מבוא –

1.תביעה ותביעה שכנגד – כספיות.

2.הנתבע רכש נכס להשקעה ברחוב הרקפת 32 - טבריה; הנכס מורכב מיחידות.

3.התובע קבלן שיפוצים.

4.ביסוד הסכסוך המשפטי – עומדת הזמנת עבודה מס' 0024 ,(להלן – "ההזמנה") לפיה התחייב המזמין – הנתבע לשלם לקבלן – התובע סך של 48,789 ₪ בתמורה לכך שהאחרון יבצע בנכס את העבודות מושא ההזמנה.

5.ההליך התחיל את דרכו כתביעה קטנה שהגיש התובע על סך 20,000 ₪ בגין יתרת חוב שנותרה לטענתו בעקבות ביצוע העבודות בנכס. לאחר שהנתבע הגיש חוות דעת של מומחה לגבי טיב העבודה – הוריתי להעביר את התביעה לבית משפט השלום. כתב התביעה תוקן תוך העלאת סכום התביעה לסך של 42,910 ₪; הוגש כתב הגנה מתוקן ותביעה שכנגד ע"ס 121,122 ש"ח.

6.מונה מומחה מטעם בית המשפט – מהנדס מר צבי רום שנתן חוות דעת.

7.לאחר חקירת מומחה בית המשפט והמצהירים – הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

הערה על כתיבה בלתי מידתית –

8.כתבי הטענות מחזיקים ביחד 37 עמודים ללא הנספחים. לחלק מהדברים שפורטו ביתר מספר רב של פעמים אין כל נגיעה למחלוקת. מגמה זו נמשכה בסיכומים.

8.ב.ניתן היה להסתפק בחמישית ממה שנכתב – מבלי להחסיר דבר.

8.ג.בא כוח הנתבע כתב בסיכומיו כי משפט זה "גלש מעבר לכל פרופורציה הראויה לו" – אני מסכים עמו ורואה צורך להוסיף כי הוא אחראי לאותה גלישה אם כי גם בא כוח התובע כתב יותר מדי.

8.ד.בסופו של יום – התביעה שהתחילה כתביעה קטנה וגאתה בקול תרועה רמה – נגמרה כתביעה קטנה.

כתב התביעה –

להלן טענות התובע לפי כתב התביעה –

9.א.העבודה מושא ההזמנה מתייחסת אך ורק ליחידיה אחת בנכס אותה הוא מכנה "הצימר" ( להלן: "הצימר");

9.ב.הוא ביצע את העבודה מושא ההזמנה על הצד הטוב ביותר; הנתבע שילם לו סך של 48,789 ₪ בארבעה שיקים – מתוכם שלושה ע"ס 10,000 ₪ כ"א והאחרון ע"ס 18,789 ₪ ,להלן – "השיק האחרון";

9.ג.לקראת סיום העבודה בצימר – ביקש ממנו הנתבע לבצע עבודות נוספות ביחידה אחרת של הנכס שכונתה לרוב ,ותיקרא להלן, –"הדירה השנייה";

9.ד.התובע ביצע עבודות נוספות בשווי 28,910 ₪. ברם – לא זו בלבד שהנתבע לא שילם לו את תמורת העבודות הנוספות, אלא הוא אף ביטל את השיק האחרון. אין מחלוקת כי השיק האחרון הוחלף בשיק ע"ס 15,789 ₪ להלן – "השיק התחליפי" שגם הוא בוטל.

9.ה. השיק התחליפי שולם לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל. (ביחד עם הוצאות הגבייה שולם 16,075 ₪).

9.ו.סכום התביעה ע"ס 42,910 ₪ מורכב מהרכיבים שלהלן – 28,910 ₪ פיצוין בגין אי תשלום העבודה הנוספת; 4,000 ₪ בגין אי תשלום עבור עבודות חשמל; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 10,000 ₪; ובסה"כ 42,910 ₪.

כתב ההגנה והתביעה שכנגד –

בכתב ההגנה שהוגש ביום 15.11.2018 טען הנתבע כי –

10.א.שילם לתובע סך של 34,000 ₪ בטרם שולם השיק התחליפי ע"ס 15,789 ₪ - כך שסה"כ שילם לתובע סך של 49,789 ₪;

10.ב.העבודה שביצע התובע בצימר לקויה; השווי שלה לאחר קיזוז עלות תיקון הליקויים הוא 9,243 ₪ בלבד;

10.ג.לא הוזמנה ולא בוצעה עבודה נוספת מעבר למה שבוצע בצימר;

10.ד.גם אם בוצעה עבודה נוספת – הרי ששווי השוק של העבודה הנוספת הוא 9,520 ₪;

10.ה.לפיכך שווי כל העבודה שביצע התובע יכול להגיע לכל היותר לסך של 18,763 ₪;

10.ו.מכאן שעל התובע להחזיר לנתבע סך של 31,247 ₪ וזאת נוסף על נזקים עקיפים אותם גרם לנתבע;

10.ז.השיק האחרון בוטל עקב אי השלמת העבודה ורשלנות בביצוע;

10.ח.השיק התחליפי נועד להוות גמר חשבון בין הצדדים בכפוף לטענות הנתבע בדבר ליקויים.

10.ט. בנכס יש שני מפלסים שבאחד מהם יש אלמנטים מעץ שזה מה שמכונה על ידי הצדדים בתור "הצימר"; אך באופן עקרוני מדובר בנכס אחד כאשר ההזמנה מתייחסת לכל הנכס ולא רק לצימר;

10.י.אם הוסכם עם התובע לבצע עבודת צביעה באחד המפלסים שלא נלקח בחשבון תחילה – היה זה על חשבון עבודה אחרת אשר התובע שוחרר מביצועה;

10.י"א.העבודות מושא הזמנה רחבות יותר מעבודות ב"צימר".

10.י"ב. לא סביר כי צביעת דירה אחת תעלה 10,200 ₪ וברור כי הכוונה היא לצביעת כל הדירה ולא רק ה"צימר" – בהזמנה נכתב "צביעת הדירה ופירוק גלריה" כאשר בצימר אין גלריה ללמדך שההזמנה דיברה בשני המפלסים – הן הצימר והן הדירה השנייה;

10.י"ג.זאת גם זאת – בכותרת ההזמנה נכתב "שיפוץ צימרים" ולא "שיפוץ צימר" שכן הצדדים התייחסו לכל מפלסי הדירה כ"צימרים" – ברבים;

כך למשל – ה"רובה" התייחסה לגרם המדרגות שמוביל לדירה.

10.י"ד.עקב פיגור התובע בעבודות אכן הנתבע ביקש מהתובע לתת עדיפות לצביעת אחד המפלסים.

10.ט"ו."לא הייתה כל הגדלה" בעבודה המוזמנת;

10.ט"ז.מיד לאחר מכן נטען כי לא הייתה כל הגדלה משמעותית מחוזה ההזמנה;

10.י.הוסיף וטען כי אם הייתה הגדלת עבודה מזערית או תוספות – נהוג להתחשבן בסוף העבודה ואכן עם מתן השיק התחליפי נסגר למעשה החשבון בין הצדדים;

10.י"א.השיק התחליפי הוצא מהנתבע באונס לאחר שהתובע שמתנדב במשטרה הזמין ניידת במסגרת ויכוח קולני בין הצדדים; נאמר לו כי מדובר בגמר חשבון; הנתבע נאלץ לפרוע את השיק התחליפי לאחר שחשבון אשתו נחנק עקב עיקולים שהטיל התובע.

10.י"ב.הנתבע התחייב לספק 40 מ"ר דק ובפועל הוא סיפק חצי הכמות; הוא לא עבד ברצף אלא היה נעלם ימים ארוכים;

10.י"ג.באשר לטענה כי נותר חוב לקבלן חשמל בסך של 4,000 ₪ טען הנתבע כי הוא שילם רכיב זה על ידי הגדלת אחד התשלומים מושא ההזמנה מ 10,000 ₪ ל 14,000 ₪.

10.י"ד.עוד הוסיף וטען כי התובע גרם נזק למערכת החשמל בשווי של 39,800 ₪.

