<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקש- עו"ד תומר גונן

ב"כ המשיבה – עו"ד רפאלה שושו

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

נמסרו לידי ההגנה עדכוני מערכת א3, כאשר הסנגור טען כי קיבל את עדכון 1 עד 10. נמסרו לו עדכונים מ-1 עד 27 וכן נמסרו תעודות כיול של המכשירים באמצעותם שוטרי יח' הפיקוח של א3 בודקים את העמדות ומודדים את הגלאים הנוגעים לתיקים המתנהלים בפני בימ"ש זה.

ב"כ המבקש:

אני לא רוצה להכביר במילים. אנו סבורים שלאחר שצמצמנו את הרשימה שלושת הפריטים שנמצאים ברשימת הבקשות כפי שסוכמו בביהמ"ש המחוזי הם קריטיים וחיוניים לניהול ההגנה וכפי שצוין בפסיקה, המבחן הוא המבחן הרלוונטיות. זה המבחן המרכזי. אני שמח מאוד שחבריי יודעים מה קו ההגנה שלנו, אבל הם לא יודעים, ולכן ככל שאנו מצהירים שהדבר דרוש לנו לצורך קו ההגנה ולביסוס הגנת הנאשמים, אנו סבורים שביהמ"ש צריך, לאחר אחרי מה שנפסק בביהמ"ש העליון ולבוא בגישה מרחיבה של המושג "חומר חקירה" ולהעביר את הפריטים כפי שהוצגו בידי ביהמ"ש והועברו אליו במעטפה על ידי המשיבה.

אני עוד רוצה לציין שלגבי דו"ח מסוים סוכם שיוזמה לפי סעיף 108, דו"ח של המהנדס דניאל רוזן, אני מציין את זה כי הבקשה הוגשה במסגרת התיק העיקרי ולכן מדובר ברשימה מצומצמת ביותר שאין שום סיבה לא להיעתר לבקשה שלנו.

מצרף את פסק הדין של כב' השופט עמית שניתן לאחרונה. השופט עמית אומר שיש צורך לבחון בצורה רחבה ביותר את המושג חומר חקירה וכלל שהוא רלוונטי להגנה יש להביאו ואני לא חושב שביקשנו משהו שהוא לא רלוונטי לאישום עצמו. אני סבור עם כל הכבוד לסמליל של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, זכותה של ההגנה לבדוק שהתהליכים נעשו כמו שצריך ומבלי לחשוף את קו ההגנה שלו בשלב זה.

לגבי תעודות הכיול, התעודות שקיבלתי עד כה היא של מכון התקנים ולא של הרשות להסמכת מעבדות.

ב"כ המבקשת:

אנו נמצאים בסיבוב רביעי אחרי ששני שופטים הביעו עמדה בנוגע למרבית המסמכים שאין מדובר בחומרי חקירה ואפרט. ביהמ"ש החזיר את התיק לבימ"ש זה שבפניו מתנהל התיק העיקרי מתוך הבנה שיש לבחון את החומרי החקירה בהקשר לאישומים המיוחסים לנאשמים בכתבי האישום, שהינם נהיגה מעל המהירות המותרת, כאשר עסקינן בתיקי תעבורה.

הביטוי חומר חקירה שבסעיף 74 לחסד"פ מעגן את זכות הנאשם בהליך הפלילי לעיין בחומר חקירה שנאסף על ידי גורמי החקירה והתביעה על מנת לממש את זכותו של הנאשם למשפט הוגן. עם זאת, הזכות לעיון בחומר חקירה, אינה זכות מוחלטת ולא כל חומר שמצוי בידי התביעה הוא חומר חקירה. המבחן הוא מבחן הרלוונטיות ובמסגרתו תיבחן הזיקה בין החומר שהעיון בו מתבקש לבין האישומים.

הובהר לא אחת בפסיקה כי לפרשנות המרחיבה של המושג חומר חקירה יש מגבלות והיא צריכה לעמוד במבחן השכל הישר. נקבע כי אין לכלול במונח חומר חקירה ראיות או חומר שהרלוונטיות שלהם לאישום הפלילי רחוקה ושולית. מפנה לבג"צ אלהווזייל וכן לבש"פ 1372/96 אריה דרעי נ' מדינת ישראל ובש"פ 948/16, מדינת ישראל נ' פלוני.

