1. לפני בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון מטעם המבקש (בקשה מספר 9) ובקשה להוספת ראיות מטעם המשיבות (בקשה מספר 11) (להלן: "בקשת הגילוי", ו- "הבקשה להוספת ראיות"). הבקשות הוגשו במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד המשיבות (להלן: "בקשת האישור") שעניינה בטענת המבקש כי המשיבות מפרסמות, משווקות, ומוכרות מערכות מיזוג אויר (להלן: "המזגנים") בהציגן את המזגנים כמזגנים שיוצרו בישראל ונושאים תו "מיוצר בישראל" וכן תו תקן ישראלי מלא, בעוד שבפועל המזגנים אינם עומדים בקריטריונים המתאימים והצגתם ככאלה מהווה הטעיה.

טענות הצדדים בבקשת האישור בתמצית

1. בעניין תו התקן נטען בבקשת האישור בין היתר כי אף אם מתקבל תו תקן לאיזה מדגמי המזגנים בסופו של יום, הרי שביחס לדגמים רבים של מזגנים הדבר נעשה זמן רב לאחר ייצור, פרסום ומכירת המזגן, וללא פיקוח של מכון התקנים על ייצור המזגנים, שכן הליך הפיקוח והבקרה על הייצור מתחיל רק לאחר קבלת היתר תו תקן.

בעניין התו "מיוצר בישראל" טוען המבקש כי במזגן שרכש הודבקה המדבקה למזגן כולו על אף שעל גבי קופסת המאייד ועל המאייד עצמו נכתב מפורשות כי המאייד יוצר בסין ואף בעניין זה מציגות המשיבות לצרכנים מצגי שווא בעניין מזגניהן.

1. לטענת המבקש, בעשותן כן פועלות המשיבות להגדלת מכירותיהן ולבידולן ממתחרותיהן ומפרות את הוראות חוק התקנים, תשי"ג – 1953 (להלן: "חוק התקנים"), ואף את החוזה עם הצרכנים, בחוסר תום לב. המשיבות מטעות את הצרכנים ומתעשרות שלא כדין על חשבונם ואף מעוולות כלפיהם באופן הגורם להם לנזקים. מבוקש לפסוק לחברי הקבוצה אותם מבוקש לייצג סעדים כספיים וסעדים למתן צווי עשה.
2. לטענת המשיבות כל המזגנים נשוא הבקשה נושאים תו תקן ישראלי כחוק, זאת לאחר בדיקתם במסלול המחמיר ביותר הקים כיום במכון התקנים – מסלול תו תקן. אין מניעה להתחיל את שיווק המזגנים עוד בטרם הסתיימה בדיקתם במכון התקנים מאחר שהליך ייצורם של כל מזגני המשיבות, בין אם אלו סיימו את הליך אישורם הסופי במכון התקנים, ובין אם לא, נעשה תחת פיקוחו הצמוד של מכון התקנים. סעיף 2 (ב) לצו התקנים (איסור ייצור מצרכים), תשמ"ב – 1981 (להלן: "צו התקנים") קובע בהקשר זה כי יצרן רשאי להתחיל בשיווק מוצריו, אף אם טרם ניתן האישור הסופי על ידי מכון התקנים, אם הגיש בקשה לקבלת אישור, ויש לו הסכם מתאים עם מכון התקנים. למשיבות הסכם מתאים עם מכון התקנים כך שהן רשאיות להתחיל בשיווק המזגנים אף אם בפועל טרם התקבל האישור הסופי. בתשובת המשיבות לבקשת האישור צוין כי העתק ההסכם שנחתם בין מכון התקנים למשיבות צורף כנספח 5 לתשובה. בנוסף נטען כי אין קבוצת נפגעים שרכשו מזגן שאינו בעל תו תקן או שאינו מתוצרת ישראלית, או שנגרם להם נזק כלשהו, ואין כל הטעיה בפרסומי המשיבות.
3. המשיבות טוענות בנוסף כי המזגן שנרכש על ידי המבקש, כמו גם כל יתר המזגנים המיוצרים על ידן מיוצרים בישראל וניתן לסמנם ככאלה בהתאם להוראות הדין הקובעות כיצד יש לסמן את ארץ הייצור של המוצר. המבחן שנקבע לעניין זה בדין הישראלי קובע כי מוצר ייחשב למוצר שיוצר בישראל, אם הוא יוצר או עבר שינוי מהותי בישראל, והערך המוסף הישראלי עולה על 35% מערך המוצר, כבעניינם של מזגני המשיבות. הגדרות אלה אומצו גם על ידי משרד הכלכלה במסגרת הפרויקט "מטה כחול לבן".
4. בתגובה לתשובת המשיבות מלין המבקש על כי המשיבות נמנעו מלצרף לתשובתן את המסמכים והמידע הרלוונטיים לטענות ההגנה שהעלו, ובכלל זה בקשות שהוגשו על ידן למכון התקנים אשר יש מקום להצליבן עם מועד תחילת היצור והמכירה של כל דגם, וכן הסכמים ספציפיים לכל דגם הנדרשים לשם קבלת אישור תו תקן ומועד כריתתם, והתכתובות של המשיבות עם מכון התקנים במהלך התקופה שממועד הגשת בקשת תו התקן עד לקבלתו, תקופה שארכה 18 חודשים כדוגמא בעניין דגם המזגן שרכש המבקש. נטען בנוסף כי גם המסמך היחיד שצורף שהמשיבות מכנות אותו "הסכם" הוא לא הסכם אלא רק חשבון פרופורמה שנתי לתשלום למכון התקנים, שאינו כולל כלל את הסכם ופעולות תו תקן.

