סע"ש 51487-09-17 ישראל נ' מטב עמותה לשרותי טיפול ורווחה (ע"ר)

בפני כב' השופט יעקב אזולאי

העתק החלטת בית משפט מיום 25 נובמבר 2020

בבקשה דנא חפצה, אפוא, המבקשת לבטל את פסק הדין שניתן בהסכמה.
בהתאם להלכה הנוהגת, בפסק דין שניתן בהסכמה ממוזגות שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין. מתוך שכך, באשר לאופן ההשגה על פסק הדין, נקבע כי ניתן לעשות כן בדרך של הגשת ערעור או בדרך של תביעה לביטול פסק דין. ואולם אין זו ברירה שניתנה לבעל דין, אלא הדבר תלוי בעילה בה רצה בעל הדין להשיג על פסק הדין ולבטלו, גילה פגם בהליך השיפוט, תרופתו היא לערער. אך אם ההליך השיפוטי היה תקין, אלא שהחלק ההסכמי נפגם, במקרה כזה אין בעל הדין יכול להלין על תקינות ההליך, ואין בית המשפט לערעורים יכול לסייע בידו. תרופתו היא להגיש תביעה לביטול ההסכם מחמת הפגם שבו.

בענייננו, כפי שהטיבה המשיבה לציין בתגובתה,ההצעה נשענה על יסוד הראיות בתיק לאחר שנשמעו שישה עדים, תוך מתן התייחסות למצב העובדתי והמשפטי בסיום שמיעת הראיות. לגופו של עניין אין בפי המבקשת כל טענה כי ההליך השיפוטי אשר עיגן את הסכמות הצדדים לכדי פסק דין, לא היה תקין. למעשה, אין בפי המבקשת כל טרוניה וכי כל רצונה זה לחשוב על ההצעה...

בהקשר זה ראויה הטענה לדחייה, מהטעם כי בהינתן העובדה שהסכמות הצדדים עוגנו בפסק דין, כי אז אין כל רלוונטיות לטענת המבקשת לשקול את עניין "המחיקה" בשים לב כי פסק הדין עיגן הסכמה של דחיית התביעה ולא מחיקתה. שכן, עם מתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים נסתתמו כל הטענות. טענת המבקשת בנדון בעיתוי שהיא מועלית מתפרשת היא כחסרת תום לב. לפיכך, לא ראוי בעיניי כי הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, תוקע על נקלה, בדרך של הגשת בקשה כללית בטיבה. אם לא נאמר כן, נימצא מסכלים את אלמנט הסופיות במשפט.

מהטעמים שמניתי לעיל בקשת התובעת - נדחית.

בהגיענו עד הנה, הרי שיש להיצמד למתווה שנקבע בפסק הדין ועל הצדדים להגיש סיכומיהם לעניין ההוצאות.