1. בבסיס הליך זה בקשה שהגישה התובעת בהליך של המרצת פתיחה לאכיפת פסק חוץ על פי חוק אכיפת פסקי חוץ התשי"ח-1958 (להלן: "חוק האכיפה").

הסעד לו עתרה התובעת הוא הכרזת פסק הדין שניתן ביום 30/06/17 על ידי בימ"ש העליון במחוז ניו- יורק (להלן: "בית המשפט הזר") בת"א 154389/12 כפסק דין אכיף בישראל על פי חוקי המדינה (להלן: "פסק החוץ").

בפסק החוץ חויבה הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים כספיים בסך של 212,114 דולר בצירוף ריבית והוצאות.

2. כעת מונחת לפניי בקשת הנתבעת לביטול עיקול (להלן: "הבקשה") שהוטל במעמד צד אחד, לבקשת התובעת, בהתאם להחלטת כב' השופטת ג'דעון מיום 16/08/17.

העיקול הוטל על זכויות הנתבעת, בדירה הידועה כדירה ז' 307 בבניין 7 (G) הבנויה על חלק מחלקה 15 גוש 10638 בפרויקט הידוע "נאות גולף קיסריה", וזאת לשם הבטחת זכויות התובעת בביצוע פסק החוץ.

ביום 12/12/17 התקיים לפניי דיון בסוגית העיקולים, במעמד הצדדים, במסגרתו נחקרו בעלות הדין וכן אחות הנתבעת אשר העידה מטעמה. יצוין עוד, כי התובעת נשואה לאחיינה של הנתבעת.

להשלמת התמונה יצוין כי קדם משפט בהליך העיקרי נקבע ליום 12/04/18 בפני כב' השופטת ג'דעון.

3. בבקשה שלפניי טענה הנתבעת כי עסקינן בפסק חוץ שניתן במעמד צד אחד, מבלי שתהא לנתבעת, אשר לא הייתה מיוצגת, הזדמנות סבירה להתגונן מפניו ובעודה במצב נפשי קשה. נטען, כי פסק החוץ ניתן לביטול וכי הליכים לביטולו כבר ננקטו במדינת ניו יורק. מכאן, טענת הנתבעת, כי אין מדובר בפסק דין סופי, ולפיכך אין לאכוף אותו.

באשר לסוגיית העיקולים, טענה הנתבעת כי התובעת אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנות לשם מתן צו עיקול, לאור האמור ובשים לב בנוסף לכך שלא הוכח יסוד ההכבדה.

מנגד, בתגובתה לבקשת הביטול, טענה התובעת כי צו העיקול ניתן על סמך פסק הדין החלוט של בית המשפט הזר, כי אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד וכי הנתבעת לא הגישה ערעור על פסק הדין ואף לא עתרה למתן צו לעיכוב הליכים או צו ביניים אחר כלשהו. נטען, כי בנוסף לקיומן של ראיות לכאורה לקיומה של עילת תובענה, קיים חשש שאי הותרת הצו על כנו יכביד על ביצוע פסק הדין.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחנתי את האסמכתאות שהגישו הצדדים ואת העדויות, מוצאת אני להיעתר לבקשה לביטול העיקול וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

5. לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים עליי לשקול, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") מספר רכיבים:

א. ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה (תקנה 362(א) לתקנות)

ב. ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה (תקנה 374(ב) לתקנות).

ג. מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות (תקנה 362(ב)(1) ו-(2)).

אדון בהם כסדרם:

ראיות לכאורה להוכחת קיומה של עילת תביעה

6. במסגרת קביעה כאמור, על בית המשפט להשתכנע, כי אכן קיימת עילת תביעה כנגד הנתבע אשר לגביו מבוקש לתת צו עיקול זמני, שכן ככל ובית המשפט ישתכנע בדבר העדר עילה ברף הנדרש, הרי שממילא לא תהיה הצדקה להטלת עיקול כאמור.

