מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופטת הדס עובדיה

מבקשים

אליהו בראל
ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע

נגד

משיבים

1. תומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ

2. דולינה גרופ בע"מ
ע"י עו"ד עופר כהן צדק

3. מור-ים מרקטינג בע"מ

1. הצדדים הגישו בקשה משותפת להסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן בהתאמה: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור", "חוק תובענות ייצוגיות").
2. בבקשת האישור נטען כי המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") , מייבאת ומשווקת את המוצר נשוא בקשה האישור : "חרדל רוסקיה" (להלן: "המוצר"), תוך שהיא מפרה את הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי מזון), תשס"א – 2001, בכך שלא ציינה כי הרכיבים "סודיום בנזואט" ו-"סורבט אשלגן" המצויים במוצר הם חומרים משמרים. בבקשה נטען כי בכך מטעה המבקשת את הצרכנים, מעוולת כלפיהם, וגורמת להם נזק.
3. המשיבה סבורה כי אין ממש בבקשה. המשיבה טענה כי ממילא תיקנה את הסימון על אריזת המוצר עובר להגשת התובענה, כך שבצד פירוט הרכיבים צוין כי מדובר בחומרים משמרים; כי לא הוגשה חוות דעת מומחה להוכחת הטענה שרכיבי המוצר מזיקים לבריאות ומזיקים לצרכנים; וכי אין מדובר בקבוצה הומוגנית של צרכנים.
4. בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, באו הצדדים בדברים והגיעו למסקנה שנכון יהיה לסיים את המחלוקת בדרך מוסכמת שעיקרה הסדרת התנהלות המשיבה בעתיד, ולפיכך הוגשה בקשתם המשותפת לאישור הסדר ההסתלקות שלפני.
5. הצדדים הסכימו כי מבלי שצד מודה בטענת משנהו, תתקן המשיבה תוך 30 ימים את אריזות המוצרים באופן התואם את הדין, ובנוסף תרענן את נהליה ותגביר את הפיקוח ביחס לחובות הסימון של המטרה הטכנולוגית של החומרים המשמרים ותציין כי מדובר בחומרים משמרים. בנוסף הוסכם כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 1,000 ₪ ושכ"ט לבא כוחו בסך 7,000 ₪.
6. לאור הסכמת המשיבה לפעול לתיקון ההפרה, הגיעו המבקש ובא כוחו למסקנה כי הושגה אחת מתכליות התובענה והאינטרס הציבורי יצא נשכר, ובנסיבות העניין אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך.
7. לבקשה צורפו תצהירי המבקש ובא כוחו לפיהם לא קיבלו ולא יקבלו כל תמורה מהמשיבה או מכל גורם אחר בעקבות ההסתלקות, למעט גמול ושכ"ט, ככל שיאושרו.
8. הצדדים עותרים לאשר את ההסתלקות בהתאם למוסכם ביניהם כמפורט לעיל.

דיון

1. אישור בקשת ההסתלקות - מצאתי כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יש לקבל את הבקשה.
2. לא ראיתי לנכון לתת הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 11 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע -2010.
3. פסיקת גמול ושכר טרחה - בסעיף 16 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, לאחר תיקון מס' 10 תשע"ו- 2016, נקבע כי תובע וב"כ מייצג לא יקבלו, אלא באישור בית המשפט, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות. ביחס לשיקולים שעל בית המשפט לשקול לאישור קבלת טובת הנאה כאמור, גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, נקבע כי על בית המשפט לשקול שיקולים הנוגעים לקיומה של עילת תביעה לכאורה, ככל שהבקשה לאישור הסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית, ובנוסף שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאו הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
4. סבורתני כי בנסיבות העניין הביאה הבקשה לאישור תועלת לציבור שעיקרה אכיפתית, הגם שאינה תועלת שניתן לסווגה ברף הגבוה של התועלות . בהתאמה אף הגמול ושכר טרחת באת הכוח המייצג שראוי לפסוק אינם ברף הגבוה של התגמולים. עם זאת אין לומר שהגשת בקשת האישור והתובענה נעשו ללא כל עילה שבדין להגשתן הגם שנמצא שאין הצדקה להמשיך ולנהלן. על יסוד שיקולים אלה מצאתי כי ראוי לפסוק גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, וכי שיעור הגמול ושכר הטרחה שהוסכמו בין הצדדים סבירים ואין מקום להתערב בהסכמתם. לפיכך ראיתי לנכון להורות כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 1,000 ₪ ובנוסף שכר טרחה לבא כוחו בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.
5. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת. תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.