התביעה שכנגד -

בתביעה שכנגד – חזר הנתבע על גרסתו שהעלה בכתב ההגנה והוסיף כי –

11. בהתייחס להזמנה (הזמנה 0024) – "היה ברור כי לא כל העבודות שיש לבצע מפורטת בהזמנה". (ראו סעיף 2.3. לכתב התביעה שכנגד).

12.הוא שילם מכיסו על חומרים ומגיע לו קיזוז; הוא שילם לתובע 34,000 ₪ ואת השיק התחליפי ובסה"כ שילם לתובע 50,075 ש"ח.

13.התובע גבה ממנו 15,000 ₪ בגין רובה למדרגות עץ שעה שלא בוצעה כלל רובה ועל כן יש לחייב את התובע בסכום של 15,000 ש"ח.

14.בגלל מחדליו של התובע נאלץ הנתבע "לשכור את שירותיהם של אנשי מקצוע אחרים להשלמות ותיקון המחדלים האמורים – מר אבו מדחת ומחמוד".

15.העיכוב בביצוע העבודות גרם להפסד רווחים מהשכרת הנכס בתקופת "בין הזמנים"; הצורך בהבאת קבלן אחר גרם לעיכוב ממשי בסיום השיפוצים ובאכלוס הנכס; מדובר בהפסד של 90,000 ₪ בגין תוקפה של 120 ימים.

16.גם אילו בוצעו על ידי התובע העבודות הנוספות הרי שלכל היותר מגיע לו בגינן 9,510 ₪ לפי קביעת מומחה הנתבע המהנדס אלי כהן.

17.את רכיבי התביעה שכנגד פירט הנתבע כדלקמן – 50,000 ₪ בגין נזקים עקיפים; 39,800 ₪ בגין נזקים למערכת החשמל ו- 18,753 ₪ בגין ליקויים.

כתב ההגנה לתביעה שכנגד –

18.כתב ההגנה לתביעה שכנגד מחזיק 73 פסקאות ארוכות פרוסות על 11 עמודים. התובע חזר על עיקרי גרסתו והוסיף כי – אין לנתבע עילה בגין הפסד דמי שכירות ו/או נזק למערכת החשמל; התביעה שכנגד היא תביעה מופרכת, טרדנית וקנטרנית שצריכה להידחות על הסף. התשלום שסוכם עבור עבודת הרובה הוא 1,500 ₪ ולא 15,000 ₪, אי ביצוע עבודת הרובה נבע מכך שהנתבע דרש מהתובע לעבור לדירה השנייה. הכחיש את הטענה כי החוב בסך 4,000 ₪ לקבלן החשמל נפרע על ידי הגדלת אחד התשלומים מושא ההזמנה מ- 10,000 ₪ ל 14,000 ₪. הפנה לכך שלא צורפו חשבוניות או כל ראיה אחרת או אפילו ראשית ראיה של בעלי מקצוע אחרים שהשלימו כביכול את עבודתו של התובע או תיקנו אותה. הפנה לחוות דעת המומחה מטעם הנתבע וביקש לראות במה שנכתב בה להלן כהודאת בעל דין בביצוע עבודות נוספות מעבר לעבודות מושא ההזמנה –

"חוות הדעת שעכרתי לא התייחסה כלל לעבודות שעשה הקבלן גדי חדד בדירה השנייה של מר שמואלביץ מאחר שלא הייתה נשוא ההסכם בין מר חדד למר שמולביץ שהוצג לי".

19.הוספת הסך של 39,800 ₪ בגין נזק למערכת החשמל מלמדת כי הנתבע חסר מעצורים בניסיונו ליצור משקל נגד לתביעת התובע

20.הוסיף התובע וטען כי שילם 4,212 ₪ למומחה מטעמו.

עד כאן – סיכום כתבי טענות הצדדים.

תצהירי העדים:

21.בפרק זה נסכם את תצהירי העדות הראשית, לחקירות הנגדיות נתייחס ,במידת הצורך, במסגרת הפרק "דיון והכרעה".

תצהיר התובע :

2.התובע חזר על עיקרי גרסתו והוסיף כי בטרם חתימת ההזמנה נערכו מספר טיוטות; כי בעת העתקת הנוסח הסופי חל שיבוש בייחוס המחירים לפריטים באופן שמול כל פריט נרשם מחיר של פריט אחר; (התובע ערך בסעיף 7 לתצהירו את הטבלה עם הייחוס הנכון של המחירים לפריטים); ההזמנה התייחסה אך ורק לצימר; התובע נענה לבקשת הנתבע לצבוע את הדירה השנייה ולאחר שביצע את הצביעה ביצע לבקשת הנתבע שבירת קרמיקות, צביעת דלתות ומשקופים ,פירוק ובניית קרמיקה במטבחון, החלפת המערכת הסניטרית לרבות אסלות וכיורים , שלכט צבעוני והחלפת גופי תאורה.

ששון פרטוש -

23.ששון פרטוש נתן תצהיר מטעם התובע ; הצהיר כי עבד אצל התובע; הוא סייע לו בביצוע עבודות בשתי יחידות דיור; בצימר סייע לתובע בביצוע עבודת דק, דשא סינטטי, צביעה, פירוק גלריה, אינסטלציה, גלריית עץ ומדרגות ושלכט צבעוני; פרטוש הצהיר כי ביחידה השנייה ביצע צביעה וסיוד של הדירה, החלפת מנורות, חיווט, שקעים ומפסקים, צביעת דלתות ומשקופים, קרמיקה במטבחון, פירוק והחלפה של אסלה וכיורים.

עוז שרעבי –

24.עוז שרעבי הצהיר מטעם התובע; בתצהירו מסר כי סייע לתובע בצביעה וסיוד של היחידה השנייה; פירק את הקרמיקה במטבחון ובמקלחת וכן שתי אסלות וכיורים – הכול ביחידה השנייה; בזמן שביצע את העבודות הנ"ל בוצעו בדירה עבודות נוספות של התקנת שקעים וגופי תאורה בכל הדירה, צביעת משקופים ;התקנת קרמיקה במטבחון; ושלכט צבעוני.

תצהיר הנתבע – הנתבע חזר בתצהירו על עיקור גרסתו והוסיף טענות מהותיות חדשות המהוות שינוי חזית לכל דבר, וביתר פירוט –

25.הבית בנוי משלושה מפלסים עיקריים וחדרון שנמצא תחת החניה ומכונה לעתים "צימר" – ובסה"כ ארבע יחידות; היה צורך בשיפוץ שתי יחידות; בטופס ההזמנה מפורטות העבודות הכוללות שהתחייב התובע לבצע; העבודה הייתה אמורה להסתיים תוך 2-3 שבועות.

26.הנתבע שילם לתובע 7,200 ₪ בגין זפת ואיטום ; יצוין כי טענה זו הועלתה לראשונה בתצהיר העדות הראשית.

27.תמורת העבודה שולמה בשיקים מראש – 3 שיקים ע"ס 10,000 ₪ כל אחד והשיק האחרון (ע"ס 18,789 ₪).

28.כשנכתב בהזמנה "צביעת הדירה" , הכוונה היא לצביעת כלל הדירה והמפלסים.

29.עוד טען הנתבע בתצהירו, לראשונה, כי התובע היה פונה אליו ומבקש כספים ואומר לו "תן לי" ו - "אני צריך", והנתבע שילם לו כספים וניסה "לרשום ולעקוב".

30.הוסיף כי החלפת השיק האחרון ע"ס 18,789 ₪ בשיק התחליפי ע"ס 15,789 נעשתה בהתערבות צד ג' בשם יפתח קריטי שהשיק האחרון הוסב לידיו. ההפחתה של 3,000 ₪ הייתה בתמורה לכך שהנתבע ויתר לתובע על השלמת העבודות והתובע קיבל זאת בתור גמר חשבון ואף טען כי הקליט את השיחה.