עוללות ההליך עד כה

1. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.1.2018 בהסכמת הצדדים, על מנת לקדם את בירור המחלוקת והאפשרות לצמצמה ולבחון פתרונות מוסכמים, כאשר לכל צד שמורות טענותיו, ובכלל זה בשאלות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים, ניתנה החלטתי לפיה המשיבות יגלו למבקש את המסמכים כדלקמן:

א. היתרים לסימון תו תקן במועד הרלבנטי והוספתם להיתר שיפורטו להלן;

ב. הסכם/הסכמי פיקוח לפי תקנה 2 ב';

ג. הבקשה להיתר;

1. עוד הוחלט כי מסמכים המפורטים לעיל בסעיפים קטנים א', ב', ג' יתייחסו לדגמי עשרת המזגנים כמפורט להלן: אלקו 290; פלטינום 120; פלטינום 210; אלקו 360; סולר אינוורטר 170; פלטינום אינוורטר 450 T; פלטינום אינוורטר 230 ; פלטינום אינוורטר 170; אלקטרה רילקס 10 פלוס; אלקטרה רילקס 21 פלוס.
2. דגמי המזגנים נבחרו במעמד ישיבת קדם המשפט, כך שכל צד בחר חמישה דגמי מזגנים, בעוד שמכתב הדרישה של המבקש למשיבות התייחס לעשרים דגמי מזגנים.

ביחס לדגם אלקו 290 בלבד, ובנוסף לאמור בסעיפים א, ב, ג' לעיל, נקבע כי המשיבות ימציאו למבקש גם מסמכים ותכתובות בין מכון התקנים לבינן, בין מועד הגשת הבקשה לבין מועד האישור.

עוד נקבע כי ככל שהמסמכים אינם בנמצא, יוגש תצהיר מתאים המצהיר על כך.

1. הצדדים פנו לגישור במקביל לביצוע הליכי הגילוי והעיון, והומלץ להם כי במידת הצורך ידריך המגשר את הצדדים לגבי הצורך במסמכים נוספים או אחרים.
2. בהחלטתי מיום 17.7.2018 הופנתה בנוסף שאלת בית המשפט למשרד הכלכלה והתעשייה באמצעות ב"כ היועמ"ש מפרקליטות מחוז מרכז – אזרחי, זאת כדלקמן:

האם המשיבות רשאיות לסמן את המזגנים שיפורטו להלן מיוצר בישראל תוצרת כחול-לבן, ואלו דגמי המזגנים: א. אלקו 290; ב. אלקו 360; ג. אלקטרה גו 35; ד. אלקטרה גו 28; ה. אלקטרה גו 40; ו. פלטינום אינוורטר 370; ז. פלטינום אינוורטר 350; ח. פלטינום אינוורטר 450 T; ט. פלטינום 400 T; י. פלטינום 280.

