המכר: אין לקבל את טענת המבקש כי המשיבה הפרה את סעיף 11 בחוק המכר שענייננו "אי התאמה". החוזה ומפרט הרכב כללו הסתייגויות מפורשות לגבי שינויים אפשריים מהסוג שאירע בענייננו בנוגע לנעילה או התאורה שבתא הכפפות. המשיבה סיפקה למבקש רכב בהתאם לחוזה.

אין מדובר באי התאמה: המשיבה סיפקה למבקש רכב בדיוק בהתאם לחוזה.

גם אם קיימת אי התאמה כלשהי – המבקש אינו זכאי להסתמך עליה, שכן החוק מטיל על הקונה חובה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו ולהודיע על אי-התאמה מיד לאחר שגילה אותה, אחרת הוא אינו זכאי להסתמך עליה (סעיף 14 בחוק המכר). המבקש הבחין שחסרה נורה בתא הכפפות באופן מיידי אך לא הודיע על כך מיד למשיבה.

על פי חוק המכר, הסעד העומד לרשות המבקש הוא "ניכוי מהמחיר", אך זאת רק אם המוכר לא תיקן את אי-ההתאמה. היות שהמשיבה הציעה למבקש להתקין נעילה ותאורה בתא הכפפות שברכבו, ואף ביצעה התקנה זו, המבקש אינו זכאי לסעד כלשהו.

1. טענת הפרת צו יבוא רכב: המשיבה לא הפרה את הוראות סעיף 2(ב) בצו יבוא רכב. אספקת הרכב הייתה בהתאם לחוזה ולתיאורים שניתנו במסגרתו. למבקש לא נגרם נזק כלשהו וממילא לא מתקיים קשר סיבתי.
2. טענת רשלנות: המשיבה כללה בחוזים ובמפרטים הסתייגויות הנוגעות לאפשרות שינויים במפרט בעת אספקת הרכב, ברור שאין היא צריכה לצפות לנזק כלשהו אצל המבקש. המשיבה נהגה בהתאם לחובת הזהירות הקונקרטית החלה בנסיבות העניין, תוך שכללה מצגים מפורשים.
3. טענת עשיית עושר: המשיבה לא התעשרה שלא כדין. המבקש טען לקיומן של הוראות ספציפיות מכוח דיני החוזים ודיני הגנת הצרכן ועל כן אין מקום לדון בהוראות העקיפות מכוח חוק עשיית עושר.

בחוזה ובמפרט נכללו הסתייגויות מפורשות הנוגעות לאפשרות שינויים בתצורת הרכב הסופית. רכביהם של המבקש וחברי הקבוצה סופקו בהתאם לתנאי החוזה ועל כן הכספים שנגבו מהם נגבו כדין.

המבקש נענה להצעה השירותית וקיבל טובת הנאה, בכך שבתא הכפפות ברכבו הותקנו תאורה ונעילה על חשבון המשיבה. כעת, מצבו של המבקש טוב יותר מאשר עת חתם על החוזה (שם הנעילה לא הוצגה לו במפרט).

מחיר הרכב מורכב ממשתנים רבים ומשמעותיים. לא ניתן לקבל את הטענה שמחיר הרכב מושפע מעלות הנורה בתא הכפפות.

1. לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית:

המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית.

הבקשה איננה מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט. אין זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

עניינה של הקבוצה לא ייוצג בדרך הולמת ובתום לב.

דיון

המסגרת הנורמטיבית - התנאים לאישור תובענה כייצוגית

1. בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי, שבמסגרתו בית משפט נדרש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו במסגרת ההליך של תובענה ייצוגית. לשם כך, על בית המשפט לבחון האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
2. סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". התוספת השנייה בחוק מאפשרת הגשתה של "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח. בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" (ר' פרט 1 בתוספת השנייה).

עוסק מוגדר בחוק הגנת הצרכן כך: "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

1. בענייננו, בקשת האישור הוגשה בהתאם לפרט 1 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות.
2. סעיף 3(ב) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט" וסעיף 8(א) קובע את התנאים אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. וכך נקבע בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות:

"בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

להלן אבחן התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) בענייננו.

סעיף 8(א)(1) - האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי קבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובתם

1. ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (נבו 5.7.2012) (להלן: "עניין עמוסי") נדרש בית המשפט לשלב בקשת האישור ולנטל לעניין השאלה האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה וכך נפסק שם:

"בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, נדרש בית המשפט להעריך אם יש אפשרות סבירה כי השאלות העובדתיות והמשפטיות הנדונות יוכרעו לטובת קבוצת התובעים. הרציונאל המנחה העומד בבסיסה של דרישה זו הוא שתובענה ייצוגית חושפת את הנתבע לסיכון כי יידרש לשלם את הסכומים הנתבעים בתובענה לקבוצה רחבה של תובעים, תוך שהוא נושא בנטל כלכלי רב (רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (26.4.2010) (להלן: פרשת קו מחשבה))...

אשר על כן, ברי כי תכלית החוק היא להורות לבית המשפט לבצע בחינה מקדמית של סיכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים. לעניין זה, די לו לבית המשפט לעקוב בדקדקנות אחר לשון המחוקק ולראות האם קיימת 'אפשרות סבירה' להכרעה לטובת קבוצת התובעים; הא, ותו לא. החמרת התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובירור רוב רובה של התביעה כבר בשלב אישור התובענה כייצוגית, חורגת מהאיזון שקבע המחוקק, ועל כן היא אינה ראויה" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (נבו 11.4.2013) התייחסה כבוד השופטת ברק-ארז לחשיבות ולסכנות שבניהול תובענה ייצוגית, וקבעה בין היתר את הרף בו נדרש לעמוד התובע הייצוגי המבקש לאשר את תביעתו כייצוגית:

"41. מטרתו של שלב מקדמי זה היא למנוע אישורן של תובענות סרק, וזאת מבלי להרתיע תובעים מהגשת תובענות ייצוגיות צודקות. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי מי שמבקש לאשר תובענה כייצוגית חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה - ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד - כי הוא עומד בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובכלל זה בדרישה לקיום עילת תביעה...

