בשם התובעת: עו"ד עידן גולדשטיין

בשם הנתבעת: עו"ד רמי שלמון

לפניי שתי התנגדויות לביצוע שטרות, בסכום כולל של 35,000 ש"ח, אשר הדיון בהן אוחד.

רקע

1. בשנת 2011 פנתה הנתבעת לעו"ד עידן גולדשטיין, הבעלים של התובעת (להלן לא נבחין בין התובעת לבין עו"ד גולדשטיין ונכנה אותם או אחד מהם – "התובע"), בבקשה כי ייצג אותה בהליכי פירוד מבן זוגה. הנתבעת הציגה את הסוגיות השונות המצויות במחלוקת בינה לבין בן זוגה. לטענת התובע, מדובר היה במחלוקות "מורכבות ומסועפות" (סעיף 3 לתצהיר התובע). אחד הנושאים שעמדו על הפרק היה רצונה של הנתבעת לקבל לידיה בתי מרקחת שנוהלו על ידי חברה שהייתה רשומה על שם בן זוגה, ואשר לטענתה נוהלו על ידה בתקופת הזוגיות. יצוין, כי בין הנתבעת לבין בן זוגה נחתם הסכם ממון הכולל בעיקרו הפרדה רכושית.

2. בין התובע לבין הנתבעת נחתם הסכם שכר טרחה (נספח 1 לתצהיר התובע). ההסכם פוצל לשני שלבים. השלב הראשון הוא "ניהול משא ומתן עם הידוע בציבור או עם ב"כ ו/או עריכת הסכם כולל לרבות אישורו בבימ"ש לענייני משפחה" (סעיף 1.א להסכם), ואילו השלב השני כולל ייצוג במסגרת תביעה בבית משפט לעניני משפחה. עבור כל אחד מהשלבים הוסכם על תשלום שכר טרחה בסך 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר התשלום על השלב השני יידרש רק ככל שהוא יתבצע. בהסכם התחייבה הנתבעת לתת שיקים על סך 10,000 ש"ח כל אחד, אולם בפועל העבירה לתובע, בהסכמתו, עשרה שיקים על סך 5,000 ש"ח כל אחד, כאשר לטענת התובע היה עליה להעביר סכום נוסף של 8,500 ש"ח עבור רכיב המע"מ. עוד הוסכם, כי שכר הטרחה ישולם במלואו גם אם הנתבעת תפסיק את הייצוג.

3. לאחר שהוסכם על הייצוג, החל התובע לטפל בענייניה השונים של הנתבעת. בין היתר, נדרש התובע לבקשה לצו הגנה שהוגשה נגד הנתבעת על ידי בן זוגה לשעבר ונקבע בה דיון, והגיע להסכמות עם עורכת דינו של בן הזוג שייתרו את הדיון. כמו כן, טיפל התובע בעניינים נוספים המפורטים בהרחבה בתצהירו, כגון עזיבת הנתבעת את בית המגורים תוך דאגה לפטור אותה מהתחייבויות הקשורות אליו. בנוסף, החל התובע לנהל משא ומתן עם עורכת הדין של בן הזוג לשעבר בקשר לחתימה על הסכם פירוד. בין היתר, נדונה בקשה של הנתבעת כי תקבל לידיה את בתי המרקחת. התובע ניסח טיוטה של הסכם (נספח 40 לתצהירו) והצדדים החלו להחליף הערות. טיוטת ההסכם שהוכנה על ידי התובע כוללת התייחסות בעיקר לבית המגורים, למזונות שיקומיים, למלון בוטיק שהופעל על ידי בן הזוג ולבתי המרקחת. העניינים הקשורים לבתי המרקחת תופסים את רוב עמודי הטיוטה.