1. בתשובה שניתנה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה צוין כי ביחס לדגמי המזגנים שפורטו בסעיפים א' – ה' ו- ו' – ז' עומדות המשיבות בהגדרת טובין מתוצרת הארץ, וביחס לדגמי המזגנים שפורטו בסעיפים ו' – ח' אין המזגנים עומדים בהגדרת טובין מתוצרת הארץ.

עוד צוין בתשובת משרד הכלכלה והתעשייה כי הבקשה לאישור העלתה חשד לכאורה שמוצרי המשיבות המסומנים בתו "מיוצר בישראל" אינם עונים להגדרה "טובין מתוצרת הארץ" ולפיכך, ראה המשרד בבקשת האישור תלונה, והחליט לבררה בהתאם.

1. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 12.2.2019 הוברר מפי ב"כ הצדדים כי בסופו של יום הגישור שהתנהל ביניהם לא צלח. המבקש הסכים כי בקשותיהם של שני הצדדים יתקבלו (בקשת הגילוי מטעם המבקש והבקשה להוספת ראיות מטעם המשיבות), וב"כ המשיבות עמד על דחיית בקשת הגילוי והעיון שהוגשה מטעם המבקש, ולפיכך נקבע התיק להוכחות וניתנת החלטה זו בבקשות הצדדים.

טענות הצדדים בבקשת הגילוי מטעם המבקש (בקשה מספר 9)

1. המבקש טוען כי הליך הגילוי בהתאם להחלטה מיום 14.1.2018 בוצע על ידי המשיבות באופן חסר, משהסכמי הפיקוח ואף הסכמים אחרים לא נמסרו למבקש, ואף לא תצהיר בעניין המסמכים החסרים. המשיבות טענו כי חשבונות שונים ששולמו למכון התקנים ביחס לסוגי מזגנים אחרים הם ההסכמים הנדרשים. המסמכים החלקיים שגולו מחזקים את בקשת האישור ומשכך ביום 15.7.2018 נשלחה למשיבות דרישה עדכנית לגילוי מסמכים שהמשיבות סרבו לגלותם.
2. בנוסף נטען על ידי המבקש כי המסמכים הנדרשים רלוונטיים ונדרשים להכרעה במחלוקת ובטענת המבקש כי המשיבות הציגו לצרכנים בקטלוגים, בעיתונות, ברשתות החשמל, ובאינטרנט מצגים מטעים ביחס לעשרות דגמי מזגנים שנמכרו ללא תו תקן ובניגוד לדין, ומבלי שהם מתוצרת הארץ. מכתב הדרישה מתייחס לעשרים דגמי מזגנים מהם 8 כלולים בחומר החלקי שהועבר. המבקש צלח את רף ההוכחה הנדרש לבקשת הגילוי ואף מעבר לכך וביתר שאת לאחר הגילוי החלקי שבוצע.
3. אלה המסמכים שגילויים נדרש על ידי המבקש: תעודות הבדיקה; הבקשות לקבלת היתר לסימון בתו תקן ביחס ל- 12 דגמי מזגנים שטרם גולו; הסכמי הפיקוח שנחתמו בין המשיבות למכון התקנים שאותם הורה בית המשפט לגלות בהחלטה ולא הועברו, וגם תצהיר מתייחס להיעדרם לא הומצא; תעודות ההיתרים לסימון בתו תקן ובמיוחד היתרים מספר 71805 ו- 75460.
4. בדיון שהתקיים ביום 12.2.2019 עתר ב"כ המבקש בנוסף ולראשונה לגילוי "הסכם בירורים מוקדמים" הנזכר בנוהל 7 של מכון התקנים שצורף כנספח 2 לתגובה לתשובה. לטענת ב"כ המבקש הוא למד על קיומו וחשיבותו של הסכם זה מעיון אקראי בפסק דין שניתן בשנת 2011.
5. בנוסף מבוקש לחייב את המשיבות להשיב על שאלון ולפרט את תאריכי הייצור לפי תעודות הייצור של יחידות הייצור הראשונות שיוצרו מכל דגם, תוך חלוקה בין מועד ייצור היחידה הפנימית – המאייד, ומועד ייצור היחידה החיצונית – המעבה. כן מבוקש שהמשיבות יצרפו את תעודות הייצור עצמן.
6. לטענת המשיבות הגילוי שנעשה על פי הסכמת הצדדים והחלטת בית המשפט סתם את הגולל על טענת המבקש בבקשת האישור, שעיקרה כי המשיבות לא היו רשאיות לשווק את המזגנים לפני קבלתו בפועל של התיר לסימון בתו תקן, ומשכך הוא בחר לצאת למסע דיג עקר נוסף של ראיות לבקשת אישור שאין בה ממש, מתוך תקווה להעלות דבר מה בחכתו.

