לפניי בקשה מטעם המערער לפטור אותו מתשלום אגרה במסגרת הליך ערעורי זה.

מדובר בבקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 23.9.17 בתיק הוצל"פ 06-02331-02-5 בלשכת ההוצל"פ בת"א, שבה התקבלה בקשת המבקש (כחייב בתיקי הוצל"פ) להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים", לאחד את תיקיו בהוצל"פ ולקבוע לו צו תשלומים חודשי בסך של 150 ₪ בתיק האיחוד (יצוין כי בהחלטה נרשם שהמבקש הציע לשלם לכל נושיו 50 ₪ בלבד מדי חודש).

חשוב לציין לצורך הבנת הדברים כי בתיק ההוצל"פ המבקש נעזר בהליך ההוצל"פ הנ"ל בעו"ד ממונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי. המבקש טוען, כי עוה"ד הנ"ל טעה והטעה אותו, בכך שהגיש בשמו את בקשת ההכרזה הנ"ל, חרף התנגדותו של המבקש, תוך שנטען שהמבקש שהתכחש ומתכחש לחובותיו הרשומים בתיקי ההוצל"פ. המבקש טוען כי הוא ועוה"ד הנ"ל הסכימו כי המבקש אינו מתאים לאיחוד תיקים בהוצל"פ ואינו עונה על דרישות חוק ההפטרים (כנראה הפטר חובות במסגרת ההוצל"פ) ומכאן הערעור אשר הוגש ביום 24.10.17. בבקשת רשות הערעור, התכחש המערער לחובות הנטענים של נושיו ותיאר את השפעת חובותיו על מצבו הכלכלי, הבריאותי והנפשי. צורפה החלטת הרשמת בהליך.

ביום 24.10.17 המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה (להלן: "בקשת הפטור") הנתמכת בתצהיר. יצוין כי המערער לא רשם בבקשת הפטור מהו סכום האגרה שיש לשלמו כדין ע"פ דין בערעור זה, ומבדיקה שעשיתי עולה מדובר באגרה בסכום של 410 ₪ (עפ"י תקנות האגרות). המערער מצהיר כי אין ביכולתו לגייס את סכום האגרה הנדרש כאשר הוריו נפטרו ואינו בקשר רציף עם אחיו . המערער הצהיר כי מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי ויש ברשותו חשבון בנק. לבקשת הפטור צורפו המסמכים הבאים:

• • • מסמך חשבון העו"ש של המערער מיום 3.7.17 ועד ליום 9.10.17 לפיו יתרתו הנוכחית של המערער הינה ע"ס של 946.98 ₪.
    • אישור קצבה של הביטוח הלאומי לחודשים ינואר עד אוקטובר 2017.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק, מצאתי לדחות הבקשה, אף מבלי להעבירה לתגובת המשיבים. ואלו טעמיי, בתמצית:

בזהירות המתחייבת ולצורכי הליך זה אציין, כי סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור אינם גבוהים ולכאורה אף קלושים. המבקש לא מייחס לרשת ההוצל"פ כל טעות בהחלטתה. המבקש טוען למעשה טענה נגד הייצוג המשפטי שניתן לו מטעם הלשכה לסיוע משפטי. אך המבקש לא מצרף את כל מסמכי ההליך הרלוונטי בהוצל"פ ואף לא את מסמכי המינוי של עוה"ד, כדי שניתן יהיה להתרשם מרצינות דבריו בכל הנוגע לטעות הנטענת בייצוג המשפטי. נראה גם שמתבקשת הייתה בנסיבות פנייה של המבקשת לרשמת ההוצל"פ, כדי להעמיד אותה על הטעות הנטענת. ראוי שהרשמת תדע הדברים ותבררם, במידה שיש בהם ממש ובהתאם לשיקול דעתה, גם מאחר שכל המסמכים הרלוונטיים מצויים בפניה וגם מאחר שמדובר בסמכות שלה, שראוי שתקבל הזדמנות להפעילה. בהקשר זה יצוין כי לרשם ההוצל"פ יש עפ"י דין סמכות להכריז על אדם כחייב מוגבל באמצעים, גם בניגוד לרצונו.

המבקש הקדיש את רוב דבריו בבקשת רשות הערעור לתקיפת עצם ונכונות חובותיו השונים בהוצל"פ, אך הדבר בלתי רלוונטי להליך. כל עוד קיימים ורשומים תיקי הוצל"פ פעילים בלשכת ההוצל"פ, יש להניח שהחובות בהם הם חובות קיימים ונכונים עפ"י דין, ולא ניתן (כפי כוונתו המשוערת של המבקש) להתעלם מהם או להניח שאינם נכונים ואינם מחייבים אותו.

מעבר לכך, המערער לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, שסכומה הוא נמוך ועומד על 410 ₪ בלבד וכפי שניתן לראות במסמכי העו"ש שצרף המערער, יתרתו גבוהה מסכום האגרה הנדרש.

המערער טוען כי אינו עובד במשלח יד, אך לא מעניק הסבר בבקשתו מדוע אינו מחפש עבודה חלופית.

המבקש לא פירט על אודות הכנסותיו והוצאותיו, המערער החסיר מסמכים מהותיים ורלבנטיים לבחינת מצבו הכלכלי, כגון: תשלומי חשבונות חשמל, ארנונה, גז, מים וכדומה. עפ"י המידע והמסמכים שהוגשו, לא שוכנעתי כי הוא נטול יכולת כלכלית לשלם את האגרה כנדרש עפ"י סעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.

סיכום

סבורני שלא עלה בידי המערער להרים את נטל ההוכחה, הן לגבי עילת הערעור והן לגבי לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

על כן, בקשת הפטור שבנדון-נדחית.

על המערער לשלם את האגרה הדרושה עד יום 30.11.17 שאחרת תימחק בקשת רשות הערעור והתיק ייסגר.

קובע תז"פ ביום 5.12.17.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.