החלטה

לפני בקשת התובע להתיר לו לתקן את כתב-התביעה. הנתבע מתנגד לכך. עיינתי בבקשה, בנוסחו של כתב-התביעה המתוקן ובתשובה שהוגשה במענה לבקשה.

א. ברקע הבקשה

1. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה למתן צו עשה לצורך אכיפת הסכם. עוד נתבע פיצוי כספי בסך של 400,000 ₪ בעילות חוזיות שונות. התביעה הוגשה ביום 23.5.2017. הנתבע התגונן מפניה וכפר בזכותו של התובע לקבל את הסעדים שנתבעו. בד-בבד עם הגשת כתב-הגנה הגיש הנתבע תביעה שכנגד בגין הפרת הסכם השכירות שנחתם עם התובע ולפיצוי כספי בסך 290,750 ₪. התובע התגונן מפני התביעה שכנגד.

2. בקדם-משפט שהתקיים ביום 5.12.2017 ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות בתצהירים ונקצבו מועדים לכך. נקבע קדם-משפט נוסף ומסכם לאחר הגשת הראיות ליום 11.6.2018.

3. ראיות התובע בתביעה העיקרית הוגשו ביום 21.1.2018. ראיות הנתבע הוגשו ביום 7.3.2018, כנתבע וכתובע שכנגד. ראיות התובע בתביעה שכנגד הוגשו ביום 30.4.2018.

4. בין לבין, ביום 28.2.2018, הוגשה הבקשה דנן, בגדרה עותר התובע להתיר לו לתקן את כתב-התביעה בשל שינוי נסיבות שארע לאחר הגשת התביעה ומידע שהגיע אליו בדבר קנוניה בין הנתבע לבין משכירי הנכס בו מפעיל התובע את עסקו. התיקון המבוקש מתייחס לטענותיו של התובע בעניין זה. עוד התבקשה הוספת סעד לכתב-התביעה בגין נזק עתידי שעלול להיגרם לתובע בשל גניבת חשמל על-ידי הנתבע. לבקשה צורף נוסחו של כתב-התביעה המתוקן שאותו מבקש התובע להגיש וכן תצהיר תמיכה לאמור בבקשה.

5. הנתבע מבקש לדחות את הבקשה בשל נימוקים עובדתיים שקוראים תיגר על נימוקי התביעה ובשל טענה לעוול שצפוי להיגרם לו אם יותר התיקון – בשל הצורך בתיקון כתב-ההגנה.

ב. דיון והכרעה

1. דין הבקשה להתיר את תיקון כתב-התביעה להתקבל. אין בכוחם של הטיעונים העובדתיים שאותם העלה הנתבע כדי להביא לדחיית הבקשה, ואלה טעונים בירור עובדתי בשמיעת עדים במועד הדיוני המתאים לכך. בטענת הנתבע כי יש בבקשה הרחבה של חזית המחלוקת אין ולא כלום; בקשה לתיקון כתב-תביעה נועדה מעצם טיבה בדיוק לשם כך. אשר לצורך בתיקון כתב-ההגנה והשלמת תצהירים, הוא אינו מהווה נימוק לדחיית הבקשה ועליו לקבל מענה בפסיקת הוצאותיה.

2. התיקון המבוקש עולה בקנה אחד עם ההלכות שחלות על תיקון כתב-תביעה. אמת-המידה המנחה נקבעה בתקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי; מרכז הכובד מצוי בשאלה אם יהיה בתיקון כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות השנויות במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)].

יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמיתית שנוגעת למחלוקת איננה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית שטעונה הכרעה, יש ליתן את הדעת לאינטרס בעל-הדין האחר בכך שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך וניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

לצד הכרחיות התיקון נבחנת אפוא השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או חוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר יגרם נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון, יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, בפסקות י"ד-י"ז והאסמכתות שם (2008)].

3. השיקולים הללו מצדדים בהתרת התיקון המבוקש בכתב-התביעה, ואין בתיקון כדי לשלול מן הנתבע זכות דיונית או לפגוע ביכולתו המהותית להתגונן מפני התובענה לגופה.

4. בד-בבד עם מתן היתר לתובע לתקן את כתב-התביעה, וכתנאי לתיקון, יש לחייבו בתשלום הוצאות לנתבע. העובדות המתוארות בבקשה לתיקון כתב-התביעה היו בידיעתו של התובע עת הגיש ביום 10.1.2018 תובענה נגד משכירי הנכס בו הוא מנהל את עסקו (ת"א (של' חד') 22997-01-18 שנזכר בתשובת הנתבע לבקשה; להלן ההליך האחר). בתביעה שהגיש התובע בהליך האחר נכלל סעיף זהה לזה שאותו הוא מבקש להוסיף כעת על-ידי תיקון כתב-התביעה (ראו והשוו סעיף 10 בתביעה בהליך האחר לסעיף 63א בכתב-התביעה המתוקן). התביעה בהליך האחר הוגשה על-ידי התובע בטרם הוגשו ראיות הצדדים בהליך דנן; אף-על-פי-כן לא ביקש התובע לתקן את כתב-התביעה טרם הגשת התצהירים, ולמצער בכתוף לאחר שהגיש את כתב-התביעה בהליך האחר.

5. בתצהיר התובע שניתן לתמיכת הבקשה אין טעם שיבאר התנהלות זו. על בעל-דין לפעול בשקידה ראויה לשם מיצוי זכויותיו הדיוניות הכרוכות בניהול הליך משפטי. אם לא יעשה כן ולא יציג טעם מבורר למחדליו, יהא מקום לחייבו בהוצאות הולמות. כך או כך, תיקון כתב-התביעה יחייב את הנתבע להגיש כתב-הגנה מתוקן, וכן יפתח פתח להשלמת תצהירי הצדדים שכבר הוגשו. על כך יש לפצות את הנתבע בפסיקת הוצאות הבקשה על-אתר.

ג. סיכומם של דברים

1. ניתן לתובע היתר לתקן את כתב-התביעה על-פי כתב-התביעה המתוקן שצורף לבקשה.

2. בד-בבד עם הגשת כתב-התביעה המתוקן, כתנאי לתיקון וללא תלות בתוצאות ההליך ישלם התובע לנתבע את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ). על התובע להמציא לנתבע את כתב-התביעה המתוקן ולשלם לו את ההוצאות הללו עד יום 10.6.2018, תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט. אם לא תשולמנה ההוצאות, כולן ובמועדן, יחשב התובע כמי שוויתר על תיקון כתב-התביעה וההליך יתברר על-בסיס כתבי-הטענות שהוגשו עד כה.

3. בכפוף לקיום ההחלטה לעיל על-ידי התובע יגיש הנתבע כתב-הגנה מתוקן עד יום 10.7.2018.

4. התובע רשאי להגיש כתב-תשובה עד יום 31.7.2018.

5. בעל-דין שיבקש להשלים את ראיותיו בשל תיקון כתב-התביעה יעשה כן במועדים שלהלן:

התובע – עד יום 16.9.2018;

הנתבע – עד יום 31.10.2018.

בעל-דין שלא ישלים את ראיותיו במועדים הללו יחשב כמי שהודיע כי הוא יסתמך על הראיות שהוגשו על-ידו קודם למתן החלטה זו.

6. ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

7. נוכח האמור לעיל אין טעם בקיום הדיון הקבוע ליום 11.6.2018 והוא מבוטל. במקומו נקבע קדם-משפט ליום 29.11.2018 בשעה 9:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ח, 10 מאי 2018, בהעדר הצדדים.