בענין : סמכות מקומית

1. ביום 18.6.15 הגיש התובע , המתגורר בראשון לציון , לביצוע בלשכת ההוצל"פ בראשון

לציון , כנגד הנתבע וכנגד דן קזקוב ( להלן "דן") שלושה שטרות אשר נמשכו מחשבונו של
הנתבע בבנק מזרחי טפחות לפקודת ניו פאן בע"מ ותדיראן גרופ בע"מ .

במקום המיועד לכך בבקשת הביצוע נטען כי הסמכות לדון בהתנגדות היא של בית המשפט

השלום בראשון לציון בשל מקום העסקה , מסירת השיקים ומגורי הנתבעים .

לפי הנטען בבקשת הביצוע , מקום מגוריהם של הנתבע ודן הוא בראשון לציון .

2. לפי נתוני תיק ההוצל"פ בוצעה מסירה מלאה של האזהרה ביום 29.10.15 .

כמו כן , התנהל כנגד הנתבע תיק איחוד .

3. ביום 12.6.17 הגיש הנתבע ללשכת ההוצל"פ בראשון לציון התנגדות ובקשה להארכת מועד .

הנתבע טען כי הדיון בהתנגדות צריך להתקיים בחיפה , אך לא נימק טענה זו .

בטופס ההתנגדות נטען כי הנתבע מתגורר ברח' התאנה 11/4 בנשר .

לפי צילום תעודת הזהות של הנתבע שצורף להתנגדות , המען הרשום של הנתבע הוא

בראשון לציון .

כב' רשמת ההוצל"פ החליטה להעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה מבלי לנמק

את החלטתה .

4. ביום 4.7.17 הגיש ב"כ התובע תגובה להתנגדות ולבקשה להארכת מועד מבלי לטעון בדבר

בענין הסמכות המקומית .

לאחר עיון בתשובת הנתבע לתגובת התובע , החלטתי ביום 12.7.17 להאריך את המועד

להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובע בסך של

500 ₪ ולהתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת הסך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט

לא יאוחר מיום 15.10.17 . ההפקדה טרם בוצעה נכון למועד כתיבת החלטה זו .

5. ביום 11.8.17 הוגשה הבקשה שלפני למחיקת ההתנגדות על הסף מחוסר סמכות

מקומית ולחילופין העברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט בראשון לציון .

נטען כי מקום מגוריו של הנתבע במועד פתיחת התיק הוא בראשון לציון כפי שעולה

מצילום תעודת הזהות של הנתבע , שצורף להתנגדות . גם השטרות נמסרו בראשון

לציון לפי גרסת הנתבע עצמו . הנתבע לא ציין בגוף ההתנגדות ובתצהיר התומך את כתובתו

ולשכת ההוצל"פ החליטה להעביר את התיק לחיפה מבלי לבדוק מה שנכתב לענין זה בבקשת

הביצוע . המועד הקובע לענין מענו של החייב הוא מועד מסירת השיקים ומועד הגשת

התביעה . החייב לא כפר במסגרת ההתנגדות בסמכות של בית המשפט בראשון לציון .

6. בהחלטתי מיום 13.8.17 קבעתי כי אין מקום למחוק התנגדות בשל טענה לחוסר סמכות

מקומית , לאחר שניתנה החלטה בהתנגדות לגופה , תוך שקילת טיעוני שני הצדדים ולכן

נותר להכריע רק בבקשה להעברת מקום הדיון .

7. ביום 10.9.17 הוגשה תגובת הנתבע . נטען כי הנתבע רצה להגיש את ההתנגדות בחיפה

אך נאמר לו כי עליו להגיש את ההתנגדות בלשכה בה נפתח התיק ולכן הוגשה ההתנגדות

בראשון לציון . התובע לא העלה את הטענה לחוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה

לאחר קבלת החלטת רשמת ההוצל"פ להעביר את ההתנגדות לבית המשפט בחיפה .

התובע הולך אחר הנתבע . מקום מגוריו של הנתבע מאז 19.10.14 הוא בעיר נשר והתביעה

הוגשה לאחר מכן . החלופות האחרות בתקנה 3 לתקנות סד"א אינן רלוונטיות בנסיבותיו

של תיק זה . המען של הנתבע בשטרות ובתעודת הזהות לא שימש את התובע , שהעביר את

כל המסמכים מאז הגשת התביעה לכתובת הנתבע בנשר .

יש להפעיל את הכלל "לא יעבירנו עוד " . החלטת בית המשפט בראשון לציון להעביר את

התיק לחיפה התקבלה כראוי .

8. ביום 12.9.17 הוגשה תשובת התובע לתגובת הנתבע .

אין חולק כי במועד הגשת התביעה הנתבע התגורר בראשון לציון וכך גם דן .

ההתנגדות הוגשה כעבור שנתיים , כאשר עד היום המען הרשום של הנתבע במשרד

הפנים הוא בראשון לציון . בשלב מסוים החליט הנתבע לברוח מנושיו ועבר להתגורר

אצל חברתו בנשר מבלי לעדכן מען במשרד הפנים . תקנה 3 קובעת את סמכות בית המשפט

בהתאם למקום מגורי החייבים בעת הגשת התביעה .

הטענה לפיה במסגרת הבקשה להארכת מועד לא טען התובע לחוסר סמכות מקומית בטעות

יסודה , שכן הבקשה להארכת מועד התקבלה לפנים משורת הדין תוך חיוב המבקש

בהפקדה והוצאות . כל עוד לא התקבלה הבקשה להארכת מועד , אין התנגדות . לאחר

שהוחלט להאריך את המועד , יש התנגדות והטענה לחוסר סמכות מקומית הועלתה ע"י

התובע . טענה זו הועלתה כבר כעת הגשת התביעה השטרית .