אדגיש, כי במסגרת הכרעה כאמור, אין משום קביעת ממצאים עובדתיים בנוגע להליך העיקרי, אלא קביעה על בסיס ראיות לכאורה.

7. בשלב זה, בדוּנוֹ בסוגיית הטלת עיקול זמני, אין בית המשפט נזקק להכרעה בזכויות הצדדים, ולפיכך אין מקום כי בית המשפט יערוך ניתוח מקיף של הראיות ואין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית (ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן פד"י ל"ח (4)105, 109-108).

בתוך כך, אין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים, וההערכה היא לכאורית בלבד, על בסיס החומר המונח בפני בית המשפט.

למותר לציין, כי ייתכן שבסיום הדיון בהליך העיקרי יגיע בית המשפט לתוצאה שונה מזו המקדמית - הרלוונטית לשלב זה של הדיון.

8. בענייננו, מוצאת אני כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

• אין מחלוקת בדבר קיומו של פסק הדין, אשר ניתן לאחר הליך משפטי שהתנהל בין הצדדים ובאם בית המשפט בסופו של יום ייעתר לסעד לו עותרת התובעת, אזי יהפוך פסק החוץ לפסק דין אכיף על פי חוקי מדינת ישראל.

בהתייחס למחלוקת הנוגעת לסופיותו של פסק הדיו והיותו אכיף, אם לאו, הגישו הצדדים חוות דעת מטעמם: מטעם התובעת – חוות דעת עו"ד ליאון פיין אשר לגישתו מעת שנרשם פסק החוץ במזכירות בית המשפט הזר ביום 30/06/17 נעשה הוא אכיף בניו יורק, וכי ערעור ניתן היה להגיש בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין. על פי חוות דעת זו, בית המשפט הזר היה מוסמך לדון בפלוגתאות שבין הצדדים וליתן את פסק הדין, שאינו נוגד את תקנת הציבור (בישראל או בניו יורק) ואשר לא הושג, בניגוד לטענת הנתבעת, על ידי מעשה מרמה אלא לאחר התדיינות בבית המשפט, אשר אינו ניתן עוד לערעור;

מטעם הנתבעת – חוות דעת עו"ד משה גולדצוויג אשר לגישתו, העובדה שלא הוגש ערעור על פסק הדין איננה מונעת הגשת בקשה לביטולו וכי שעה שבקשה שכזו הוגשה, עשוי פסק החוץ להתבטל, כמו גם שככל שתידחה בקשת הביטול תהיה פתוחה הדלת בפני הנתבעת להגיש ערעור על ההחלטה.

• התובעת הפנתה לחוות דעת המומחה לדין הזר שהוגשה כאמור מטעמה, וטענה כי היא עומדת בכל התנאים המצטברים שנקבעו בחוק האכיפה לביסוס עתירתה, לשם מתן הסעד המבוקש בהליך העיקרי.
• אומנם, טוענת הנתבעת כי הנטל להוכיח את התקיימותם של תנאים אלה מוטל על כתפי התובעת וכי בענייננו, לדידה, לא התקיימו חלקם של התנאים המפורטים בסעיפים הנ"ל. בתוך כך, לטענת הנתבעת, עומדת לה הגנה טובה מפני אכיפת פסק החוץ, אולם סבורה אני כי לא ניתן בשלב זה לקבוע כי פסק הדין איננו אכיף, וזאת, בפרט בשים לב לאמור ולמסקנות השונות אליהן הגיעו המומחים בכל הנוגע לסופיותו של פסק הדין והיותו חלוט.

9. נוכח האמור, לא ניתן לומר, בשלב זה, שמדובר בתביעה טורדנית או בתביעת סרק והתובענה בהקשר זה, מקימה עילת תביעה לכאורה.

10. לא נעלמו ממני טענות הנתבעת, אולם אין בקיומן של טענות הגנה כדי להוביל למסקנה שאין עילה לתובענה, ומקומה של המחלוקת לידן לגופה במסגרת ההליך העיקרי ואין לקבוע מסמרות בשאלה המהותית שעומדת למחלוקת בשלב דיוני מקדמי זה.

