1. עסקינן בתביעה שהוגשה נגד עיזבון המנוח פאדי גריפאת (להלן: "המנוח") והועמדה על סך של 76,840 ₪.

התביעה הוגשה בגין יתרת חוב בחשבון שניהל המנוח אצל התובע, והנתבעים, כך על פי כתב התביעה, הם יורשיו של המנוח.

בהחלטה שניתנה בתאריך 22/04/18 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והתיק הועבר להליך של סדר דין רגיל.

הטלת העיקולים:

2. בתאריך 17/09/17 ניתן צו עיקול זמני ברישום על כספי ו/או זכויות המנוח אצל רום קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות בע"מ.

בהמשך, הורחב צו העיקול, בצו נוסף שניתן בתאריך 28/01/19, שאז הוטל עיקול על זכויות המנוח אצל המחזיקה – מנורה מבטחים בע"מ (להלן:"המחזיקה").

בהודעת המחזיקה נושאת תאריך 03/02/19 (הוגשה לתיק בתאריך 14/02/19) הודיעה היא כי עיקלה סכום של 52,369 ₪ (להלן: "הסכום המעוקל").

זהות יורשי המנוח:

3. בראשית ההליך, בהחלטה שניתנה בתאריך 22/04/18 בבקשת הרשות להתגונן ע"י כב' הרשם הבכיר זיתוני (כתוארו אז) , פורט באשר לבעייתיות שיש בהגשת תביעה כנגד עזבון כמו גם באשר להגשתה כנגד יורשים אשר זהותם לא נקבעה על ידי הגורם מוסמך לכך, בפרט בשים לב לכך שטענת הנתבעים הייתה כי הסתלקו מעיזבון המנוח בטרם חולק הוא ומכאן, טענתם, כי אין מקום לחייבם בחובו הנטען של המנוח לתובע.

4. בדיון שהתקיים בתאריך 02/01/19 בפני המותב הקודם שדן בתיק, כב' השופט דורון, ציינו הנתבעים כי לבקשת הרשות להתגונן שהגישו צירפו הם תצהירי הסתלקות של הנתבעים כולם (למעט אלה שהלכו לעולמם).

באותו הדיון ציינה ב"כ התובע, מצידה, בין היתר, כי לא ברור האם הוגשה בקשה למתן צו ירושה.

על כן, ניתנה לצדדים שהות על מנת לבצע הליכים מקדמיים ולברר את הדרוש.

5. אחר שהתיק הועבר לטיפולי ובהתאם להחלטות שניתנו, הגישו הנתבעים בתאריך 28/04/19 הודעה לה צורף אישור בדבר הגשת תצהירי ההסתלקות לרשם לענייני ירושה בתאריך 17/02/19.

6. בתאריך 22/05/19 התקיימה בפניי ישיבת קדם משפט במסגרתה הדגיש ב"כ הנתבעים כי טענתם של אלה האחרונים היא כי הם אינם יורשים של המנוח וזאת בשל כך שהסתלקו מעיזבונו כאמור.

משמעות הסתלקות זו, לדידם, היא למעשה הסתלקותם מכל הזכויות והחובות של המנוח.

ב"כ התובע ציינה בדיון כי שעה שהנתבעים אינם חולקים על עצם החוב, קיימת לבנק זכות קניינית להיפרע ולקבל, למצער, פסק דין מותנה לזכאות התובע להיפרע מנכסי העיזבון עד גובה החוב וכן הבהירה כי גם לשם כך יהיה צורך בהוצאת צו ירושה.

באותו מעמד, הנתבעים התנגדו למתן פסק דין מותנה כנגדם וזאת בעודם אוחזים בטענתם לפיה הם אינם היורשים.

7. בשים לב לאמור, ומאחר שהיה צורך לעמוד, ראש וראשונה, על זהות בעלי הדין – הנתבעים בתיק זה, בהחלטה שניתנה בתום אותו דיון, נקצב לתובע פרק זמן של 30 ימים על מנת לפעול בכל הקשור להוצאת צו ירושה של המנוח.