לעניין פרוטוקול המשרד לבטחון פנים, אותו מבקש חברי, לא מדובר בחומר חקירה, אשר התגבש במהלך הכנת כתב אישום ולא היווה חלק מחומר הראיות עליו נשען כתב האישום. הפסיקה קבעה כי תרשומות פנימיות, דוגמת סיכומי חקירה, עיבוד וניתוח ראיות וכן דיונים פנימיים לא ייחשבו לחומר חקירה כאשר הטעם לחריג זה הינו החשש כי חשיפת אותם מסמכים הכלולים בקטגוריה של פרוטוקולים פנימיים תפגע למעלה מן הדרוש בסדרי עבודתם של הרשויות. המסמך כשלעצמו אינו בגדר ראיה ואינו מגיע אף לגדרם של ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום לעניין זה מפנה לבשפ 7008/97 מ"י נ' הורוביץ. לא יעלה על הדעת שדיונים פנימיים שנערכים בעקבות תיק כזה או אחר שמתנהל שעניינם לדוגמה התייעצות, הבעת עמדה, שמיעת עמדות, תהיינה חשופות ותחשבנה כחומר חקירה שיש לחשפו בפני הסניגור. כאשר המשמעות הינה שיתוק הרשויות מניהול דיונים ורישומם. מעבר לכך, אין מדובר בדיון פנימי אשר נרשם על ידי המאשימה בעצמה ומעבר לצורך לא משמש ולא שימש כל בסיס להכנת כתבי אישום ואין בו לתרום להוכחת האישום. אם יעלה על הדעת כי כל דיון פנימי שהתובע רשות או מנהל, וקשור לתיק שמתנהל יהיה חשוף לכל וניתן יהיה לעשות בו שימוש? דבר כזה פוגע באינטרס הציבורי. מפנה גם להחלטת כב' השופט בבית המשפט זה, כב' סגן הנשיא, השופט זיאד סאלח , עת קבע כי "אינני סבור כי דיונים שהתנהלו במשרד זה או אחר בעניין אף שהוא נוגע למכשיר שעולה במחלוקת אשר במשפט יש בו לומר כי אכן מדובר בחומר חקירה".

לעניין התיק הפלילי הנוגע לעד הגנה רפי ויינברג – התיק הפלילי מתייחס לטענת זיוף כאשר אין כל קשר לאישום המיוחס בעבירת המהירות או הרמזור האדום. לא יתכן שיקשור הסניגור אירוע או מקרה הנוגע לתיק שנסגר יפתח אירוע שלא רלוונטי כלל ואין זיקה בינו לבין האישומים בכתב האישום. מדובר במקרה שלא קשור לאישומים בתיקים ואף לא לעמדות בתיקים שלנו. לציין כי תיקים סגורים אינם מהווים חומר חקירה ובפרט שלתיק סגור זה אין רלוונטיות לאישומים שלנו. לעניין זה מפנה לבשפ 1372/96 שקבע כי סקרנות לשמה רצון להשיג חומר לתכליות זרות להגנת הנאשם ונכונות לזות מסע דיג שמא ימצא דבר שיסייע להגנה, אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת להנחה האמורה.

כאשר ההנחה היא כי אין כל קשר בין בקשות אלו לבין בירור האשמה והאישומים. גם לעניין זה מפנה להחלטתו של סגן הנשיא, זיאד סאלח, שם קבע כי לא ניתן לקבוע כי מדובר בחומר חקירה ולא בטוח כלל הרלוונטיות של אותם זיופים לעניין המשפט שמתנהל. כמו כן צדק השופט סאלח בקביעתו כי בכל מקרה טענת זיוף ככל שתהיה חזקה שאלה מאן דהו בכל מסגרת אחרת אינה יכולה להתפרש כחומר חקירה והעורר יכול להשיג מבוקשו ע"י זימון אותו אדם שהעלה את טענת הזיוף כעד מטעמו. בכך גם בנוגע לבקשת החקירה של הזכיין עליו התלונן מר רפי ויינברג כאשר אינו מהווה חומר חקירה ופתוחה הדרך בפני העורר לזמן אדם זה כעד מטעמו.

לאחר שהצהיר הסניגור כי הוא מייצג את אותו עד, מר ויינברג, פתוחה לו הדרך לבקש ולהשיג את מבוקשו בתיק החקירה ע"י הגשה, עתירה או בדרכים המקובלות. יכול לפנות למח' חקירות הונאה. לעניין תעודות הכיול של מכשירי ציוד הבדיקה המשמים מכשירי אב לכיול מכשירי הדבורה – צדק כב' השופט זיאד סאלח עת קבע בהחלטתו כי לעניין תעודות אלה אין הדבר סביר ואין הדבר יכול ליפול במסגרת הגדרת חומר חקירה. כן צדק עת קבע כי איננו סבור שיש להרחיב את המושג חומר חקירה לגבי כל ניסוי או בדיקה שנערכה בכל זמן נתון, כאשר למעשה אם כך נפרש את המושג חומר חקירה, לא יהיה סוף לאותו חומר חקירה שיהיה צורך להוסיף ולהזרימו לידי ההגנה.