31.בסעיף 10 לתצהירו העלה הנתבע לראשונה גרסה חדשה לפיה שילם לתובע יותר מהסכום אשר טען הנתבע עצמו במסגרת כתב הגנה והתביעה שכנגד המקורית והמתוקנת. על פי גרסה חדשה זו – שילם הנתבע לתובע את הסכומים שלהלן: 7,200 ₪ עבור זפת ואיטום. 30,000 ₪.השיק התחליפי ע"ס 15,789 ₪.שיק נוסף ע"ס 14,000 ₪.סכומים מצטברים במזומן בסך 8,500 ₪.

ובסה"כ – 75,489 ש"ח

32.הנתבע ביקש להסביר את פשר כבישת הגרסה לגבי התשלומים הנוספים ( ה- 7200 פלוס ה - 14,000 פלוס ה - 8,500). לאור חשיבותו של ההסבר נצטט :

"עד ישיבת קדם המשפט מיום 8.8.2019 הצהרתי רק על כספים ששילמתי ביחס להזמנה 0024 ומצאתי כי פרעתי לתובע לפחות את הסך של 53,275 ₪ מורכב מ... אך לאחר שמומחה בית המשפט התייחס לכל העבודות שמצא באתר ברצוני להתייחס לכל הכספים ששילמתי לתובע ..."

למשמעות של הסבר זה נתייחס בהמשך.

33.בסעיף 18 לתצהירו חזר על הטענה כי התובע גבה ממנו 75,000 ₪.

34.עוד טען הנתבע בתצהירו כי התובע לא השלים את העבודה והביא כדוגמא את אי כיסוי הדק בצבע מגן.

35.הוסיף וטען כי הוציא סכום לא מבוטל על איש מקצוע שהשלים את מה שהחסיר התובע ותיקן את אשר פגם.

36.הנתבע צירף לתצהירו חוזי שכירות על מנת להוכיח באמצעותם את ההפסדים שנגרמו עקב השיהוי בהשכרת הנכס.

37.בסעיף 17 לתצהירו חזר על הטענה כי התובע גבה ממנו 15,000 ₪ על רובה אף כי לא בוצעה רובה בכלל.

38.בסעיף 22 לתצהירו טען כי אין לקבל את חוות דעת מומחה בית המשפט שכן הוא בדק את הנכס שנתיים אחרי ביצוע העבודה של התובע "כאשר חלק מהעבודות הושלם על ידי אחרים".

39.עוד טען כי מומחה בית המשפט היה צריך להפנות למומחה חשמל על מנת לבדוק "מה חלקו של התובע בליקויי החשמל". בהקשר זה טען כי התובע "נגע ופעל בכל מערכת החשמל" וחיווט והכניס חוטים לקירות.

40.בסעיף 25 לתצהיר טען כי אם מקבלים את חוות דעת מומחה בית המשפט הרי ששווי העבודות שלא במחלוקת הוא 46,500 ₪ ומאחר שהנתבע שילם לתבוע 75,000 ₪ הרי שהתובע נשאר חייב לו 21,500 ₪. נוסף על הנזקים העקיפים והנזקים למערכת החשמל.

41.בתצהירו טען הנתבע לראשונה כי התובע פגע במערכת המים ובדודי המים וגרם לו נזק של 2,100 ₪ ובזבוז מים בעלות של 2,000 ₪ ועוד 2,000 ₪ שכר השרברב, כמו כן שילם לקבלנים שניקו את שיירי הפסולת שהשאיר התובע וצבעו את הדירה והסירו לכלוך וצבע מהשקעים תמורת 4,000 ₪. זאת גם זאת – קבלן בשם שלום כהן הוא שסיים את העבודה . סה"כ ההשקעה בדירה לאחר עבודת התובע הוא 90,000 ₪ מתוכם אחראי התובע לסך של 50,000 ₪ לפחות.

42.לתצהיר הנתבע צורפו קבלה לרכישת חומרי בניין ע"ס 1,285 ₪, חוזי שכירות, חוות דעת מומחה "תעודת בדיקה ורישום למתקן חשמל לפי חוק החשמל " קבלות מחברת א. צבר הנדסה 1990 בע"מ ע"ס כולל של כ - 100,000 ₪.

ד"ר חנה שמולביץ:

43.אשתו של הנתבע ד"ר חנה שמוליביץ הצהירה כי ידוע לה שההזמנה נערכה ב- 2017 וכי היא מתייחסת לשתי דירות; קודם לעריכת ההזמנה קיבל התובע 7,200 ₪ עבור איטום וזיפות הגג. התובע התחייב כי השיפוץ יסתיים תוך 2-3 שבועות; הוא פיגר בביצוע והיה נעלם ימים רבים מהאתר; היא ראתה במו עיניה ליקויים בעבודת התובע; עקב כך בוטל השיק האחרון; השיק התחליפי ניתן תחת לחץ מאחר שהתובע שמתנדב במשטרה הזמין ניידת במהלך וויכוח קולני ואלים סביב ביטול השיק החארון; השיק התחליפי מהווה גמר חשבון על פי סיכום אליו הגיעו הצדדים; ידוע לה כי מעבר לסכום ההזמנה שילם בעלה לתובע עוד 14,000 ₪ בשיק ז.פ 10.9.2017 ועוד 8,500 ₪ במזומן.

44.הוסיפה וטענה כי ליום הפגישה הנ"ל, נפרע לתובע לפחות 59,700 ₪ חוץ מהשיק האחרון שהוחלף בשיק התחליפי.

45.ד"ר שמואלביץ הוסיפה והצהירה כי התובע קיבל מבני הזוג 75,775 ₪; לאחר מכן ובשל מחדליו נאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים לקבלן שהשלים את עבודותיו של התובע. ידוע לה כי הנתבע הביא קבלן בשם מדחת ומחמוד שקיבל 4,000 ₪ בגין ביצוע ליקויים דחופים וקבלן בשם שלום כהן שהשלים את העבודות תוך 30 יום וביצע עבודה נוספת; היא מעריכה את התמורה ששולמה על תיקון עבודות התובע בסך של 50,000 ₪.

דיון והכרעה:

46.לאחר ששמעתי את העדויות, קראתי את סיכומי הצדדים ובחנתי את המוצגים – באתי למסקנה ברורה כי עלי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את התביעה שכנגד במלואה.

47.גרסתו של הנתבע- תובע שכנגד חמקמקה, רופסת ובלתי אמינה. זוהי גרסה לא הגיונית, לא עקבית הלוקה בסתירות פנימיות שמחייבות את דחייתה הן כבלתי אימנה , הן כבלתי אפשרית;

48.בלהט הניסיון להפוך את התובע מזכאי לסכום צנוע לחייב בסכום של121,122 ₪ - מסר הנתבע עצמו את האמת אותה ביקש להסתיר בדרכים שונות – בחינת "תפסת מרובה – לא תפסת".

49.עדותו של הנתבע עשתה עלי רשום שלילי – אך חשוב להדגיש, כבר בפתח הדברים, כי התוצאה אליה הגעתי מתחייבת ללא קשר לשאלת ההתרשמות הבלתי אמצעית. התביעה שכנגד צריכה להידחות במלואה מנימוקים אובייקטיביים של הגיון ושכל ישר ועל סמך סתירות גלויות – אף מבלי להידרש לשאלת המהימנות שנקבעת על סמך ההתרשמות הבלתי אמצעית. והכול יפורט להלן –

השאלות הצריכות להכרעה –

50.השאלות הצריכות להכרעה הן –

50.1.האם שיוך המחירים לפריטים שבהזמנה נכון?

50.2.האם התובע ביצע עבודה שלא נכללה בהזמנה? מהי עבודה זו ? מה עלותה?

50.3.האם קיימים ליקויים בעבודה שביצע התובע. שאלה זו מתייחסת גם לעבודה משוא ההזמנה.

מה עלות התיקונים של הליקויים?

50.4.כמה שילם הנתבע לתובע?

50.5.האם התובע גרם לנתבע את הנזקים הנטענים בכתב התביעה שכנגד.

נדון ,להלן, בכל השאלות –

שיוך המחירים לפריטים בהזמנה:

51.הנתבע אינו חולק על המחיר הסופי הנקוב בהזמנה – דהיינו שהוא התחייב לשלם לתובע סך

של 48,789 ₪ כנגד ביצוע העבודות מושא ההזמנה.