ויוטעם – הנתבעים, משיקוליהם שלהם בחרו שלא להגיש בקשה למתן צו כאמור, אולם אין ולא היה בכך כדי למנוע מהתובע, בבחינת "כל אדם מעוניין" להגיש בקשה מתאימה ולהתאים בהתאם לקביעות הרשם לענייני ירושה את כתב התביעה.

8. למעשה, למִן אותה העת, ניתנו לתובע פרקי זמן בלתי מבוטלים על מנת לפעול בכל הקשור להוצאת הצו ורק בחלוף כ-4 חודשים, הגיש התובע הודעה (בתאריך 26/09/19) בה צוין כי הוגשו על ידו בקשה למתן צו ירושה בתאריך 12/09/19 וכן בקשה למינוי מנהל עיזבון.

בבקשה נוספת שהגיש התובע ביום 25/10/19 נטען כי בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבעים, לא ניתן יהיה לאשר מינוי מנהל עיזבון על ידי הרשם לענייני ירושה, ועניין זה יצריך נקיטת הליך משפטי. צוין כי הדבר כרוך בפרק זמן ארוך.

9. אחר הדברים האלה, בתאריך 01/01/20 הוגשה הודעה מטעם התובע לפיה

בתאריך 01/02/19 ניתן צו ירושה בעניינו של המנוח, אשר בהתאמה לאמור בו, יש למחוק את הנתבעים 3-11 כצדדים בתביעה זו.

ב"כ התובע ביקשה במסגרת אותה הודעה ליתן פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו-2 בטוענה, כי כעת אין מחלוקת בדבר זהותם כיורשי המנוח.

בהתייחס לבקשה זו, הגישו הנתבעים עותק מבקשה שהוגשה מטעמם לביטול צו הירושה (סרוקה במסגרת בקשה 23).

בתגובת ב"כ התובע מיום 22/01/20, צוין כי כוחו של צו הירושה שניתן יפה כלפי כולי עלמא, שעה שהוא לא תוקן ולא בוטל, ועל כן, מאחר שנכון להיום מדובר בצו ירושה בתוקף, התבקש בית המשפט ליתן פס"ד כנגד הנתבעים 1 ו-2 או לחילופין, ליתן לצדדים פרק זמן נוסף עד לאחר שתוכרע סוגית זהות היורשים.

בקשה זו של התובע נדחתה על ידי, שכן סברתי אז ואף כעת כי לא ניתן להיעתר לבקשה למתן פסק דין כנגד נתבעים שעה שגלוי וידוע כי הוגשה בעניינם בקשה לביטול צו הירושה אשר הכריז עליהם כיורשי המנוח.

כמו כן ציינתי כי אף עניין מינוי מנהל העיזבון טרם הוסדר.

מצב הדברים, נכון לעת הזו:

10. מצויים אנו בחלוף 3 שנים בקירוב למן המועד בו החל הליך זה.

עניין זהות יורשי המנוח טרם הוכרע.

בהודעה שהגישו הנתבעים בתאריך 01/06/20 צוין על ידם כי סוגית צו הירושה הועברה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

טרם הוכרעה גם הבקשה למינוי התובע כמנהל העיזבון.

11. למעשה, עומדת ותלויה תביעה כנגד עיזבון, אשר כפי שהבהרתי במספר החלטות הוא איננו אישיות משפטית, ולא ברור מי הם בעלי הדין הדרושים מצד הנתבעים.

על כן, לא ניתן להידרש למחלוקת לגופה בכל הקשור לחוב הנטען ואף אין אפשרות ליתן פסק דין כנגד מי מהיורשים הפוטנציאליים וזאת בשים לב לכך שזהותם לא הובררה עד כה, נוכח טענתם כי היא אינם יורשי המנוח ולאור הבקשות שהוגשו לרשם לענייני ירושה וההליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

כידוע, בית משפט זה אינו בר סמכא להכריע בשאלה האם הסתלקות הנתבעים היא נעדרת תוקף, בנסיבות העניין, אם לאו.