אבקש להדגיש ולהסביר כי מעבדת מכשור אכיפה של משטרת ישראל מוסמכת לכייל את מכשירי הדבורה החל משנת 2013 ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהינה גוף מוסמך מטעם מ"י להסמכת מעבדות כיול. דוחות הכיול המופקים ע"י מעבדת מכשור אכיפה של משטרת ישראל, יש לו סמליל של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות המאשר את ההסמכה. מכיוון שמעבדת מכשור אכיפה מוסמכת ומפוקחת ע"י אותה רשות כל נושא תעודות הכיול של ציוד האב במעבדה ויתר התהליכים במעבדה נבחן ע"י הרשות במהלך ההסמכה המתבצעת כל שנתיים מחדש. ועל כן די בכך שאנו מציגים תעודת כיול של מכשיר הדבורה, עם הסמליל של הרשות ובכך למעשה מוכיחים שכל התהליכים במעבדה אובחנו ואושרו ובכלל זה כיול ציוד האב במעבדה ע"י מעבדות מוסמכות.

לסיכום אציין בתיק המתנהל בפני בימ"ש זה עולה שאלה משפטית אחת. האם הנאשמים שלנו נהגו במהירות המיוחסת להם. כלומר האם מערכת א3 אכן מודדת נכון ולא מה אמר פלוני לאלמוני בדיון פנימי או מה עלה בגורל תיק פלילי סגור שאין להם כל קשר לאישומים הן מבחינת הרלוונטיות והן מבחינת הנאשמים. מדובר בחומרים אשר בינם ובין האישומים בתיק העיקרי אין שום זיקה ונגיעה אפילו שולית. מדובר במערכת א3 הכוללת מצלמות אכיפה אמינות ומדוייקות כאשר כל מצלמה עוברת כיול מדי שנה, המודדות מדי יום ביומו אלפי נהגים החורגים מהמהירות המותרת. לטעמנו, ובלשון עדינה, אל לנו ולביהמ"ש להיגרר לבקשות הסניגור שנועדו לטעמנו להסיט את הדיון מעיקרו וממהותו. על כן אבקש לדחות את בקשת המבקש לקבלת חומר חקירה.

הסניגור:

אנחנו אחרי ערר שהתקבל על כב' סגן הנשיא זיאד סאלח, כב' השופט ליפשיץ קבע שלא התקיים דיון כפי שהיה צריך להיות. לבוא ולהגיד שכל השופטים נתנו את דעתם שאין מקום לתת את החומרים האלה, זה בלשון העדינה לא קרוב לאמת. מפנה להחלטת כב' השופטת כרמית פאר-גינת, קבעה שאין סמכות מקומית, בסיפא של ההחלטה קבעה שאינה מבינה למה לא מעבירים כזה דבר. אמרה שהדברים היו אחרי האישומים, כל הדברים שביהמ"ש אישר להם, 4.5 שנים אחרי האישומים. לכן זו טענה שקשה לי לראות איך היא מחזיקה מים. הדיון התחיל בזה שיש תו תקן ולמה אני מזמן את אילן כרמית לעדות. עם כל הכבוד, לאור מה שקרה בתיק זה, לא ביקשו דבר שאינו רלוונטי לאישום.

בנוגע לתיק של ויינברג - התיק מצביע על תקלה חמורה בשרשרת הפיקוד של בדיקת המערכת ואני לא חושב שיש פה משהו שסותר את העובדה שאנו טוענים שיש בעיה באמינות המערכת והבדיקה. חברתי טוענת כאילו ניתנה הכרעת דין. החומרים הנ"ל זקוקים לצורך הוכחת העובדה שמערכת הזו לא מדדה כמו שצריך ואנחנו גם נוכיח את זה, בוודאות.

ב"כ המשיבה:

מאחר ועלה פה בדיון כי לא היה אמור להגיע הדיון בפני מותב זה, וכן כי טען חברי כי כב' השופט סאלח לא עיין בחומר, אז מבוקש בזאת שהדיון יועבר לשופט זיאד סאלח.

החלטה

נדחה למתן החלטה שתישלח לצדדים.

אין מקום להורות על העברת הדיון בפני כב' סגן הנשיא, מאחר ובימ"ש זה מצווה לפעול בהתאם להוראות של ביהמ"ש המחוזי.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשע"ח, 09/11/2017 במעמד הנוכחים.