בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, שהגישה המבקשת, נוכח הפרת צו שיפוטי לשיטתה לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון.

לטענת המבקשת, בהחלטה מיום 16.5.18 אושר הסדר דיוני בין הצדדים בעניין.

לאחר שניתנו ארכות הדדיות בין הצדדים, לרבות ארכות חסד , המשיב אינו מקיים את הצו השיפוטי, מדובר בזלזול הן בצו השיפוטי והן בצד שכנגד, והגיעה העת לעשות שימוש בסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקסד"א, ולמחוק את כתב התביעה.

לטענת המשיב מדובר בבקשה מיותרת וסתמית , תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ללא כל בסיס וללא כל נימוק בדין . נטען שהועבר למבקשת מענה מלא ושלם לדרישת ההליכים המקדמיים של המבקשת, הן לדרישת הגילוי מסמכים ספציפיים והן לשאלון, וכי המבקשת לא ציינה, ולו דוגמא אחת, אלו מדרישותיה לא נענתה.

לאחר עיון בבקשה, תגובה ותשובה אני מחליט לדחות את הבקשה.

בהחלטת יום 13.2.19 נקבע: "לגבי הבקשה בקשר למסמך ושאלון שהוגשו לגביה התגובה ותשובה עובר לדיון, אני מחליט וכאשר בסופו של יום השלמת הליכים מקדמיים נדחתה בהסכמה וכן כאשר ברקע הליך גישור שמוצה רק לאחרונה, שיש מקום וגם אם מדובר בחריגת מועדים מסוימת לאפשר דרישה בעניין מצד הנתבעת וזאת בהיבט הדיוני, לגבי השאלון עצמו, מצופה שהצדדים יגיעו להסכמות בימים הקרובים, במידה ובתוך 14 יום מהיום אין הסכמה, יגיב ב"כ התובעת לגוף השאלות שסבור שאין מקום להתייחס אליהם, תינתן במידת הצורך זכות תשובה."

כאמור, המבקשת הגישה בקשה נוספת לגילוי מסמכים ספציפיים ושאלון , ולאחר שנשלח אליה תצהיר גילוי מסמכים כללי.

מעיון בבקשה, עולה כי מדובר בדרישה כללית , ואין התייחסות פרטנית וקונקרטית אלו דרישות ספציפיות לא נענו, ומה הרלוונטיות שלהן לתביעה, וככל שדרישה נענתה מדוע אינה מספקת , כך גם לגבי המענה השאלון.

המבקשת שאינה מסתפקת בתשובות שקיבלה, הייתה רשאית להגיש בקשה מפורטת ומנומקת למתן צו כאמור, אולם בחרה, מסיבותיה שלה, להגיש בקשה למתן סנקציה, שאין מקום ליתן אותה בשלב זה, וכאשר לא שוכנעתי כי המשיב פעל בזדון או הביע זלזול במבקשת או בהחלטות ביהמ"ש.

לעניין זה ראה רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עמית זילברג [פורסם בנבו]

"תקנה 122 מעניקה לבימ"ש סמכות להטיל סנקציה על בעל דין שהפר צו שעניינו גילוי מידע, ולמחוק תביעה או כתב הגנה. מכוח התקנה בימ"ש רשאי אף להאריך את המועד לקיום הצו. סנקציה זו חריפה ומרחיקת לכת, שכן היא נושאת בקרבה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן. משכך, השימוש באמצעי זה שמור למקרים קיצוניים וחריגים, רק כאשר ניכר כי בעל דין פעל בזדון או הביע זלזול בבימ"ש. ככל שישנן אינדיקציות כי בעל הדין פעל בתום לב או מתוך חוסר הבנה, ולוּ ברשלנות, יימנע בימ"ש ממחיקת כתב תביעה או כתב הגנה; אין לנקוט בתקנה 122 מקום שבו בעל דין הצהיר כי אין בידיו את המסמך המבוקש, אלא אם כן אין ספק שהוא אינו דובר אמת."

מעבר לאמור, ולגופם של דברים, ומעיון בתצהיר הגילוי הספציפי ומענה לשאלון מיום 11.4.19 שנשלח ע"י המשיב, עולה כי המסמכים הספציפיים גולו כבר בתצהיר הגילוי הכללי וכפי שפורט בסעיף ג', כך שהבקשה לגביהם מתייתרת. למעט סעיף 5 ( פרוטוקול מסירה נטען בסעיף 12 לכתב התשובה ) שאני מקבל שאינם רלוונטיים לענייננו.

ביחס לשאלון, ניתן מענה לשאלון (סעיף ד) למעט שאלות 3, 5-11 ו- 15, שאני מקבל שאינן רלוונטיות לתביעה כאן. כמו שיקולי התובע/המשיב את עזיבת הנכס, ופרטי המושכר האחר, פרטי הגורם שגילה כי הנכס הושכר לצד ג' , ושכירויות אחרות שבוצעו ע"י המשיב ביחס למושכרים אחרים.

דיונית אכן היה מקום לפרט בענין בשני תצהירים שונים , לענין המסמכים והשאלון , יחד עם זאת , הואיל והתצהיר מתייחס לשני הענינים , ובהיעדר עיוות דין לנתבעת , איני רואה מקום להורות על הגשה חוזרת ומפוצלת, ו/או סילוק בשל כך.

נוכח האמור לעיל הבקשה נדחית, וענין הוצאותיה יילקח בחשבון בסיום ההליך.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.