1. ביום 6.1.2019 ניתנה על ידׅי החלטה "להשלמת ההליכים המקדמיים כולם" וביום 3.3.2019 ניתנה על ידׅי החלטה נוספת, לפיה ניתנה ארכה של 10 ימים להשלמת ההליכים המקדמיים, שלאחריהם יוגשו תצהירי עדות ראשית, על פי סדר זה: התובעת (הנתבעת שכנגד), אחריה הנתבעת (התובעת שכנגד), והנתבעת התבקשה להודיע האם היא עומדת על הודעתה לצד שלישי.

כן נקבע שגם חוות דעת מומחים יוגשו בתוך המועדים האמורים.

הנתבעת הודיעה לאחר מכן שהיא עומדת על הודעתה לצד שלישי, וביום 1.4.2019 ניתנה על ידׅי החלטה נוספת, כי על הצד השלישי להגיש תצהירים (וחוות דעת מומחים) לאחר הגשת תצהירי הנתבעת.

2. לפני עתה שתי בקשות:

האחת – של התובעת וצד שלישי, למתן צו לנתבעת לעיון והעתקת מסמך שגולה בתצהיר גילוי מסמכים מטעמה, ושהנתבעת מסרבת לאפשר להם לעיין בו ולהעתיקו.

השנייה – של התובעת להארכת מועד להגשת תצהיריה ולאפשר לה להגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים ביחס לתביעה שכנגד לאחר הגשת התצהירים וחוות הדעת מטעם הנתבעת (התובעת שכנגד).

זו האחרונה מתנגדת לבקשה (על שני חלקיה).

לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים ביחס לשתי הבקשות, להלן החלטותיי.

3. לבקשת למתן צו לעיון והעתקת המסמך שגולה:

בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת (בסעיף 2.4) נרשם: "הקלטות (עיון בהקלטות ובתמלילים יידחה עד לשלב החקירות הנגדיות)".

ראשית, הנתבעת אינה יכולה להחליט על דעת עצמה כי העיון בהקלטות יידחה עד לשלב החקירות הנגדיות, אלא היה עליה להגיש בקשה לבית המשפט להתיר לה לעשות כך.

שנית, גם לגוף העניין אינני סבור כי יש הצדקה לכך.

הנחת היסוד היא שיש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה, וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים נדירים. הכלל הוא שכל אדם שבידו ראיה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור (רע"א 6872/11 כהן נ' בן-דוד, 14.5.2008).

טענתה של הנתבעת כי מתן האפשרות לעיין בתמלילי ההקלטות ולקבל העתק מהן עלול לפגוע ביעילות חקירת העדים שמטעם התובעת, איננה יכולה להישמע, כשהיאה נטענת באופן כוללני ואיננה ה מתייחסת לעניין ספציפי.

שהרי, כל גילוי ועיון במסמך של הצד שכנגד עלול להביא לאותה תוצאה, אך שיטת המשפט הישראלי היא "משחק בקלפים גלויים" ולא הסתרתם עד שהצד המחזיק בהם ירצה לחשוף אותם.

יחד עם זאת, מאחר והתובעת ביקשה להגיש תצהירים נוספים שיתייחסו לתביעה שכנגד, לאחר הגשת תצהירי הנתבעת, ומאחר שבדעתי להיענות לבקשה זו, כמפורט להלן, איעתר חלקית לבקשת הנתבעת, כך שיתאפשר לתובעת ולצד השלישי (שבין כה מגיש את תצהיריו לאחר תצהירי הנתבעת) לעיין בתמלילי ההקלטות ולקבל העתק ההקלטות, רק לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית שמטעם התובעת.

4. הבקשה הנוגעת לתצהירי התובעת:

א – חלקה הראשון של הבקשה הוא מתן ארכה של 45 ימים להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת.

הבקשה מנומקת בכך שמדובר במאות מסמכים הכתובים בעברית, שנדרש לתרגמם (כולם או חלקם) לגורמים הרלוונטיים בחברת התובעת, שמושבה בבלגיה, טרם הגשת התצהירים מטעמם.

אני מוצא שבקשה זו היא צודקת, למרות שב"כ התובעת היה יכול לצפות מראש צורך זה בעת הדיון, שבו נקבעו המועדים להגשת התצהירים ולבקש זאת כבר באותה עת.

ב - חלקה השני של הבקשה הוא מתן אפשרות לתובעת, שהיא גם הנתבעת שכנגד, להגיב בתצהירים ובחוות דעת מומחים מטעמה, לתצהירים ולחוות דעת המומחים שיוגשו מטעם הנתבעת, שהיא גם התובעת שכנגד, ביחס לחלקי התצהירים וחוות הדעת המתייחסים לתביעה שכנגד.

גם בקשה זו צודקת.

הכלל הוא, שהנתבע מגיש את ראיותיו לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו. מאחר שהתובעת דנן היא גם הנתבעת בתביעה שכנגד, יש לאפשר לה להגיש תצהירים מטעמה שיתייחסו לתביעה שכנגד.

אוסיף, שגם בעניין זה היה על ב"כ התובעת לבקש את בקשתו במהלך הדיון, שבו נקבע סדר הגשת התצהירים, והוא לא עשה כן.

5. אשר על כן, אני מחליט כדלקמן:

א. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים, המתייחסים לתביעתה, עד יום 31.5.2019.

ב. הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים, המתייחסים הן לתביעה העיקרית והן לתביעה שכנגד, עד יום 31.7.2019.

ג. עד אותו מועד, 31.7.2019, תאפשר הנתבעת לתובעת ולצד השלישי להעתיק את תמלילי ההקלטות ולקבל עותק של ההקלטות.

ד. הנתבעת שכנגד (התובעת) תגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים, המתייחסים לתביעה שכנגד, וכן לאמור בהקלטות ובתמלילים הנ"ל, עד יום 15.9.2019.

ה. הצד השלישי יגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים, עד יום 31.10.2019.

ו. כל האמור בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 3.3.2019 יחול גם על החלטתי זו.

ז. מועד ק"מ נדחה ליום 10.11.2019 שעה 9:00.

ח. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.