הוסבר לב"כ המבקש והוצגו לו מספר בקשות לסימון בתו תקן שהוגשו ביחס לדגם פלטינום 120 שקדמו לתחילת שיווקו של דגם זה. כמו כן הובהר לו כי השערתו ביחס לדגם רילקס 21+ לא יכולה להיות נכונה שכן המשלוח הראשון של דגם זה הגיע ארצה לא בשנת 2017 כטענת המבקש אלא רק בחודש אפריל 2018, ובעניין זה אף צוין בקטלוג ששיווקו כפוף לאישור מכון התקנים. גם ביחס לדגם אלקו 290 אותו רכש המבקש עצמו, הובהר כי אי-ההתאמה הנטענת נבעה מכך שהכיתוב שעל המדבקה בתיק המוצר של המזגן לא תאם את הכיתוב שעל המדבקה שהודבקה על היחידה הפנימית, וברור שגם הטענה בעניין זה לאו טענה היא.

לו ידעו המשיבות שההסכמה הדיונית לגילוי שניתן הייתה אך שלב אחד מיני רבים של הליכי גילוי לא היו מסכימות לכך.

1. עוד טענו המשיבות כי המבקש לא העמיד תשתית ראייתית ראשונית לתמיכה בטענותיו ועל פי ההלכה די בכך כדי להביא לדחיית בקשתו, זאת ביתר שאת לאחר הגילוי שבוצע בהסכמה.

טענות הצדדים בבקשה להוספת ראיות מטעם המשיבות (בקשה מספר 11)

1. המשיבות עותרות בבקשתן להתיר להן להוסיף לתשובתן לבקשת האישור את כל המסמכים שגולו למבקש במסגרת הליך גילוי המסמכים. לטענתן, המבקש הרחיב את חזית טיעונו וטען לראשונה בתגובה לתשובה לבקשת האישור כי אין להסתפק בהצגת הסכם פיקוח כללי עם מכון התקנים כדי לעמוד בתנאי סעיף 2 (ב) לצו התקנים, אלא נדרשים הסכמים נפרדים ועצמאיים לכל דגם של מזגן.

לאחר הגישור בו הוצגו לב"כ המבקש מסמכים שהפריכו כליל את טענותיו ולאחר שהמשיבות הבהירו את שנטען בתשובתן אף בבית המשפט - כי אותו הסכם פיקוח מתחדש מידי שנה עם התשלום מצדן ולכן אי איתור ההסכם ההיסטורי מול מכון התקנים אינו מעלה ואינו מוריד - העלה ב"כ המבקש טענות חדשות שכביכול עלו מהמסמכים שקיבל מהמשיבות, ובכללן הטענה כי המשיבות מתחילות בייצור המזגנים לפני הגשת הבקשה למכון התקנים, טענות שגם הן נסתרו במסמכים שהוצגו לו; לפיכך, למניעת הצגה חלקית ומגמתית של המסמכים, להפרכת הטענות החדשות, ומבלי לפגוע בטענתן בדבר הרחבת חזית, מבוקש צירופם.

בנוסף מבוקש לצרף את כלל מודעת הפרסום מהתקופה הרלוונטית בהן צוינו דגמי המזגנים המיוצרים בישראל הנזכרים בפניה למשרד הכלכלה והתעשייה כדי להראות תמונה מלאה ושלמה ביחס למזגנים אלו, שנבחרו על ידי המבקש בכוונת מכוון, ומשמדובר בטעות בפרסום בודד ויחיד מתוך עשרות פרסומים בהם לא סומנו המזגנים האלה ככאלה המיוצרים בישראל.

