ניתנה ביום 04 פברואר 2018

ה ח ל ט ה

השופט אילן איטח

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר חיים עזר שוחט ומר פנחס הומינר ; סע"ש 48494-11-14) מיום 13.8.17, בו נדחתה תביעתו של המבקש תוך חיובו בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ לטובת המשיב.
2. לאחר שבחנתי את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה יש לקבל את הבקשה הגם שעסקינן בערעור שלכאורה סב על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. במסגרת הערעור מועלות טענות ראויות לבירור הן אלה הנוגעות לקביעות העובדתיות, לרבות: בקשר למשמעות שיש ליתן להימנעותו של המשיב מלהעיד את מי שפעל מטעמו ביחסים הנטענים עם המבקש ותחת זאת להעיד את מי שנכנס לתפקידו, לכאורה רק בחודש יוני 2014 – שנים לאחר סיום תקופת ההעסקה הנטענת; למשמעות שיש לייחס להיתרי עבודה שניתנו למשיב להעסקת המבקש הגם שהן מתייחסים לתקופות לגביהן חלה התיישנות וזאת בהתחשב בהכחשה הגורפת של העסקת המבקש בכל התקופה הנטענת, לרבות השנים לגביהן חלה ההתיישנות. בהקשר זה יודגש כי לתצהיר המבקש צורף מסמך שנחזה להיות כמסמך שהופק ביום 6.7.05 על ידי המשיב ובו מצויינת העסקתו של המבקש למשך שלוש שנים לגביהן אמנם חלה התיישנות, אך הוא עשוי לחתור תחת הגרסה הבסיסי של המשיבה בדבר העדר יריבות; להתייחסות שנעשתה לתצהירו של העד מר עאייד דראגמה מ.ז. 90112509, שניתן בהליך אחר ולצרכי תביעה אחרת וצורף בהסכמת הצדדים בדיון מיום 17.5.16; והן אלה נוגעות לקביעות המשפטיות זאת בהנתן ההלכות בדבר משמעותו של "משולש היחסים" שלכאורה נוצר נוכח הטענה בדבר העסקתו של המבקש באמצעות "קבלן" – ראיד דראגמה מ.ז. 901103077.
3. יובהר כי אין באמור כדי לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים או כיוצא בזאת, אלא אך שבנסיבותיו של המקרה בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות יש להיעתר לבקשה.
4. סוף דבר – הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ח (04 פברואר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.