על התובע הייצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו. בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי. במקרה הצורך, המבקש צריך לתמוך את טענותיו בתצהירים ובמסמכים הרלוונטיים. בית המשפט שדן בבקשה נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון היטב – משפטית ועובדתית – האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית (עניין מגן וקשת, בעמ' 328; עניין רייכרט, בעמ'292-291). מבחנים אלה לא נקבעו בעלמא, אלא נועדו להביא לשימוש מושכל בכלי התובענה הייצוגית, לנוכח השפעתו המכרעת על הנתבעים ועל התנהלותם העסקית, כמוסבר לעיל.

...

59... התובענה הייצוגית אינה צריכה להציב מחסום גבוה בפני תובעים ייצוגיים, וכי יש להביא בחשבון את פערי המידע הקיימים בין הצדדים. עם זאת, אין משמעות הדברים שהנטל המוטל על התובעים הייצוגיים יהיה קל כנוצה. על התובע הייצוגי להרים נטל ראשוני - נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מנשוא, תוך שבית המשפט נותן דעתו, בכל מקרה ומקרה, לקושי היחסי העומד בפני התובע הייצוגי כאשר הוא נדרש להוכיח את תביעתו לכאורה" (ההדגשות שלי – מ' נ') (שם, בפסקאות 41-39 ו-59).

(ראה גם עע"מ 980/08 מנירב נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, בפסקה 13 (נבו 6.9.2011) ורע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, בפסקה 1 (נבו 26.4.2010) ורע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001)).

ולענייננו –

1. מוסכמות
2. היו חוסרים של תאורה או נעילה בדגמים שונים של רכבי ג'טה ושל רכבי גולף, בניגוד למפרט שצורף להזמנת הלקוח (ר' ס' 33 לתשובה המשיבה).
3. המשיבה תיקנה את המפרטים בפברואר 2017 (סיכומי עדות בן דוד 17, 32) או בסמוך ובכך טופלה התקלה נושא התובענה, לעתיד.
4. השאלות המשותפות הדורשות הכרעה
5. האם הוכיח המבקש חסרים לכאורה בתא הכפפות ברכבי הג'טה וברכבי הגולף.
6. האם הוכיחה המשיבה לכאורה כי פנתה בהצעה השירותית לכל הלקוחות הרלבנטיים לתיקון החסר בתא הכפפות (של תאורה ו/נעילה) במכוניות נושא התובענה.
7. האם אפילו הוכחה פנייה לכל חברי הקבוצה, האם זו מאיינת את זכותם של חברי הקבוצה שלא בחרו בתיקון, לפיצוי.
8. ככל שהתשובה לשתי השאלות הראשונות שלילית, מהן העילות העומדות למבקש.
9. האם עומדת למבקש עילה גם בגין דגמי מכוניות שלא רכש.
10. האם יש להחריג מהקבוצה את עניינם של לקוחות צי רכב.
11. האם הוכיח המבקש עילת תביעה אישית בהיעדר מפרט והאם יש להורות על החלפת התובע.

להלן אדון בשאלות כסדרן.

האם הוכיח המבקש חסרים לכאורה בתא הכפפות ברכבי הג'טה וברכבי הגולף.

1. אני סבורה כי נוכח הודאת המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, כי במפרטי כלי הרכב נושא בקשת האישור היו פערים מסוימים בקשר למידע הנוגע לתא הכפפות שהוצג בהם לבין הגימור הסופי של תא הכפפות כמפורט בסעיף 41 לעיל (ר' ס' 33 וכן סעיף 21 בתצהיר בן דוד) הוכחו למצער חוסרים בתא הכפפות, בכלי הרכב נושא ההודאה, בתקופה הרלבנטית.

על כן אני קובעת כי יש אפשרות סבירה שהשאלה - האם הוכיח המבקש חסרים לכאורה בתא הכפפות ברכבי הג'טה וברכבי הגולף – תוכרע לטובת הקבוצה.

האם הוכיחה המשיבה לכאורה כי פנתה בהצעה השירותית לכל הלקוחות הרלבנטיים לתיקון החסר בתא הכפפות (של תאורה ו/נעילה) במכוניות נושא התובענה.

1. בתשובה טענה המשיבה כי לאחר הגשת בקשת האישור פנתה לבעלי המכוניות הרלבנטיים והציעה להם את ההצעה השירותית כהגדרתה לעיל. עוד טענה כי רק לקוחות בודדים מימשו את ההצעה השירותית ועקב כך פנתה המשיבה פעם נוספת ללקוחות שלהם נשלח המכתב, במסרון. בעקבות קדם המשפט פנתה המשיבה טלפונית במאי 2018 ללקוחות בכ-1,600 התקשרויות. עד הגשת התשובה נענו לפניה רק כ-5% מכלל הלקוחות. בתשובה אין כל נתונים המוכיחים לכאורה בכמה בעלי מכוניות מדובר (מלבד טענה בעלמא בתשובה, ס' 33 ובתצהיר מר בן דוד ס' 21). כמו כן אין כל ראיה למשלוח המכתבים, או המסרונים, או לשיחות הטלפון שנטען כי בוצעו ללקוחות חברי הקבוצה.
2. העד בן דוד, המצהיר מטעם המשיבה, העיד כי יש לו כל הנתונים לגבי כמות כלי הרכב, נושא בקשת האישור, שהוזמנו, שאינו זוכר אותם בעל פה אך שהנתונים קיימים במערכות ושיש לו גישה אליהן (פר' עמ' 15 ש' 32).
3. בן דוד לא צירף לתצהירו כל מסמך המאמת את הנתונים המפורטים בתצהירו, ובחקירתו העיד:

"ש. בסעיף 21 א' לתצהיר הראשון שלך אתה מפרט בתקופה שמאוקטובר 2015 ועד פברואר 2017, כ-17 חודשים, נמכרו 397 רכבי ג'טה מהדגם של 1.4.