4. לאחר שהתובע העביר לנתבעת את טיוטת ההסכם, היא ביקשה להעביר אותה לעורך דין נוסף. בהמשך הייתה התכתבות מסוימת בין התובע ואותו עורך דין ובין התובע והנתבעת סביב השאלה האם אותו עורך דין מייצג את הנתבעת במקום התובע או בנוסף לו, שאיני רואה צורך להיכנס לפרטיה. עוד יצוין, כי בן הזוג לשעבר הגיש בקשה נוספת למתן צו הגנה נגד הנתבעת, בה יוצגה הנתבעת על ידי עורכת דין אחרת. בהמשך הבהירה הנתבעת כי התובע ממשיך לייצג אותה, והוא המשיך לעסוק בטיוטת הסכם הפירוד. לטענת התובע, הוא זיהה סיכונים שונים בהסכם והזהיר מפניהן את הנתבעת, ואף הציע לה להתייעץ עם רואה חשבון, אולם היא התעקשה להמשיך בתהליך כדי לקבל את בתי המרקחת. לפיכך, הכין התובע תצהיר ארוך שאמור היה להיחתם על ידי הנתבעת ובו היא מצהירה כי היא מודעת לסיכונים השונים ובוחרת ליטול אותם על עצמה (נספח 75 לתצהיר התובע).

5. ביום 21.2.2012 התקיימה ישיבת משא ומתן בין הנתבעת לבן זוגה לשעבר. מצד הנתבעת נכחו במקום מלבדה גם התובע ועו"ד ארי אליעז. לטענת התובע (סעיף 90 לתצהירו), עו"ד אליעז הצטרף כמומחה מטעם הנתבעת לצד המסחרי הקשור לעסקים נושא ההסכם. במהלך הפגישה (אשר פרוטוקול שלה צורף כנספח 81 לתצהיר התובע) העיר עו"ד אליעז, כי רובץ על החברה שמחזיקה בבתי המרקחת שעבוד שוטף לבנק הבינלאומי. לאחר מספר חילופי דברים אמרה הנתבעת לתובע כי היא מבקשת ממנו שלא להתערב, אלא "לתת לאליעז להמשיך את הדיון, הוא בא לעניין המסחרי – הוא מייצג אותי בעניין המסחרי" (עמ' 3 לפרוטוקול הישיבה). עו"ד אליעז הבהיר מיד כי התובע הוא זה שמייצג את הנתבעת ("אני שמח שאתה מייצג אותה"), וכי הוא בא לתת רק כמה הערות עסקיות – "אתם חודשים דנים בכך, יש כמה שאלות עקרוניות שאני רוצה להעיר שבגללן לא ניתן לקיים את העסקה". בהקשר זה ציין עו"ד אליעז, כי בעוד שהוא סבר תחילה שהחוב לטובת הבנק הבינלאומי עומד על 90-80 אלף ש"ח, התברר כי מדובר בחוב על סך כמיליון ש"ח. הצדדים המשיכו לדון בעניינים שונים הקשורים להעברת בתי המרקחת לנתבעת, כאשר מהפרוטוקול עולה שמטעמה של הנתבעת דיבר בעיקר עו"ד אליעז. בסוף הישיבה (עמ' 9 לפרוטוקול) ישנו דו שיח בין התובע לבין הנתבעת. הנתבעת טוענת כלפי התובע כי הוא לא מתמצא ב"דיני מסחר" ולכן הביאה את עו"ד אליעז; התובע משיב כי אם עו"ד אליעז מתעסק בצד המסחרי אז הוא זה שמייצג אותה, והוא לא יכתוב את החלק המסחרי; הנתבעת עונה כי עו"ד אליעז "ינסח לך איך לנסח" ואז אומרת כי הוא ינסח את החלק המסחרי.

