בהתאם להוראות תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, החלטתי לדון בבקשה כבערעור.

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל עביר גבריס מיום 23/9/17 (להלן: "ההחלטה") בתיק הוצל"פ מספר 06-02331-02-5 (להלן: "התיק") ולפיה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים על פי הוראות סעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק").

2. המבקש הגיש בקשה אשר קשה לדלות ממנה פרטי הערעור, הואיל ורוב טענותיו הנן בנוגע לעצם העובדה כי בכלל קיימים לו חובות כלשהם המוכחשים על ידו. בנוסף מעלה טענות בנוגע להתנהלות אחד מן הנושים כנגדו, טענות בדבר טעות ב"כ בהגשת הבקשה במסגרת התיק, ועוד.

3. הואיל וגם המבקש עצמו טוען כי הוגשה בקשה כאמור וההחלטה הנה בהתאם לבקשתו – גם אם תוך כשל בייצוג המשפטי, לכאורה, הרי שהמבקש לא העלה כל טענה אותה ניתן לברר בדבר טעות אשר נפלה בהחלטה.

4. כקבוע בהחלטת הרשמת המסקנה אליה הגיעה בהחלטה הנה מכוח הסמכות אותה מקנה לה החוק, בסעיף 69ג לחוק, כאמור לעיל.

5. מעיון חוזר ונשנה בבקשה, מסומן ומוקף בעיגול סעיף 10 להחלטה, לפיו מתירה הרשמת עיקול ברישום בלבד על נכסי המבקש בביתו ובקשה להוצאות מעוקלים תוגש בצירוף פירוט הנכסים המעוקלים.

מכך אני למד כי זו ההחלטה המטרידה המבקש והמבקש טוען למעשה : "...לא לכך פיללתי, לא לזה התכוונתי...". ומכאן טענותיו בנוגע לטעות אשר נפלה בהחלטה.

6. למרות תיאורו מכמיר הלב של המבקש בדבר מצבו האישי, ובכל הצער הנובע מכך אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

7. הבקשה לא הראתה כל טעות בשיקול דעתה של רשמת ההוצאה לפועל במתן ההחלטה. ככל שמבקש המבקש לחזור בו מבקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, עליו לעשות כן במסגרת הגשת בקשה מתאימה במסגרת התיק.

8. אין כל עילה מכל סוג שהוא להתערבות בית המשפט בהחלטה.

9. ככל שברצון המבקש להעלות טענה בדבר העדר חוב - עליו לפעול כן באמצעות הגשת תובענה מתאימה לבית המשפט המתאים או במסגרת הגשת בקשה מתאימה במסגרת תיק ההוצאה לפועל הרלוונטי.

10. על כן ומכל הנימוקים לעיל, הבקשה והערעור נדחים בזאת. הואיל ולא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.