לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

1. לפני בית הדין בקשת התובע לתיקון פרוטוקול דיון מתאריך 23.9.19 באמצעות הקלטה ותמלול על ידי חברת תמלול מטעם בית הדין, ותגובת הנתבעת המתנגדת לבקשה בחלקה.
2. במסגרת תגובתה, הגישה הנתבעת גם היא בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון האמור. התובע התנגד גם כן לבקשה בחלקה.
3. לאחר שעיינתי בבקשות הצדדים ובתגובות להן, בהתאמה, ותוך שבית הדין הקשיב גם הוא להקלטת הדיון - להלן ההחלטה ביחס לשתי הבקשות במאוחד.
4. לפני הכל, יוער ויודגש כי בקשה לתיקון פרוטוקול שאינה מהותית אלא מכבידה - אין לה מקום. וכך נמצא ביחס למרבית התיקונים המבוקשים בנסיבות דנן. בית הדין מצר על כך, היות והצדדים גורמים להתארכות ההתדיינות בהליך שלא לצורך.
5. בתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), אין הוראות מפורשות לעניין תיקון פרוטוקול. בעניין זה חלים עקרונות סדר הדין האזרחי אשר נשאבים מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה. בסעיף 68א לחוק בתי המשפט (להלן: "החוק"), נקבע ביחס לאופן רישום פרוטוקול כדלהלן:

"(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב [צ"ל והמתרחש] בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

...

...

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול".

1. בע"א 33/75, איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, ל(1) (547), קבע בית המשפט העליון:

"פרוטוקול הדיון בבית-המשפט - חשיבותו רבה לא רק לבית-המשפט בפניו מתנהל הדיון אלא גם לבית-המשפט שלערעור, כי הרי רק על-פיו תוכל ערכאת הערעור לקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה הראשונה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, ע' 400). כל עוד לא שוכללו הכלים הטכנולוגיים שבידי ערכאות השיפוט, מן הנמנע הוא כי הרישום ישקף באופן מילולי, כל שהושמע בעת הדיון, אך אם מסתבר לאחר תום הדיון כי הושמטה נקודה שהיא מהותית ובת-חשיבות, הרי ישגה בית-משפט אם ימאן להענות לתיקון הפרוטוקול, רק מתוך הסברה המוטעית כי אמת-המידה היחידה על-פיה נמדדת חשיבותו של ענין, היא תחושתו ודעתו של בית-המשפט בעת ביצוע הרישום ואין אחריו ולא-כלום. ההוראות הדיוניות בדבר תיקון פרוטוקול אשר בתקנה 190 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (ובדומה להן בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965) ייעודן ומטרתן לאפשר לא רק תיקונן של פליטות קולמוס או של השמטות שנעשו בהיסח-הדעת, אשר בית-המשפט ראה אותן גם בשעת השמעתן כבעלות חשיבות, אלא רשאי צד להעלות גם בקשה לתיקון הפרוטוקול, אם סבור הוא כי בית-המשפט לא העריך נכונה את חשיבותו של ענין, שרישומו חסר. אין פירושו של דבר שצד רשאי להטריד ולייגע בית-משפט בבקשות לרוב, כדי לשכלל פרוטוקול ולמלא כל השמטה".

