1. לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק זה ונקבעו מועדים לסיכומים, הגיש התובע בקשה למחיקת התביעה נגד נתבעים 2-4 (לאחר שהתביעה נגד נתבעת 1 נמחקה בשלבים מוקדמים).

בתגובה לבקשה זו טענו הנתבעים כי לבית המשפט שיקול דעת רחב ובמסגרתו אין לאפשר מחיקת תובענה על מנת להגישה מחדש, ואין לאפשר שימוש לרעה בהליכי המשפט. התנהלות התובע מצביעה, לטענת הנתבעים, על כך שאינו מתכוון להרפות אלא להמשיך בהליכים. עוד טענו הנתבעים כי הם הביאו ראיות טובות להוכחת טענותיהם, וכי התובע ויתר על עדות המומחה מטעמו ולא ביסס את תביעתו, ועתה הוא מבקש לקנות לעצמו יתרון דיוני. הנתבעים ביקשו לקבוע תנאים למחיקת התביעה, כשהברירה בידי התובע להיענות לתנאים אלה או להמשיך בתביעתו.

התנאים למחיקת התביעה שביקשו הנתבעים לקבוע הם כדלקמן: מתן אפשרות לנתבעים להחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני פעולות שננקטו על ידי התובע במהלך ניהול התיק; קביעה כי טענות התובע בעניין מעמד הקרקע חסרות בסיס עובדתי ומשפטי; התניית את המחיקה בכך שהתובע ישא בכל ההוצאות שנגרמו לנתבעים, לרבות שכ"ט עו"ד ומומחים; קביעה כתנאי להגשת תביעה בעתיד תשלום סכום נוסף שלא יפחת משווי ההוצאות שייפסקו בתיק זה.

2. בתשובה לתגובה טען המבקש כי בהתאם לפסיקה בית המשפט ייטה בדרך כלל להיענות לבקשה להפסקת תובענה, אם אין מדובר בניסיון לשימוש לרעה בהליכי בית המשפט. במקרה זה, לטענתו, הנתבעים לא רכשו יתרון דיוני כלשהו כתוצאה מניהול ההליך. עוד טען התובע כי בהתאם לתיקון פסק הדין בעניינה של נתבעת 1 הושארה הקביעה הסופית באשר לבעלות על החלקה הציבורית להחלטת פקיד ההסדר, כך שאין להתנות הגשת תובענה חדשה בקביעות עובדתיות ומשפטיות אשר הוסכם שיתבררו בבוא היום במסגרת הליכי ההסדר. עוד צויין בתשובה כי הנתבעים הם שפתחו בעבר בהליכים נגד התובע, בועדת התכנון ובבית משפט השלום. לפיכך ביקש התובע למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

דיון והכרעה

4. בהתאם לפסק הדין שניתן על ידי כב' הרשמת ביום 8.12.17, ולהחלטת הבהרה של פסק הדין שניתנה בהסכמת הצדדים בפרוטוקול מיום 25.4.18, נותרה ההכרעה בשאלת הבעלות בקרקע הציבורית להכרעת פקיד ההסדר, בהליכי הסדר עתידיים, והדיון בתיק התמקד בשאלת המעבר וזיקת ההנאה. לפיכך האפשרות של פניה עתידית להליכי הסדר אינה עומדת בסתירה להליכים בתיק זה ואינה רלוונטית לעניין המחיקה והחיוב בהוצאות.

ובאשר לשאלות שבמחלוקת: נקודת המוצא לדיון שבפני היא תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שעניינה הפסקת תובענה:

"(א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.

(ג) סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה".