12. על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי לעת הזו יש למחוק את כתב התביעה.

הסדרת סוגיית הסכום המעוקל:

13. לא נעלמה ממני העובדה כי בהתאם לצו העיקול שניתן עוקלו כספים אצל המחזיקה.

נראה, כי אף מטעם זה, ויתכן כי בעיקר לאורו, עמד התובע על הותרת הליך זה תלוי ועומד.

על שום כך ניתנה על ידי החלטה ביום 06/05/20 בה הוריתי לתובע לברר את הדרוש ולהודיע האם רובצים עיקולים נוספים על הכספים שעליהם הוטל עיקול במסגרת הליך זה.

התשובה שניתנה לכך היא שלילית, דהיינו – לא הוטלו עיקולים נוספים על הכספים העומדים לזכות המנוח אצל המחזיקה עליהם הוטל עיקול בהליך זה.

בזיקה לנתונים דלעיל, התבקשו ב"כ הצדדים להגיש עמדותיהם למתווה שהציע בית המשפט כמפורט בהחלטה מיום 22/05/20.

14. ב"כ התובע ביקשה להותיר את ההליך על כנו למשך 120 ימים נוספים ולקבוע תזכורת מעקב.

ב"כ הנתבעים התנגד למתווה ועתר להמתין עד לקבלת החלטה בבקשה לביטול צו ירושה. בהמשך, הוגשה הבהרה מטעם הנתבעים במסגרתה טענו הם כי ככל שבית המשפט סבור כי אין להם מעמד בתיק (בזיקה להחלטתי מיום 31/05/20) אזי יש להורות על דחיית התביעה כנגדם.

15. טרם ניתן פסק דין זה, התבקשה המחזיקה להבהיר האם לא די בצו שיפוטי אשר יכול ויינתן לצורך שחרור הכספים והעברתם לקופת בית המשפט (כמפורט בהחלטה מיום 31/05/20) ובתשובתה הבהירה כי אין די בצו שיפוטי למימוש הכספים וכי על היורשים לתת את הסכמתם המפורשת בדבר ויתור על זכותם למשיכת הכספים שנצברו למנוח (יצוין כי בהודעה זו של המחזיקה לא צוין האם קיימים שארים למנוח, כמו גם שלא צוין את מי מינה הוא כמוטב).

התוצאה

16. על כל האמור, מצאתי להורות על מחיקת התביעה.

משמעות המחיקה, להבדיל מדחייה (לה עתרו הנתבעים) ברורה היא.

17. ניתן בזאת צו המופנה למחזיקה - חברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ ח.פ. 512245812 האוסר עליה לבצע דיספוזיציה כלשהי של הכספים שנצברו לטובת המנוח מר פאדי גריפאת אשר נשא בחייו ת.ז. מספר 032626319, אלא אם תינתן החלטה שיפוטית המורה לה להעבירם.

ויודגש – כי גם אם יבשילו התנאים להעברת הכספים על פי תנאי קרן הפנסיה הרלוונטית, תנאי נוסף הוא מתן הכרעה שיפוטית בנוגע לכספי העיקול בזיקה לחוב לו טוען התובע בהליך זה.

ב"כ התובע יוודא המצאת פסק הדין למחזיקה – חברת מנורה.

18. שקלתי בכובד ראש את סוגית ההוצאות ובנסיבות העניין, בשים לב לכך שהנתבעים הופנו להוצאת צו ירושה כבר בהחלטה שניתנה בבקשת הרשות להתגונן (04/18) אך משיקוליהם שלהם המתינו לכך שהתובע הוא שיגיש את הבקשה; בשים לב לכך שעל אף שתצהירי ההסתלקות צורפו לבקשת הרשות להתגונן, הוגשו הם לרשם לענייני ירושה רק מאוחר יותר (בחודש 02/19) וכן בשים לב לכך שטרם הוכרעו טענות הצדדים לגופן – כל צד יישא בהוצאותיו.

19. התיק ייסגר.

אגרה תוחזר בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, בהעדר הצדדים.