52.ברם, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי שיוך המחירים לפריטים – בעוד שהנתבע טוען כי שיוך

המחירים נכון – טוען התובע כי בעת העתקת הטיוטה של ההזמנה חל שיבוש בשיוך המחירים אם

כי הסה"כ נשאר אותו דבר. התובע מסר בתצהירו את השיוך הנכון של המחירים על פי גרסתו.

53.א.מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי שיוך המחירים שמופיע בההזמנה בלתי סביר באופן

קיצוני.

53.ב.ואכן – לא סביר כי עבור מאה מטר מרובע של דשא סינטטי יסוכם מחיר של 2,000 ₪ - ואילו

לרובה למדרגות עץ יסוכם מחיר של 15,000 ₪.

53.ג.בעוד שהתובע מסר גרסה מטעמו לשיוך סביר של המחירים– הנתבע לא הציג שיוך סביר

מטעמו אלא דבק בשיוך הבלתי סביר באופן קיצוני שמופיע בהזמנה.

53.ד.עיננו הרואות – שאפילו בעניין פשוט וברור זה – לא התקבלה הסכמת הנתבע.

53.ה.אני מקבל את שיוך המחירים שהציג התובע בתצהירו בהיותו סביר ומגובה בעמדת מומחה

בית המשפט.

53.ו.זה המקום לציין כי הנתבע אף ניסה למנף לטובתו את השיבוש בשיוך המחירים כאשר ביקש

לנצל את העובדה הבלתי שנויה במחלוקת שלא בוצעה רובה למדרגות העץ ( עבודה שעלותה על פי

השיוך הנכון 1,500 ₪ ועל פי השיוך השגוי 15,000 ₪) על מנת לדרוש החזר של 15,000 ₪. זוהי

דוגמא אחת לחוסר תום הלב של הנתבע.

מה הסכום ששילם הנתבע לתובע:

54.על פי גרסת התובע – שילם לו הנתבע ארבעה שיקים שסה"כ סכומם מכסה את סכום ההזמנה

- שלושה שיקים ע"ס 10,000 ₪ כל שיק, והשיק האחרון שסכומו 18,789 ₪ שהוחלף בשיק

התחליפי.

55.הנתבע מסר יותר מגרסה אחת לעניין הסכומים אשר לטענתו שילם לתובע – בהתחלה טען כי

שילם לתובע סך של 34,000 ₪ נוסף על השיק האחרון שחזר והתחליפי ששולם. הא – ותו לא.

56.ברם – גרסה זו עברה שינוי חזית מאסיבי בתצהירי עדותו הראשית של הנתבע בהם טען לראשונה כי שילם לתובע סך כולל של מעל 75,000 ₪. על פי גרסה חדשה זו – שילם הנתבע לתובע נוסף על סכום ההזמנה שלושה סוכמים נוספים: סך של 7,200 ₪ עבור זפת ואיטום. שיק נוסף ע"ס 14,000 ₪ וסכומים מצטברים במזומן בסך 8,500 ₪.

57.אני דוחה גרסה כבושה זו וקובע כי מלבד סכום ההזמנה לא שילם הנתבע לתובע דבר.

58.טענת הנתבע כי שילם לתובע את שלושת הסכומים הנ"ל או אחד מהם היא המצאה. המצאה

זו פועלת לרעת הנתבע בשני מישורים –

58.א.במישור המהימנות – היא מוכיחה כי הנתבע אינו בוחל בשום טענה ,מופרכת ככל שתהיה, על

מנת לזכות במשפט.

58.ב. במישור המהותי –היא מהווה הודאה מובלעת בביצוע העבודת הנוספות – בחינת "השטר

ושוברו בצדו".

אפרט להלן מדוע מדובר בהמצאה:

הסך של 8,500 ₪ גרסה כבושה ללא בדל ראיה-

59.סכום זה נולד לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות. הוא לא הופיע לא בכתב התביעה שכנגד הראשון,

לא בכתב ההגנה לתביעה העיקירת ולא בכתב התביעה שכנגד המתוקנת.

60.הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי אין לו כל הוכחה לביצוע התשלום הנ"ל.

61.הנתבע , כמי שמודע לרפיסורת הטענה, טען בתצהיר עדותו הראשית כי נתן את הסכום הנ"ל

לתובע מאחר שזה האחרון אמר לו "אני צריך" ו- "תן לי" וכי הנתבע נתן לו מאחר שהוא היה לחוץ

ורצה לסיים את העבודה בזמן, והוסיף כי "ניסיתי לרשום ולעקוב" –

.. האומנם? למה "לנסות לרשום" ? מדוע לא – "לרשום"? מה עלה בגורלו של הניסיון "לרשום

ולעקוב" ומדוע הוא נכשל?. זאת גם זאת – מדוע לא קוזז סכום זה בעת "גמר החשבון" הנטען

שנעשה במעמד מסירת השיק התחליפי?

הסך של 7,200 ₪ עבור זפת ואיטום – סכום שאינו קשור כלל להתחשבנות –

62.א.הניסיון לדחוס סכום זה למחלוקת מהווה זריית חול וחלק מהניסיון הבלתי פוסק של הנתבע

לסרבל את התביעה ולסבך אותה עד כמה שרק ניתן. מדובר בסכום שאינו שייך לא להזמנה ולא

לעבודות הנוספות שהתובע תובע בגינן. מדובר בסכום ששולם לקבלן האיטום – העד עוז שרעבי

שגם הוציא עליו חשבונית שצורפה לתצהיר התובע –ולא עוד אלא שקבלן האיטום עוז שרעבי העיד

מטעם התובע ואישר את הדברים. עמוד 18 לפרוטוקול שורות 9-11.

62.ב.ואם לא די בכך – הנתבע עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי חשבונית האיטום ע"ס 7,200 ₪

אינה קשורה להתחשבונות מושא התביעה–

"ש. אני מפנה לתצהיר אשתך שהיא אומרת שה-7,200 שולם לקבלן איטום וזה לא קשור להתחשבנות בין הצדדים.

( ראו סעיף 4.6.לתצהיר של ד"ר שמוליביץ שהוגש לתמיכה בהתנגדות לביצוע השיק התחליפי –

התצהיר צורף לסיכומי התובע. ראו הדברים הברורים שנכתבו שם ).

ת. נכון, זה בנוסף לחשבון הזה היא מתכוונת. בנוסף ל- 48,000 ש"ח. זה לא בגדר של אותה חשבונית הזאת, זה בנוסף לזה".

תשובה זו ממחישה את הקלות הבלתי נסבלת שבה ניסה הנתבע לייצר מצג כאילו הוא שילם לתובע

מעבר לסכום הנקוב בהזמנה. הדברים הברורים שנכתבו בתצהיר ההתנגדות מטעם ד"ר שמואלביץ

ממחישים את חוסר המהימנות הקיצוני שדבק בגרסת הנתבע.

השיק ע"ס 14,000 ₪ -

63.כאן מגיעה גרסת הנתבע לשיא חדש של ציניות, וביתר פירוט –

הנתבע בנה את גרסתו מלכתחילה על כך שסכום ההזמנה שולם בתשלום סך של 34,000 ₪ פלוס

השיק האחרון שהוחלף בשיק התלחילפי. על פניו – סה"כ הסכום חורג ב 4,000 ₪ מסכום ההזמנה.

64.אלא שלאחר שראה כי מומחה בית המשפט לא ענה על ציפיתיו? מצא דרך נוחה להקדים תרופה

למכה, בבחינת – אם יוכח כי בוצעו עבודות נוספות – אטען כי שילמתי עבורן.

65.וכך –בתצהיר עדותו הראשית ביצע שינוי חזית מאסיבי. בנוסף לטענה המופרכת של תשלום

8,500 ₪ במזומן והעמסת חשבונית האיטום שלא כדין על חשבון ההזמנה מושא התביעה, היה חסר

עוד קצת כסף על מת לגשר על הפער. מה עשה ? טען כי שילם שיק ע"ס 14,000 ₪ נוסף על כל עלות

ההזמנה.אלא שכאן, להבדיל מהסך של 8,500 ₪, יש לו ראיה חזקה כביכול – הלא היא השיק עצמו

שאין מחלוקת כי נפרע.