ת. לאנשים פרטיים.

ש. יש לך מסמך שמוכיח את זה?

ת. יש לנו מערכות מחשב, כל הנתונים יוצאים ממערכות המחשב של המשיבה. זה לא משהו שאפשר לשנות.

ש. אתה יכול להוציא את התדפיס הזה?

ת. אני יכול להוציא. אני עומד מאחורי המספר הזה.

ש. בכל התקופה הזו לא נמכר ולו רכב אחד מהדגם של 1.2 במשך כל אותם 17 חודשים?

ת. לא נדרשתי לבדוק את זה.

ש. זאת אומרת שהמספר שהצהרתם מתייחס רק לדגם של 1.4 ואין כאן שום מספר שמתייחס לדגם של 1.2?

ת. אני לא יודע להגיד. ברור שהנתון הזה ניתן לבירור.

ש. אני עוברת לסעיף 21 ב', שם אתה מתייחס לתקופה אחרת, ינואר 2015 ועד אוקטובר 2015, כלומר עשרה חודשים של תחילת תקופת התובענה. שם אתה מציין מספר של 119 רכבים רק מהדגם של 1.2. כלומר, בכל התקופה הזו אתה לא יודע האם נמכרו רכבים מהדגם של 1.4?

ת. אני לא רואה בסעיף 21 ב' התייחסות לנפח המנוע.

ש. אז לאיזה דגם מתייחס סעיף קטן ב'?

ת. זה מתייחס לרכבים שיוצרו החל משבוע 27. השנה מחולקת ל-52 שבועות ייצור, לכל רכב יש שבוע ייצור ספציפי, אני יכול להגיד כל מספר שלדה באיזה שבוע יוצר. סעיף ב' מתייחס לרכבים שיוצרו החל משבוע 27 2017. מדובר בג'טה, אין פה הפרדה בין דגמים.

ש. בסעיף א' יש הפרדה. כתוב במפורש שזה רק 1.4. אז אתה אומר שבסעיף קטן ב' אין הפרדה?

ת. אני אומר שבסעיף קטן א' יש התייחסות לכמות רכבים 1.4 ובסעיף קטן ב' אין התייחסות לדגם.

ש. האם התייחסת פה רק ל-1.4 או גם ל-1.2? אתה זוכר מה בדקת אז במחשב?

ת. אני לא זוכר מה בדקתי.

ש. בסעיף 21 ג' אתה מתייחס לרכבי הגולף. ה-859 לקוחות של רכבי הגולף,

ת. פרטיים.

ש. איזה דגמים אלה?

ת. עד כמה שאני זוכר, בשנים האלה היה גולף 1400.

ש. כלומר, מדובר על נתון רק על גולף 1.4? יש שני דגמים של 1.4.

ת. אני כמעט משוכנע שמדובר על כל דגמי הגולף. אני לא זוכר.

ש. יש לך איזה מסמך שאולי נוכל לבדוק על מה הצהרת?

ת. מן הסתם אני יכול לרענן את זיכרוני ולראות על מה מדובר" (עמ' 20 לפר' שורה 29 – עמ' 21 לפר' שורה 32) (ההדגשות שלי - מ' נ').

1. על אף התהיות העולות מחקירתו של בן דוד, ביחס למספר "הלקוחות הרלוונטיים" ולמיהותם, לא הציגה המשיבה כל תיעוד או מסמך המאמת נתון זה אף שמדובר בנתון המצוי במערכותיה שניתן לכאורה לשולפו בקלות.
2. זאת ועוד, בן דוד טען בתצהירו כי ההצעה השירותית נשלחה בדואר לכל הלקוחות הרלבנטיים (ס' 26), אך לא צירף כל ראייה למשלוח המכתבים. עוד טען בתצהירו (ס' 31) כי לאחר שלקוחות לא הגיעו לממש את ההצעה השירותית פנתה המשיבה במסרונים ללקוחות. גם לעניין זה לא הובאה כל ראיה מלבד טענה בעלמא. כשנשאל על כך בחקירתו, העיד:

"ש. בסעיף 25 והלאה אתה מפרט את הפניות שעשיתם ללקוחות. יש לכם איזושהי רשימה או איזשהו מנגנון שמאשר שהפניות התקבלו ללקוחות?

ת. עד כמה שזכור לי זה מפורט פה. בהתחלה שלחו מכתב, ואחרי ששלחו מכתב פנו טלפונית, ואחר כך שלחו אס אמ אס [קורא]. מפנה לסעיף 26 שהפנייה נעשתה על ידי משלוח מכתב בדואר.

ש. יש לכם אישורים שהמכתב התקבל?

ת. זה לא מכתבים רשומים, לכן ביצענו פניות נוספות.

ש. יש לכם אישורים על האס אמ אסים?

ת. אני לא מכיר תיעוד כזה. יש תיעוד שהוא נשלח. אני מניח שיש.

ש. בסעיף 4 לתצהיר השני אתה מצהיר שבעצם שליש מהלקוחות שהמשיבה פנתה טלפונית טענו שהם לא קיבלו את המכתב. אתה עומד מאחורי ההצהרה הזו?

ת. אם זה כתוב אז כן." (עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 16-3).

1. בהמשך הצהיר העד כי המשיבה פנתה ללקוחות בחודש מאי 2018 גם טלפונית, למעלה מ-1,600 התקשרויות ללקוחות רלוונטיים (סעיף 32). גם לעניין זה לא הובאה כל ראייה מלבד טענה בעלמא של בן דוד. מעדותו אף עלה שלא ברור האם נעשו פניות ל-1,600 אנשים שונים או שהמשיבה התקשרה מספר פעמים לאותו לקוח:

"ש. אני מפנה אותך לנספח 32 בתצהירך, שם אתה אומר שאחרי שהתקשרתם ללקוחות, עשיתם פניות טלפוניות ללמעלה מ-1600 לקוחות רלוונטיים. אתה יכול להגיד מספר מדויק?

