לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. לאחר שמיעת הראיות הסכימו הצדדים למינוי מומחה על סמך העובדות הבאות:

1. התובע יליד 1973.

2. בין השנים 2005 לבין 2009 עבד התובע כמפעיל שופל בחב' א.ע. התיכון לנכסים והשקעות בע"מ.

3. במסגרת תפקידו כמפעיל שופל, נהג התובע בשופל באתרי עבודה, העמיס על השיניים של השופל , חול , סלעים וכדוגמתם והעביר לערמה בסמוך לאתר החפירה .

4. הכיסא אשר היה בשופל היה כיסא הידראולי.

5. התובע במסגרת יום עבודתו לעיתים נהג בשופל ולעיתים עזר לשאר העובדים

בהעמסת משאות אולם עבודה זאת אינה מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה אבל עובדה זו מצוינת כדי שהמומחה יידע שהתובע לעיתים עשה זאת.

6. תשומת לב המומחה לכך שהתובע סיים את עבודתו ב2009 והתלונן לראשונה בשנת 2015. מצבו הרפואי כעולה מהמסמכים הרפואיים.

2. מיניתי את ד"ר דוד אנג'ל שיחווה דעתו בין הקשר הסיבתי למצבו בגב לבין תנאי עבודתו. להלן השאלות ותשובות המומחה בחוות דעתו מיום 11.7.18:

שאלה:

א.        מהו ליקויו של התובע בגבו?

תשובה:

"א. הליקוי שנמצא בגבו של התובע הינו בלט בדיסקים 4-5 L ו – 1 S 5 L, וכן שינויים ניוונים.

שאלה:

ב.         האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע

לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

תשובה:

ב. ניתן להגיד בסבירות של מעל 50% כי עבודה על כלי כמו שופל גורמת נזקים זעירים בגב התחתון.

שאלה:

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

תשומת לב המומחה לכך שהתובע סיים את עבודתו ב2009 והתלונן לראשונה בשנת 2015.

תשובה:

ג. נזקים זעירים ובלתי הפיכים קורים בזמן העבודה המתוארת ומצטברים לכדי תרומה למחלת הגב התחתון. שמתי לב כי תלונות החלו בשנת 2015 והעבודה הסתיימה בשנת 2009. זה אינו פוסל כשלעצמו את העובדה שנגרמו נזקים בשנים 2005 עד 2009. עם זאת זה מצביע על כך שהשפעת הנזקים באותה תקופה לא הגיעה לרמה שגרמה לתלונות אז.

שאלה:

ד.         ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה

בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

תשובה:

ד. לתובע היו מעט כאבי גב תחתון גם קודם לשנת 2009. יש רישום שמצביע כי צילום לגב התחתון בוצע בשנת 1997 ויש רישום בינואר 2004 שמציין כאבי גב תחתון ורגישות בו. בוצע אז צילום נוסף. אלה לא רישומים שמצביעים על מחלה קשה אולם הם מצביעים בכל זאת על תלונות קודמות.

מדובר במקרה זה על עבודה במשך 4 שנים שבחלקה נהג התובע על שופל. זו אינה תקופה ארוכה וצוין גם כי הוא גם ישב בכסא עם בלימת זעזועים הידראולית. להערכתי תרומת הנזקים שהצטברו בגב התחתון בשנים אלה על מחלתו שאותרה בשנת 2016 הינה פחותה מ – 20%".

3. התובע טען שלאור חוות דעתו של ד"ר אנג'ל ניתן להגיד בסבירות של מעל 50% כי העבודה על כלי כמו שופל גורמת נזקים זעירים בגב בתחתון ועל כן יש לקבל את התביעה. הנתבע טען שיש לדחות את התביעה לאור חוות הדעת ולפיה לא הייתה השפעה משמעותית של העבודה על הליקוי של התובע.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.

התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגימה בגב. המומחה מטעם בית הדין קבע שתרומת הנזקים שהצטברו בגב התחתון כתוצאה מעבודתו היא פחותה מ- 20%. אין די בכך שהמומחה קובע סבירות של מעל 50% של קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המבוטח לבין הליקוי, אם קיים קשר של מעל 50% יש לבחון האם לעבודה השפעה משמעותית על הליקוי.

כפי שקבע בית הדין הארצי בבר"ע 7293-06-13, המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב סיטרוק, בסעיף 21 ו-22 לפסק הדין:

"כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי;  השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.

למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".

5. המומחה מטעם בית הדין השיב לשאלה הרביעית באופן ברור כי לעבודת התובע לא הייתה השפעה משמעותית על הליקוי בגבו. המומחה הסביר בחוות דעתו כי יתכן ועבודה על כלי כמו שופל גורמת נזקים זעירים בגב התחתון אולם, לאחר שבחן ספציפית את עניינו של התובע ובייחוד את תקופת עבודתו, הכיסא עליו ישב ואופי עבודתו הגיע למסקנה כי השפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקוי בגבו פחותה מ -20% ועל כן, בהתאם לנקבע בפסיקה אין מדובר בקשר סיבתי מספיק ועל כן, יש להורות על דחיית התביעה. התובע ויתר על האפשרות לשאול את המומחה שאלות הבהרה כפי שהצעתי לצדדים ביום 16.7.18.

6. הכלל הוא שיש לייחס לחוות הדעת של המומחה משקל מיוחד ואין לסטות מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לכך. לא מצאתי שיש מקום לסטות מחוות הדעת.

7. התביעה נדחית. אני מאמץ את האמור בחוות הדעת של המומחה שקבע שתרומת הנזקים שהצטברו בגב התחתון בשנות עבודתו של התובע פחותה מ - 20%.

8. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה מיום 22.5.18.

9. אין צו להוצאות. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ל' חשוון תשע"ט, (08 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.