ומכאן – ליסוד ההכבדה

11. ככלל, ההכבדה על ביצוע פסק הדין נבחנת על רקע נסיבותיו של כל מקרה, ובהתחשב אף בסכום התביעה, במצב הכלכלי של החברה, ובחשש מפני הברחת נכסים.

על המבקש להטיל צו עיקול זמני להצביע על "חשש סביר" להכבדה על ביצוע פסק הדין, כפוף לסיכויי התביעה גופה [ראה רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות נ' גיי (מיום 29/1/07)].

12. בתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה להטלת העיקולים, הצהירה התובעת כי למיטב ידיעתה חזרה הנתבעת לישראל ללא אמצעים כספיים, לפחות לא כאלה הנראים לעין, כלשונה, וכן טענה כי הנתבעת אינה עובדת וכי לא ידוע לה על הכנסות כספיות של הנתבעת. נטען, כי הנתבעת עלולה להבריח נכסים שבבעלותה ו/או לעשות בהם שימוש למטרות שונות, באופן שיכביד על מימוש ביצוע פסק הדין.

13. בחנתי את טענות התובעת ובשים לב לכך שהנטל להוכיח את קיומו של יסוד ההכבדה מוטל על כתפיה, אינני סבורה כי התובעת עמדה בנטל זה.

בחקירתה העידה התובעת כי:

ש. למה בתצהיר שלך יש שורה וחצי ואת לא מציינת שבני משפחתה של לימור הם עצמם העידו בדבר מצבה ואמרו שהם מממנים אותה? היית יכולה לכתוב בלי שמות.

ת. אני בעצתו של עורך דיני, הוא יודע את הסיפור, מצאתי לנכון לרשום, ואני מקריאה את הסעיף, לא ראיתי שאני צריכה להגיש עדויות.

ש. זה לא מיטב ידיעתך, זה לפי מידע שקיבלת מבני משפחה, ואת אפילו היום, כאן, מסרבת לומר מי אותם בני משפחה.

ת. יכול להיות שזה לא הגיע אלי באופן ישיר בשמיעה מבני משפחה, אלא ראיתי ראיות ודברים אחרים.

(עמ' 6 שורות 16-23)

וכן, בהמשך:

ת. יש במחשב שלי עדויות לפסקי דין שניתנו נגד הנתבעת בארה"ב, הן על ידי הממשל על מיסים שהיא לא שילמה, הן על כ"א, שהיא לא שילמה, זה מידע פומבי לא שלי, כל אחד יכול לגשת אליו, גם אתה. לא מצאתי לנכון במסגרת צו עיקול להציג את המסמכים האלה.

(עמ' 7 שורות 11-13)

ואולם, בפועל לא הוצגו די ראיות ואסמכתאות לשם ביסוס טענת ההכבדה, לרבות תצהירים נוספים מטעם יודעי דבר אשר יכול והיה בהם כדי לשפוך אור על מצבה הכלכלי של הנתבעת, יכולותיה, האמצעים העומדים לרשותה ואופן התנהלותה.

התובעת העידה כי ידוע לה שקיימת תחלופת מיילים ממנה ניתן לעמוד על מצבה הכלכלי של הנתבעת, אולם מיילים כאמור לא הוצגו (עמ' 6 שורות 24-29 וכן עמ' 7 שורות2-5).

התובעת ציינה במהלך עדותה כי מצוי בידיה מידע ציבורי מארה"ב אשר אף ממנו ניתן ללמוד על מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת, אולם לא הוצגה אסמכתא לתמיכה בטענות אלה כמו גם אישור שהמסמכים להם טענה בעמ' 7 שורה 17 רלוונטיים למועדים בהם נדונה סוגיית העיקולים (סוף שנת 2017 תחילת שנת 2018). מנגד, נחקרה הנתבעת על תצהירה, פירטה את הכנסותיה (גם אם אלה אינן מרובות) וציינה כי בנוסף להכנסותיה מכרה רכוש בארצות הברית.

