כללי

1. בפני בקשה לתיקון כתב תביעה.
2. עסקינן בתביעה שמהותה סילוק יד מנכס מקרקעין.

המבקשים טוענים שהמשיבים פלשו ל-3 חלקות מקרקעין שבבעלותם (חלקות 5, 6 ו-7) בגוש 9133 ברח' שפינוזה בנתניה ובנו בה מבנים שונים בלא הסכמת המבקשים.

טענות המבקשים

1. מבקשים 4 ו-5 הינם יורשיו של יחזקאל פישלזון ז"ל הרשום כבעלים של חלקה 6 בגוש 9133.
2. ביום 9.11.2017 נרשמה צוואתו של המנוח יחזקאל פישלזון ז"ל, שצורפה לכתב התביעה, בספרי המקרקעין, ועל כן מבקשים 4 ו-5 נרשמו כבעליו של הנכס הרשום כחלקה 6 בגוש 9133 בספרי המקרקעין.
3. בכתב התביעה לא צורף נסח הרישום עקב שגגה.
4. לכן, בית המשפט מתבקש להתיר את תיקון כתב התביעה ביחס לעובדה זו.
5. אין בעצם רישום זכויותיהם של המבקשים בספרי המקרקעין מכוח צו קיום הצוואה בכדי לשנות את טענות ההגנה שנטענו על ידי המשיבים בבקשת הרשות להתגונן.

טענות המשיבים

1. בכתב התביעה לא צורף נסח רישום של חלקה 6 בגוש 9133 ולכן לא הוכחה החזקה של המבקשים.
2. רק לאחר שהמבקשים קראו את כתב הגנתם של המשיבים, החליטו לצרף עובדות אשר הוחזקו בידיעתם.
3. עיון בכתב התביעה מעלה שלא מדובר בתיקון טכני, אלא בתיקון מהותי היורד לשורשו של עניין.

הכרעה

1. תקנה 92 תקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

1. הלכה היא שעת נדרש בית המשפט לבחון השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה יש לבחון שתי שאלות: הראשונה – האם כתב התביעה המתוקן מעמיד הפלוגתא האמיתית לדיון והשנייה – האם יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו (ר' לדוג' ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס (פורסם בנבו).
2. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין יתר השיקולים, גם את התנהלות בעלי הדין והשלב בו מוגשת הבקשה. הלכה שהשתרשה הינה שבתי המשפט נוקטים בבקשות שכאלה בגישה ליברלית וברוחב לב (ר' לדוג' רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (פורסם בנבו).
3. ברע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב(3) 427, בעמודים 432-431 נקבע:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [פורסם בנבו] [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [פורסם בנבו] [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש."

1. בעניינו אנו, מצאתי שהתיקון המבוקש הינו בגדר תיקון "טכני" באופן בו המבקשים 4 ו 5 נרשמו כיורשים של נכס והוספת נסח רישום מעודכן.
2. אין באמור כדי לפגוע בטענות ההגנה של המשיבים ולא ירדתי לסוף דעתם של המשיבים כי מדובר בשינוי גרסה ושיפור עמדות מצד המבקשים כניסיון למסע דיג.
3. לפיכך, דין הבקשה להתקבל.
4. כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מיום 14.11.17 ייסרק לסל כתבי טענות.
5. המשיבים רשאים להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת תוך 30 ימים מהיום.
6. נוכח מועד רישום צו הירושה, סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ח, 05 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.