הליך זה עניינו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא האם יש מקום לפירוק שיתוף בעין.

במהלך ההליך ביקשו הנתבעים במסגרת ההליכים המקדמיים כי התובעת תחשוף את הסכם המכר במסגרתו רכשה את זכויותיה בקרקע נשוא המחלוקת מידי התובע 2, אחיהם של הנתבעים. התובעת הסכימה לחשוף רק חלק מהמסמך ללא תנאי התשלום, בטענה כי המסמך אינו רלוונטי וכי חשיפתו תפגע בסודות מסחריים של התובעת.

ביום 23.5.18 ניתנה החלטה (כב' השופטת מוריה צ'רקה) כי בשלב זה אין להורות על חשיפת המסמך המלא.

ביום 5.12.19 הוריתי על הצטרפותו לתביעה של התובע 2, אשר אף הוא צד להסכם המכר כאמור. באותו יום מיניתי את השמאי יעקב ביר להגשת חוות דעת מומחה לצורך בחינת השאלה האם יגרם נזק ניכר לשותפים כתוצאה מחלוקה בעין של הקרקע.

ביום 17.5.20 הגיש המומחה בקשה להורות לתובעת להעביר לעיונו את הסכם המכר. המומחה הדגיש כי מאחר שמדובר בעסקה ריאלית באותה קרקע עצמה שלגביה נערכת השמאות, מדובר במסמך חשוב לצרכי השמאות והוא מרגיש חובה לבחון את המסמך ופרטיו. המומחה הסביר כי הדיווח על העסקה באתר מס שבח מקרקעין אינו מספיק שכן לא ניתן לדעת האם מדובר ב"עסקת נטו" במסגרתה נטלה התובעת על שכמה את תשלומי מס שבח, דמי ההיתר והיטל השבחה, אם לאו.

המומחה העלה אפשרות כי ההסכם יועבר לעיונו בלבד. התובעת הסכימה להעברת ההסכם לעיונו של המומחה בלבד, אך הנתבעת מתנגדת לכך וטוענת כי יש לחשוף בפניה את ההסכם.

לאחר העיון אני סבורה כי יש להיענות לבקשה לחשיפת ההסכם הן בפני המומחה והן בפני הנתבעים, זאת בכפוף להתחייבות שתינתן על ידי שני גורמים אלו באופן שימנע פגיעה בתובעת.

ראשית אפתח בכך שיש קושי רב בהעברת מסמך לעיונו של המומחה בלבד ללא הצגתו לצד השני וזאת בהעדר הסכמת הצדדים. ההליך האזרחי ככלל מנוהל בקלפים פתוחים וכל מסמך, ראיה או טענה מועלים בו במעמד שני הצדדים. הסתמכותו של המומחה על מסמך שלא הובא לעיונם של הנתבעים עלולה לפגוע בזכותם לבחון את קביעות חוות הדעת ואף לעמת את המומחה בשלב מאוחר יותר במסגרת חקירה נגדית.

כידוע, "החיסיון על מידע מסחרי סודי הינו יחסי ולא מוחלט ובית המשפט רשאי להסירו אם השתכנע כי הצורך בגילוי המידע המסחרי החסוי גובר על הפגיעה שתיגרם לבעליו כתוצאה מחשיפתו" (רע"א 8224/15 ‏תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה, פסקה 16 (29.3.2016) (להלן "עניין תנובה")).

במקרה דנן, עד לשלב זה אכן לא היתה הצדקה לחשיפת ההסכם. עם זאת, מבקשת המומחה עולה כי ההסכם משמעותי עבור השמאות שהוא עורך בנוגע לקרקע ויש היגיון רב בטענתו. בנסיבות אלו הופך ההסכם לרלוונטי באופן שהצורך בגילויו גובר על הפגיעה שתיגרם לבעליו כתוצאה מחשיפתו.

יש לציין כי התובעת לא הבהירה איזה נזק יגרם לה מחשיפת ההסכם מלבד טענה בעלמא כי מדובר בסוד מסחרי שלה. אוסיף כי חוות דעתו של המומחה תעסוק בשאלה מרכזית בהליך ויתכן כי תכריע את גורלו, שכן אם יתברר כי החלוקה בעין גורמת לנזק ניכר לשותפים, יהיה מקום לטענה כי אין להורות על פירוק בעין. עובדה זו יש בה כדי להצביע על חשיבות חשיפת המסמך שהוא משמעותי לשמאות שנערכת.

בנסיבות אלו יש להורות על חשיפת ההסכם הן למומחה והן לנתבעים. עם זאת, יש לאפשר את גילוי המסמך תוך הגנה ככל הניתן על האינטרס של התובעת. לפיכך, המומחה והנתבעים ימציאו לתובעת התחייבות להשתמש במסמך אך ורק לצורך ההליך הנוכחי ולא לכל צורך אחר, וכן התחייבות שלא לעשות בו שימוש כלשהו במישרין או בעקיפין לרבות בהליכים משפטיים אחרים (ראו עניין תנובה, פסקה 17). בכפוף להמצאת התחייבות זו יימסר ההסכם לעיון.

הצדדים יסדירו את האמור תוך 7 ימים.

לעיון 30.6.20.

ניתנה היום, י"ט סיוון תש"פ, 11 יוני 2020, בהעדר הצדדים.