ניתנה ביום 29 נובמבר 2018

1. בפנינו בקשת המבקשת (המערערת בהליך) לתיקון פסק הדין מיום 17.10.18 (להלן: פסק הדין), בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת ונקבע כי היא "תישא בהוצאות המשיבה 4 בסך 6,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. נוכח התנהלותה הלקויה של המשיבה 1 לא מצאנו לפסוק הוצאות לזכות המשיבים 1-3 בהליך זה על אף דחיית הערעור" (סעיף 26 לפסק הדין).
2. בסעיף 11 לפסק הדין הובאו טענות המדינה, היא המשיבה 4. לשון הסעיף במלואו (הדגשה במקור):

"המדינה טוענת, בתמצית, כי לא היתה צד להליך הקודם ולא היתה שותפה להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, עמדתה מובאת בשים לב לתפקידו הרגולטורי של משרד הפנים. יש להיצמד להוראות הקבועות בחוק הקובעות את תנאי הכשירות של מהנדס עיר, אשר מטרתן שמירה על שוויון, הגינות ושקיפות ומניעת מצב של תנאי מכרז הנותנים עדיפות לאחד על פני האחר. החמרה לא מידתית עלולה להוביל לפסילתם של מועמדים ראויים שלא כדין. היצמדות לתנאי הסף הקבועים בחוק הינה חיונית מחשש השפעה שאינה ראויה על קבלתו או אי קבלתו של מועמד מסוים לתפקיד. עולה אם כן, כי העירייה נהגה נכון. גם אם ניתן לראות בהצהרתה של העירייה בהליך הקודם משום התחייבות שלטונית, הרי שיש צידוק חוקי לסטות ממנה".

בבקשה שלפנינו מבקשת המבקשת להוסיף לרישא של סעיף זה את המילים הבאות:

"המדינה באמצעות נציגי משרד הפנים נטלה חלק בכל וועדות המכרזים שהתקיימו למינוי מהנדס העיר באשדוד בהתאם לתפקידה הרגולטורי ונציגי משרד הפנים אשר ישבו בוועדות המכרזים, האמורות, לא מסרו שדרישות הכשירות במכרזים שהתקיימו מנוגדות לדין".

לטענתה השמטת מילים אלה היא השמטה מקרית בלבד, ואשר בית הדין מוסמך לתקנה. המבקשת מבקשת, ככל שתתקבל בקשתה לתיקון האמור בסעיף 11 לפסק הדין, למחוק מסעיף 26 את המשפט הבא:

"המערערת תשא בהוצאות המשיבה 4 בסך 6,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק".

1. לשיטת המבקשת, אין מחלוקת כי נציגי משרד הפנים אשרו ו/או נכחו בוועדות המכרזים שהתקיימו למינוי מהנדס העיר בעירייה ואולם לא מסרו שדרישות הכשירות במכרזים שהתקיימו מנוגדות לדין.
2. המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים 1- 3 טוענים שדין הבקשה להידחות, שכן אין התיקון המבוקש נכלל במסגרת המקרים המקימים עילה לתיקון פסק דין אשר נקבעו בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: סעיף 81(א) לחוק), וודאי שאין מדובר בהשמטה מקרית. לטענתם בענייננו, אין המדובר בהשמטה מקרית כי אם בבקשה להוספת קביעות מהותיות. כמו כן, שאלת מעורבותו של משרד הפנים בהליך המכרז הראשון לא עלתה במסגרת כתבי הטענות בהליך זה ואף לא בסיכומי הצדדים בפני בית הדין האזורי. ודאי שאין המדובר בנושאים בהם "אין חולק" כטענת המבקשת. המבקשת מבקשת, במסווה של תיקון טעות, לערוך מקצה שיפורים בטיעונים שהניחה בפני בית הדין ולהביא לכתיבתו של פסק דין חדש, באופן הפוגע בעקרון סופיות הדיון.

המשיבה 4 טוענת כי אין התיקון המבוקש עומד בגדריה של הוראת סעיף 81(א) לחוק, ומפנה להחלטת בית דין זה בהליך ע"ע (ארצי) 666-09 מולי אורן – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ מיום 14.5.12 (להלן: ענין אורן).

