בפניי בקשת התובע לדחיית הדיון שקבוע למחר, 14.2.19, לשמיעת ראיות הצדדים.

1. בתיק זה הגיש התובע ביחד עם בנו תביעה כנגד הנתבעת בגין הזמנת מטבחים.
2. לדיון שהתקיים ביום 11.4.18 לא התייצב בנו של התובע אף שזומן כדין ועל כן נדחתה תביעתו., ובקשה לביטול פסק הדין לא הוגשה.

בדיון זה שיקף בית המשפט לתובע את הסיכויים והסיכונים של תביעתו לנוכח השלכות דחיית התביעה כנגד בנו ובהעדר חוות דעת מומחה לגבי הרטיבויות שנמצאו במטבח והקשר הסיבתי של אלה לפעולות שביצעה הנתבעת בהתקנת המטבח. לפנים משורת הדין נדחה הדיון ואפשרתי לתובע להגיש חוות דעת מטעמו עד ליום 17.5.18.

1. בין לבין הגישה הנתבעת הודעת צד שלישי. בדיון שנקבע ליום 21.6.18 הסתבר שצד שלישי בתיק לא זומן כדין ועל כן נדחה המועד לשמיעת ראיות הצדדים ליום 8.11.18 כשהובהר בהחלטה, כי על התובע לזמן את המומחה מטעמו לדיון, נוכח הודעת הנתבעת על רצונה לחקור אותו.
2. ביום 6.11.18 הוגש מסמך שנטען שהינו חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת. בידון שהתקיים בדיום 8.11.18 צד שלישי לא התייצב בהעדר זימון כדין ואף המומחה מטעם התובע לא התייצב ובנסיבות אלה נדחה המועד לשמיעת הראיות ליום 14.2.19, תוך קביעה מפורשת, כי על הצדדים לדאוג להתייצבות העדים מטעמם.
3. בין לביו צירפה הנתבעת אישור על זימון כדין של צד שלישי לדיון ליום 14.2.19.
4. ביום 10.12.18 הודיע התובע, כי בנו יתייצב לדיון וביקש לזמן את המומחה מטעמו באמצעות בית המשפט. בו ביום קבעתי שהמומחה יזומן בכפוף להפקדת שכרו בסך של 1,000 ₪ בקופת בית המפשט על ידי התובע והבהרתי מפורשות, כי העד לא יזומן עד להפקדת הסכום. הסכום לא הופקד עד היום.
5. ביום 23.12.18 הגיש התובע בקשה לדחיית הדיון בשל נסיעה בענייני עבודה של בנו, אותו הוא מבקש להעיד במשפט. הבקשה נשלחה לתגובת הצדדים שהתבקשו למסור עמדתם בתוך 14 ימים. הצדדים לא מסרו תגובתם וביום 27.12.18 הודיע התובע, כי בנו יתייצב לדיון כפי שנקבע.
6. היום, 13.2.19, הגיש התובע בקשה לדחיית הדיון מאחר שבנו ישהה בחו"ל, וכי גם המומחה לא יוכל להתייצב. ביקשתי, כי התובע יבהיר את סיבת אי התייצבות המומחה ולאחר מכן תינתן החלטתי. בתגובה הודיע התובע, כי כלל לא זימן את בנו ואת המומחה לדיון שנקבע למחר, וכי למועד הדיון הנדחה הוא ידאג לזימונם ואף יפקיד את הסכום שנקבע עבור שכרו של המומחה.
7. בשל עיתוי הגשת הבקשה, ערב הדיון, והקושי לקבל עמדת הנתבעת וצד שלישי לא נשלחה הבקשה לתגובתן.
8. לאחר שנתתי דעתי לבקשת התובע ולאופן התנהלותו בתיק כפי שנסקר לעיל, דין הבקשה להידחות.

מלכתחילה התובע הוא שביקש להגיש חוות דעת מומחה על מנת להוכיח את תביעתו. אלא שהוא עצמו לא טרח ליישם את החלטת בית המשפט להפקדת הסכום על מנת להוציא אל הפועל את זימונו של המומחה לדיון שנקבע למחר ולא טרח לזמנו בעצמו ביודעו שלא הפקיד את הסכום שנקבע כתנאי לזימונו.

עסקינן בתובענה בבית משפט לתביעות קטנות בה התקיימו מכבר שלושה דיונים. הגם ששתיים מהדחיות היו בשל העדר המצאות לצד שלישי, הרי שעדי התובע מעולם לא התייצבו לדיונים קודמים, כך שהתובע לא מנהל את תביעתו באופן ראוי.

דחייה נוספת של הדיון, כאשר התובע במחדלו בחר להתעלם מהחלטות בית המשפט ששבו והזהירו אותו שעליו לזמן המומחה ולדאוג להתייצבותו ואף לא טרח להפקיד את הסכום שנקבע לתשלום שכרו של המומחה על מנת לזמנו באמצעות בית המשפט, יש בה לפגוע בנתבעת, שכבר שבה וביקשה בעבר לדחות את התביעה מסיבות שונות.

שקלתי האם להיעתר לבקשה תוך חיוב התובע בהוצאות, אך נוכח התנהלותו הכוללת של התובע שאין בה לקדם את ניהול התיק סברתי שאין זה ראוי, מאחר שזמן שיפוטי אינו רק עניינם של המתדיינים בתיק זה אלא ציבור המתדיינים באשר הוא. זמן שיפוטי הינו משאב ציבורי יקר שיש לנהוג בו בחוכמה ובהגינות כלפי מתדיינים אחרים, הממתינים לדיון בעניינם. קיום דיון נוסף בתיק זה נוכח התנהלות התובע פוגעת בנתבעת ובמתדיינים אחרים ולא מצאתי כל טעם לנהוג כך.

1. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחית. הדיון יתקיים, כפי שנקבע במחר, 14.2.19 בשעה 13:00.

המזכירות תודיע טלפונית בדחיפות.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ט, 13 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.