6. ביום 22.2.2012, יום לאחר אותה פגישה, שלח התובע לנתבעת מכתב (נספח 83 לתצהירו) בו ציין כי "בהמשך לפגישה שנערכה ביום 21.2.12 ובהתייחס להודעתך כי הח"מ אינו מייצגך עוד למן מועד הפגישה קרי, מיום 21.2.12 בכל הקשור לפאן העסקי/מסחרי שבהסכם לרבות בענייני החברה והמלון... רצ"ב טיוטת הסכם שכוללת תיקונים חלקיים כפי שנעשו בישיבה מיום 21.2.12 לכל הקשור בהסכם למעט הסעיפים הקשורים בחברה ובמלון, להתייחסותך והערותייך, ולרבות להתייחסות עו"ד מטעמך בעניינים עסקיים ומסחריים וכפי שהוצג לעיל". למכתבו לנתבעת צירף התובע מכתב ששלחה באת כוח בן הזוג לשעבר בקשר לעניינים מסוימים שנדונו בין הצדדים, ובאותו יום אף שלח מכתב לבאת כוח בן הזוג בדרישה להעברת כספים לנתבעת לצורך מחייתה בהתאם לעקרונות שהוסכמו (נספח 84 לתצהיר התובע). מאותו שלב לא המשיך התובע לעסוק בענייניה של הנתבעת. עו"ד אליעז ייצג את הנתבעת במשא ומתן מול באת כוח בן הזוג לשעבר במשך מספר חודשים, אשר בסופו של יום הסתיים בלא כלום. להשלמת התמונה יצוין, כי באוגוסט 2012 הגישה הנתבעת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד בן זוגה לשעבר באמצעות עורך דין אחר בעניינים שונים, לרבות בקשר לבתי המרקחת, והתביעה נדחתה.

7. לשיטת הנתבעת, במכתב מיום 22.2.2012 התפטר התובע מייצוגה. לאחר מכתב זה ביטלה הנתבעת את השיקים שעדיין לא נפרעו (עד אז נפרעו שלושה שיקים בסך 15,000 ש"ח במצטבר). לטענת התובע, המכתב אינו כולל הודעת התפטרות, אלא להיפך – המתנה להתייחסות הנתבעת ועו"ד אליעז להערות.

ההליך ועיקר טענות הצדדים

8. לאחר שבוטלו השיקים על ידי הנתבעת, הגיש אותם התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ביום 18.3.2012 הגיש התובע בקשה לביצוע שיק אחד, על סך 5,000 ש"ח, אשר מועד פירעונו היה 10.3.2012, וביום 19.2.2013 הגיש את ששת השיקים הנוספים. הנתבעת קיבלה אזהרה בקשר לתיקי ההוצאה לפועל רק בשנת 2016 (הסיבות לעיכוב שנויות במחלוקת בין הצדדים, ואיני רואה צורך להידרש לכך), והגישה התנגדויות לבקשות הביצוע. ניתנה רשות להתגונן והתיקים אוחדו. בהמשך, הגיש התובע כתב תביעה על סך 58,500 ש"ח (סכום הכולל את מרכיב המע"מ שבגינו לא נמסרו שיקים וריבית והצמדה שנוספו לחוב בלשכת ההוצאה לפועל), והנתבעת הגישה כתב הגנה. בהסכמת הצדדים, נקבע כי ההליך ינוהל בסדר דין רגיל. מטעם התובע הוגש תצהיר שלו ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר שלה ושל עו"ד אליעז.

9. לטענת התובע, בהתאם להסכם שכר הטרחה הוא זכאי לשכר הקבוע בו גם אם הייצוג יופסק על ידי הנתבעת. התובע מדגיש כי אין מדובר בתביעה לשכר ראוי, אלא בתביעה לשכר מוסכם. לטענת התובע, השאלה היחידה בה יש להכריע היא האם נכונה טענת הנתבעת כי הוא התפטר מייצוגה, ובהקשר זה הוא מדגיש כי מעולם לא התפטר מהייצוג. כפי שעולה מפרוטוקול הפגישה, הנתבעת הודיעה לו שהוא לא ממשיך לייצגה בפן המסחרי, והוא פעל בהתאם. למעלה מן הצורך, לשיטתו, טוען התובע כי במסגרת הסכם הפירוד שפעל לגבש הגיע להישגים משמעותיים עבור הנתבעת, לרבות הסכמה של בן הזוג לשעבר לתשלום מזונות בסך 15,000 ש"ח לחודש למשך שנה, שחרור הנתבעת מהסכם שכירות על סך 20,000 ש"ח לחודש ומערבויות שחתמה, דאגה להמשך העסקתו של בנה של הנתבעת בבית המלון השייך לבן הזוג לשעבר ועוד.

