לפני בקשה למתן צו מניעה המורה למשיבות להימנע מהכנסת קבלן אחר או כל גורם אחר לאתר רח' הדגן 13-15 בחיפה, במקום המבקשת וזאת עד לביצוע בדיקות בטיחות של המבקשת כמו גם מתן צו להשיב לידי המבקשת את כל הציוד והמכונות השייכים לה בסך 900,000 ₪ אשר נותרו באתר המשיבות טרם מניעת כניסת המבקשת לאתר.

1. המבקשת טוענת כי התקשרו עם המשיבות ביום 22/2/17 בהסכם לביצוע עבודות בניה ושיפוץ באתר ברח' הדגן 13-15 בחיפה. המשיבות התחייבו בהסכם לשלם למבקשת סך של 2,000,000 ₪ תמורת ביצוע הפרויקט.
2. לטענת המבקשת, המשיבות דרשו תוספות שונות מעבר לאשר סוכם, ברם ניסיונם של הצדדים להגיע ביניהם לעמק השווה באשר לתימחורן של אותן תוספות, לא עלה יפה והמבקשת טוענת כי ביצעה עבודה אך לא שולמה לה תמורתה.
3. לטענת המבקשת ביום 21/6/17 סגרו המשיבות את שערי האתר לפניה והציבו שמירה, על מנת למנוע כניסת עובדיה לאתר. משכך טענה המבקשת כי יש לתת את הצו המבוקש על מנת שהציוד השייך לה ואשר נותר באתר יושב לידיה. עוד טענה המבקשת כי קיימת לה זכות לכאורה ודי בכך לצורך מתן הסעד הזמני והנזק אשר יגרם לה כתוצאה מאי מתן הצו עשוי להיות רב ולהשפיע על מצבה הכלכלי באופן קשה.
4. המבקשת טענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ושיקולי צדק מחייבים את מתן צו המניעה המבוקש.
5. במענה לבקשה ניתן צו זמני המאפשר למבקשת ליטול מהאתר את הציוד אשר שייך לה ופורט בבקשתה וכן מאפשר לה להיכנס ולערוך בדיקות בטיחות מטעמה. לא ניתן צו מניעה המורה למשיבות להימנע מהכנסת קבלן אחר אל האתר, כפי שהתבקש בידי המבקשת.
6. המשיבות בתגובתן טענו כי הסעד המבוקש "הזוי, חצוף, וחסר תום לב" וכי המבקשת נטלה מאתר הבניה ציוד אשר תמורתו שולמה לה במלואה ועל בית המשפט לבטל את הצו אשר ניתן על ידו. לטענתן שולמה מלוא התמורה החוזית למשיבה , פרט לסכום נוסף אותו היה עליהן לשלם ככל שיושלמו העבודות בידי המבקש. לטענתן, הן נאלצו לשכור שירותיו של קבלן אחר לצורך עמידה בלוח זמנים להשלמת העבודות והדבר גרם להן נזקים כבדים.
7. לטענתן מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתן, לא הייתה כל נחיצות לצו שכן המבקשת ביצעה את כל בדיקותיה טרם עזיבתה את האתר והשתהתה עם הגשת בקשתה זו לאחר שכבר הוכנסו קבלנים נוספים לאתר במטרה לסיים את העבודות.
8. הצדדים התייצבו לדיון בבקשה והשלימו טיעוניהם. בעוד המבקשת הבהירה כי מילאה אחר הצו הזמני ונטלה את ציודה, אם כי לא במלואו, מאתר המשיבות, וכי יש לקדם את ניהול התובענה אשר הגישה, עתרו המשיבות לביטול הצו הזמני, אף שכבר בוצע.
9. לאחר שמיעתם, הוצע לצדדים כי ימונה מומחה מטעמו של בית המשפט אשר יבחן את ההסכם ביניהם, יבדוק מה מתוכו ביצעה המבקשת, מה טרם בוצע וכיצד ניתן לתמחר את הדברים. הוצע אף כי אותו מומחה יבחן את טענת המשיבות בעניין היות הציוד אשר נטען כי שייך למבקשת, חלק ממה שעליו שולם למבקשת במסגרת עבודת המבקשת באתר המשיבות. המשיבות דחו מכל וכל את הצעת בית המשפט ועמדו על כך כי תינתן החלטה המבטלת את הצו אשר ניתן.

דיון :