ש. לדעתי התשובה כן, את בחקירה, לברר אפשרות, בין היתר, כלכלית. כי כמו שברור לך, אנחנו טוענים שאין לך. מה האפשרויות הכלכליות שלך מלבד הבית בקיסריה?

ת. הטענה שלי היא שיש לי הכנסות, יש לי אפשרות כלכלית לממן, שלא לדבר על לממן עו"ד וגם עו"ד בבניו יורק, זה עולה הרבה כסף, ואיך אני מממנת? אני אגיד לך, בשנה לפני שחזרתי, אני מכרתי רכוש במרתה ויניארד שהיו שני בתים, וגם קונדו בבוסטון.

ש. את הכסף הזה העברת לבנקים בישראל?

ת. לא.

ש. הכסף נשאר בארה"ב?

ת. חלק ממנו.

(עמ' 10 שורות 4-12)

לתמיכה בטענות הנתבעת הובאה לעדות אחותה, הגב' אציל, אשר בעדותה היה כדי להפריך את גרסת התובעת בדבר מימון הנתבעת על ידי אחיותיה, כפי שטוענת התובעת.

ש. כמה אחותך סמדר שילמה כדי להביא אותה?

ת. הדבר היחידי שידוע לי, סמדר השתמשה בנקודות שהיו לה כדי לחסוך לנתבעת את ההוצאה.

ש. ידוע לך שסמדר השתמשה בנקודות טיסה?

ת. כן, זה הדבר היחיד שאני יודעת.

ש. אחותך סמדר ואת שילמתם עבור האחסון של הנתבעת בחו"ל?

ת. לא שילמנו שום סכום.

(עמ' 11 שורות 15-20)

14. אומנם, הסכום הנתבע בתביעה שלפניי, סכום לא מבוטל הוא אך התובעת לא ביססה, לטעמי את יסוד ההכבדה על ביצוע פסק דין, אם וכאשר יינתן על בסיס כתב התביעה.

סכום התביעה אינו נימוק עצמאי להטלת עיקול, אם אין עילת הכבדה אחרת והתובעת לא הציגה ראיות לכאורה במידה הנדרשת לכך שהנתבעת לא תוכל לפרוע את סכום פסק הדין ככל שבית המשפט יורה על אכיפתו.

15. סירובה של הנתבעת להשלים עם טענת התובעת בדבר סופיות פסק הדין וקיום החיוב שנקבע בו מוביל אומנם למסקנה בדבר קיומה של מחלוקת בין בעלות הדין, אולם אינו מהווה הכבדה במובנה בפסיקה.

16. מסקנתי היא אפוא, שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי אי מתן צו העיקול (היינו-אי הותרתו על כנו) עלול להכביד על ביצוע פסק החוץ.

איזון נזקים, תום לב ומידתיות

17. לאחר שקבעתי כי לא מתקיים בעניינו יסוד ההכבדה ניתן היה לדחות את הבקשה, אולם מאחר שאין פטור בלא כלום, ולמען השלמת בחינת כל התנאים הנדרשים, אומר, כי מצאתי בשלב זה של הדיון ליתן מעמד עדיף לזכויות הנתבעת במקרקעין עליהם הוטל העיקול. עסקינן בזכות לקניין, שהיא זכות יסוד, ונדרשת רמת הוכחה גבוהה של כלל התנאים על מנת להתיר את הפגיעה שבזכות זו על כנה באופן מידתי.

שקלתי את מאזן הנזקים ודומני כי מאזן זה, בנסיבות דידן, מחייב הגנה על האינטרסים של הנתבעת.

התוצאה:

18. אני נעתרת לבקשה לביטול העיקול.

העיקול שהוטל ביום 16/08/17 יבוטל ויונפק צו ביטול בהתאם.

הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין ובהתאם לשיקול דעתו של המותב שדן בתיק.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים וכן תביאה לעיונה של כבוד השופטת ג'דעון.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.