לחילופין , אם יוחלט שהסמכות המקומית מוקנית לבית משפט זה מכח ההחלטה בבקשה

להארכת מועד , יש להביא בחשבון את ההוצאות הגדולות של התובע שבסופו של דבר יושתו

על הנתבע , לאחר שתתברר זהות הסטודנט האנונימי שמייעץ לנתבע עצות אחיתופל .

9. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון

מהטעמים שיפורטו להלן .

10. יש מקום להפעיל במקרה זה את הכלל לפיו טענה לחוסר סמכות מקומית יש

להעלות בהזדמנות הראשונה , שכן הגיונו של הכלל חל במקרה שלפני .

הגיונו של הכלל הוא לאפשר לבית המשפט להכריע בהקדם האפשרי בטענה טרומית

בענין סמכות מקומית בטרם כניסה לגופו של ענין .

אין ממש בטענה לפיה לא החל הדיון בהתנגדות עד החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד

, שכן לא ניתנה כל החלטה לפיה קודם תידון הבקשה להארכת מועד ורק אם זו תתקבל ,

תידון ההתנגדות . יוער כי החלטה שכזו אינה מתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון

ברע"א 4538/11 צמח נ' גבאי לפיה כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד בערכאה הראשונה

יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים .

הגיון זה מצדיק להשתיק את התובע מלהעלות את הטענה כעת , למרות שטען במקום

המיועד לכך בבקשת הביצוע כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בראשון

לציון . אם התובע היה טוען במסגרת התגובה להתנגדות כי לבית המשפט בחיפה

אין סמכות מקומית , ניתן היה להכריע בענין זה בטרם נדרש מותב זה ליתן החלטה

מנומקת בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות , לאחר שקילת טיעוני שני הצדדים .

כך בפרט נוכח הערת בית המשפט העליון בפרשת מפעל הפיס לפיה במדינה קטנה

כמו מדינת ישראל טענה לחוסר סמכות מקומית אינה טענה שראוי להעלות כטענה

טרומית .

קבלת הבקשה בשלב זה היתה יוצרת מצב לא יעיל בו שני מותבים בבתי משפט

שונים נדרשים לאותה מחלוקת לאחר שמותב אחד כבר נדרש לטענות הצדדים לגופן במסגרת

ההחלטה בהתנגדות .

11. כבר נפסק כי החלטה של רשם ההוצל"פ בנוגע להעברת תיק לבית משפט מסוים

אינה כמו החלטה של בית משפט ולא חל לגביה הכלל "לא יעבירנו עוד " .

כך בפרט במקרה כגון דא , בו ההחלטה אינה מנומקת ואינה כוללת כל התייחסות

לטענות שהועלו לענין זה בבקשת הביצוע .

עם זאת , יש תחולה במקרה דנן לכלל הבסיסי לפיו התובע הולך אחר הנתבע , שהוא

כלל מנחה המקבל ביטוי בלשונה של תקנה 3 לתקנות סד"א וברציונל של התקנה .

ככל זה מצדיק כי תביעה של תובע מראשון לציון כנגד נתבע שגר בנשר תתברר בחיפה .

12. במקרה שלפני , לא נסתרה טענת הנתבע לפיה התובע ידע בעת הגשת התביעה כי מענו

העדכני של הנתבע הינו בנשר ולא בראשון לציון , למרות שהנתבע לא עדכן את מענו

במשרד הפנים . יש הגיון בטענה זו שכן השיקים חוללו כבר במחצית הראשונה של שנת 2014

ומכאן האינטרס של התובע לברר מענו העדכני של הנתבע סמוך לאחר מכן כדי לנקוט נגדו

הליכי גבייה במען זה . חרף הדרישה לצרף לבקשת הביצוע תדפיס ממשרד הפנים בנוגע

למען הנתבע , ניתן היה לציין בבקשת הביצוע כי הנתבע גר למעשה בנשר , שכן המטרה

העליונה של דיני ההמצאה היא להביא את תוכן האזהרה לידיעת החייב כדי שיוכל

להגיש התנגדות או בקשה לצו תשלומים . לכן , יש סמכות מקומית גם לבית המשפט

בחיפה והותרת התיק בבית משפט זה אינה בניגוד לכללי הסמכות המקומית הרגילים .

13. זאת ועוד , הנתבע טרם הפקיד את הסכום שהפקדתו נקבעה כתנאי לקבלת ההתנגדות .

הנתבע הגדיל לעשות כאשר ביקש בס' 19 של התגובה לפטור אותו מחובת ההפקדה .

לבקשה זו אין כל יסוד , גם לו הוגשה כנדרש במסגרת בקשה נפרדת , שכן החלטתי

בענין ההפקדה ניתנה לאחר עיון בטיעוני שני הצדדים ולא נטען לקיום התנאים לעיון

חוזר של אותה ערכאה בהחלטה שניתנה .

מכל מקום , עצם הבקשה מבססת את האפשרות לפיה ההפקדה לא תבוצע וכך הדיון

בשאלה היכן יתברר ההליך העיקרי , יהפוך לתיאורטי .

14. על כן , אני דוחה את הבקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט בראשון לציון .

כיוון שמדובר במקרה גבולי מבחינה משפטית וכיוון שהנתבע תרם בהתנהלותו

הדיונית תרומה מכרעת לנסיבות שהובילו להגשת הבקשה , כאשר לא עדכן מענו

במשרד הפנים כנדרש על פי דין , מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת

החלטה זו .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד

קבלתה .

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ז, 12 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.