1. המבקש מתנגד למבוקש וטוען כי מדובר בניסיון לביצוע תיקונים. נטען כי לא ניתן לצרף את המסמכים כל עוד המשיבות מסרבות לגלות את המסמכים נשוא בקשתו. לפי הטענה, היה על המשיבות לצרף את הפרסומים לתשובתן לבקשת האישור לו רצו בכך.

דיון

1. בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: "תקנות הייצוגיות") נקבעו התנאים להפעלת סמכות בית המשפט למתן הוראה על גילוי ועיון במסמכים בשלב בקשת האישור ובכללם, נחיצות המסמכים לכרעה בשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וכן קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006. להלן: ("החוק") .

בעניין זה בואר על ידי כבוד השופטת (כתוארה אז) חיות, כי :

"על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים או על מתן מענה לשאלונים (להלן: צווי גילוי) בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים:

התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים (ראו: תקנה 4(ב)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003) (להלן: עניין יפעת); רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, [פורסם בנבו] בפסקה ג(6) (‏20.8.2008) (להלן: עניין סונול));

התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצו (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה));

התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצו כדי לפשט ולייעל את ההליך (ראו: תקנה 4(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקאות ג(4)-ג(6));

והתנאי הרביעי הוא שמתן הצו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין (ראו: תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה, בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקאות ג(4)-ג(6)).

כאשר העותר למתן הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נדרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, בעמ' 519). דרישה זו מעוגנת בתקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות המצוטטת לעיל והיא מתייחסת לגילוי ועיון במסמכים, אך יש טעם רב להחילה גם לגבי מתן צו המורה על מענה לשאלונים בהליך לאישור תובענה ייצוגית, שכן לעניין הנטל הראשוני שנדרש מבקש בקשת האישור לבסס בהליך מסוג זה, אין סיבה להבחין בין גילוי מסמכים למתן מענה לשאלון".

ראו: רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה (29.3.2016) (ההדגשות הוספו, ה.ע).

1. סבורתני כי אמנם כנטען על ידי המבקש המסמכים רלוונטיים ונחוצים לבירור ההליך וכי כל עוד לא הוצהר אחרת יש מקום להניח הם מצויים בידי המשיבות. בהקשר זה, ובזיקה לבקשת המבקש למתן צו לגילוי המסמכים כנגד מכון התקנים, אציין כי המשיבות הן הכתובת הרלוונטית לבקשת המבקש לגילוי המסמכים, כבעלות הדין ובעלות ריבו של המבקש בהליך ולא מכון התקנים.
2. עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלת צליחת בקשת האישור את רף ההוכחה הלכאורי שהמשיבות טוענות כי המבקש רחוק מלעמוד בו; על השלכות היענות אפשרית לבקשה על ניהול ההליך, אשר לפי טענת המשיבות אך תסרבלו ללא כל צורך, בהיות הבקשה חלק ממסע דיג מתמשך עקר ומיותר; וביחס למיצוי הליכי הביניים.
3. כקבוע בתקנה 4(ב) לתקנות הייצוגיות על המבקש להוכיח קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לגבי התנאים לאישור הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה לגבי קיומה של עילת תביעה. עם זאת, כפי שנפסק, התשתית הראייתית הנדרשת לצורך עמידה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, קטנה מהתשתית הראייתית הנדרשת לצורך אישור הבקשה עצמה, אולם אין מקום לאפשר ולקדם הגשת תביעות סרק נעדרות בסיס ולעשות שימוש פסול בכלי דיוני זה לקידומן. ראו: רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (27.8.2014); רע"א 4725/16 בוקסר נ' לנגהולץ (29.10.2016); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר (16.4.2018).
4. מצאתי כי בנסיבות העניין עומדת הבקשה בדרישה לקיומה של תשתית ראייתית ראשונית כקבוע בתקנה 4(ב) לתקנות הייצוגיות. זאת בשים לב לאי-הבהירות הקיימת ביחס למועד הייצור, הפרסום והשיווק של המזגנים או איזה מהם יחסית למועד ההתקשרות בהסכם הפיקוח, בשים לב גם לטענות הצדדים ביחס למהות ההסכם הנדרש בנסיבות העניין, זאת אומר מבלי לקבוע מסמרות בכל דבר ועניין החורג מגדרי בקשה זו.

