החלטה

בפני טענת הנאשם כי אין להשיב לאשמה לאחר שמיעת פרשת התביעה.

כתב האישום

הנאשם הואשם בכך שלא קיים את גזר הדין בתפ 7756/09 אשר בגדרו חוייב להרוס או להשיג רישוי לבנייה בלתי חוקית שבה הורשע.

תאריכי אי קיום הצו היו בין 01/07/2014 לבין 14/02/2016.

על זאת הואשם הנאשם בכתב אישום שוהגש לבית המשפט ביום 06/04/2016 בעבירה של אי קיום צו, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה התשכ''ה-1965.

תשובת הנאשם לכתב האישום

הנאשם טען כי ביצע את גזר הדין וכי הבניה נשוא ת.פ 7756/09 נהרסה.

הנאשם חזר על תשובתו זו לפני הליך ההוכחות ביום 26/03/2017 אך בא כוח הנאשם סייג תשובה זו באומרו כי בהליך שנוהל בית הצדדים בבית המשפט המחוזי, הצהיר בא כוח המדינה ש-''מרבית הבניה כבר נהרסה''.

עדות המפקח אפרים קרויז

המפקח אפרים קרויז העיד כי הוא מכיר את המבנה ובביקורת מיום 14/02/2016 מצא שחלק מהבנייה הבלתי חוקית נהרס וחלק נשאר ובו גרים, וכן ראה במהלך הביקור שחלק נוסף שלא היה בכתב האישום המקורי ובגינו נפתח הליך נוסף 3697/16.

בעל הבית הוזמן לחקירה אך לא הופיע.

המדובר בכל הקומה שנבנתה שלא כדין וממנה נותרו 35 מ''ר והשאר נהרס.

בא כוח הנאשם הודיע פעם נוספת בתום החקירה של מר קרויז כי אותם 30 מ''ר נהרסו כעבור שנה.

טענת ב"כ הנאשם – "אין להשיב לאשמה"

טענתו של בא כוח הנאשם הייתה כי גזר הדין בתיק המקורי לא הוכח משום שפקיד בית המשפט לא זומן לדיון ולא הביא עימו את אותו גזר דין.

המאשימה הרחיבה את טענותיה בעניין טענה זו בתגובה בכתב שהגישה ואף הנאשם השיב לתגובה זו וטען כי אין ראיה לגבי גזר הדין, גזר הדין אינו בידיעה שיפוטית ואף אינו יכול להיות בידיעה שיפוטית כי בית המשפט אינו יכול להחשף לראיות בטרם עת.

עוד ציין בא כוח הנאשם כי ניתן ללמוד מן ההסדר השלילי האמור בסעיף 42 בפקודת הראיות כי פסק דין פלילי אינו יכול לשמש ראיה בהליך פלילי אחר.

סיכומי תשובה לא הוגשו, והזמן להגשתם חלף.

דיון והכרעה

נראה כי אין לקבל את טענת בא כוח הנאשם ויש לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

תשובת הנאשם לכתב האישום הינה הליך יסודי ומחייב אשר קובע את כיוון הבאת הראיות בפרט וכיוונו של המשפט בכלל.

הנאשם השיב לאשמה ולא טען כי תפ 7756/09 אינו קיים או שלא ניתן בו גזר דין או שגזר הדין אינו תואם את האישום שלפני בית משפט זה, אלא טען את ההיפך – הוא טען כי ביצע את גזר הדין ואף איזכר את העובדה שניתן גזר דין במפורש ואת השלמת ההריסה על פיו, לפיכך השאלות אשר נותרו לבירור בפני בית המשפט הן התאמת גזר הדין שבו הודה הנאשם לכתב האישום שבפני בית המשפט.

זאת ועוד הנאשם אף חזר על הדברים טרם הדיון ובא כוחו אף הוסיף והגיש פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר שניהם די בהם כדי להקים ראיה על קיומו של גזר הדין.

בחוק סדר הדין הפלילי התשמ''ב-1982 מצויין בסעיף 152 כי הנאשם רשאי שלא להשיב לכתב האישום ואם השיב רשאי בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן או לכפור בהן.

על פי סעיף 154 לחסד''פ עובדה שהודה בה הנאשם יראוה כמוכחת כלפיו מוסיף ואומר סעיף 156 כי על התביעה להביא לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה.

הואיל ובתשובתו שלו הודה הנאשם בגזר הדין למותר לציין שגזר הדין הוכח גם בעדותו של מר קרויז ולא עמד כלל במחלוקת בין הצדדים.

נוסף על כך יש לראות בדברים שאמר הנאשם ובא כוחו טרם שמיעת הראיות כהסכמה בדבר עובדות וראיות כאמור בסעיף 144 לחסד''פ והסכמה זו מייתרת את הגשת המסמכים והמוצגים בין הגשה ללא עדים ובין באמצעות עדים.

הטענה כי אין להשיב לאשמה נדחית

התיק נקבע לשמיעת ראיות ההגנה ליום 23/10/17 שעה 10:00 ההוכחות תישמענה באולמי ברח' חשין 1 י"ם .

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתן היום, 03/10/17, בלשכה.

מזכירות בית-המשפט תעביר העתק מההחלטה לצדדים.

אמיר דהאן, שופט