1. בתגובת המבקשת לתשובות המשיבים טוענת כי במסגרת בקשת התיקון ביקשה להוסיף את "המסר הטמון" בציטוט המופיע בבקשתה ביחס לרישא סעיף 11 לפסק הדין. הבקשה נכנסת לגדרי "השמטה מקרית" או לגדרי "וכיוצא באלה" שבסעיף 81(א) לחוק. אין בבקשה משום תיקון מהותו של פסק הדין. הן בתשובת המשיבים 1- 3 והן בתשובת המשיבה 4 אין התייחסות לרכיבי בקשת התיקון כי אם אמירה "בעלמא" שאין הבקשה באה בגדרי סעיף 81(א) לחוק, ויוצא אם כן שהמשיבים כולם מסכימים לרכיב העובדתי בבקשה. נספח ו' לעתירת המבקשת בבית הדין האזורי, אשר הינו "העתק פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 27.7.2015", מעיד כי נציגי משרד הפנים נכח בוועדות הבחינה ולא העיד דבר לעניין המצוי במוקד פסק הדין. בקשת התיקון מתייחסת למשיבה 4 בלבד, ועל כן אין רלוונטיות לתשובת המשיבים 1- 3. הן בית המשפט העליון והן בית הדין לעבודה אינם נוהגים לפסוק הוצאות כנגד צד המעורר שאלה שמעולם לא הגיעה לשולחנו, במיוחד כשמדובר בעותר פרטי.
2. על פי סעיף 81(א) לחוק - החל בבית הדין לעבודה על פי הוראת סעיף 39 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 – שכותרתו "תיקון טעות בפסק דין":

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

1. על פי ההלכה הפסוקה, "מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" (מתוך ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה (15.7.84). הדגשה לא במקור). כמו כן נפסק בע"א 3197/98 יורשי המנוחה שרה ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי (10.7.01) (סעיף 4), כי:

"מעבר לעניינים האמורים בהוראה זו, אין בית-המשפט אמור לתקן פסק-דין שיצא מתחת ידיו או לשנותו, שאם לא כן היה נפגע עקרון 'גמר המלאכה' שהוא חיוני לסופיותן של הכרעות שיפוטיות ומהותי לתקינותו של ההליך השיפוטי. אכן, סמכות התיקון הקיימת אינה מיועדת לאפשר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת פסק-דין חדש. גם באותם עניינים המנויים בסעיף 81(א) הנזכר שומה על בית-המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לעשות תיקון בפסק-דין, משבעשותו כן, עלול הוא לגרוע מסופיות פסק-הדין".

1. בענין אורן שנדון בבית זה, השיגה המבקשת שם בין היתר על "השמטה מקרית" שחלה בפסק הדין בעניינה בעניין פיצויי הלנה, כתוצאה מאי-הכללת הפרש הנובע מתיקון משכורתה הקובעת. בית הדין קבע כי סוג טעויות זה אינו נמנה על אלה המפורטות בסעיף 81(א) לחוק, וכי "ההיפך הוא הנכון. אין לפנינו טעויות סופר, או השמטה מקרית. ה'טעויות' הנטענות הן לאמיתו של דבר, בקביעות מהותיות שבפסק הדין. 'טעויות' אלה אינן מסוג הטעויות או ההשמטות המקריות הניתנות לתיקון על פי הוראת סעיף 81(א) לחוק".

כן נפסק כי הוראתו של סעיף 81(א) לחוק אינה חלה על בקשה "לתיקון מהותי של פסק הדין, המכוונת מעצם מהותה לעשיית שינוי מהותי של מערך זכויות וחובות הצדדים כפי שנקבעו בפסק הדין" (החלטת בית דין זה בהליך ע"ע (ארצי) 456/06 רבקה אלישע – אוניברסיטת תל אביב מיום 25.5.09. להלן: ענין רבקה אלישע. הדגשה לא במקור).

1. לאחר שעיינו בבקשה ובפסק הדין מושא הבקשה, בתשובות ובתגובה לתשובות - הגענו לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. סוג הטעות לה טוענת המבקשת אינו נמנה על אלה המפורטות בסעיף 81(א) לחוק. בפועל בקשת המבקשת היא להוסיף טיעון עובדתי, אשר לא הועלה בפני בית דין זה (הן בכתבי בי דין של המבקשת והן בפרוטוקול הדיון). כמו כן, גם בפני בית הדין האזורי לא נטענה הטענה, ולא בכדי מפנה המבקשת אך לנספח ו' בכתב עתירתה בבית הדין האזורי. משטענה זו לא נטענה בפני בית דין זה הרי שאין המדובר בהשמטה מקרית. בקשתה של המבקשת הלכה למעשה היא ניסיון לערוך מקצה שיפורים בפסק הדין תוך הוספת קביעה עובדתית אשר לא בא זכרה בפסק דינו של בית הדין האזורי מושא הליך ערעור זה ושאף לא נטען לגביה בפנינו. אשר לבקשה לביטול החיוב בהוצאות הרי שאף זו אינה בקשה לתיקון השמטה מקרית אלא בקשה ל"שינוי מהותי של מערך זכויות וחובות הצדדים כפי שנקבעו בפסק הדין" (כלשון ענין רבקה אלישע), ולכך אין מקום. אשר על כן, נוכח העובדה שאין הבקשה עונה על התנאים כפי שנקבעו בסעיף 81(א) לחוק, דין הבקשה להידחות.
2. סוף דבר- הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,500 ₪ שיחולקו שווה בשווה בין קבוצת המשיבים 1-3 והמשיבה 4.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט (29 נובמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.