<#2#\

נוכחים:

ב"כ העותר - עו"ד דוד ונטורה

ב"כ המשיב – עו"ד מיטל שלמה כהן

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

בתיק 20265-12-15 בכתב התשובה שהוגש בנוגע להחזרת העותר לשיקום, אמרנו שוועדת אלמ"ב ממליצה להחזיר אותו לסבב חופשות ויובא בפני וועדה שתתכנס בעניינו, ורק אחרי שיעמוד בפני החופשות הסדורות בהתאם לפקודה, עניינו יבחן לעניין השיקום. על סמך כתב התשובה הזה, כב' הנשיא טל כתב ביום 23.1.17 "לאור האמור בתגובה ישקול המשיב להחזיר את העותר לשיקום במהלך חודש פברואר".

הובאה תגובה לנשיא טל בחודש שעבר לגבי אותו אסיר, שם טענו שלא בחנו את זה. פירטנו לנשיא את המצב והוא כתב ב-6.10.17 "לאור הוראות הפקנ"צ הרלבנטיות, אני דוחה את הבקשה" לכן לא ברור לי למה השופט יקואל החזיר אותנו למקום הזה.

ב"כ העותר:

להוראות הפקנ"צ אין כאן משמעות.

ב"כ המשיב:

מדובר באסיר אלמ"ב. וועדת אלמ"ב צריכה לתת חוות דעת והמלצתה בעניין זה. הוועדה כותבת "לא נכון לעותר לעבור לאגף השיקום אשר יש בו מידה לא מבוטלת של לחצים... שהוא לא מסוגל להם" יש שלבים שצריך לעבור אותם.

ב"כ העותר:

אנחנו לא רוצים את השלבים, ועל זה דיברנו.

וועדת אלמ"ב אומרת ביום 17.9.17 שהוא אובחן כהפרעת אישיות דו קוטבית בבדיקת בוחן מציאות תיקן ולא פסיכוטי. אסיר משנת 91' עושה את כל הדרך ואת כל השלבים ומגיע בשנת 13 לשיקום פרטני. במסגרתו יוצא ללימודים וחוזר ללא תקלות. יום בהיר אחד, ב-15.12 הוחלט להוציאו מהשיקום. בתחילה אמרו שזה בגלל איחור ומצבו הנפשי.

אומר כב' השופט טל בעתירה הראשונה ופתח לו פתח של תקווה, ואם מצבו ישתפר, הוא ישוב. נציגי המשיבה אומרים שמצבו התייצב. ביום 23.1 אומר כב' השופט לבחון להשאיר אותו כבר בפברואר. מה עומד בינו לבין החזרה לשיקום? אותה הוראה של הפקנ"צ שמחזירה אותו לאחור כאילו מעולם לא היה בשיקום, ולא כך הם פני הדברים.

ב"כ המשיב:

העתירה הקודמת הייתה גם לגבי השיקום. חברי הגיש בקשה בעתירה הישנה שהחלטת כב' הנשיא טל לא מולאה, והחלטת הנשיא בבקשה הזו הפנתה לפקנ"צ לאחר קבלת תגובתנו.

ב"כ העותר:

לא יכול לבוא מצב שהפקנ"צ למעשה מונע ממנו כל אפשרות לחזור לשיקום.

מפנה את בית המשפט לעתירה הקודמת.

כב' הנשיא רק ביקש לבדוק את התקדמות מצבו הנפשית וועדת האלמ"ב כותבת "מצבו הנפשי כיום מאוזן" וזה מתוך הדברים של הוועדה. אין את החלק החסוי. גם הם אומרים שהיום מצבו מאוזן. שנתיים הוא עמד בתנאים, לכן הוא יעמוד בהם.

