1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 23.10.19 בו חויב המבקש לסלק את ידו ממגרשים 6 ו-8 בחלקה 159 ולסלק את הגדר והמכולה שהוצבו בחלקה 159, בתוך 60 יום.
2. לטענת המבקש מאזן הנוחות נוטה לטובתו ולמשיבה לא יגרם כל נזק מעיכוב ביצוע פסק הדין שכן המדובר בשינוי מצב הקיים מזה עשרות שנים. מאידך, למבקש יגרם נזק בלתי הפיך מסילוק המכולה המשמשת אותו תקופה ארוכה ומהרס הגדר המונעת חדירת בעלי חיים למקרקעיו ומגנה על חצר המשחקים של ביתו.
3. בעניין סיכויי הערעור סבור המבקש כי לא ניתן משקל ראוי בפסק הדין לעדותו של עו"ד יחיא, לצד משמעות המסמכים מטעם הרשות, אשר לא העידה מי מנציגיה שנכחו בישיבות עם עו"ד יחיא.
4. עוד טוען המבקש כי גם במקרים בהם סיכויי הערעור אינם גבוהים, לא יינתן צו העלול להתפרש כפינוי בטרם שמיעת הערעור. אם פסק הדין לא יעוכב, יעמוד המבקש בפני שוקת שבורה ככל שיזכה בערעור.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין מדובר בסילוק יד מדירת המגורים של המבקש ואף טענותיו ביחס לגדר נטענו בעלמא. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. ככל שהערעור יתקבל, ניתן יהיה בנקל להציב במקום מכולה וגדר היקפית, והפינוי לא יעמיד את המבקש במצב בלתי הפיך.
6. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור אפסיים, שכן טענות המבקש יופנו כלפי קביעות עובדתיות והלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות מסוג זה אלא במקרים חריגים.
7. אין מקום לעיכוב תשלום ההוצאות בהן חויב המבקש שכן אף אם הערעור יתקבל, לא יהיה כל קושי בהשבת הסכום למבקש.
8. בתשובתו לתגובת המשיבה מדגיש המבקש כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתו שכן המדובר בשטח בהחזקת משפחתו מזה כ-60 שנה וממילא אין למשיבה גישה לשטח זה.
9. לא מצאתי מקום להורות על עיכוב הביצוע; ככלל, כאשר מדובר בפינוי דירת מגורים, בית המשפט יטה להיעתר לבקשות לעיכוב הפינוי, אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים, אך כאשר מדובר על פינוי נכס שאינו דירת מגורים, כדוגמת נכס מסחרי, הנטיה לעכב ביצועו של פסק דין לפינוי חלשה יותר שכן ההנחה היא כי אינטרס מבקש עיכוב הביצוע ניתן לפיצוי (רע"א 612/19 חי נ' חסון, פס' 13 להחלטתה של כב' השופטת ברק-ארז והאסמכתאות המפורטות שם (28.1.2019)).
10. המבקש לא ביסס את טענותיו דבר נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לו על תשתית ראייתית מוצקה, כנדרש. המדובר בפינוי מחסן אשר המבקש לא הצביע על קושי להעתיק את מיקומו וגם לא נדרש לעלות הכספית הכרוכה בכך. בכל מקרה אם יתקבל הערעור לא יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו באופן שהמגרשים יוחזרו לו והוא יפוצה בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהריסת הגדר והמחסן. בכל הקשור לחששו מחדירת מזיקים , לא ברור מדוע לא תבנה הגדר על גבול המגרש השייך לו, ומדוע יש להתיר את המשך החזקתו במקרקעין שאינם שלו בשל כך.
11. אין גם לקבל את טענת המבקש להחזקה ממושכת במגרשים כנימוק לעיכוב הביצוע; גם אם המשיבה עמדה על זכויותיה באיחור (וליתר דיוק על חובתה לשמור על המקרקעין כנאמן הציבור) אין בכך כדי למנוע ממנה להשיב את המגרשים לידיה בסמוך למתן פסק הדין.
12. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' טבת תש"פ, 30 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.