ת. אני לא יכול להגיד מספר מדויק. אבל המספר מן הסתם נבדק על סמך נתונים שנעשו במוקד שלנו.

ש. אתה עומד מאחורי הנתון הזה שפניתם ל-1,600 לקוחות?

ת. כן.

ש. ואלה 1,600 חברי קבוצה?

ת. היו למעלה מ-1,600 התקשרויות ללקוחות רלוונטיים במאי 2018.

ש. התקשרתם ל-1,600 אנשים שונים?

ת. אני מדבר על זה שנעשתה התקשרות טלפונית, אני לא אומר שנעשתה שיחה בפועל.

ש. זאת אומרת, יכול להיות שהתקשרתם רק ל-300 לקוחות מחברי הקבוצה? האם מדובר ב-1,600 אנשים שונים שהתקשרתם אליהם או שבתוך ה-1,600 יכול להיות שהתקשרתם לאותו אדם מספר פעמים?

ת. אני לא יודע להגיד לך.

ש. כלומר, יכול להיות שלא עשיתם פנייה לכל חברי הקבוצה?

ת. אני מניח שעשו פניה לכל חברי הקבוצה. אני לא יודע להגיד לך מי ענה בפעם הראשונה, מי בפעם השנייה ומי לא ענה." (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 33 – עמ' 22 שורה 15, ההדגשות שלי - מ' נ').

1. בן דוד לא ידע להסביר בעדותו את אי הבהירות הקיימת בין המספרים השונים שהובאו על ידי המשיבה בהתייחס למספר הלקוחות הרלוונטיים (ראו למשל: נספח 5ד' לתשובת המשיבה, סעיף 21 לתצהיר, סעיף 32 לתצהיר) וטען כי "אני לא בטוח שאני הגורם שיכול להסביר, אני לא כתבתי את המסמך של מיתר" (עמ' 22 לפרוטוקול, שורה 22).

כאשר נשאל מדוע המשיבה מסרבת לספק נתונים אודות מספר הלקוחות הרלוונטיים ענה: "אני לא חושב שאני הכתובת לשאלה הזו. נדרשתי לספק כמויות ולהצהיר עליהן, סיפקתי כמויות והצהרתי עליהן" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 7-6).

1. מהאמור עד כאן עולה, כי בשלב זה לא הוכח לכאורה כי המשיבה פנתה בהצעה השירותית לכל הלקוחות הרלבנטיים קרי חברי הקבוצה, בהצעה השירותית לתיקון החסר בתא הכפפות (של תאורה ו/נעילה) במכוניות נושא התובענה, למי מחברי הקבוצה נשלחה ההצעה השירותית, והאם אכן נשלחה בדרך כלשהי לכל חברי הקבוצה. המשיבה נמנעה מליתן נתונים על כן לא ברור כלל מי הם חברי הקבוצה שעל כן ממילא לא ניתן לקבוע לכאורה כי הללו יודעו בדבר ההצעה השירותית.

על כן אני סבורה כי יש אפשרות סבירה שהשאלה - האם הוכיחה המשיבה לכאורה כי פנתה בהצעה השירותית לכל הלקוחות הרלבנטיים לתיקון החסר בתא הכפפות (של תאורה ו/נעילה) במכוניות נושא התובענה – תוכרע לטובת הקבוצה.

האם אפילו הוכחה פנייה לכל חברי הקבוצה, האם זו מאיינת את זכותם של חברי הקבוצה שלא בחרו בתיקון, לפיצוי.

1. מאחר שכאמור לא הוכח לכאורה כי המשיבה אכן פנתה לכל חברי הקבוצה הרי שממילא אין לקבוע כי בכך יצאה ידי חובתה ושעל כן דין התביעה להידחות.

מעבר לדרוש אוסיף עוד זאת.

1. בסיכומיה טענה המשיבה כי כ-35% מתוך חברי הקבוצה מימשו את ההצעה השירותית (סעיף 10 לסיכומי המשיבה). ככל שתוכיח המשיבה בשלב הדיון בתובענה כי אכן שלחה את ההצעה לכל חברי הקבוצה, עדין תיוותר השאלה האם מי שלא מימש את ההצעה אינו זכאי לפיצוי.
2. חוק חוזה קבלנות תשל"ד -1974 (סעיף 3) וחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 (סעיף 4ב.) מחייבים את המזמין או הקונה בהתאמה לאפשר לקבלן או למוכר לתקן את הנכס או הממכר לפי העניין. בחוק המכר ובחוק החוזים אין הוראה דומה, המחייבת את הקונה לאפשר למוכר לתקן אי התאמה בממכר.
3. הזכות לפיצויים בשל הפרת חוזה קבועה בסעיף 2 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 (להלן: "חוק התרופות") בצד הזכות לאכיפת החוזה ולביטולו.

"הזכות לפיצויים נגזרת במישרין מהעיקרון בדבר השבת המצב לקדמותו, שהוא עקרון על של דין התרופות. כאשר הנפגע מהפרת חוזה מוותר על זכותו להשבת המצב לקדמותו בעין – באמצעות אכיפת החוזה על המפר – עומדת לרשותו הזכות להשבת המצב לקדמותו בכסף" (ההדגשה שלי – מ' נ') גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים – התרופות 282 (תשס"ט)).

הפיצויים כמו האכיפה משרתים את ההגנה על אינטרס הקיום, האכיפה מסלקת את הנזק ואילו תרופת הפיצויים משיגה אותה מטרה בדרך של חיוב המוכר לסלק את נזקי ההפרה אם לא בעין כי אז בתשלום סכום כסף ההולם את הנזק (שם עמ' 283).

הזכות לפיצויים היא תרופה איתנה יותר במובן זה שבניגוד לתרופת האכיפה שהפעלתה כפופה לסייגים ולשיקולי צדק, זו אינה כפופה לשיקולי צדק, תועלת או סבירות (שם עמ' 286).