10. הטענה העיקרית שמעלה הנתבעת היא, כי במכתבו מיום 21.2.2012 התפטר התובע, הלכה למעשה, מייצוגה. עקב כך, מי שהמשיך לייצגה במשא ומתן, בהתנדבות, הוא עו"ד אליעז, ולאחר מכן היא נאלצה לשכור עורך דין אחר ולשלם לו סך של 100,000 ש"ח עבור הגשת התביעה בבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, טוענת הנתבעת לכישלון תמורה, שכן התובע לא סיפק את מלוא הייצוג אותו התחייב לספק, מה שחייב אותה להביא עורכי דין נוספים; ולייצוג רשלני, שעה שהתובע לא בדק האם יש על החברה שמחזיקה בבתי המרקחת שעבודים, וכך כמעט הכניס אותה ל"בור" של חובות בסך מיליון ש"ח. עוד טוענת הנתבעת, כי הסכם שכר הטרחה נחתם בתנאים של עושק, כאשר היא הייתה במצב קשה בשל כך שיומיים לאחר מכן היה קבוע דיון בבקשה לצו הגנה שהגיש נגדה בן זוגה לשעבר, ונאלצה להסכים לשכר הטרחה האסטרונומי שדרש התובע.

דיון והכרעה

11. טיעוני הצדדים במסגרת הדיון בתיק כוללים טענות והאשמות שונות, אשר לחלק מהן אין רלוונטיות להליך ואיני מוצא להידרש אליהן. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הטענה כי ההסכם נחתם תחת עושק ולדחות בעיקרה את הטענה כי התובע התפטר מייצוג הנתבעת. עם זאת, מצאתי לקבל בחלקה את הטענה לכשל תמורה, במובן זה שהשירות שסיפק התובע לא הלם את מלוא השירות אותו התחייב לספק, ולפיכך יש מקום להכיר בזכותו רק למחצית משכר הטרחה המוסכם. נפרט את הדברים.

12. נפתח בטענה כי התובע התפטר מייצוג הנתבעת. עיון במכתבו של התובע מיום 21.2.2012 מעלה, כי אין בו הודעת התפטרות. הקורא את המכתב מבין, כי התובע רואה את עצמו כמי שממשיך לייצג את הנתבעת, למעט לגבי הפן העסקי/מסחרי. אשר לפן זה, נאמר במכתב בצורה מפורשת כי אי הייצוג נובע מכך שהנתבעת הודיעה לתובע בישיבה מיום 21.2.2012 כי הוא מפסיק לייצגה. מעיון בפרוטוקול הישיבה עולה, כי אכן נאמרו על ידי הנתבעת דברים שמשמעותם כי עו"ד אליעז מייצג אותה בצד המסחרי. אכן, הדברים נאמרו תוך כדי דיון שנראה סוער למדי, וניתן לתהות האם המסקנה במכתב התובע לא הייתה נמהרת מידי ומוכוונת מטרה. תהייה זו מתחזקת בהתחשב בכך שלאחר אותה נקודה לא טיפל התובע בענייניה של הנתבעת. התובע טוען כי לא הצליח להשיג את הנתבעת, בעוד שהנתבעת טוענת ההיפך. מכל מקום, היה בידי התובע לפנות בעניין זה לעו"ד אליעז כדי לבדוק מדוע אינו מקבל הערות על מכתבו, ולא נטען כי עשה זאת. על אף האמור, מכיוון שבמכתב נכתב במפורש כי אי הייצוג בפן המסחרי/עסקי נובע מהחלטה של הנתבעת, גם אם הצגת הדברים באופן זה לא הייתה ניטראלית לחלוטין, לא ניתן לדעתי לראות בהודעה משום התפטרות. זאת, גם אם ניתן להבין את תחושתה של הנתבעת כי התובע למעשה עזב אותה.

