בעניין: בקשת רשות להתגונן

1 . ביום 11/9/17 הגיש התובע נגד עזבון המנוח פאדי גריפאת (להלן: "המנוח") באמצעות יורשיו

הטבעיים תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 76,840 ₪ בגין יתרת חובה בחשבון המנוח אצל

התובע .

2. ביום 21.11.17 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירי תשעת הנתבעים

שנותרו בחיים ( כל הנתבעים , למעט הנתבעות 3 ו 11 ) . כל המצהירים טוענים כי אינם

יורשים של המנוח ואף לא יוכלו להיות יורשים שכן בכוונתם להסתלק מהירושה במסגרת

בקשת הסתלקות שתוגש לבית המשפט המוסמך בתום תקופת האבל .

3. ביום 11.3.18 , לאחר שלוש ארכות , הוגשה תגובת ב"כ התובע לבקשת הרשות להתגונן .

נטען כי הנתבעים 1 ו 2 הם הורי המנוח והנתבעים 3 עד 11 הם אחיו ואחיותיו .

הנתבעים הם היורשים על פי דין של המנוח אשר נפטר , ככל הידוע לתובע, בחודש

2.17 . הנתבעים לא טוענים כי קיימים יורשים נוספים או כי המנוח הותיר צוואה במסגרתה נקבעו זוכים אחרים. טענת הנתבעים מלמדת כי הנתבעים הם יורשיו של המנוח או לכל הפחות חלק מיורשיו ולכן אין בסיס לטענה בדבר שירבוב שמם במסגרת התביעה. לכן מבוקש לדחות את בקשת הרשות להתגונן. בכפוף לדחיית הבקשה, התובע לא מתנגד למחיקת התביעה כנגד הנתבעים 3 ו – 11.

4. בהתאם להחלטתי מיום 11/3/18, היה על ב"כ הנתבעים להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. התגובה וההחלטה הומצאו לב"כ הנתבעים ביום 11/3/18 בפקס וקבלתה אושרה על ידי סימונה. משלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.

6. בתי המשפט קבעו שוב ושוב כי בנסיבות בהן לקוח של הבנק נפטר, יורשיו על פי דין של הלקוח אינם חייבים לשלם את החוב במקומו, ככל שלא קיבלו דבר מהעזבון. במקרים מסוימים, דחו בתי המשפט בקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד יורשי הלקוח, גם כאשר אלו לא הגישו בקשת רשות להתגונן.

השוו – תא"ק 25636-09-11 החלטה מיום 12/1/12 ותא"ק 16000-02-14, החלטה מיום 25/6/14.

7. בתי המשפט הבהירו כי הנושה לא נותר ללא פתרון בדין לצורך קביעת חובו. הפתרון הראשון העומד לבנק במקרה שלפנינו הוא הגשת בקשה למינוי ב"כ הבנק כמנהל עזבון לפי סעיף 77 לחוק הירושה. הפתרון השני הוא הגשת עתירה למתן צו ירושה. פתרון נוסף הוא מתן פסק דין כנגד יורש פוטנציאלי תוך התניית קיומו של פסק הדין והחיוב האישי של היורשים בהוצאת צו ירושה, בכפוף לחלוקת העזבון או טרם חלוקה מנכסי העזבון.

לגבי פתרון זה נקבע כי לא ניתן להחילו בשלב מוקדם של ההליך אלא בנסיבות מיוחדות כפי שפורטו בעמ"ש 7197-09-13.

8. במקרה שלפניי, לא הונחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית ברורה בשאלות יסודיות שיש לבררן בטרם הטלת חיוב אישי, ולו מותנה על היורשים על פי דין של המנוח. השאלה הראשונה היא מתי נפטר המנוח. נתונים בעניין זה מצוים בוודאי אצל הנתבעים, אך ניתן לקבלם גם ללא שיתוף פעולה של הנתבעים באמצעות הוצאת שאילתה ממשרד הפנים. הנתון השני הוא האם הוגשה בקשה לצו ירושה. גם בעניין זה אפשר לקבל נתונים באמצעות פנייה לאתר הרשם לענייני ירושה, דבר שלא נעשה משום מה עד כה. הנתון השלישי, שהינו חשוב במקרה בו לא הוגשה בקשה לצו ירושה בחלוף למעלה משנה ממועד פטירת המנוח, הוא מהי הסיבה לכך שלא הוגשה בקשה לצו ירושה. לא ברור בשלב הזה מדוע הנתבעים לא פעלו להוצאת צו ירושה בחלוף למעלה משנה ממועד פטירת המנוח ומדוע טרם הגישו תצהירי הסתלקות מחלקם בעזבון. סעיף 6 לחוק הירושה מאפשר לכל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בעזבון לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון. עוד נקבע כי מי שהסתלק מחלקו בעזבון רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה. מדובר בעיגון חוקי של העקרון לפיו לא כופים על אדם לקבל נכסים שהוא אינו חפץ בהם. לכן די בתצהירים של הנתבעים שעדיין בחיים, כדי לבסס הגנה אפשרית מפני התביעה. אם הנתבעים יסתלקו כדין מעזבון המנוח בטרם חולק העזבון, לא יהיה כל בסיס לחייבם בחוב של המנוח לבנק התובע.

9. במסגרת ההליך שבפניי לא התבקשתי במפורש לסלק על הסף את התביעה כנגד הנתבעים ולכן אין מקום למתן סעד שכזה. עם זאת אציין כי גם במקרים בהם בית המשפט לא מצא לנכון לסלק את התביעה על הסף, נקבע כי יש מקום להשהות את הטיפול בתביעה כדי למצות את גביית החוב בדרכים שנקבעו בדין כפי שפורטו בהחלטה זו.

השוו – ת"א 24374-11-11 החלטה מיום 26/1/12.

טוב יעשו הצדדים אם ייקחו בחשבון את עמדת הפסיקה לעניין זה. בנסיבות המקרה שלפניי, אני משאיר למותב אליו ינותב התיק, את ההחלטה לגבי המשך ההליכים בתיק בזיקה לאמור בהחלטתי זו.

10. אשר על כן, אני נותן לנתבעים רשות להתגונן.

המזכירות תנתב את התיק לשמיעה בפני שופט.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.