בפני | כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר | |
בעניין: | מדינת ישראל | |
ע"י תביעות ירושלים | המאשימה | |
נגד | ||
גבריאל פלח | ||
ע"י ב"כ עו"ד יעקב מלול | הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
עניינו של כתב האישום המתוקן בעבירות סמים.
מעובדות החלק הכללי עולה, כי הנאשם הכיר היכרות מוקדמת את הסוכן נ"פ 29-17 (להלן – הסוכן), שפעל עבור המשטרה בין ינואר לספטמבר 2017.
ע"פ האישום הראשון, בחודש יוני 2017, החזיק הנאשם בפלטת חשיש במשקל 97.31 גרם נטו, אותה התכוון להעביר לסוכן תמורת 3,200 ₪. השניים תיאמו ביניהם העברת הסם כאשר בתחילה סבר הנאשם כי מדובר בהזמנת קילו חשיש. בהמשך הובהר כי התמורה עבור הפלטה תהיה 2,600 ₪ ועוד 600 ₪ עבור הנסיעה (העסקה בוצעה בירושלים ולשם כך הגיע הנאשם מנתניה). בהקשר לעסקה זו הלין הנאשם כי הרווח הקטן שלו הסתכם ב-200, 300 ₪ בלבד. בגין אישום זה הורשע הנאשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
ע"פ האישומים השני והשלישי, בחודשים פברואר ואפריל 2017 סחר הנאשם אל מול הסוכן ב-2 פלטות חשיש בכל פעם (כ-192 גרם נטו) תמורת 6,400 ₪ לכל עסקה. העסקאות תואמו ובוצעו בהתראה קצרה יחסית, כאשר בשתיהן נסע הנאשם לירושלים לצורך ביצוען כשהבטיח שאיכות החומר שמכר טובה מאוד. בגין כך הואשם והורשע בשתי עבירות של סחר בסמים, לפי סעיפים 13 + 19א לפקודה.
מהלך הדיון
הנאשם נעצר לחקירה במסגרת תיק זה ביום 8.9.2017, הוגשו נגדו כתב אישום יחד עם בקשה למעצר תום הליכים ביום 13.9.2017, והוא שוחרר למעצר בית מלא ביום 26.10.2017. בהמשך בחודש ינואר 2018 ניתנה לנאשם הקלה מסוימת במעצר הבית, וביום 8.8.2018 נותר הנאשם במעצר בית לילי בלבד. ביום 4.10.2018 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, והצדדים יטענו לעונש בטווח שבין 15 חודשי מאסר כעתירת המאשימה המקסימלית, לבין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, כעתירת הסניגור המינימלית. עוד הוסכם להטיל על הנאשם ענישה נלווית בדמות מאסר על-תנאי, פסילה על-תנאי, קנס והתחייבות. הוסכם לשלוח את הנאשם לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
תסקירי שירות המבחן
בחודש מאי 2019 הוגש התסקיר הראשון בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 52, רווק ואב לחמישה ילדים וכן סב לנכד. הוא מתגורר בנתניה. הוא סיים 11 שנות לימוד, שירת שירות צבאי חלקי וחי חיי זוגיות ללא נישואין במשך שנים רבות, כשממערכת יחסים זו נולדו לו ילדיו. הוא עבד בתחום היהלומים שנים רבות, עד למשבר שחל בענף בשנת 2010. מאז ועד היום עוסק הנאשם באופן לא מוסדר בתחום הסחר ביהלומים. הנאשם סובל מבעיות בריאותיות משמעותיות כמפורט בתסקיר. הוא החל להתמכר להימורים בשנת 2004, והדבר הסב לו נזק רכושי וממוני רב, לרבות היקלעות לחובות לשוק האפור, ונקיטת דרכי מרמה כלפי אביו. לנאשם רישום פלילי הכולל ביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוג, בגינן אף ריצה מאסר בפועל קצר. הוא השתמש בסמים מסוג חשיש לאורך תקופה, ולטענתו נגמל, כאשר בדיקות שתן שמסר לאורך תקופת שחרורו (למעט הראשונה) נמצאו נקיות מסמים. שירות המבחן עמד על השתלבותו של הנאשם בתהליך טיפולי ועל חלקו הדומיננטי במפגשים קבוצתיים ושיתוף הפעולה שלו עם הטיפול. הנאשם נטל אחריות לעבירה אך טען כי ביצע את המעשים כטובה לאותו סוכן, שהיה מכר וחבר מתקופת העיסוק המשותף בתחום היהלומים, וכי למעשה, לא השיא רווחים משמעותיים, למעט כיסוי הוצאות הנסיעות שהיו כרוכות באותן עסקאות. בעת עריכת התסקיר, סבר שירות המבחן כי יש להעמיק לחקור את מניעיו של הנאשם ואת יכולותיו להשתקם, ולכן המליץ על דחייה בת 3 חודשים.
