עניינה של התביעה שלפי טענות התובעים ולפיהן הנתבעת, במעשיה ובמחדליה, גרמה להם נזק כלכלי בקשר לדירה שרכשו ממנה. הנזק בא לידי ביטוי בעיכוב בקבלת המשכנתא (וכתוצאה מכך בקבלת משכנתא יקרה יותר) ובעליית מחיר הדירה.

התובעים תומכים טענותיהם בהתכתבויות ובנספחי כתב התביעה.

הנתבעת דוחה טענות התובעים, ובתחילה עתרה גם להתיר לה להגיש הודעת צד ג' נגד רשות מקרקעי ישראל ונגד בנק המזרחי (אך משכה בקשה זו בהמשך ההליכים ומטעמי יעילות).

לאחר הדיון שהתקיים ביקשה הנתבעת לעדכן את בית המשפט בתחשיב חשבונאי שערכה ושלאורו, לעמדתה, לא רק שנפגעו התובעים אלא אף יצאו נשכרים. התובעים דחו טענה זו וביקשו להורות על המשך ההליכים בתביעה.

יוזכר כי לבית המשפט לתביעות קטנות הרשות ש-"לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן" (ס' 60(ב) לחוק בתי המשפט).

מצאתי כי המקרה שלפני נופל לגדרו של של סעיף זה.

המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת חשבונאית מקצועית, ולצורך ההכרעה בה יידרש בית המשפט לקבל ראיות ממומחי הצדדים. העדרן של ראיות אלו עלולה לפגוע ביכולתם של הצדדים להציג טענותיהם לפני בית המשפט ולהשפיע על ההכרעה בתיק, לכאן או לכאן, גם בשים לב לנטלים שעל הצדדים. בירור המחלוקת בנסיבות אלו מורכב מכפי שהולם את ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות – אף מבחינת הזמן הנדרש לשם כך.

אשר על כן, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום. התביעה תתברר בסדר דין מהיר, על פי סכומה, והתיק יועבר ליחידה המשפטית למתן הנחיות משלימות לצדדים.

מוצע, עם זאת, נוכח כך שעם העברת הדיון לבית משפט השלום יוכלו הצדדים לבקש לתקן את כתבי טענותיהם (שהוגשו בהתאמה למגבלות ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות ולסמכותו) שהתובעים ישקלו לבקש למחוק את התביעה – על מנת שיוכלו להגישה מחדש ובמתכונת המתאימה להליך בה תתנהל.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ח, 06 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.