1. ראשית דבר:

בפני בקשה להחלטה מחודשת בנוגע לעיון בחומר חקירה שהגיש המבקש, ובהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי (ע"ח 43961-10-17).

2. נסיבות הבקשה:

בסופו של יום, הצטמצמה רשימת המסמכים בהם ביקש המבקש לעיין:

א – פרוטוקול הדיון שהתנהל במשרד לביטחון פנים בחודש 1/17.

ב – תיק החקירה בתלונתו של רפי וינברג.

ג – תעודות כיול.

3. הלכה היא כי למונח "חומר חקירה" הקבוע בחוק יש להעניק פרשנות מרחיבה. נוכח תכליתה של הוראת סעיף 74 לחוק, יכללו בגדר חומר כזה גם ראיות המצויות בפריפריה של האישום. יחד עם זאת, פרשנות מרחיבה זו אין משמעה כי כל חומר ייחשב ל"חומר חקירה" ויימסר ככל העולה על רוחו של המבקש ועל פי דרישתו הגורפת. בפסיקה נקבע כי יש להראות יסוד של ממש להשערת הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו. אם נמצא כי החומר רלוונטי, יערוך בית המשפט איזון בין זכות הנאשם להגנה ראויה, המושפעת מן התועלת שתצמח ממסירת המידע, לבין הפגיעה האפשרית בזכויותיהם של צדדים שלישיים או בערכים שונים שבאינטרס ציבורי הכרוכים בהצגתו לעיון. ככל שהזיקה בין החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפות יותר, כך יידרש בית המשפט לשקול ביתר שאת את מידת הפגיעה בזכויותיהם של אחרים ובערכים שונים שבאינטרס ציבורי חיוני הצפויה מהצגתו לעיון. קו הגבול בין שני שלבי הבחינה – שלב הרלוונטיות ושלב האינטרסים המוגנים – אינו חד, ויש ביניהם יחסי גומלין המקיימים מקבילית כוחות (בש"פ 7585/14 איתי שטרום נ' מדינת ישראל ואח', [פורסם בנבו] מיום 18.11.14). ומן הכלל אל הפרט, מצאתי במקרה דנן כי יש לאפשר למבקש לעיין בחומר בדבר תיק החקירה בתלונתו של רפי וינברג ובתעודות הכיול (פריטים ב' וג' אשר בסעיף 2 להחלטה זו) ולדחות בקשתו לעיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל במשרד לביטחון פנים בחודש 1/17 (פריט א' דלעיל).

באשר לתעודת הכיול:

עולה כי חומר חקירה זה רלוונטי לקו הגנתו של המבקש באשר למיוחס לו בכתב האישום ובעיקר להוכחת אי אמינות מערכת א-3 ותהליכי אישורה ובחינתה ע"י גורמי המעבדה הרלוונטיים, בטרם זו יצאה לשטח. ביכולת תעודות הכיול לסייע למבקש להוכיח ליקויי מדידה כאלו או אחרים שבוצעו בשטח מצד מי מגורמי המשיבה באשר למערכת א-3, ועל כן אלו חיוניות למבקש, אף באם בסופו של הליך זה לא יצליח המבקש להוכיח טענותיו. זאת, גם בהתאם לאמרת הסניגור לפיה אין ברצונו לבקש חומרי חקירה נוספים מעבר לאלו.

באשר לתיק החקירה בתלונתו של רפי וינברג:

עולה כי אף חומר חקירה זה רלוונטי לקו הגנתו של המבקש, כפי שטען הסניגור בבקשתו, באומרו כי התיק מצביע על תקלה חמורה בשרשרת הפיקוד של בדיקת המערכת, והדבר אף משליך על אמינות מערכת א-3 ולצורך הוכחת העובדה שהמערכת שגתה במדידה. שכן, מדובר על אחד מאבני היסוד אשר יכריעו את גורל תיק זה בעניינו של המבקש ויאפשרו לו לנהל באופן הראוי את קו הגנתו.

יתרה מכך, הרי שחשיפת חומרי החקירה הנ"ל בפני המבקש אף תשרת את האינטרס הציבורי לאור ההשלכות הרות הגורל ותוצאות תיק זה על נהגים רבים במדינת ישראל אשר להם מפגש קודם או עתידי עם מערכת א-3. כמו כן, עולה כי העובדה לפיה מר וינברג הינו מיוצג ע"י סניגור המבקש בהליך האחר אף מצמצמת ומעמידה בספק רב פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים, ככל שזו קיימת.

באשר לפרוטוקול הדיון שהתנהל במשרד לביטחון פנים בחודש 1/17:

סבורני כי אין זה מחומרי החקירה אשר רלוונטיים להגנתו של המבקש. מדובר במסמך פנימי אשר תחת מי מגורמי המשיבה אשר חשיפתו בפני המבקש עשויה לפגוע במידה רבה באחרים ולגרום נזק גדול יותר מאשר התועלת שתצמח למבקש מחשיפתו בפניו, ככל שתועלת כזו קיימת בכלל. כמו כן, חשיפתו אף אינה יכולה לשרת את האינטרס הציבורי, אלא רק תחלחל לדיונים פנימיים נוספים ותסכן ותפגע ביעילותם של דיונים אלו שלא לצורך.

4. לאור כל האמור לעיל, הריני להיעתר באופן חלקי לבקשת המבקש באופן בו תמסור המשיבה לעיונו את החומר בדבר תיק החקירה בתלונתו של מר רפי וינברג ותעודות הכיול בלבד (פריטים ב' וג' אשר בסעיף 2 להחלטה זו).

החלטה זו תכנס לתוקף ביום 16.11.17 על מנת לתת למי מהצדדים להגיש ערר על החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.