בחודש ספטמבר 2019 הוגש תסקיר שני. שירות המבחן עמד על כך שבתקופת הדחיה, המשיך הנאשם לעמוד בקשר רציף עם שירות המבחן והתמיד בטיפול וכן במתן בדיקות שתן נקיות. שירות המבחן סבר כי ניתן לסיים את ההליכים בהמלצתו הטיפולית, שעיקרה, הטלת עונש מרתיע של עבודות שירות לצד הטלת צו מבחן.
חוות דעת של הממונה על עבודות השירות
הממונה הגיש חוות דעת על אודות כשירות הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות. מחוות הדעת עולה, כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות במסגרת "שווים עמותה לשיקום תעסוקתי" בנתניה, במגבלות פיזיות מסוימות, לנוכח מצבו הרפואי.
טיעונים לעונש
כאמור, הצדדים הציגו "הסדר טווח".
מחד, המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 15 חודשים וענישה נלווית. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות, את זמינות הנאשם לסם, ואת הכמויות שנמכרו, תוך הפניה לפסיקה הנוהגת.
מאידך, הסניגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולגזור על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית, תוך שהוא מדגיש את נסיבותיו של הנאשם, ואת חשיבות צו המבחן כגורם מרתיע ומפקח.
היחס שבין הסדר טיעון לבין מתחם ענישה ו"תיקון 113 לחוק העונשין" – בידוע, כי בית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגם שלרוב, בית המשפט לא יתערב בהסדר, אלא בנסיבות חריגות. נקבע גם לא אחת, כי השיקולים המביאים צדדים להגיע להסדר טיעון לסוגיו (לרבות "הסדר טווח ענישה") שונים מהשיקולים עליהם אמון בית המשפט, ואשר לאורם עליו לקבוע את מתחם הענישה לנוכח עקרון ההלימה והקריטריונים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין. יחד עם זאת נקבע, כי קביעת מתחם הענישה על-פי המתווה האמור, אמורה לשמש אבן בוחן לבית המשפט, בהתייחסו לסבירות ונאותות ההסדר המוצג לפניו, בוודאי בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת שיעור העונש בתוך מתחם ענישה מוצע. ראו בהקשר זה: ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מ"י (מיום 28.5.2017).
קביעת מתחם הענישה – מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
אשר לערך המוגן – סחר בסמים הוא מטיבו, מעשה ברף חומרה גבוה, הפוגע בערכים המוגנים של שלום הציבור, בריאותו וביטחונו, ועל-כן מצוות בית המשפט העליון היא להחמיר בענישה בהקשר זה, ולרוב, לבכר את האינטרס הציבורי על פני זה הפרטני, של הנאשם. ר' בהקשר זה: רע"פ 3343/07 מכאוי נ' מ"י (מיום 26.7.2017).