הנחת החוק היא כי בחירת התרופה מבין התרופות הקבועות בחוק היא לנפגע (ע"א 156/82 ליפקין נ' דור הזה בע"מ פ"ד לט(3) 85, 96 (1988); עע"ם 7401/14 קסם מילניום בע"מ נ' רשות שדות התעופה (נבו 9.9.2015) פסקה 14 לפסה"ד). הפסיקה מלמדת כי התנהגות חסרת תום לב מצד הנפגע, שאינה שוללת את האחריות החוזית, לא תביא בדרך כלל לשלילת חובת המפר לפעול לתיקון הפגיעה באינטרס הקיום של הנפגע.

המלומדים שלו – אדר סבורים כי במקרים נדירים אין לשלול את האפשרות לפנות לחובת תום הלב בקיום חוזה כאמצעי לחץ על הנפגע המסרב לאפשר למפר לחזור בו מן ההפרה ולקיים את החוזה בעין. עוד הם מציינים כי יתכן וכאשר מפגין המפר רצון ויכולת לתקן את ההפרה מיידית, ביעילות ובעלות נמוכה מזו שיאלץ לשאת בה אם יחויב בפיצוי, וכאשר אין לנפגע אינטרס לגיטימי בניתוק הקשר המסחרי עם המפר, עשוי הדבר להצדיק הטלת חיוב על הנפגע מכוח עקרון תום הלב, להסכים לקיום החוזה בדרך של אכיפה תוך ויתור על הזכות לפיצויים (שם עמ' 290).

אפשרות נוספת היא לא לפגוע בזכות הנפגע לפיצויים חלף אכיפה, אך עם זאת ליישם את עקרון תום הלב ולראות באי מתן אפשרות למפר לתקן את ההפרה בעין, כאי עמידה בנטל הקטנת הנזק, באופן שיביא להפחתת הפיצוי לסכום שהיה כרוך בביצוע התיקון אילו בוצע על ידי המפר. איל זמיר בספרו חוק המכר, תשכ"ח-1968 פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי (1987) מביע דעתו כי: "דומה שהדין הישראלי אינו מכיר בזכות של המפר לתקן את ההפרה ובכך לשלול א ת זכות הנפגע לפיצוים" (ר' סעיף 544).

1. נוכח האמור עד כאן אין לקבוע בשלב מוקדם זה של ההליך, כי המשיבה זכאית לדרוש ביצוע בעין של התיקון, קרי אכיפה בעין, חלף פיצויים, עת הבחירה על פי הדין נתונה כאמור לכאורה, במקרה הרגיל, לנפגע.
2. על כן אני קובעת כי יש אפשרות סבירה שהשאלה - האם אפילו הוכחה פנייה לכל חברי הקבוצה, האם זו מאיינת את זכותם של חברי הקבוצה שלא בחרו בתיקון, לפיצוי – תוכרע לטובת הקבוצה.

מהן העילות העומדות למבקש

1. עילה לפי סעיף 2 בחוק התרופות – סעיף 2 קובע:

"הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

כאמור לעיל, המשיבה הודתה בתשובתה לבקשת האישור, כי במפרטי כלי הרכב נושא בקשת האישור היו פערים מסוימים בקשר למידע הנוגע לתא הכפפות שהוצג בהם לבין הגימור הסופי של תא הכפפות כמפורט בסעיף 41 לעיל (ר' ס' 33 וכן סעיף 21 בתצהיר בן דוד). על כן למצער הוכחו חוסרים בתא הכפפות של פריטים שהופיעו במפרט הרכב שצורף להסכם הרכישה, בכלי הרכב נושא ההודאה, בתקופה הרלבנטית. המשיבה גם הודתה כי במפרט שצורף להסכם של המבקש הופיע פריט של תאורה בתא הכפפות.

בנסיבות אלה, למרות שהמבקש אישר בעדותו כי המפרט שקיבל בעת שקנה את רכבו אינו מצוי בידו "מפני שכשקיבלתי את הרכב השמדתי את כל המסמכים" (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 27; וכן עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 7-6) הרי שנוכח הודאת המשיבה קמה לכאורה עילת תביעה למבקש בעילה של הפרת חוזה, אשר היקפה יוכח בעת הדיון בתובענה.

לשיטת המשיבה לא הפרה את ההסכם עם חברי הקבוצה עת לא סיפקה את כל המצוי במפרט מאחר שכללה בחוזה ובמפרט מצגים מפורשים המבהירים כי עלולים להיות שינויים מסוימים במפרט הרכב (ס' 30 בתשובה). במפרטים שצירף המבקש נספחים 5, 6 לבקשה צוין כי "החברה שומרת לעצמה את הזכות לבצע שינוי במפרט הרכב ללא הודעה מוקדמת ט.ל.ח. ". כמו כן בחוזה ההזמנה של המבקש הובהר כי המפרט "יחול על אספקת הדגם הנ"ל לישראל ותוספת או הפחתה של הציוד והאביזרים כמפורט להלן ובהתאם לאפשרויות האספקה של הציוד והאביזרים".

אינני מקבלת טענה זו. אני סבורה כי בענייננו חל לכאורה סעיף 16 לחוק המכר לפיו: "היתה אי ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה". סעיף זה משריין מפני התנאה על זכותו של הקונה להסתמך על אי התאמה הוא שולל את ההשקפה של 'יזהר הקונה' ומתיר לקונה להסתמך באופן בלעדי על תיאור הממכר בפי המוכר ועל החיובים המוסכמים בחוזה. (ע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס (נבו) (11.2.2014) (פסקה 3 בחווד' השופט סולברג). סעיף 16 מכריז על האופי הקוגנטי של אחריות המוכר ואינו מאפשר התנאה על זכותו של הקונה להסתמך על אי התאמה.

1. סעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן -

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

...

(13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;

..."

