1. בערעור העיקרי שהוגש בתיק זה, עותר המערער לכך שבית משפט זה יבטל פסק דין שניתן על ידי כב' המפקח על רישום המקרקעין בעכו (כב' המפקח מר יובל וסרקרוג), מתאריך 4.5.2017.

2. בפסק הדין שבערעור, מחק כב' המפקח על הסף תביעה שהגיש המערער לתשלומי איזון. בבסיס התביעה שנמחקה עמדה טענת המערער, כי יש לחייב את המשיב בתשלום תשלומי איזון בשל כך שהמשיב מתנגד לבנייה שנועדה להרחבת דירתו של המערער. בפסק הדין קבע כב' המפקח, כי אינו מוסמך, מהבחינה העניינית, לדון בתביעה שהגיש המערער, ומטעם זה מחק את התביעה.

3. לצד הערעור הגיש המערער בקשה לפיצול סעדים, היא הבקשה המונחת עתה לפנינו. בבקשה זו עותר המערער לכך שיינתן לו היתר לפצל סעדיו, באופן שיוכל לתבוע סעדים נוספים או משלימים לסעדים שהתבקשו במסגרת ערעור זה. לטענתו, סירובו של המשיב להסכים להרחבת דירת המערער מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין, וסירוב זה גרם לו לנזקים שונים, כגון: ירידת ערך דירת המגורים של המערער, אגרות והוצאות ששולמו, חומרי בניה שנרכשו, ועוד.

4. בא כוח המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, כל מטרת הבקשה היא להלך איימים על המשיב, ולגרום לו לחשוש מתביעה כספית שהמשיב מתכוון להגיש נגדו בעתיד. בא כוח המשיב מוסיף, כי על המערער היה לתבוע את כל סעדיו במסגרת תביעה אחת. עוד טוען בא כוח המערער, כי בנסיבות העניין אין מקום לדון בשלב זה בבקשה לפיצול סעדים, שכן בשלב זה כל שמוטל על ערכאת הערעור, הוא לבחון ה אם שגה כב' המפקח, כאשר החליט לדחות את תביעת המערער בשל העדר סמכות לדון בה.

5. לאחר ששקלנו טענות באי כוח הצדדים, אנו דוחים את הבקשה לפיצול סעדים.

כאמור, כב' המפקח מחק על הסף את תביעת המערער מחמת שסבר שהוא נטול סמכות עניינית לדון בה. אם יתקבל ערעורו של המערער, ויימצא כי כב' המפקח שגה, והוא אכן מוסמך לדון בתביעה, ממילא יוחזר התיק לשולחנו של כב' המפקח על מנת שידון בה לגופה, ואז יהיה המערער רשאי להגיש את בקשתו לפיצול סעדים לפני כב' המפקח.

אם לעומת זאת ערעורו של המערער יידחה, ויימצא שכב' המפקח צדק בקביעתו שהוא נעדר סמכות עניינית לדון בתביעת המערער, כי אז יהיה המערער זכאי להגיש את תביעתו לפני בית המשפט המוסמך, ואז יוכל לרכז את כל סעדיו באותה תביעה שתוגש, או שיבקש מהמותב שידון בה רשות לפצל את הסעדים.

6. הכלל הרגיל הוא, שעל אדם המגיש תביעה נגד אדם אחר, לרכז את כל הסעדים הנובעים מעילה אחת בתביעתו. הטעם לכלל זה הוא, שלא להטריד את הנתבע פעם אחר פעם באותו עניין. אם מדובר בסעדים שאינם נובעים מעילה אחת, כי אז ממילא אין צורך בבקשה לפיצול סעדים. לעומת זאת, אם מדובר במי שלא תבע את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה, עליו ליתן הסבר לערכאה הדנה בתביעתו, מדוע אין הוא יכול לתבוע את כל הסעדים בתביעתו, ומדוע זקוק הוא להיתר לפיצול סעדים. דיון שכזה ראוי שיתברר לפני הערכאה שתדון בתביעה, ולא בערכאת הערעור.

7. התוצאה הנובעת מהדברים האמורים לעיל היא, שבין אם יתקבל הערעור ובין אם יידחה הערעור, את הבקשה לפיצול סעדים יהיה על המערער להגיש לפני המותב שידון בתביעתו, ואין מקום להכריע בבקשת המערער לפיצול סעדים בשלב זה ובמסגרת הערעור שהוגש בתיק זה.

8. על כן אנו מורים כדלקמן:

(א) אנו דוחים את בקשת המערער לפיצול סעדים.

(ב) המערער יהיה רשאי להגיש בקשתו לפיצול סעדים לאחר הדיון בערעור שלפנינו, לערכאה הדיונית שתדון בתביעתו, בין אם יהיה זה המפקח על רישום המקרקעין בין אם יהיה זה מותב שיפוטי אחר.

ניתנה היום, י"ח בתמוז, תשע"ז, 12.7.2017, בהעדר הצדדים.