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: לחומרה, מדובר בעבירות מתוכננות, כאשר אכן, צודקת המאשימה, כאשר טענה שהנאשם גילה זמינות לסם, מבחינת כמות, התמצאות בטיבו, ויכולת לספקו מיידית לפי דרישה. עם זאת, יש גם בסיס בכתב האישום לכך שהנאשם הכיר היכרות מוקדמת את הסוכן, והדבר מקהה מחומרת העבירות בהיבט של הפצתן לכל דורש וממתן את הנזק הקונקרטי, אם כי לא את הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם מעבירות מסוג זה. ר' בהקשר זה: עפ"ג (י-ם) 65233-03-17 רוזנברג נ' מ"י (מיום 26.6.2017). כמו כן יש בסיס בכתב האישום לכך שהנאשם לא פעל באופן מובהק לעשיית רווח; סוג הסם (חשיש) אינו מהחמורים, אך הדבר מתאזן עם כמותו של הסם שהיא גדולה, יחסית. הנאשם אחראי בלעדית למעשים וכאדם בוגר אב וסב, צריך היה להימנע ממעשים אסורים ופסולים אלו.
מדיניות הענישה הנוהגת –סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על טווח עונשי הכולל בעיקר מאסר בעבודות שירות וענישה במאסר דו-ספרתי. ר' למשל: רע"פ 1370/17 בן נעים נ' מ"י (מיום 20.4.2017) שם אושר מתחם שבין 12 ל-24 חודשים בגין ריבוי מקרי סחר בחשיש לרבות בכמות של פלטה, והוטל עונש של 16 חודשי מאסר; ברע"פ 2139/16 אברמס נ' מ"י (מיום 18.5.2016) אושר מתחם שבין 8 ל-27 חודשי מאסר כשהוטל על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, בשל 3 עסקאות סמים במשקל פלטה כל אחת.
מתחם הענישה – לפיכך, טווח הענישה עליו הסכימו הצדדים, מתאים לרמת הענישה הנוהגת ואני מאמצו כמתחם הענישה בנסיבות מקרה זה. לא הייתה מחלוקת כי יש להתייחס לכך כאל "אירוע אחד".
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין – ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: לנאשם אין עבר פלילי בתחום הסמים, ועיקר עברו הפלילי, בתחום האלימות במשפחה (מבלי להקל בכך ראש, אלא שעברו אינו רלבנטי לסוג העבירות שלפניי); הנאשם התמודד לאורך שנים עם בעיית התמכרות להימורים ואף התמכרות לסמים לצד בעיות בריאות. עם זאת תפקד ברמה התעסוקתית והצליח להסדיר את חובותיו כפי שניתן להבין; הנאשם סובל מבעיות בריאות שונות ומשמעותיות, ולטעמי, שליחתו למאסר ממש, תפגע בו פגיעה יתרה; הוא נטל אחריות למעשים, שיתף פעולה עם שירות המבחן ולא הפר תנאים. השירות אף סבר כי הנאשם הורתע במידה מסוימת מההליכים בתיק זה וממעצרו באופן ממשי לאורך חודש ו-19 ימים.
המיקום במתחם – בנסיבות אלו יש למקם את הנאשם בחלק הראשון של המתחם.
גזירת הדין
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מורה על השמדת הסמים.
יתר התפוסים יוחזרו לנאשם.
יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, במעמד הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
13/09/2017 | צו שניתנה ע"י דוד שאול גבאי ריכטר | דוד שאול גבאי ריכטר | לא זמין |
19/09/2017 | צו שניתנה ע"י דוד שאול גבאי ריכטר | דוד שאול גבאי ריכטר | לא זמין |
19/09/2017 | הוראה למשיב 1 להגיש הפקדת ערבות | דוד שאול גבאי ריכטר | צפייה |
25/10/2017 | הוראה לשירות מבחן מעצרים להגיש תסקיר | דוד שאול גבאי ריכטר | לא זמין |
24/02/2020 | גזר דין שניתנה ע"י דוד שאול גבאי ריכטר | דוד שאול גבאי ריכטר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | יהודה בלבן |
משיב 1 | גבריאל פלח (אחר/נוסף) | יעקב מלול |
מבקש 1 | לשכת הוצל"פ נתניה |