1. תכלית איסור ההטעיה הצרכנית פורשה בהצעת החוק ובפסיקה ככזו שמטרתה לתת מידע מלא, ככל האפשר, על העסקה שמתעתד הצרכן לעשות ולאפשר לו בחירה מושכלת ומימוש זכויותיו:

"האיסור על הטעיה וחובות הגילוי והסימון שהוטלו על עוסקים בחוק הגנת הצרכן כמפורט לעיל, נועדו להגשים את אחת המטרות המרכזיות שביסוד החוק והיא – מסירת מלוא המידע הדרוש לצרכן על מנת שיוכל להתקשר בעסקה התקשרות מושכלת המבטאת באופן אמיתי את העיקרון בדבר חופש ההתקשרות בחוזים" (ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' תופיק ראבי ז"ל (פסקה 25 לפסה"ד, 4.12.2011)

בעניין רע"א 2837/98 שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נ"ד(1) 600 (2000) נקבע כי הטעיה היא הצהרה כוזבת ושהיא נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות:

"הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם (ראו: ג' שלו דיני חוזים, בעמ' 225; ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב) [10], בעמ' 787)." (פסקה 8 לפסה"ד).

1. ברעא 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' יונתן שליידר (נבו 29.8.2017) עמד בית המשפט על כך שבתובענות ייצוגיות שעניינן איסור הטעיה נקבע כי לא תקום לתובע עילה אישית בהיעדר קשר סיבתי בין הסתמכותו לבין מצג השווא של הנתבעת. בהמשך רוככה הדרישה באופן שדי בשרשרת סיבתית פחות ישירה בין הפרסום המטעה לבין הנזק שנגרם (פסקה נא לפסה"ד).
2. תנאי לקיומה של עילת הטעיה הוא שההטעיה נוגעת ל"עניין מהותי בעסקה" (סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן".

בענייננו, אני מקבלת את טענת המשיבה כי תאורה ונעילה של תא הכפפות ברכב אינם לכאורה עניין מהותי בעסקה. הדעת נותנת כי פרט מהותי בעניינו של כלי רכב נוגע למידת בטיחותו של הרכב, ביצועיו, צריכת הדלק שלו, מחירו וכיוצ"ב. אינני סבורה כי קיומה של תאורה או נעילה בתא הכפפות ברכב הוא עניין מהותי. הראייה, שאף המבקש שטען שהם עניין מהותי לו, לא עמד על החסר אלא לאחר זמן ממועד המסירה של הרכב לידיו.

מעדותו של המבקש עלה כי אף הוא סבור שאין מדובר בעניין מהותי לכל חברי הקבוצה, אלא בעיקר למורי הנהיגה הרוכשים רכב חדש:

"ש. יכול להיות שזה קריטי לשיטתך למורי נהיגה, אבל לא קריטי לנהג מן המניין.

ת. יכול להיות.

...

ש. בסעיף 47 אתה מדבר על כלל הנהגים. אתה בעצם מסביר לבית המשפט מה מייחד אותך ולמה אתה העלית תביעה שאחרים לא. אתה אומר שאחרים לא יבחינו בזה, כי זה פחות או לא מעניין אותם.

ש. מה שאמרת זה שרוב חברי הקבוצה לא ישימו לב לזה כי זה לא מעניין אותם. אז אם רוב האנשים לא ישימו לב לזה, הוא לא עקרוני לאדם מן היישוב.

ת. נכון שזה לא עניין עקרוני לאדם מן היישוב הנושא של הנעילה והתאורה.

ש. אז אולי התביעה הזו, אפשר לצמצם אותה למורי הנהיגה שקנו את הרכב הזה.

ת. על זה דיברתי. " (עמ' 10 לפרוטוקול, החל משורה 24)

על כן אינני מאשרת עילה זו.

1. הפרת סעיף 4 (א)(1) בחוק הגנת הצרכן -

סעיף 4 (א)(1) בחוק הגנת הצרכן קובע כי עוסק חייב לגלות לצרכן "כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס".

בהמשך לאמור לעיל לא מצאתי כי אי הגילוי של המשיבה, בדבר היעדר תאורה ונעילה של תא הכפפות, מביא להפחתה משמעותית של ערך הרכב.

על כן אינני מאשרת עילה זו.

1. אי התאמה לפי חוק המכר – סעיף 11 בחוק המכר קובע כדלקמן:

המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –

(1)...

(2)נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;

(3)נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4)נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5)....

המשיבה לכאורה לא קיימה חיוביה לאחר שמסרה כלי רכב שאינם מכילים את כל האיבזור שבמפרט הרכב, על כן קמה לכאורה עילה לפי חוק זה ואני מאשרת אותה.

1. רשלנות - לא מצאתי לאשר את עילת התביעה של הפרת חובה חקוקה ואת עילת הרשלנות לפי סעיפים 35, 36 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בהיותן עילות סל, ומאחר שאושרו עילות ספציפיות, כמפורט לעיל.
2. עשיית עושר לפי סעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט -1979, הקובע:

"(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה".

המלומדים דניאל פרידמן ו- אלרן שפירא בר-אור קובעים בספרם, דיני עשיית עושר ולא במשפט (כרך א', מהדורה 3, 2015) כי:

"... צד שהעביר טובת הנאה במסגרת חוזה תקף איננו יכול לטעון כלפי המקבל כי התעשר שלא כדין על חשבונו, זאת, אף אם התובע עשה "עסק רע", כגון שמכר רכוש ששוויו מיליון שקל תמורת 600 אלף שקל. עובדה זו איננה מקנה לו עילה להשבה. החוזה שנוצר מהווה "עילה" או "צידוק" לרווח שהפיק המקבל לפיו. זהו גם שורשו של הכלל החשוב שלפיו כאשר קיים חוזה בין הצדדים, אין מקום לתביעה בגין עשיית עושר לגבי מה שנכלל בחוזה. במקרה כזה אין המקבל זוכה בטובת הנאה "שלא על פי זכות שבדין" כאמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט." (שם, עמ' 136)

ובעמ' 97:

"ס' 1 לחוק עשיית עושר איננו מדובר [כך במקור] על התעשרות 'בלתי צודקת' אלא על קבלת טובת הנאה 'שלא על פי זכות שבדין' ניסוח המצביע, לכאורה, על העברת הנושא מתחום הצדק לתחום הזכויות שבדין – תחום מוגדר המצוי, כביכול, בידיעת המשפטן. אכן במקרים רבים יכריע תחום הזכויות שבדין בשאלת ההתעשרות. כך הדבר למשל, מקום שהנתבע הפיק רווח שלא כדין מנכס שבבעלותו של התובע...במקרה זה נגזרת זכותו של התובע להשבה מזכותו הקניינית...צידו השני של המטבע הוא שאין זכות להשבת רווח שהופק מכוח זכות שבדין. דיני עשיית עושר אינם בגדר דין עליון. אם היה התובע חייב על פי דין, כלפי המקבל, לבצע תשלום, להעביר נכס או לתת שירות, אין לו עילה להשבה. מי שקיבל את טובת ההנאה זכה בה על פי דין".