אף מתשובת משרד הכלכלה והתעשייה עולה לכאורה כי המשיבות לא דקדקו באופן מלא ביחס לחלק מהפרסומים בסוגיה הנוגעת להצגתם של המזגנים כמיוצרים בישראל, באופן שלשיטת משרד הכלכלה והתעשייה מצדיק בירור נוסף.

1. המשיבות טענו במסגרת תשובתן לבקשת האישור שהן רשאיות להתחיל בשיווק המזגנים עוד בטרם הסתיימה בדיקתם במכון התקנים מאחר שהליך ייצורם של כל מזגני המשיבות, בין אם אלו סיימו את הליך אישורם הסופי במכון, ובין אם לא, נעשה תחת פיקוחו הצמוד של מכון התקנים. לטענתן סעיף 2(ב) לצו התקנים קובע בהקשר זה כי יצרן רשאי להתחיל בשיווק מוצריו, אף אם טרם ניתן האישור הסופי על ידי מכון התקנים, אם הגיש בקשה לקבלת אישור, ויש לו הסכם מתאים עם מכון התקנים וכי להן יש הסכם מתאים עם מכון התקנים. המשיבות אף צירפו לתשובתן לבקשת האישור מסמך שלטענתן הוא העתק ההסכם שנחתם בין מכון התקנים לבינן (נספח 5 לתשובה), אשר המבקש טוען שאינו הסכם אלא אך חשבון פרופורמה שנתי לתשלום למכון התקנים שאינו כולל את הסכם ופעולות תו התקן. המשיבות טענו בנוסף בתשובתן לבקשת הגילוי כי ביחס לדגם פלטינום 120 הוגשו מספר בקשות לסימון בתו תקן שקדמו לתחילת שיווקם; ביחס לדגם רילקס 21+ המשלוח הראשון של דגם זה הגיע ארצה לא בשנת 2017 כטענת המבקש אלא רק בחודש אפריל 2018 ובעניין זה אף צוין בקטלוג ששיווקו כפוף לאישור מכון התקנים; וגם ביחס לדגם אלקו 290 אותו רכש המבקש עצמו הובהר כי אי-ההתאמה הנטענת נבעה מכך שהכיתוב שעל המדבקה בתיק המוצר של המזגן לא תאם את הכיתוב שעל המדבקה שהודבקה על היחידה הפנימית ואין מדובר באי התאמה.

כידוע, המבקש רשאי לעיין במסמכים אף כדי לנסות להדוף טענות או ראיות שכבר הוצגו על ידי המשיבות - ראו: רע"א 10170/16 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' המועצה הישראלית לצרכנות (7.4.2017). מטענות המשיבות עצמן עולה כי אף לשיטתן המסמכים רלוונטיים למחלוקת. טענות הצדדים בנושאים אלה לגופם ראויות להתברר בהמשכו של ההליך כך שלכל צד שמורות כמובן טענותיו. מכל מקום אין להיכנס לעובי הקורה של טענות ההגנה המועלות בתשובה לבקשת האישור במסגרת דיון בבקשה לגילוי מסמכים, ואיני רואה הצדקה לחרוג מכך בענייננו - ראו: רע"א 7734/16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' שטיינברג (5.12.2016).

