התובע יליד 5.1.1980 הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 3.6.2016, וזאת בהתבסס על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

ד"­­­­­ר ניסים אוחנה, המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, קבע בחוות דעתו, כי לתובע נותרה נכות צמיתה עקב התאונה בשיעור של 3% בגין כאבי צוואר וגב.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין היתר, את התייחסותו של המומחה לאופן התנהלותו של התובע במהלך בדיקתו, את גילו של התובע, ומהות נכותו.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת ביהמ"ש לסיום ההליך בפשרה היא כדלקמן:

1. בגין הפסדי שכר לעבר, אני מציע סך של 2,500 ₪
2. בגין הפסדי שכר לעתיד, מוצע מחצית החישוב האקטוארי, בהתבסס על שכרו של התובע מעובר לתאונה וריבית היוון של 3% כל עוד אין הלכה של בית המשפט העליון, סך של 62,500 ₪.
3. כנגזר מסעיפים א' ו- ב', אני מציע פיצוי בגין הפסדי פנסיה (12%), בסך של 7,800 ₪.
4. בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת (עבר ועתיד) מוצע סכום של 3,500 ₪.
5. בגין כאב וסבל מוצע סכום של 6,500 ₪.

בסה"כ עומד הפיצוי המוצע, לפני ניכויים, על סך של 82,800 ₪. מן הסכום האמור יש לנכות כל סכום שקיבל או יקבל התובע מן המל"ל עקב התאונה.

לסכום שיתקבל, לאחר הניכויים, יש להוסיף שכ"ט עו"ד והוצאות.

יודגש, כי הצעת הפשרה מהווה רק בסיס להידברות ומו"מ בין הצדדים.

ב"כ התובע יודיע עד ליום 11.10.2018 באם עלה בידי הצדדים לסיים את ההליך בפשרה.

המזכירות תודיע לצדדים ותקבע ת"פ ליום 12.10.2018.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ח, 21 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.