מדברי ב"כ המשיבה בדיון שהתקיים במרץ 2017 "חופשותיו של העותר הופסקו בצדק. כל טענות חברי בנוגע לתנאיו באגף השיקום אינם רלבנטיים.. אנו לא חוזרים לנקודת ההתחלה ומעמידים את העותר לבחינה מחודשת". כלומר, חברתי מבקשת היום כאילו לא היום הדברים מעולם. באחד הדיונים בהם לא ייצגתי, הגיעו הצדדים להסכמה שאחרי שלוש חופשות הוא ייבחן ואז הוליכו אותו שולל – במקום חופשה בחודש, עשו לו חופשה בחודשיים. גם אז הם לא היו מוכנים.

ב"כ המשיב:

הונח בפני כב' הנשיא טל כל הנתונים, והוא דחה את הבקשה. עכשיו הוגשה עתירה, כאילו החלטת כב' הנשיא טל לא קיימת.

ב"כ העותר:

העותר כרגע באגף 8 והוא עבר טיפולים.

העותר:

אומרים שהעבירה שלי נעשתה בגלל הבעיה שלי שלא הייתי מודע אליו. עברתי לימודים עם ציון מאה בהכל. יצאתי 18 שנים לחופשות בלי בעיה. העורך דין הקודם בטעות לא כתב להחזיר לשיקום אלא רק על חופשות ואז גם בחופשות אני גם שמונה שעות עם ערב צמוד, זה לא הוגן.

<#3#>

החלטה

1. העותר מלין על כך שלא הוחזר לשיקום, מקום בו שהה פרק זמן ממושך והודח ממנו בחודש דצמבר 2015.

2. בעתירה סומך ידיו ב"כ העותר על החלטת כב' הנשיא טל, בעתירה שהוגשה כנגד החלטת המשיב להדיח את העותר מהאגף השיקום וממנה עלה כי המשיב התבקש לשקול את החזרת העותר לאגף השיקום הפרטני במהלך חודש פברואר 2017 (להלן: "ההחלטה").

עוד לדברי ב"כ העותר בעתירה, מאותה העת לא יישם המשיב את החלטת כב' הנשיא טל, והעותר לא הוחזר לאגף השיקום הפרטני.

3. המשיב בתשובתו טוען כי העותר איננו עומד בתנאי הפקנ"צ לצורך שקילת התאמתו לשיקום, וזאת הן בהיבט של מספר החופשות שיצא ומשכן, והן בשים לב למסקנות וועדת האלמ"ב שהתכנסה בעניינו ביום 17.9.17 ממנה עלה כי לא נכון לעותר לעבור לאגף השיקום אשר יש בו מידה לא מבוטלת של לחצים והתמודדויות שלא נראה כי כיום מסוגל להן.

4. ביום 19.9.17 פנה ב"כ העותר במסגרת העתירה בה ניתנה ההחלטה, לכב' הנשיא טל, שיורה למשיב לבצע את ההמלצה על פי ההחלטה. הבקשה הועברה לתגובת המשיב, וביום 6.10.17 דחה כב' בית המשפט, הנשיא טל, את בקשת העותר וזאת בהסתמך על התגובה, ו-"לאור הוראות הפקנ"צ הרלבנטיות".

5. בנסיבות אלה, הסתמכותו של ב"כ העותר על ההחלטה, בטענה כי העותר איננו אמור על פיה לעמוד בתנאי הפקנ"צ, אינה עולה בקנה אחד עם החלטתו המאוחרת של בית המשפט, כב' הנשיא טל, אשר דחה את בקשת העותר להשתלב באגף השיקום נוכח אי עמידתו בהוראות הפקנ"צ.

6. הוסף לכך את העובדה כי מסקנת וועדת האלמ"ב שהתכנסה לדון בעניין חזרת העותר למסגרת השיקום הייתה כי לא נכון לו לעבור לאגף השיקום וכי נראה שלא יוכל כיום להתמודד עם הלחצים הנלווים להליך זה.

7. לאור כל האמור לעיל, דין העתירה שבפניי להידחות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"ח, 10/01/2018 במעמד הנוכחים.