1. נוכח האמור לעיל, ונוכח הנסיבות של הבקשות, מן הדין היה לדחות את מרבית התיקונים בבקשות. שכן מנוסח הבקשות ומהנימוקים, עולה כי מרבית התיקונים המבוקשים אינם מהותיים ואין בהם כדי לשנות את פני הדברים שנאמרו והתרחשו במהלך הדיון החשובים לתיק. לדעת בית הדין, הפרוטוקול משקף נאמנה את הדברים המהותיים שנאמרו בדיון בנוגע למשפט.
2. יחד עם זאת, נוכח הסכמת הנתבעת ביחס לחלק מהתיקונים המבוקשים על ידי התובע, וכן נוכח הסכמת האחרון גם כן לחלק מהתיקונים המבוקשים על ידי הנתבעת - יתוקן פרוטוקול הדיון בהתאם למפורט בבקשות וכמפורט להלן:
   1. ביחס לבקשת התובע (מתאריך 13.10.19), יתוקן פרוטוקול הדיון בהתאם לאמור בסעיף 6 לבקשה בתתי הסעיפים הבאים: א, ג-ה, ח, יב-יד, טז, יח, כ-כב, כה, כט, לא.
   2. ביחס לבקשת הנתבעת (מתאריך 3.11.19), יתוקן פרוטוקול הדיון כאמור בסעיפים הבאים לבקשתה: סעיפים 7.1; 7.3-7.6; 7.8; 7.10-7.13.
3. כמו כן, יתוקן פרוטוקול הדיון ביחס לסעיפים הבאים, בהתאם לבקשות הצדדים ושמיעת הקלטת הדיון, כדלקמן:
   1. עמ' 164 ש' 2: במקום המשפט "מה המטרה שרציתם אותה?, צריך לרשום: "מה המטרה שהוצאתם אותה?" (סעיף 6ב לבקשת התובע).
   2. עמ' 168 ש' 1-2: במקום "לא נשמעת", צ"ל: "הוא אמר" (סעיף 6ו לבקשת התובע).
   3. עמ' 168 ש' 3: במקום "לא נשמעת", צ"ל: "האנשים" (סעיף 6ז לבקשת התובע).
   4. עמ' 191 ש' 10: במקום "(מילה לא ברורה)", צ"ל: "אפילו ספסיפיקציה" (סעיף 6טו לבקשת התובע).
   5. עמ' 191 ש' 14: אחרי המשפט "ידוע לך אם הפיצויים..." במקום "(ל.ב. – דיבור מהיר)", צ"ל: "...שלך, מה שמקבלים חודש.." כך שיתקבל המשפט הבא: "ידוע לך אם הפיצויים שלך, מה שמקבלים חודש כל שנה, אין לי מושג..." (סעיף 6יז לבקשת התובע).
   6. עמ' 210 ש' 36: אחרי המשפט " אני מבינה שאת מאוד רוצה להעיד" יש לכתוב בסוגריים (פנייה לעו"ד גוטרמן). (סעיף 6כד לבקשת התובע).
   7. עמ' 225 ש' 11: במקום "(מדברים ביחד)" צ"ל: "לא ACTUAL WORK". (סעיף 6ל לבקשת התובע).
   8. עמ' 156 ש' 33; עמ' 157 ש' 10; עמ' 162 ש' 16: במקום "(אנגלית)", צ"ל: "Site coordinator" (סעיף7.2. לבקשת הנתבעת).
   9. עמ' 224 ש' 35: במקום "ש...הייתה לו עבודה", צ"ל: "שלא הייתה לו עבודה" (סעיף 7.14 לבקשת הנתבעת).
4. הבקשות בסעיפים להלן לתיקון הפרוטוקול דינן להידחות, היות ונמצא כי האמור בפרוטוקול הדיון תואם את ההקלטה, גם כשלא נשמעים לפעמים הדברים (מה שקורה לעיתים בהקלטה). כך בחלקם בית הדין מצא כי התיקונים המבוקשים ממילא אינם מהותיים כלל אלא מדובר בתיקונים טכניים בלבד. על כן דינן להידחות והן נדחות בזאת. להלן הבקשות שנדחות:
   1. סעיף 6ט לבקשת התובע לתיקון המשפט "לא נשמעת" בעמ' 171 ש' 12 לפרוטוקול: מצאתי כי אכן הדברים אינם נשמעים בהקלטה באופן ברור. לפיכך, אין לתקן את את המשפט כפי שנתבקש על ידי התובע.