13. אשר לטענה לרשלנות בייצוג על ידי התובע – הטענה העיקרית שהועלתה על ידי הנתבעת היא כי התובע לא בדק את השעבודים שרבצו על בתי המרקחת, ובכך כמעט הכניס אותה ל"בור" כלכלי חמור. התובע לא הכחיש במפורש כי לא בדק את נושא גובה החוב. עם זאת, מעיון בטיוטת ההסכם שהכין התובע ניתן לראות כי נקבע בו במפורש שעל בן הזוג לשעבר לדאוג להסרת מלוא השעבודים. הנתבעת טוענת כי לא היה ביכולתו של בן הזוג לעשות זאת. טענה זו לא הוכחה, אולם גם אם היא נכונה לכאורה אין ממש בטענה כי הנתבעת הייתה חשופה לסיכון בשל כך, שכן במקרה כזה המשמעות הייתה שהעסקה לא הייתה יוצאת אל הפועל.

14. אשר לטענה לעושק – התובע הסביר כי הסכום נקבע בהתחשב בכך שבמסגרת המשא ומתן לגיבוש הסכם הפירוד היה צורך להידרש למספר סוגיות "מורכבות ומסועפות", הכוללות את בתי המרקחת, הסדרת מעמדו של בנה של הנתבעת בבית המלון השייך לבן הזוג לשעבר, פינוי בית המגורים והסדרת העניינים הנובעים מהפסקת השכירות, טיפול בבקשה לצו הגנה, ועוד. לא הוכח כי הנתבעת הייתה במצוקה כה קשה או שתנאי ההסכם היו כה גרועים מן המקובל, עד כי ניתן לקבוע כי מדובר בעושק.

15. לצד האמור, מצאתי לקבוע כי הייצוג שסופק על ידי התובע לא הלם את מלוא הייצוג שהיה עליו לספק בהתאם להסכם. התובע התחייב לייצג את הנתבעת במשא ומתן מול בן זוגה לשעבר לצורך גיבוש הסכם ממון. התובע העיד, כי הסכם שכר הטרחה נערך לאחר ישיבה ארוכה, במסגרתה הציגה לו הנתבעת את העניינים שעל הפרק (עמ' 13, שורות 10-3 לפרוטוקול). התובע אף תלה את גובה הסכום שדרש במורכבות של נושאים אלו (עמ' 13, שורות 24-22 לפרוטוקול). מכאן, שהייצוג לו התחייב התובע היה אמור להקיף את מכלול הנושאים שעמדו על הפרק, לרבות את הפן העסקי-מסחרי של המשא ומתן. יודגש: הכוונה היא לצד המשפטי של המשא ומתן בעניינים המסחריים, ולא להיבטים חשבונאיים וכדומה. והנה, כאשר נשאל התובע האם, לשיטתו הוא, ייצג את הנתבעת גם בפן המסחרי של המשא ומתן, השיב תשובות מעורפלות, כגון: "אני מייצג במעמד אישי שיש סוגיות בתוך הסדרי פשרה" (עמ' 13, שור 26 לפרוטוקול); "הכישורים שלי הם כישורי עו"ד לעניני משפחה שעושה הסכמי פשרה בין היתר בסכסוכים בין בני זוג" (עמ' 14, שורות 3-2 לפרוטוקול). כאשר התבקש התובע לאשר כי הטיפול בפן העסקי מסחרי היה כלול בהסכם שכר הטרחה הוא השיב באופן עמום: "מה שלפי הסכם שכר הטרחה, אני אקריא לך..." (עמ' 14, שורות 15-11 לפרוטוקול). התובע נשאל בעניין זה גם על ידי בית המשפט וכך נרשם בפרוטוקול (עמ' 14, שורות 30-29): "לשאלת בית המשפט האם ראיתי את אחריותי גם בפן העסקי המסחרי המשפטי, אני משיב שמבחינת ניסוח הסכם לא היתה שום בעיה". ברי כי ייצוג משפטי, ככל שלא נאמר אחרת, אינו כולל רק עניינים של ניסוח, ותשובה התובע מדברת בעד עצמה.