על כן, לא מצאתי כי מתקיימת עילת עשיית עושר לטובת חברי הקבוצה, וזאת בהתייחס לנזקים להם טוען המבקש כי נגרמו עקב הפרת ההסכם על ידי המשיבה.  

האם עומדת למבקש עילה גם בגין דגמי כלי רכב שלא רכש

1. כאמור התובענה מתייחסת למספר סוגי רכב, עת המבקש רכש אך סוג אחד. אני סבורה כי בנסיבות אלה שהמשיבה משווקת מספר סוגים של כלי רכב אשר במצג של כולם לכאורה פעלה בדרך המקימה עילת תביעה זהה רשאי המבקש לייצג גם את מי שרכש רכב מסוג אחר משלו.

בע"א 7115/14 שרון סירוגה-ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ  (נבו 3.7.2017) נקבע:

"כבר נפסק כי תובע ייצוגי רשאי לייצג את מי שתביעתם מעוררת את אותן השאלות המהותיות המתעוררות בתביעתו האישית, גם אם תביעתו אינה זהה בכל רכיב מרכיביה לתביעתם. כך, למשל, נפסק כי מי שתובע חברה שהטעתה את לקוחותיה לחשוב כי מוצריה כשרים לפסח רשאי לייצג תובעים שרכשו מוצרים שונים מזה שרכש התובע, אם אותם תובעים הוטעו על ידי החברה באותו האופן שבו הוטעה הוא (ראו: ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 102(ג) (‏4.9.2014)). עוד נפסק כי נישום שתובע השבה של ארנונה ששולמה על ידו בשנה מסוימת רשאי לייצג נישומים שעילת התביעה שלהם נוצרה בשנים אחרות (ראו: בר"מ 6085/16 עיריית חיפה נ' בכובד ראש בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 7 (‏27.11.2016))". ההדגשה שלי - מ' נ').

על כן אני קובעת כי יש אפשרות סבירה כי השאלה - האם עומדת למבקש עילה גם בגין דגמי כלי רכב שלא רכש - תוכרע לטובת הקבוצה.

האם יש להחריג מהקבוצה את עניינם של לקוחות צי רכב.

1. המשיבה טענה כי לקוחות צי רכב שונה מעניינם של לקוחות פרטיים שכן השיקולים המובילים לקוחות בעל צי רכב לרכוש כלי רכב מדגם מסוים הם מסחריים בעיקרם ונוגעים לגודל הרכב, נפח המנוע ועוד. לכן הזמנת כלי רכב לציי רכב של לקוחות אלה נעשית מבלי שמצורף מפרט רכב לכל הזמנה. עם זאת טענה המשיבה כי מכתבים לעניין ההצעה השירותית נמסרו גם ללקוחות ציים אשר רכשו רכבים מהדגמים הרלוונטיים.

אני סבורה כי בשלב זה לא הונחה תשתית לכאורה להחרגה הנטענת, ועל כן לכאורה אין מקום להחרגה המבוקשת.

על כן אני קובעת כי יש אפשרות סבירה כי השאלה - האם יש להחריג את עניינם של לקוחות צי רכב - תוכרע לטובת הקבוצה.

האם עומדת למבקש עילת תביעה אישית בהיעדר מפרט והאם יש להורות על החלפת התובע

1. אכן מלכתחילה יש טעם לפגם בבקשת האישור עת המבקש נסמך על מפרט שפורסם באינטרנט ולא על המפרט הרלבנטי שצורף לחוזה הרכישה של הרכב, שהוא ההתחייבות של המשיבה כלפיו. אלא שאני סבורה כי החסר האמור הושלם בהודאתה המפורשת של המשיבה, שמפרטי הרכבים אכן כללו פערים מסוימים בין המידע הנוגע לתא הכפפות שהוצג להם לבין הגימור של תא הכפפות בחלק מן הרכבים אשר יובאו על ידה. ייתכן שבהליך העיקרי יהיה צורך לברר אם ההתחייבות בהסכם המבקש הייתה אך לתאורה בתא הכפפות ולא בנעילה ואולם אין בצורך בבירור זה כדי לשלול את עילת המבקש משברור שיש אי התאמה.
2. לא מצאתי כי מימוש ההצעה השירותית על ידי המבקש, מחייבת החלפת התובע הייצוגי. התיקון נעשה לאחר הגשת התובענה הייצוגית ובעקבותיה, כאמור התובענה לא מוצתה כפי שהוסבר לעיל ועל כן אין למנוע מהמבקש להמשיך ולייצג את הקבוצה.

התקיימות התנאי שבסעיף 8(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות

1. אני סבורה כי בנסיבות העניין כפי שהן מתוארות לעיל, ניהול תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. משהוכחו לכאורה העילות ונזק לכאורי, נראה כי התובענה הייצוגית היא הדרך הראויה לניהול ההליך.

אינני מקבלת את טענה המשיבה כי בהסתמך על פסק דינו של השופט ע' גרוסקופף בת"צ (מרכז51048-11-14 רוית בירמכר לב-ארי נ' חוגלה-קימברלי שיווק בע"מ (נבו 9.4.2017) תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לנהל את ההליך.

