1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.10.15 בחולון. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 9,067 ₪ בגין עלות תיקונים וירידת ערך.
2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.
3. התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעות סטה לנתיב נסיעת רכבה בעוד שהנתבעות טוענות כי רכב התובעת התפרץ לצומת ופגע ברכבן.
4. נהגת רכב התובעת העידה כי פנתה שמאלה בצומת והשלימה הכניסה לנתיב נסיעתה (השמאלי) בתום הפניה כאשר רכב הנתבעות, שהגיע מאחוריה ונסע בנתיב הימני, סטה לנתיב נסיעתה. בחקירתה הנגדית ציינה כי היתה בעצומה של הכניסה לנתיב בעת התאונה וטענה כי לו היתה משלימה את הפניה היתה נפגעת מאחור. לעדותה, הבחינה ברכב הנתבעות לראשונה בעת התאונה.
5. נהג רכב הנתבעות העיד כי הבחין ברכב התובעת המבצע את הפניה, אך כי רכב התובעת עצר כך שהבין שהוא (רכב התובעת) ממתין ולכן המשיך בנסיעה, כאשר רכב התובעת החל לפתע בנסיעה. לעדותו של נהג רכב הנתבעות היה הנתיב הימני בכיוון נסיעתו חסום על ידי כלי רכב חונים.
6. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, מצאתי לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים. חוסר הזהירות של נהגת רכב התובעת נלמד מכך שלא הבחינה ברכב הנתבעות אלא עד למגע בין כלי הרכב. חוסר הזהירות של נהג רכב הנתבעות נלמד מכך שעל אף שהבחין ברכב התובעת פונה לפניו לא נערך באופן שאפשר לו להאט או לעצור ולתת בידי רכב התובעת להשלים את פנייתו ולמעשה "נדחף" לפני רכב התובעת כשעבר מהנתיב החסום על ידי מכוניות חונות לנתיב נסיעתה.
7. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשאת ב-70% מהאחריות ולשלם לתובעת סך של 6,347 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪. נוכח התוצאה יישאו הצדדים בשכר עדיהם – שכר עדת התובעת כפי שנפסק בדיון מיום 26.3.18 ושכר עד הנתבעות בסך 400 ₪.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ט, 18 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.