66.התובע אישר את קבלת השיק ע"ס 14,000 ₪ אך הוסיף כי זהו אחד השיקים ששולמו לו כנגד ההזמנה. אלא מאי? הנתבע היה חייב לתובע סך של 4,000 ₪ ששילם התובע לקבלן החשמל במקום הנתבע. השיק ע"ס 14,000 ₪ ניתן במקום שיק ע"ס 10,000 ₪ כאשר 10,000 מתוך ה 14,000 הם שכר לתובע על חשבון ההזמנה, והסך של 4,000 ₪ בתור החזר של הסכום ששילם התבוע במקום הנתבע לקבלן החשמל. משום כך – לא תיעד התובע בקבלות שיק ע"ס 14,000 ₪ אלא כתב כי קיבל שלושה שיקים של 10,000 כ"א נוסף על השיק האחרון מבלי לציין פרטי השיקים. (הקבלות צורפו לכתבי הטענות של התובע).

67.התובע אף הצהיר לפני , ואני מאמין לו, כי לאחר שבדק ברישומים גילה כי רשום לו שיק ע"ס 14,000 ₪. בעקבות כך חזר בו מתביעת הסך של 4,000 ₪ ( בגין התשלום לחשמלאי) שנכללה בתביעתו המתוקנת.

68. נשאלת השאלה – מדוע להאמין דווקא לגרסת התובע –

68.א.התשובה היא שלא רק שגרסתו של הנתבע בדבר תשלום 14,000 ₪ נוסף על סכום ההזמנה היא גרסה כבושה, אלא יותר מכך –גרסתו הראשונית של הנתבע תואמת את ההסבר של התובע, וביתר פירוט –

68.ב.ראשית – הנתבע עצמו מסר בגרסתו הראשונית עליה הצהיר פעמיים – בכתבי התבעיה שכנגד – הראשון והמתוקן, כי שילם לתובע בגין ההזמנה 34,000 ₪ פלוס השיק האחרון שהוחלף. גרסה ראשונית זו תואמת את גרסת התובע לפיה קיבל שני שיקים של 10,000 ₪ ועוד שיק 14,000 ₪ ואת השיק האחרון הנ"ל.

68.ג.ועדיין לא הייתי קובע בנחרצות הזאת כי מדובר בהמאצה אלאמלא סיפק הנתבע בעצמו את הראיה כי גרסתו הכבושה היא ניצול ציני של חוסר הדיוק בקבלות שהוציא התובע –

הנתבע שכח כי באחד מכתבי ההגנה שהגיש (סעיף 32 לכתב ההגנה שהוגש ביום 15.11.2018) הצהיר ברחל בתך הקטנה את הדברים הבאים:

"הנתבע יטען כי הוא סילק את החוב שנוצר כלפי קבלן החשמל על ידי כך שהגדיל תשלום ע"ס 10,000 ₪ ששולם לתובע ב- 4,000 ₪ ( סה"כ סכום של 14,000 ₪) וסכום זה היה אמור להיות מועבר מהתובע לקבלן החשמל ולפי בדיקת הנתבע אכן סכום זה נפרע על ידי אדם בשם יפתח קרתי וסכום השיק או חלקו הועברו לקבלן החשמל".

יוצא אפוא כי הנתבע ניצל את הרישום הלא מדויק בקבלה שהוציא התובע, על מנת לטעון כי שילם 14,000 ₪ ביתר.

69.ואם לא די בכל האמור לעיל – נבהיר כי שעה שקיימת בידי בעל דין ראיה מוחצת אותה ניתן להשיג בקלות, הרי שיש באי הבאתה כדי לפעול לרעתו .הנה כי כן, מה יותר קל ופשוט מלהגיש דפי בנק לתקופה הרלוונטית ולהציג שלושה שיקים 10,000 ₪ כל אחד ועוד שיק ע"ס 14,000 ₪ ?

70.מסקנה:

70.א. מלבד סכום ההזמנה שממנו נגרעו 3,000 ₪ באמצעתו השיק התחליפי – לא שילם הנתבע

לתובע דבר.

70.ב.הניסיון הכושל של הנתבע להמציא תשלומים בסך כולל של 29,700 ₪ פוגע במהימנותו.

האם בוצעו עבודות נוספות שלא פורטו בהזמנה –

71.א.בטרם ניגש להכרעה בשאלה זו, אבהיר כי כל ניסיון להבין מתוכן ההזמנה והקבלות אם

ההזמנה מתייחסת רק ליחדיה אחת ( "הצימר") או שהיא כוללת את שתי היחידות המדוברות –

נדון לכשילון.

71.ב.הצדדים זרעו אנדרלמוסיה טרמינולוגית –"צימר"; "צימרים"; "דירה";"יחידות";

"מפלסים"; "מפלס עליון"; "מפלס תחתון"; "דירת גן"; "הדירה השנייה" "הצימר העליון"

"הצימר התחתון" – ועוד.

71.ג.זאת גם זאת, חלק לא מבוטל מהעבודה מושא ההזמנה בוצע בחוץ והיא משרתת את שתי

היחידות, (ראו למשל דברי הנתבע על הדשא הסינטטי). הנתבע עצמו הסתבך בפרשנות הכתוב כאשר

בסעיף 25 לכתב ההגנה מיום 15.11.2018 טען כי הסעיף של "פירוק גלריה" מעיד על כך שההזמנה

כוללת שתי יחודת שהרי "גלריה אין בצימר". ואילו בחקירתו הנגדית אמר את היפוכו הגמור של

דבר כשהשיב כי "פירוק גרליה זה שייך לצימר". ( פרוטוקל – עמוד 43 - שורה 15).

72.ניתן לקבוע על סמך ראיות חיצוניות ( שלא על סמך נוסח ההזמנה והקבלות) ברמת הוודאת

הנדרשת במשפט אזרחי – ואף מעבר לה – כי עבודות הפנים( כגון צביעה ואינסטלציה) שנכללו

בהזמנה מתייחסות לצימר בלבד וכי מה שנעשה בדירה השניה הוא עבודות נוספות שבגינן מגיע

לתובע תלשום. קביעה זו מתבססת על הראיות שלהלן –

72.א.עדותו של התובע בה אני נותן אימון. לא מצאתי בעדותו של התובע סתירות מהותיות; אינני זוקף לחובתו את חוסר הדיוק בנוסח התביעה הקטנה שנוסחה באופן נמהר על ידו. אוסיף עוד כי גרסת התובע וגרסת הנתבע מוציאות אחת את השנייה. חוסר הדיוק בתביעה הקטנה בטל בששים לעמות הסתירות הרבות והבלתי פוסקות בגרסת הנתבע – סתירות שיורדות אל הסלע.

72.ב.עדותו של התובע קיבלה חיזוק מעדותם של עוז שרעבי ו ושל ששון פרטוש . עדים אלה העידו לפני על העבודות שעשו בדירה השנייה. הם נחקרו בחקירה נגדית ולא מצאתי סתירות בעדותם.

72.ג.טענת הפרעון הכושלת שהציג הנתבע –

72.ג.1.לא בכדי מיקמתי את הפרק שדן בסכומים ששולמו לפני פרק זה. השלכות הניסיון הכושל

של הנתבע לטעון כי שילם לתובע 29,700 ₪ מעבר לסכום ההזמנה – אינן נגמרות בדחיית הטענה

ופגיעה במהימנות הנתבע – שכן לניסיון עצמו יש כוח ראייתי השקול כנגד ראשית הודיה בביצוע

עבודות נוספות על ידי התובע שאינן נכללות בהזמנה ולתובע מגיע בגינן תמורה. שהרי הנתבע לא

טען בשום מקום כי שילם בטעות. גם הטענה כי נתן לתובע מתנה לשם שמיים נשללה על ידו בצורה

מפורשת שעה שהצהיר בחקירתו כי:

ש. תסביר לי איך אתה טוען בכל הכתבי טענות? איך פתאום אחרי שאתה טוען ששילמת לו לכל

היותר 50,000, איך אתה טוען ששילמת לו 70,000 ש"ח?