16. כפי שצוין לעיל, במהלך המשא ומתן עירבה הנתבעת שני עורכי דין (כולל עו"ד אליעז) על מנת שיסייעו בייצוג בעניינים המסחריים של המשא ומתן. עצם החלטתה של הנתבעת לעבות את הייצוג מטעמה אינה פוגעת, כמובן, בזכותו של התובע לשכר הטרחה המוסכם. אולם, כאשר המסקנה היא שהתובע, מצדו, לא סיפק את הייצוג בפן המסחרי-עסקי של המשא ומתן (ואדגיש שוב – הכוונה היא לייצוג בהיבטים המשפטיים בלבד של המשא ומתן) או לא סיפק את הייצוג במלואו, הרי שהוא לא עמד במלוא התחייבויותיו לפי ההסכם. מתשובותיו של התובע לשאלות בעניין זה עולה, כי התובע עצמו אינו טוען במפורש שהייצוג המשפטי שנתן התפרש על כל נושאי המשא ומתן, ומתשובותיו נראה כי הוא לא ראה את עצמו אחראי לכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים במשא ומתן. על רקע זה, יש לראות את הכנסת עורכי הדין הנוספים על ידי הנתבעת לא כעיבוי של הייצוג או כהחלטה הנובעת מאי שביעות רצון גרידא מהייצוג על ידי התובע (שאם זה היה המצב לא היה בכך כדי לגרוע מזכותו של התובע למלוא שכרו), אלא מילוי חסר בייצוג של התובע. כאמור לעיל, בנסיבות העניין יש לפרש את התחייבותו של התובע במסגרת הסכם שכר הטרחה כך שהיא כוללת את הייצוג בכל היבטי המשא ומתן, ומכאן המסקנה שהתובע לא עמד במלוא התחייבותו.

המסקנה לפיה קיים כשל תמורה חלקי בשירות שסופק על ידי התובע מצריכה לקבוע איזה חלק מהשירות שהתחייב לו הוא סיפק. מדובר בעניין שקשה להעריך אותו בצורה מדויקת, ויש מקום לטעמי לערוך לגביו אומדנה. בהקשר זה הבאתי בחשבון מצד אחד את העובדה שלעניינים המסחריים הייתה חשיבות רבה במשא ומתן, ואף התובע ציין אותם כחלק מהשיקולים לקביעת גובה שכר הטרחה; ומנגד, את העובדה שנערכה על ידי התובע עבודה לא מועטה, לרבות בעניינים אלו. בהתחשב בכל האמור, מצאתי להעמיד את שכר הטרחה לו זכאי התובע על מחצית משכר הטרחה המוסכם.

17. לאור האמור, התובע זכאי לשכר טרחה בשיעור של 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובסך הכול 29,387 ש"ח. מסכום זה יש להפחית סך של 15,000 ש"ח, אשר שולם לתובע, כך שהסכום עומד על 14,387 ש"ח, ובתוספת ריבית והצמדה לפי חוק (ובנסיבות העניין, אין הצדקה לזכות את התובע בריבית אחרת) על סך של 16,000 ש"ח (במעוגל). אשר להוצאות, נוכח העובדה שההתנגדות התקבלה בקשר למרבית סכום החוב, אין לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים ויש להפחית מהחוב בתיק ההוצאה לפועל את הסכומים שנוספו לו בגין הוצאות, אגרות, ריביות וכדומה.

לאור כל האמור, ההתנגדות מתקבלת בחלקה כך שסך החוב בתיקי ההוצאה לפועל נושא ההתנגדות יועמד על 16,000 ש"ח נכון להיום (כולל הכול).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.