פסק הדין עסק בסימון מחירים. הליקוי בסימון תוקן על ידי המשיבה ועל כן נידונה שם השאלה: "כיצד יש לנהוג בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, אשר המחדלים אליהם התייחסה תוקנו, רובם ככולם, באופן מלא, ואולם הצדדים לא השכילו להגיע להבנות אשר יסיימו את ההליך, ועומדים על הכרעה בגורל הבקשה?"

השופט גרוסקופף פירט בפסק דינו כי במקרים מעין אלו קיימות בפני בית המשפט שתי אפשרויות פעולה – האחת, קבלת בקשת האישור, והשנייה – דחיית בקשת האישור. הש' גרוסקופף בחר בנסיבות העניין שם לדחות את בקשת האישור כדלקמן:

"הבסיס המשפטי לדחיית בקשת אישור אשר מיצתה את עצמה, הוא סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות (השוו לפסק דינו של סגן הנשיא, השופט יצחק ענבר, בת"צ 64189-09-14 גרדשטיין-אמיתי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 13 (ניתן ביום 31.8.2016)). סעיף זה מורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט ימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". פשיטא כי אם בעקבות הגשת התובענה תוקן הליקוי באופן מלא, דהיינו הוסדרה חוקיות התנהלות המשיבה מעתה ואילך, וניתנה תשובה הולמת למחדלי העבר, כך שאין עוד תועלת בהמשך ניהולה של התובענה, הרי שאישור תובענה כייצוגית אינו דרך יעילה להכרעה במחלוקת. כך, למשל, אם בתובענה נטען כי המשיבה גבתה ביתר סכום מסוים מחברי הקבוצה, והמשיבה הבהירה כי הגביה האמורה נפסקה, והודיעה כי תשיב את מלוא הסכומים שנגבו בעבר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מלאים, הרי שאין כל תועלת בהמשך ניהול התובענה, ויש לדחות את בקשת האישור, תוך זיכוי המבקש ובא הכוח המייצג בגמול ושכר טרחה.

למסקנה דומה ראוי להגיע גם כאשר תיקון הליקוי אינו מלא, ואולם העלות הכרוכה בדיון בתובענה כייצוגית עולה על התועלת שתופק על ידי הקבוצה והציבור מהמשך ההליך. התובענה שלפניי שייכת לקבוצת מקרים אחרונה זו. הסימון הלקוי תוקן, גם אם לא במהירות הראויה, ביחס לכל המוצרים שעדיין משווקים. ביחס לרובם המוחלט של המוצרים שנמכרו בעבר (95%) לא נגרם נזק של ממש מהסימון הלקוי, שכן כמות המגבונים בחבילה תואם את צפיות הלקוח הסביר. ביחס למוצרי Baby Spa, המהווים אחוז קטן (5%) מהיקף המכירות של המשיבה, יש לכל היותר נזק מצומצם (הפער בין כמות המגבונים שהלקוח הסביר מניח שיש בחבילה לכמות שיש בה בפועל) לתקופה מוגבלת, ואולם התועלת העשויה לצמוח לקבוצה ולציבור מבחינת האפשרות לפסוק סעד בגינו, בשים לב לטיב המוצר והיקף מכירותיו, אינה מצדיקה את העלויות הכרוכות בהמשך ניהול ההליך. " (פסקה 15 לפסה"ד, ההדגשות אינן במקור מ' נ')

אני סבורה כי אין הנדון דומה לראיה. כאמור לא הוכח בענייננו כי ניתנה תשובה הולמת למחדלי העבר, ולא הוכח לכאורה כי עלות תיקון הליקוי עולה על התועלת של הקבוצה מהמשך ההליך.

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות

1. לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב.

סוף דבר

1. אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבה.
2. המשיבה תישא בשכר טרחה לבאת כוח המייצגים בסכום של 25,000 ₪.
3. הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה: "כל לקוח של המשיבה אשר רכש ממנה בשבע השנים האחרונות רכב פולקסווגן ג'טה או רכב פולקסווגן גולף כאשר במפרט התחייבה המשיבה לספק אבזור פנימי של "תא כפפות ננעל מקורר עם תאורה" ו/או "תא כפפות ננעל ומקורר" בעוד שבפועל רכב הג'טה או הגולף שסופק סופק עם תא כפפות ללא נעילה ו/או ללא תאורה ואשר לא מימשו את ההצעה השירותית מאת המשיבה."
4. התובע המייצג: רוני איתן.
5. באת הכוח המייצגים היא: עו"ד רחלי קלקנר.
6. עילות התובענה הן: הפרת חוזה לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970; הפרת סעיף 11 בחוק המכר.
7. השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן:

האם הוכיח המבקש חסרים לכאורה בתא הכפפות ברכבי הג'טה וברכבי הגולף.

האם הוכיחה המשיבה לכאורה כי פנתה בהצעה השירותית לכל הלקוחות הרלבנטיים לתיקון החסר בתא הכפפות (של תאורה ו/נעילה) במכוניות נושא התובענה.

האם אפילו הוכחה פנייה לכל חברי הקבוצה, האם זו מאיינת את זכותם של חברי הקבוצה שלא בחרו בתיקון, לפיצוי.

ככל שהתשובה לשתי השאלות הראשונות שלילית, מהן העילות העומדות למבקש.

האם עומדת למבקש עילה גם בגין דגמי מכוניות שלא רכש.

האם יש להחריג מהקבוצה את עניינם של לקוחות צי רכב.

1. הסעדים הנתבעים הם:
2. פיצוי כספי

ב. צו עשה המחייב את המשיבה לשנות את דרכה.

1. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות. טיוטת ההודעה תועבר לאישור בית המשפט בתוך 30 יום ואזי יינתנו הוראות לעניין דרך הפרסום. המשיבה תישא בהוצאות הפרסום.
2. 512ב"כ הצדדים ימציאו בתוך 45 יום מועדים מוסכמים לקיום קדם משפט (ימים א, ב ו-ה בשבוע).
3. כתב הגנה יוגש עד ליום 30.11.21.

54678313

ת.פ. 1.12.21.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.