ת.יוצא מדבריך שנתתי לגדי 14,000 ₪ מתנה ליום הולדת. וודאי ששילמתי. כל הכספים האלה אני הוצאתי מהכיס ושילמתי לו, איך הוא כתב את זה תכף גם תראה את החצים שהוא עשה".

72.ג.2.ובכן – אין מתנות, ולאהייתה טעות.

72.ג.3.למעשה, לפנינו גרסת "השטר ושוברו בצדו" – משנדחתה הטענה כי שולם לתובע סך של 29,700 ₪ אשר על פי הטענה שולמו בזכות ולא במתנה –אזי לפנינו הודאה עקיפה כי הנתבע ביצע לתובע עבודות נוספות בשווי 29,700 ₪.

72.ג.4.זה המקום לציין כי הנתבע טען מספר פעמים בהקשרים שונים כי השיק התחליפי נועד להיות גמר חשבון. והרי לא יכולה להיות מחלוקת שמה ששולם כביכול מעבר לסכום ההזמנה שולם לפני שנמסר השיק התחליפי, מכאן שעל פי גרסת הנתבע עצמו – מגיע לתובע הסך של 29,700 ₪.

73.גם בכתבי טענותיו שהוכנו בקפידה – זיגזג הנתבע בכל פעם שהתייחס לעבודות נוספות. נתן

גרסאות שיש בהן הכול ואין בהן כלום.

שלל הצהרותיו שתצוטטנה להלן מתוך כתבי התביעה וכתבי ההגנה שהגיש מציג תמונה של אמת

עמומה ,דינאמית ורב- גונית –

מתוך התביעה שכנגד –

73.א."לא הוזמנה ולא בוצעה עבודה נוספת מעבר למה שבוצע בצימר".

73.ב."גם אם בוצעה עבודה נוספת – הרי ששווי השוק של העבודה הנוספת הוא 9,520 ₪" .

73.ג. השיק התחליפי נועד להוות גמר חשבון בין הצדדים בכפוף לטענות הנתבע בדבר ליקויים. ( כאמור, מהצהרה זו עולה כי על פי גרסת הנתבעת ביצע התובע עבודות בשווי ל 29,700 ₪ נוסף על מחיר ההזמנה).

73.ד.ההזמנה מתייחסת לכל הנכס ולא רק לצימר;

73.ה.אם הוסכם עם התובע לבצע עבודת צביעה באחד המפלסים שלא נלקח בחשבון תחילה היה זה על חשבון עבודה אחרת אשר התובע שוחרר מביצועה; ( לא מפרט מהי העבודה האחרת ולא מתחייב שהוסכם לבצע עבודת צביעה שאינה כלולה בהזמנה).

73.ו.העבודות מושא ההזמנה רחבות יותר מעבודות ב"צימר". (במה היא רחבה יותר? סתם ולא פירש).

73.ז.בהזמנה נכתב "צביעת הדירה ופירוק גלריה" כאשר בצימר אין גלריה ללמדך שההזמנה דיברה בשני המפלסים הן הצימר והן הדירה ולא רק הצימר; (הראינו כי בחקירה הנגדית טען כי "פירוק גלריה" שייך לצימר).

73.ח.לא הייתה כל הגדלה" בעבודה המוזמנת;

73.ט.לא הייתה כל הגדלה משמעותית מחוזה ההזמנה; ( סותר את הטענה הקודמת. כאן משאיר פתח להגדלה עלומה אך לא משמעותית).

73.י.אם הייתה הגדלת עבודה מזערית או תוספות נהוג להתחשבן בסוף העבודה ואכן עם מתן השיק התחליפי נסגר למעשה החשבון בין הצדדים; (שוב מציג את האמת בתור פרופוזיציה מבלי לגלות מהי ההגדלה המזערית שהייתה).

ומתוך כתב הגנה –

73.י"ט "היה ברור כי לא כל העבודות שיש לבצע מפורטת בהזמנה" – שוב גרסה עמומה ובלתי הגיונית. האומנם בד בבד עם עריכת מסמך מפורט בכתב "היה ברור" כי היקף העבודה נשאר פתוח?

מסקנה – אין ספק כי משלל ההצהרות הנ"ל ניכר הניסיון של הנתבע שלא להתחייב לגרסה אחת ברורה ולא להשלים עם העובדה כי האמת אחת היא.

4.א. ולא זו אף זו – התובע חיזק את גרסתו בכך שהעלה את הטענה כי בעת שנערכה ההזמנה הייתה הדירה השנייה מאוכלסת על ידי אומני"ק. לאחר שהחלו בביצוע העבודה בצימר פינה הנתבע את האומני"ק מהדירה השנייה ואו אז ביקש מהתובע לבצע בה תיקונים. הארגומנט של התובע הוא – שעצם העובדה שהדירה השנייה הייתה מאוכלסת בעת עריכת ההזמנה אינה מתיישבת עם הטענה כי ההזמנה התייחסה לשתי הדירות שכן לא ניתן לבצע שיפוצים בתוך דירה מאוכלסת.

74.ב.בתגובה לארגומנט הנ"ל – הנתבע אישר כי הדירה השנייה הייתה מאוכלסת על ידי אומני"ק אך סירב לגלות באיזה תאריך פינה אותו אלא טען כי הוא "לא זוכר".

75.אם לא די בכל האמור לעיל – להלן מה שכתב המומחה של הנתבע בחוות דעתו השנייה:

"חוות הדעת שערכתי לא התייחסה כלל לעבודות שעשה הקבלן גדי חדד בדירה השניה של מר

שמולביץ מאחר ולא הייתה נושא ההסכם בין מר חדד ומר שמולביץ שהוצג לי".