1. סעיף 75 לחוק בתי המשפט מעניק לבית המשפט את הסמכות לתת כל סעד אשר יתאים בנסיבותיה של תובענה המובאת לפתחו. תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי סעד זמני הוא סעד הכולל בין היתר צו מניעה וצו עיקול זמני וניתן לאחת משתי מטרות- להבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או להבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין. הענקת סעד זמני נובעת בדרך כלל מהרצון לשמר את המצב הקיים בעת הגשת התובענה עד למתן פסק הדין, כך שהנתבע לא ינצל את תקופת הביניים האמורה על מנת להשפיע על הדיון בתובענה ובעיקר על אפשרות מימושו של פסק הדין ככל והתובע אכן יזכה בתביעה. ראה בעא 144/79 - יוטבין נ' מדינת ישראל ו-3 אח', פד לד(2), 344.
2. תקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד 1984 קובעת כי במסגרת ההחלטה בבקשה למתן סעד זמני, יש לשקול את הנזק אשר יגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני , לעומת הנזק אשר יגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני כלומר על בית המשפט לבחון את "מאזן הנוחות". כן, יש לשקול את הנזק אשר עלול להיגרם למחזיק או לכל אדם אחר. עוד על בית המשפט לשקול, האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. את השיקולים הללו יש לשקול באמצעות "מקבילית הכוחות", כך שככל שעוצמתו של האחד גדולה יותר, כך ניתן יהא להסתפק בעוצמה פחותה של השיקול השני. ראה ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ. ישעיהו לנדאו ואח', (ניתן ביום 20/4/06).
3. בענייננו, בחינת "מאזן הנוחות" מטה את הכף בבירור לטובת המבקשת בכל הנוגע לסעד השבת הציוד לידיה ועריכת בדיקת הבטיחות טרם עזיבתה את האתר והתחלת עבודת קבלן אחר. ברי כי ציוד השייך למבקשת מקומו בידיה על מנת שתוכל לעשות בו שימוש לצרכי ביצוע עבודות אחרות, מלבד אלו אשר באתר המשיבות. בדיקת בטיחות בטרם עזיבת האתר אף היא צורך חיוני ולמשיבות עצמן יש אינטרס ברור בעריכת בדיקה שכזו טרם עזיבת המבקשת את האתר ומינויו של קבלן אחר. הדבר עשוי לסייע להן באיתור כשלים ככל שיהיה כאלה ולמנוע מפגעים פוטנציאליים.
4. ספק אם למשיבות עתיד להיגרם נזק ככל שציוד השייך למבקשת יושב לידיה. מתחילה היה על המשיבות לאפשר למבקשת ליטול את הציוד השייך לה ובו אין להן זכות, עוד בטרם נעילת שערי האתר בפניה. המשיבות לא הצביעו על נזק שכזה פרט לתלונתן הכללית, כי נלקח גם ציוד אשר תמורתו שולמה למבקשת. הצעת בית המשפט כי מומחה מטעמו יבחן את רשימת הציוד אל מול הציוד אשר המבקשת נטלה לרשותה, באתר הבניה עצמו, סורבה בידי המשיבות וחבל שכך. כך או אחרת הדבר הוא בבחינת מעשה עשוי ואין מקום לביטול צו אשר כבר בוצע הלכה למעשה.
5. אשר לקיומה של זכות לכאורה. המבקשת הצביעה על ההסכם בין הצדדים ועל חליפת התכתובות בינה לבין המשיבות המעידה על תוספות שנעשו לעבודה עליה הוסכם. המשיבות מצדן הדגישו כי קיימת הסכמה בין הצדדים אודות תשלומים שונים שהמשיבות עודן חבות למבקשת. לכאורה, קיימת איפוא זכות למבקשת וממילא קבעה הפסיקה כי בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה (ראה ע"א 342/83 גלוזמן נ. גולזמן פ"ד לח(4) 105) כך שאין מקום בשלב זה לקבוע מסמרות בעניין ראיות המבקשת בדבר העבודה אותה ביצעה, התמורה אשר שולמה והתמורה אשר עדיין נטען כי יש לשלם לה. על פניו מקימים הדברים זכות לכאורה למבקשת.
6. המשיבות טענו לשיהוי וחוסר תום לב, אלא שבחינת הדברים מעלה כי המשיבות נעלו את שערי אתר הבניה לפני המבקשת ב 21/6/17 כך שזו נותרה ללא אפשרות לערוך את הבדיקה מטעמה ואף ליטול את ציודה אשר נשאר באתר. בקשת המבקשת הוגשה ביום 26/6/17. לאור סמיכות המועדים אין לקבל את טענת המשיבות לעניין שיהוי וחוסר תום לב מצדה של המבקשת.
7. על אף האמור בבקשת המבקשת לעניין מניעת עבודת קבלן נוסף באתר המשיבות, לא נעתרתי לבקשה זו בצו הזמני, שכן סבורני כי סעד זה עשוי לגרום לנזק למשיבות במידה העולה על התועלת אשר תצמח למבקשת מעצירת העבודה באתר לפרק זמן בלתי ידוע.
8. לפיכך, באיזון של כלל הגורמים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן צו מניעה להתקבל חלקית באופן שיינתן צו המאפשר למבקשת לבצע בדיקת בטיחות וליטול ציוד השייך לה, שכן יש בכך כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי ולהבטיח ביצועו היעיל של פסק הדין ככל ותביעת המבקשת תתקבל ומאידך אין בהטלת הצווים משום פגיעה במשיבות העולה על הנדרש.
9. אשר על כן אני מורה כדלהלן,

הצו הזמני אשר ניתן ביום 26/6/17 ואשר כפי שעלה בדיון היום כבר בוצע, יעמוד בתוקפו.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בעת מתן הכרעתי בהליך כולו.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ז, 29 יוני 2017, בהעדר הצדדים.