   2. סעיף 6י לבקשת התובע לתיקון המשפט "מדברים יחד" בעמ' 172 ש' 6 לפרוטוקול: אין לקבל את הבקשה. שכן, ב"כ הצדדים אכן מדברות יחד וקיים קושי להבין את הדברים שנאמרו בו זמנית. לפיכך, אין מקום להעתר לבקשה.
   3. סעיף 6יא לבקשת התובע להוסיף בעמ' 176 בין שתי השורות ש' 24-25 לפרוטוקול לאחר המשפט "(העד קורא בשקט)" בהערה את זמן השתיקה בחקירה לפיה העד קורא את המייל מספר דקות. התרשמתי כי בבקשה זו אכן יש ניסיון להכתיב לבית הדין את הפרוטוקול, כפ שטוענת הנתבעת, ולא מצאתי כי יש מקום להתייחס להערת התובע בהתחשב בכך שאין לכך גם משמעות מהותית ועל כן יש לדחות את הבקשה.
   4. סעיף 6יט לבקשת התובע לתיקון בעמ' 198 ש' 1 לפרוטוקול לפיו במקום "לא נשמעת" מבוקש להשלים משפט שלם ("בכתב התביעה בקשר לחישובים, לא ביקשתם לתקן את כתב התביעה שלכם. אנחנו מתנגדים לשינוי חזית ותיקון התביעה דרך התצהירים") – משפט שלא ברור אם נאמר כולו מפי עו"ד רויטל חן אשר חקרה באותה העת, שכן היא אינה נשמעת ברור בהקלטה כלל. על כן, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.
   5. סעיף 6כג לבקשת התובע לתיקון הפרוטוקול בעמ' 210 ש' 34 לפרוטוקול: מבוקש לציין במקום המילים "(לא ברור מתווכחים)" את תשובה שנאמרה לעדה ע"י עו"ד שלומית גוטרמן – "היו קודם לכן אינדיקציות" . בהקלטה קיים קושי לשמוע את הדברים מהטעם שב"כ הצדדים מדברים בו זמנית. על כן לא ניתן להעתר לבקשה לתיקון מבלי לשמוע את הדברים בבירור.
   6. סעיף 6כו לבקשת התובע לתיקון בעמ' 214 ש' 11 לפרוטוקול: התיקון המבוקש כולל משפט שלם ויותר שנאמר בדיון. בהקלטה עו"ד רויטל חן אינה נשמעת טוב במקומות המצויינים בפרוטוקול אולם ניתן להבין שמדובר במילה עד שלוש מילים שאינן ברורות. כך שהתיקון המבוקש אינו תואם אף בכמות המלל שנאמר. על כן, איני מוצא מקום לתקן את הפרוטוקול בהתאם למבוקש אלא יש להותיר את המשפט "(לא נשמעת)".
   7. סעיף 6כז לבקשת התובע לתיקון בעמ' 214 ש' 12 לפרוטוקל: מבוקש להוסיף גרשיים למשפט "אולי ישאלו אותי לגבי התאמה של העבודה וכמה זמן". יובהר כי הפרוטוקול משקף נאמנה את הדברים כפי שהתרחשו ונשמעו בדיון ואין לתקן את המשפט כמבוקש.
   8. סעיף 6כח לבקשת התובע לתיקון בעמ' 221 ש' 7 לפרוטוקול: מבוקש כי במקום "(לא נשמעת)" יירשם "לא משלם". מניסיון לשמוע את הדברים בהקלטה, לא שמענו כי זה מה שנאמר משלא ניתן היה לשמוע בברור מה נאמר. לפיכך, אין להעתר לבקשה.
   9. בסעיף 7.7 לבקשתה, מפנה הנתבעת לתיקון מבוקש בעמ' 171 לפרוטוקול במקום "לא נשמעת", אולם לא ברור לאיזה סעיף ספציפי מתייחסת בקשתה ועל כן לא ניתן ליתן החלטה מתאימה, ואין מנוס מדחייתה.
5. בסיכומם של הדברים, פרוטוקול הדיון מתאריך 15.2.17 יתוקן בהתאם למפורט לעיל (סעיפים 8-9 על תתי סעיפיהם), בשים לב לסעיפי הבקשות שנדחו כאמור.

ניתנה היום, ג' טבת תש"פ, (31 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.