76.עד כאן התיייחסתי לסתירות שעולות מגרסת הנתבע על פי כתבי הטענות – להלן בתמצית

הסתירות וסימני השאלה שעולים מחקירתו הנגדית –

76.א. בחקירתו הנגדית השיב כי "פירוק גלריה זה שייך לצימר". שכח כנראה כי בסעיף 25 לכתב ההגנה שהוגש ביום 15.11.2018 הצהיר כי "צביעת דירה +פירוק גלריה .גלריה אין בצימר"; התעקש כי עלות 100 מ"ר דשא סיטטי היא 2,000 ₪ בלבד ואילו עלות רובה למדרגות 15,000 ₪ - מחירים בלתי סבירים בעליל. לשאלה איך הוא מיישב את הטענה כי שילם לתובע 14,000 ₪ נוסף על מחיר ההזמנה עם גרסתו הראשוית ממנה עולה כי השיק ע"ס 14,000 ₪ הוא חלק ממחיר ההזמנה נתן תשובה שאינה ממין השאלה (עמוד 45 שורות 9-18); העריך את כל העבודה שעשה התובע בסך של 5,000 ₪ בלבד בניגוד לקביעה של המומחה של הנתבע עצמו ובסתירה לטענתו כי שילם את השיק התחליפי לצורך סגירת חשבון ( חשבון של 77,775 ₪ על פי גרסתו הסופית) – עמוד 46 שורות 15-17; לשאלה מדוע לא הציג תיעוד של העבודה של הקבלנים שבאו לטענתו אחרי התובע נתן תשובה שאינה ממין השאלה כשאמר – " הלוואי והוא היה ממשיך לעבוד שם פשוט הוא עמוס בעבודה" עמוד 46 שורות 18-19;לשאלה מדוע אין הודעות כתובות המתעדות את אי שביעות רצונו השיב כי דיבר עם התובע בטלפון אך מיד לאחר מכן טען כי "כמו שהוא החליף טלפון גם אני החלפתי".עמוד 46 שורות 23-24; הכחיש כי ביקש מהתובע לעבור לדירה השנייה אך לאחר שעומת עם דברי אשתו בתצהירה לפיהם הוא ביקש מהתובע לעבור לדירה השנייה הסתבך והשיב כי " אתה מוציא את הדברים מהקשרם, שאלת אותי שאלה לגבי המחירים" עמוד 46 שורות 29-36 ועמוד 47 שורות 1-2; לאחר מכן אמר " אני לא יודע על מה אשתי אמרה את זה" לאחר מכן חזר ושלל באופן נחרץ כי ביקש מהתובע לעבור לדירה השניה והשיב " ממש לא.." לאחר מכן כשעומת עם סעיף 26 לכתב ההגנה המתוקן שלו שבו אמר דברים הפוכים נתן תשובה חמקמקה – עמוד 47 שורות 10-18 ;כשהוטח בו כי שני עובדים של התובע הגישו תצהירים שתומכים בגרסתו לגבי העבודות הנוספות ושהנתבע עצמו הודה בפני המומחה של בית המשפט כי התובע ביצע את העבודות הנוספות השיב "בסדר מה השאלה"? עמוד 48 שורות 2-6; באותו עמוד שורות 11-12 באה גרסה חדשה לפיה תמורת צביעת הדירה קיבל התובע 1,000 ₪; כשהופנה לעובדה שאין מחלוקת כי בוצעו עבודות נוספות ונשאל מדוע עבודות אלו אינן מופיעות בהזמנה התחמק ממתן תשובה ישירה והשיב "שליכט צבעוני זה בדירת גן זה קיר שחלקו בצימר וחלקו מגיע לדירה סך הכול זה בית אחד". עמוד 48 שורות 25-28 , בשאלות המשך לשאלה הנ"ל זנח את הטענה כי העבודות שאינן מופיעות בהזמנה בוצעו על ידי אחרים ועבר לטענה כי העבודות בוצעו באיכות גרועה – עמוד 48 שורות 29-36 ; מהשאלות והתשובות בעמוד 49 סיפא ועמוד 50 לפרוטקוקול עולה כי הנתבע לא יודע על מה הוא הגיש תביעה שנכגד ע"ס 121,122 ₪. לשאלה אם הוא מכיר את התביעה שכנגד שהגיש השיב "אני לא זוכר". לשאלה מהו תובע השיב כי "גדי לפי דעתי עשה עבדה ששווה 5,000 ₪" ;ראו גם התשובה המסורבלת ביותר שנתן בשורות 18-31 בעמוד לפרוטוקול.

76.ב.העד יפתח קריתי שזומן מטעם הנתבע לא תמך בגרסתו ולא אישר כי השיק התחליפי ניתן כגמר חשבון.אשתו של הנתבע נתנה תצהיר לתמיכה בטענות הנתבע. כל מה שננכתב לעיל בדבר הסתירות וחוסר הסבירות שדבקו בגרסת הנתבע חל גם על גרסתה – מה גם שהיא לא הייתה מעורבת באופן ישיר בהשתלשולת הדברים.

76.ג.אוסיף עוד כי הטענה כי השיק התחליפי ניתן בכפייה ותחת לחץ אינה עולה בקנה אחד עם הטענה שעוברת כחוט השני בכל כתבי טענותיו של הנתבע לפיה מסירת השיק התחליפי נועדה לסגירת החשבון . וכך נוסחה הטענה בהזדמנות האחרונה בסיכומי הנתבע בסעיף 23 :

"באותה פגשיה הושגה פשרה כוללת ובוצע גמר חשבון ואלמלא התנהלותו חסרת תום הלב החמדנית האגרסיבית מפר הסיכום "גמר החשבון" של התובע שאם היה מכובד והתובע לא היה רץ לבית המשפט לתביעות קטנות פחות מ - 24 שעות אחרי הפגישה ואז לא היה מבטל הנתבע את שיק ה 15,789 ₪ ( אותו נאלץ לבסוף לפרוע דרך מערכת ההוצל"פ ) וקרוב לוודאי כי לא הייינו נדרשים כלל למשפט זה אשר גלש מעבר לכל פרופורציה הראויה לו".

76.ד.ראו גם סעיף 28 לסיכומי הנתבע שלא ניתן להבין את הכתוב בו אלא כהודאה בביצוע עבודות נוספות שלא נכללו בהזמנה.

לסיכום פרק זה

אני מקבל את הטענה של התובע לפיה ההזמנה התייחסה לצימר בלבד וכי בוצעו על ידו בדירה

השניה העבודת הנוספות מושא התביעה.

התביעה שנכנגד :

77.חוסר האמינות של התביעה שכנגד אינו נופל מזה של גרסת ההגנה בתביעה העיקרית.

78.קשה שלא להתרשם כי מדובר בתביעה שהומצאה על מנת להוות משקל נגד לתביעה שהגיש

התובע על פי הטקטיקה של – ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.

79.חוסר האמינות משתקף גם בסכומים עגולים – חסרי ביסוס.

80.לפני שאנו ניגשים לניתוח – נביא להלן את התייחסות הנתבע עצמו לתביעה שכנגד שעומדת על

סך של 121,122 ₪.

"ש. אתה לא טענת את זה כשגדי סיים את העבודות, אתה הבאת מומחה שנה ושלושה חודשים אחרי שגדי סיים את העובדות.

ת. אני בכלל לא תכננתי, אני לא תבעתי אותו, אני אמרתי כפרת עוונות, הוא הביא אותי לפה".

האומנם ויתר הנתבע כל כך בקלות על סכום של 121,122 ₪ ונזכר רק מאחר שהתובע בא עמו

במשפט?

נזק למערכת החשמל:

81.א.לטענת הנתבע – גרם התובע נזק למערכת החשמל בסך של 39,700 ₪.הנתבע לא פירט כיצד

העבודות שביצע התובע גרמו נזק גדול זה.

81.ב.להוכחת טענתו – צירף הנתבע מסמך מטעם "ב.ה יזמות ייעוץ פיקוח ובדיקות חשמל

סריקות תרמוגרפיות ובדיקות קרינה" –

ברם, מסמך זה – בכל הכבוד – אינו מהווה ראיה כי התובע גרם נזקים למערכת החשמל.

עורך המסמך לא נתן עדות; לא ניתן לדעת מהמסמך איזה סעיפים מתייסחת ליחידות בהן עבד

התובע; (שהרי אין מחלוקת שהתובע לא עבד בכל היחידות). לא ניתן לזהות את העבודות שביצע

קבלן החשמל שהנתבע שילם לו 4,000 ₪ באמצעות התובע, לא ניתן להפריד בין תיקונים לבין

הוספות ושיפורים, ולא צופרו קבלות המעידות על ביצוע בפועל של העבודות מושא המסמך אף כי

חלף מספיק זמן והדירות כבר אוכלסו. מסמך זה אינו מהווה אפילו ניסיון ראוי להתקרב לרף

הנדרש להוכחת הטענה.

הטענה בדבר הפסר דמי שכירות –

82.על מנת להוכיח כי התובע גרם לנתבע הפסד של דמי שכירות – צריך הנתבע להוכיח את המועד

שסוכם לסיום העבודה; את המעוד שבו הסתיימה העבודה בפועל ואת מועד האכלוס; וכן עליו

להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האיחור הנטען בהשלמת העבודה לבין מועד תחילת ההשכרה של

הנכס.

83.א.ברם – קל לראות כי אין כל קשר בין מועד תחילת השכירות לבין מועד סיום העבודות של

התובע. – ראו המסמך של ב.ה. יזמות שהוגש לצורך הוכחת גרימת נזקים למערכת החשמל.

המסמך נושא תאריך 12.11.2018. ברם העבודה מושא ההזמנה בוצעה באוגוסט 2017 ומדובר

לטענת הנתבע בעבודה שצריך היה להשלים תוך שבועיים -שלושה.

83.ב.עיננו הרואות – כי מהמסמך של ב.ה. יזמות – מסמך שהוגש על ידי הנתבע , עולה כי הנתבע

ניגש להכשרת מערכת החשמל בנכס רק בסוף שנת 2018 כלומר שנה וארבעה חודשים לאחר

שהתחיל לשפץ את הנכס בעזרת התובע. אם זהו קצב העבודה של הנתבע – אזי די ברור כי גם

אילו הוכח כי התובע פיגר בהשלמת העבודות ( ואינני קובע כי הוכח הדבר) הרי שפיגור זה בטל

בששים לעומת הקצב האטי בו פעל הנתבע להכשרת הנכס למגורי האורחים.