נוסח התקנה מותיר, איפוא, שיקול דעת רחב לבית המשפט הדן בתובענה, ולפיכך גובשו בפסיקה עקרונות לפיהם יש לפעול. אפרט להלן מספר דוגמאות:

5. בפסק דין שניתן לפני שנים רבות ולא נס ליחו, ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' משה נסחלהטשווילי, פ"ד לט (2) 831 (1985), נקבע כי אחת העילות לסרב להפסקת תובענה מתקיימת במצב בו עקב הפסקת התובענה הנתבע מפסיד יתרון בו זכה כבר, כגון מימצא לטובתו, שנקבע במהלך הדיון. ברע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום (14.1.15) נקבע כי יש לבחון בקשת תובע להפסקת תובענה מבעד לפריזמה של הגינות וצדק, והשיקולים העיקריים שנמנו בפסיקה נוגעים למערכת היחסים שבין הצדדים ולהגינות הדיונית שביניהם. לשיקולים אלו הוסיף ביהמ"ש גם את האינטרס הציבורי במניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר. ברע"א 6846/11 שאול ויסמן נ' בעלי זכויות בחלקה 10 ( 13.12.11) חזר בית המשפט על הכלל לפיו ככלל ייעתר לבקשת תובע לחזור בו מתביעתו, אם כי ההחלטה נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ועליו לשקול בין היתר אם יש בקבלת הבקשה "כדי לשלול מנתבע יתרון של ממש שרכש תוך כדי ההתדיינות או אם יש בבקשה להפסקת התובענה משום שימוש לרעה של המבקש בהליכי בית המשפט". וברע"א 3876/09 חביב ח'שיבון נ' מרואן ח'שיבון ( 25.8.09) ניתנה רשות לערער והתקבל ערעור נגד החלטה להפסיק תובענה ללא הנמקה ולאחר שפסק הדין שניתן אושר בערכאת הערעור.

6. הגשת הבקשה לאחר סיום שמיעת הראיות, כפי שנעשה בענייננו, מחדדת עוד יותר את הצורך להבטיח כי אין מדובר בשימוש לרעה בהליכים, ובנסיון ל"מקצה שיפורים" ולמניעת יתרון דיוני של הצד שכנגד. בנוסף, הנתבעים בתיק זה נדרשו להוצאות משמעותיות, כולל חוות דעת ועדויות של מספר מומחים וכן שכ"ט עו"ד. בין היתר הוגשו שתי חוות דעת של אדריכלים וכן תצלומי אויר שונים, חלקם ישנים שאינם זמינים לציבור באופן חופשי, וכן חוות דעת של מומחה לפיענוח תצלומי אויר. כל המומחים אף התייצבו ונחקרו בבית המשפט.

7. באשר לבקשה להתנות את המחיקה בקביעות עובדתיות ומשפטיות, אני סבורה שמקומן של קביעות כאלה בפסק דין לגופו של עניין, ולא במחיקה על פי בקשת התובע. עם זאת, נכון וצודק יהיה להורות על השבת המצב בשטח לקדמותו כפי שהיה במועד הגשת התביעה, ואין לאפשר קביעת עובדות בשטח ושינוי המצב בעוד המשפט מתנהל.

לאור האמור אני מקבלת את הבקשה בחלקה, כך שניתן יהיה למחוק את התביעה נגד נתבעים 2 - 4 בתנאים אלו:

1. הנתבעים רשאים להשיב את המצב בשטח למצב שהיה בעת הגשת התביעה לבית המשפט (או למצב אחר, ככל שתהיה הסכמה על כך בין הצדדים).

2. התובע ישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד של נתבעים 2-4 בסכום של 40,000 ₪.

3. ככל שתוגש בעתיד תובענה באותו עניין, יחוייב התובע, כתנאי להגשתה, בתשלום סכום נוסף של 40,000 ₪.

4. האמור לא יחול על הגשת תביעה לפקיד ההסדר במסגרת הליכי הסדר במקרקעין, ואלה לא יחשבו כהגשת תובענה באותו עניין ולא יחול עליהם האמור בסעיף 3 לעיל.

התובע רשאי להודיע תוך 14 יום כי הוא מבקש להמשיך בהליכים, ואם תוגש הודעה כזו ימשך הדיון בתיק בסדר הדין הרגיל. ככל שלא תוגש הודעה, וללא צורך בהחלטה נוספת, תימחק התביעה בתנאים שפורטו לעיל.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תש"פ, 28 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.