1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20/8/17, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10% בתחום הנפשי.

2. הערעור דנן עוסק בתחום האורטופדי.

3. הוועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין שניתן בהסכמה בתיק

בל 2292-05-16, ובו נקבע:

"עניינו של המערער יושב לוועדה בהרכב אחר מבלי שהפרוטוקולים מיום 06.04.2016 ו-29.12.2014 יעמדו בפניה.

הוועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ליברמן לרבות בדיקת ה-CT מיום 12.11.2013."

4. עיקר טענות ב"כ המערער:

א. הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין. אין הלימה בין סעיף הליקוי שהוענק למערער ע"י הוועדה, סעיף ליקוי 39(1), לממצאים שלה עצמה בדבר "שבר ישן בשליש מדיאלי של קלביקולה ימנית עם איחוי ועיוות של העצם".

ב. הוועדה לא התייחסה באופן ענייני ומנומק לחוות הדעת מאת ד"ר ליברמן, ולקביעתו כי מדובר בחיבור גרוע של עצם הבריח עם זווית וקיצור קל של העצם.

ג. הוועדה אישרה כי מדובר בעיוות של העצם, ובנסיבות אלו ונוכח האמור בחוות דעת ד"ר ליברמן, בדבר חיבור גרוע של עצם הבריח עם זווית וקיצור של העצם, על הוועדה היה להתאים למערער את סעיף ליקוי 39 או 40.

5. עיקר טענות ב"כ המשיב:

הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

הוועדה התייחסה לחוות הדעת מאת ד"ר ליברמן, אולם לא קיבלה את מסקנותיו. הוועדה מצאה עיוות של העצם, אך לא התקצרות של העצם, ומשכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת.

דיון והכרעה:

6. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראה: עב"ל 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

8. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה.

ראה: דב"ע נא 29-0 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 160.

9. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה פעמיים. בהתכנסותה הראשונה ביום 16/2/17, ערכה למערער בדיקה קלינית, וציינה בממצאיה כדלקמן:

"כתף ימין – ללא נפיחות, ללא עיוות, אין דלדול שרירים. עצם הבריח הימנית במשש מחוברת בזווית כלפי מעלה ללא עיוות של מפרקי ACJ ו-SCJ. טווחי התנועה של כתף ימין: כיפוף אבדוקציה מעל גובה השכם, סיבוב חיצוני 80 מעלות סיבוב פנימי 60 מעלות. בדיקה נוירווסקולרית תקינה."

10. בפרק סיכום הדיון ציינה הוועדה כי תסכם ללא נוכחות לאחר קבלת דיסק CT מיום 12.11.13 ופענוח ותתייחס לחווד של ד"ר ליברמן.

ביום 20/8/17, התכנסה הוועדה המסכמת, התייחסה לבדיקת ה-CT, וציינה:

"התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים: CT כתף ימין 12.11.13 – שבר ישן בשליש מדיאלי של קלביקולה ימנית עם איחוי ועיוות של העצם.

בפרק סיכום ומסקנות הוועדה קבעה בהאי לישנא:

"הוועדה מציינת כי נכותו של המערער מבחינה אורטופדית תואמת נכות בשיעור 0% ע"פ סעיף 39(1), זאת לפי בדיקה קלינית של טווחי תנועה.

הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר ליברמן מיום 25.10.14 אשר המליץ על נכות בשיעור 10% ללא ציון סעיף נכות, זאת על העובדה שבעתיק לתובע יכול להתפתח תהליך ניווני בפרקים הסמוכים לעצם הבריח. הוועדה מציינת כי כעת אין סימנים המצביעים על התפתחות תהליך ניווני ובמקרה ואכן תהליך זה יופיע בעתיד, לתובע יש אפשרות להגיש תביעה להחמרת מצב.

מבחינה נפשית נכותו בשיעור 10% ע"פ סעיף 34(ב)(2)."

10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

מהפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, וציינה בממצאיה, כי עצם הבריח הימנית במשש מחוברת בזווית כלפי מעלה ללא עיוות של מפרקי ACJ ו-FCJ.

הוועדה לא התייחסה באופן מנומק לאמור בחוות הדעת מאת ד"ר ליברמן, שקבע כי מדובר "בחיבור גרוע של עצם הבריח עם זווית וקיצור קל של העצם". כמו כן, הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע נוכח ממצאי בדיקת ה-CT מיום 12/11/13, בדבר "שבר ישן בשליש מידיאלי של קלביקולה הימנית עם איחוי ועיוות של העצם", אין מקום להעניק למערער סעיף ליקוי מותאם 39 או 40.

11. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), באותו הרכב, על מנת שתתייחס באופן מנומק לקביעה של ד"ר ליברמן, כי מדובר בחיבור גרוע של עצם הבריח עם זווית וקיצור קל של העצם. כמו כן, הוועדה תשקול באם יש להעניק למערער סעיף ליקוי מותאם 39 או 40, וזאת נוכח ממצאי בדיקת ה-CT בדבר שבר ישן בשליש מידיאלי של קלביקולה הימנית עם איחוי ועיוות של העצם.

הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה, ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים אלה.

הוועדה תפרט ותנמק את החלטתה באופן כזה שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

12. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

קלדנית: רות רחמים.