הטענה כי קבלן אחר השלים את העבודה תמורת 90,000 ₪ וכי חלק שיקום ליקויי

התובע הוא 50,000 ₪ -

84.מנוסח הטענה עולה כי נשלפה מן המותן על ידי נקיבת סכום עגול, שרירותי וללא סימוכין.

85.א.בכל הכבוד – מי שטוען כי קבלן אחר השלים את העבודה לא די בכך שהוא מספר עליו או נוקב

בשמו – אלא צריך הוא להביא הוכחות, לזמן אותו ו/או את עובדיו למתן עדות ו/או להגיש קבלות

וחשבונוית אודות העבודה שביצע.

85.ב. אי הגשה ,ולו של בדל ראיה, להוכחת הטענה כי קבלנים אחרים תיקנו ליקויים שנמצאו

בעבודות התובע גוזרת את דין הטענה לדחייה. הוא הדין באשר לטענה הנוספת של גרימת נזק

למערכת המים שהועלתה לראשונה בתצהיר העדות הראשית על דרך של שינוי חזית.

86.המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא שהתביעה שכנגד עומדת על כרעי תרנגולת ואחת

היא דינה להידחות ואני דוחה אותה.

חוות דעת המומחה צבי רום :

87.א.לעניין האומדן של שטחים , היקף העבודה ועלותה, היקף הליקויים ועלות תיקונם – אני מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מר צבי רום.

88. מר צבי רום הכין חוות דעת מפורטת ויסודית. בחקירתו הנגדית עשה רושם חיובי. חוות דעתו לא נסתרה ואני סומך ידי עליה.

89.באשר לחלקים שהושארו לשיקול דעת בית המשפט – משדחיתי את גרסת הנתבע בכל נקודות

המחלוקת ונתתי אימון בגרסת התובע ועדיו – ששון פרטוש ועוז שרעבי – אני מקבל את גרסת

התובע לעניין היקף העבודות הנוספות ועצם ביצוען על ידו – למעט הדרישה לסך של 4,000 ₪ בגין

פינוי פסולת שלא הוכחה.

90.בתימחור – ההסכמה החוזית על פי ההזמנה ( לפי שיוך המחירים מטעם התובע) גוברת על

הערכת מומחה בית המשפט. בעבודות הנוספות – אני מקבל את המחירים והעלויות שקבע מומחה

בית המשפט.

תחשיב:

91.א. שטח הדק – על פי ההזמנה שטח הדק 40 מ"ר. לפי חוות דעת מומחה בית המשפט – שטח

הדק בפועל 35.25 מ"ר. על פי ההזמנה – בשיוך מחירים לפי גרסת התובע – העלות 10,200 ₪.

91.ב.משהתגלתה טעות במדידה של 5 מ"ר, התובע היה צריך ליידע את הנתבע ולזכות אות בהפרש.

91.ג.יש להוריד אפוא מסעיף זה את החלק היחסי. לפיכך מגיע לתובע 8,988 ₪. התובע קיבל 1,212

₪ ביתר.

92.דשא סינטטי – על פי ההזמנה – מדובר בשטח של 100 מ"ר. השטח שבוצע בפועל 63.95 מ"ר.

המחיר על פי ההזמנה – 15,000 ₪. מגיע לתובע חלק יחסי בהתאם - 9,593 ₪. מסכום זה יש להפחית

300 ₪ עלות תיקון ליקוי קטן . נשאר 9,293 ₪. התובע קיבל בסעיף זה סך של 5,707 ₪, ביתר.

93.צביעת הדירה ופירוק גלריה – המומחה קיבל את עמדת מומחה ההגנה לפיה העלות היא 8,200

₪. על פי ההזמנה נקבע מחיר 7,000 ₪. התמורה שנקבעה בחוזה היא המחייבת.

94. רובה למדרגות חוץ - לא בוצע , יש לקזז 1,500 ₪.

95.אינסטלציה – בוצעה עבודה לקויה במטבח ובשירותים – יש לקזז 300 ₪ בגין הליקויים.

92.שלכט צבעוני – העבודה לקויה. יש לקזז עלות תיקון הליקויים בסך 800 ₪.

93.טענת הנתבע כי רכש חומרים נתמכת בקבלות ולא נסתרה.יש לזכות את הנתבע בסך של - 1,285

₪.

94.הנתבע גרע מהשיק האחרון 3,000 ₪ כאשר נתן שיק תחליפי בפחות 3,000 ₪. לא הוכח כי

התובע הסכים לפהחתה זו. יש לחייב את הנתבע בסכום זה.

94.סיכום – מהסכום שקיבל התובע עבור העבודות מושא ההזמנה יש לקזז:

1,212 + 5,707 +1,500 +300 + 800 + 1,285 - 3,000 ש"ח= 7,804 ₪.

בתוספת מע"מ : 9,130 ש"ח ₪ - זהו סה"כ הסכום שעל התובע להחזיר לנתבע בגין העבודות

מושא ההזמנה.

העבודות הנוספות (הדירה השנייה)

פינוי פסולת –

הדרישה לתשלום בגין 3 מכולות אשפה נראה מוגזם. לא הוגשה קבלה בגין הסכום הנדרש בסך

4,000 ₪ ולוא הובאו הוכחות- אני מאשר בסעיף זה סך של 1,000 ₪.

צביעה וסיוד ש הדירה – לתובע מגיע סך של 6,000 ₪. על פי הערכת המומחה.

החלפת חיווט 2,400 ₪.

החלפת שקעים וגופי תאורה - 1,100 ₪. אושר כסביר על ידי המומחה בחקירתו בבית המשפט. (

עמוד 12 שורות 9-10)

צביעת דלתות ומשקופים –1,250 ₪.

קרמיקה במטבחון 800 ₪.

פירוק והחלפה של אסלות וכיורים – 1,200 ₪.

שליכט צבעוני – 1,450 ₪.

סה"כ 15,200ש"ח.

בצירוף מע"מ – 17,784 ₪.

קיזוז:

17,784-9,130 = 8,654 ₪.

הערה לעניין הסמכות העניינית –

95.א.לפני סיום – עלי לציין כי נפלה מלפני טעות משפטית שעה שסברתי כי תביעה שכנגד שסכומה

עולה על 75,000 ₪ היא בסמכות רשם בכיר. לאחר שהוגשו הסיכומים ניתן על ידי בית המשפט

המחוזי בנצרת פסק דין בתיק אחר שקבע כי אין לרשם בכיר סמכות לדון בתביעה שכנגד שסכומה

מעל 75,000 ₪.

95.ב.בהחלטה מיום 14.9.2020, הבאתי לידיעת הצדדים את פסיקת כב' בית המשפט המחוזי.

התובע הסכים למתן פסק דין על ידי מותב זה מכוח תורת הבטלות היחסית. הנתבע הודיע כי "אינו

מתנגד" למתן פסק הדין על ידי מותב זה אך נזהר מלכתוב כי הוא מסכים.

95.ג.נוכח עמדתו הלא חד משמעית של הנתבע – קבעתי בהחלטה מיום 30.9.2020 כי בנסיבות אני

סבור כי חובה עלי לתת פסק דין אך במקביל דחיתי את מתן פסק הדין על מנת לאפשר לנתבע להגיש

בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל וזאת על מנת להימנע ממצב בו יינתנו פסקי דין

סותרים.הנתבע לא הגיש בקשת רשות ערעור.

סוף דבר:

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,654 ₪ וכן הוצאות מומחה בית המשפט בסך 4,095 ₪. כל צד יישא בהוצאות המומחה מטעמו. כמו כן ישלם הנתבע לתובע אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

מאחר שבאתי למסקנה כי התביעה שכנגד חסרת כל בסיס – יש לפסוק הוצאות ריאליות.

הנתבע – תובע שכנגד ישלם לתובע – נתבע שכנגד שכ"ט עו"ד בגין התביעה שכנגד בסך 20,000 ₪.

זכות ערעור כחוק

ניתן היום י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.