1. לפניי בקשת החייב לעיין מחדש בצו התשלומים אשר הושת עליו, עם מתן צו הכינוס לנכסיו, שהוצא לבקשתו.

החייב עתר למתן צו לכינוס נכסיו והושת עליו תשלום עיתי בסך של 800 ₪ לחודש.

לטענת החייב, בחודש אפריל 2018 הוא נישא לאישה מאזור ומעמדה טרם הוסדר. משכך, האישה אינה יכולה לעבוד. על כן, לשיטת החייב גדלו הוצאותיו והותרת צו התשלומים על כנו לא תאפשר לו להישאר בהליך.

2. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה וטוען כי עניינו של החייב אינו נכנס בגדר "עיון מחדש".

לגופה של הבקשה טוען המנהל המיוחד כי זו בקשה שנייה של החייב. עוד טוען המנהל המיוחד כי כעולה מהצרופות שהמציא החייב, הכנסתו החודשית מעבודה היא לכל הפחות 7,000 ₪ לחודש בעוד שבעת שהגיש את הבקשה לצו כינוס הכנסתו היתה כ- 5,500 ₪ לחודש. כלומר, הכנסתו של החייב עלתה ב- 1,500 ₪ לחדש.

עוד טוען המנהל המיוחד כי, מעיון בדו"ח שהגיש החייב הרכיב היחיד בהוצאותיו שעלה לאחר נישואיו הוא רכיב הכלכלה שעלה לסכומים שבין 2,100 ₪ לחודש ל- 3,300 ₪ לחודש.

כלומר, לטענת המנהל המיוחד השתפר מצבו של החייב.

לא זו אף זו המנהל המיוחד מפנה לכך שהבקשה הוגשה ללא אישור בדבר הנישואין וכי ככל הנראה בקשה זו מהווה "מקצה שיפורים" לבקשה הראשונה לשינוי צו התשלומים, בקשה אשר נדחתה.

3. החייב, בתגובתו לתשובת המנהל המיוחד, מוחה על הרמיזה כי נישואיו הינם נישואי תועלת לצורך הבקשה.

לאחר עיון בבקשה, תשובה ותגובה, דין הבקשה להתקבל בחלקה. אלו הם הנימוקים:

4. דומה כי נישואין והגדלת הוצאות מהווים במקרה המתאימים עילה ראויה לעיון מחדש.

מרבית הוצאות החייב מקובלות ונראה כי ההוצאות בגין שכ"ד (כולל ארנונה), חשמל מים וטלפון הינם סבירות. בד בבד, נראה כי ההוצאות בגין כלכלה הינן על הצד הגבוה יותר.

בשים לב לכך שמעמד האישה טרם הוסדר יעמוד צו התשלומים לחודשים ינואר – אפריל 2019 על סך של 500 ₪ לחודש. החל ממאי 2019 צו התשלומים ישוב על כנו ל- 800 ₪ לחודש, כאשר מצופה מהאישה להתחיל לעבוד עם הסדרת מעמדה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ט, 03 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.