1. ההכבדה על המשיבות ועל ההליך כתוצאה מהגילוי הנוסף לאחר הגילוי התחום שהצדדים כבר קיימו עד כה כמפורט לעיל היא בעיקרה פועל יוצא של הצורך בבירור המחלוקת, ובכלל זה טענות ההגנה של המשיבות, אשר המבקש מעוניין להפריכן ולהראות כי אף לשיטתן אין להן הגנה ראויה מפני טענותיו. משכך, באשר המסמכים נחוצים אף להתגוננות המשיבות, ולאור ההלכה המורה כי ההכבדה האפשרית על בעל הדין שכנגד כשלעצמה לא תמנע את הגילוי אם היא פרופורציונאלית בנסיבות העניין בשים לב לחשיבות ונחיצות המסמכים, ומשאיני סבורה כי מדובר בהכבדה משמעותית; לא מצאתי כי יש בטעם זה כדי לביא לדחיית הבקשה לגילוי המסמכים - ראו: רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זליכה (29.3.2016).
2. לעניין הטענה בדבר מיצוי הליכי הביניים הרי שבהסכמת הצדדים ובהחלטה מיום 14.1.2018 וכנאמר בהחלטתי אף אני קיוויתי שהגילוי המוסכם יסייע "לקדם את בירור המחלוקת והאפשרות לצמצמה ולבחון פתרונות מוסכמים", ועודי תקווה שכך יהיה. אולם, וכפי שגם נקבע ברורות בהחלטה "לכל צד שמורות טענותיו בכל דבר וענין ולרבות בשאלות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים", ואין מחסום המונע את בירור בקשת הגילוי לגופה.

עם זאת לא מצאתי לנכון לחייב את המשיבות לגלות למבקש את ההסכם לבירורים מוקדמים, אם זה מצוי ברשותן, אותו עתר המבקש לגלות בדיון שהתקיים ביום 12.2.2019. דרישה זו לא נכללה בבקשת הגילוי וכאמור לשיטת ב"כ המבקש עצמו הוא למד בדיעבד על "נחיצות" המסמך מעיון אקראי בפסק דין שניתן עוד בשנת 2011. המבקש לא פרט מדוע המסמכים שהתבקשו באיחור חשובים או רלוונטיים לבירור הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, וככל שהמסמכים המבוקשים יגררו הרחבת חזית המחלוקת ממילא אין לאפשר זאת. חזקה על המבקש שככל שהיה מדובר בנושא מהותי לבקשת האישור היה פועל בשקידה ראויה לבירור כל המידע הרלוונטי טרם הגשת בקשת האישור. הוספת דרישות למסמכים טיפין טיפין אינה הדרך לניהול יעיל של ההליך ואין בדעתי לעודדה.

1. בכל הנוגע לשאלות שביחס אליהן הוצגה הדרישה למענה על השאלון לא העלו המשיבות כל טיעון. סבורתני כי השיקולים המפורטים לעיל תומכים גם במתן צו כמבוקש בעניין המענה על השאלונים. גם בעניין זה יש מקום לסבור כי יהיה במענה כדי לקדם את בירור המחלוקת על יסוד נתונים ידועים וגלויים ולאחר צמצום פערי המידע בין הצדדים באמצעות הליכי הביניים.

התוצאה

1. המשיבות ישיבו על השאלון וימציאו לב"כ המבקש תצהיר גילוי של המסמכים הספציפיים כמבוקש ויאפשרו עיון בהם (וככל שהמסמכים או מי מהם אינם ברשותן יגישו תצהיר מטעם מצהיר מתאים בעניין זה), וזאת עד יום 30.4.2017.
2. לא מצאתי טעם ראוי למנוע מהמשיבות לצרף את המסמכים שיגולו לתשובתן ואף המבקש הסכים לכך למעשה, אם בקשתו תתקבל. כך גם ביחס לפרסומים שמבוקש על ידי המשיבות להוסיף לתשובתן כדי לספק תמונה מלאה ביחס לממצאי משרד הכלכלה והתעשייה בנוגע לחלק קטן מדגמי המזגנים שבהם לכאורה נמצא ליקוי בדרך הצגתם. לא ניתן ולא צריך היה להגיש מראש את כלל פרסומי המשיבה בכל המדיות ונכון לאפשר למשיבות להתגונן באופן אפקטיבי מפני הנטען ביחס לדגמים אלה. עליהן להגיש את המסמכים עם העתק לב"כ המבקש עד יום 30.4.2017. במקביל לסריקת המסמכים לנט יש להגיש עותק ניר מדוגל של המסמכים.
3. אציע כי הצדדים יפעלו לקיום הליך גישורי מחודש לפתרון המחלוקת בדרך מוסכמת. אבקשכם להודיעני עד יום 15.5.2019 האם תרצו ללכת בדרך זו.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ט, 07 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.