בפני תביעת נזיקין. התובעת, ילידת 1949, טוענת שביום 6.5.15 נפגעה כשנפלה אפיים ארצה עת פסעה ברח' אליהו הגאון בר"ג ונתקלה במכסה ביוב בולט.

נתבעת 1 הינה הרשות המקומית שבשטחה ארעה התאונה.

נתבעת 2 הינה חברת הביטוח המבטחת את נתבעת 1.

צד ג' הינו תאגיד המים הפועל בשטח הנתבעת.

ביום 25.03.22, לאחר שהתובעת והנתבעות הגישו תחשיבי נזק הצעתי לצדדים להגיע להסדר פשרה בסכומים שצויינו בהחלטה. התובעת הסכימה להצעה, והנתבעות מבקשות הצעה לחלוקת האחריות בין הנתבעות וצד ג' כפי הנטען בתחשיבי הנזק מטעמן שכן צד ג' לא הגיש תחשיב מטעמו.

לטענת העירייה, על פי חוק תאגידי המים וביוב והפסיקה, על צד ג' האחריות וככל שיש אחריות לעירייה הרי שהיא מבוטחת בפוליסת הביטוח של צד ג'.

בכתב הגנתה טענה צד ג' כי האחריות על המפגע ככל שהיה בשטחה היא של הנתבעת.

משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור, בזהירות הנדרשת, וכפי שהדברים משתקפים מכתבי הטענות בשלב זה, כי ראוי לחלק את התשלום כלפי התובעת בצורה כדלקמן:

1. העירייה – 70%
2. צד ג' – 30%

הצדדים יודיעו את עמדתם הסופית בקשר להצעת בית המשפט בכתב עד 24.05.22.

תז"פ עיון בתגובות הצדדים ליום 29.05.22.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בהקדם.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ב, 26 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.