לפניי בקשה לפסיקת שכרו של המבקש, שמונה ככנוס נכסים מטעם בית המשפט.

רקע עובדתי

1. לבית משפט השלום בנצרת הוגשה תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כגוש 17037 חלקה 66 מאדמות כפר תבור, הנמצאת בבעלות משותפת של המשיבים. לאחר מספר דיונים שקיים בתביעה, הורה בית משפט השלום על העברת הדיון לבית משפט זה לאחר שהגיע למסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית משפט זה.

2. עם העברת התיק לטיפולי קיימתי ביום 8.1.2020 ישיבת קדם משפט, במהלכה מיניתי בהסכמת הצדדים את המבקש ככונס נכסים על מנת "שיבחן דרכי פירוק השיתוף, לרבות מכירה והתמחרות וינהל מגעים מול המנהל כדי לבדוק את האפשרויות העומדות על הפרק". לעניין שכרו של כונס הנכסים נקבע בהחלטת המינוי כי הוא ייקבע על ידי לאחר קבלת עמדת הצדדים וישולם על ידי שני הצדדים (המשיבה מס' 1 מצד אחד והמשיבים 2 ו- 3 מצד שני) בחלקים שווים ביניהם, כך שכל צד יישא במחצית שכרו של כונס הנכסים.

3. במהלך התקופה מאז מונה כונס הנכסים נבחנו על ידו אפשרויות שונות לפירוק השיתוף במקרקעין, בשיתוף פעולה עם הצדדים. תחילה נבחנה אפשרות מכירת המקרקעין בכללותם ולשם כך ניהל כונס הנכסים הליך מכרזי שבמהלכו הוא פרסם הזמנה להציע הצעות, הציג את המקרקעין לרוכשים הפוטנציאליים שהתעניינו ברכישתו ובסופו של הליך זה התקבלו בידי כונס הנכסים שתי הצעות – האחת על סך 5 מיליון ₪ והשנייה על סך 2.6 מיליון ₪. כונס הנכסים ניהל משא ומתן מול המציעים שבמהלכו שופרה ההצעה מסכום של 5 מיליון ₪ לסכום של 5.5 מיליון ₪. בשלב מאוחר יותר סברו הצדדים כי עדיף למכור את המקרקעין כחלקים מאחר שסברו כי שווי החלקים יעלה על השלם. בהתאם לכך התקשר כונס הנכסים עם מודד לשם הכנת תכנית חלוקה. בתשריט החלוקה שהכין המודד שאת שירותיו שכר כונס הנכסים חולקו המקרקעין למספר מגרשים. לאחר קבלת התשריט חזרו הצדדים מההסכמה למכירת כל המקרקעין בחלקים ובישיבת יום 7.3.2022 נקבע, בהסכמת הצדדים, מתווה לפירוק השיתוף במקרקעין בעין, מתווה שהתבסס על התשריט שהוזמן על ידי כונס הנכסים. משהסתיים תפקידו של כונס הנכסים עם קביעת מתווה לפירוק השיתוף במקרקעין בעין, הוריתי על שחרורו מהתפקיד וכן הוריתי לו להגיש בקשה לפסיקת שכרו.

הבקשה והתשובות

4. בבקשה לפסיקת שכר טרחה פירט כונס הנכסים את הפעולות שבוצעו על ידו, את ההליכים שנקט לצורך קידום פירוק השיתוף, את הפניות שהיו לו לגורמים השונים ואת המגעים שניהל עם כלל הגורמים, לרבות עם רשות מקרקעי ישראל, הצדדים, רוכשים פוטנציאליים, שכירת שירותיו של מודד ועוד. לטענת כונס הנכסים, בוצע על ידו הליך מכרזי מלא למכירת המקרקעין, לרבות פרסום ההליך המכרזי בעיתונות הארצית והמקומית ובמדיה החברתית, העברת מסמכים ונתונים למתעניינים השונים שפנו למשרדו והתעניינו בקבלת פרטים, קיום ביקור מרוכז בנכס למתעניינים, קבלת הצעות לרכישת הנכס וניהול משא ומתן בין המציעים השונים שבסיומו התקבלה הצעה על סך 5.5 מיליון ₪. לאחר מכן הוכנה תכנית חלוקה על ידי מודד שאת שירותיו הוא שכר, ניהל הליך ארוך מול רשות מקרקעי ישראל על מנת לקבל את הסכמתה לתכנית החלוקה שהוכנה, קיים ישיבות עבודה עם המודד, הגיש עדכונים לבית המשפט והתייצב לדיונים שנקבעו. כונס הנכסים טען כי השכר שנוהגים בתי המשפט לפסוק לכונס נכסים הפועל למימוש נכס מקרקעין נע בין 6% ל- 10% משווי הנכס. מאחר שהוא לא סיים את הליך המימוש באופן מלא אם כי קיים הליך מכרזי מלא ואף ביצע פעולות רבות לאחר מכן, הוא ביקש לפסוק לו שכר בגובה 4% בתוספת מע"מ מההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה ואשר עמדה כזכור על סך 5.5 מיליון ₪. בהתאם לכך עתר כונס הנכסים מבית המשפט לפסוק לו שכר טרחה בסך 257,400 ₪ כולל מע"מ.

5. המשיבה מס' 1 הביעה בתשובתה את הערכתה לעבודתו המקצועית והיעילה של כונס הנכסים שהייתה, לשיטתה, ללא דופי וגרמה לכך שיהיו בידי הצדדים נתונים שלא היו להם בטרם מונה הכונס על ידי בית המשפט. על אף האמור סברה המשיבה מס' 1 כי השכר המבוקש על ידי כונס הנכסים גבוה מידי והציעה להעמיד את שכרו על סך 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. המשיבה מס' 1 מסכימה, כי שכרו של כונס הנכסים הפועל למימוש נכס מקרקעין נע ברגיל בין 6% ל- 10% משווי הנכס, אך לשיטתה אין לגזור מכך לענייננו מכמה טעמים: כונס הנכסים לא ערך חוזה מכר, לא טיפל בענייני המיסוי שהיו כרוכים במכירה, לא טיפל בהיוון הנכס מול רשות מקרקעי ישראל, לא טיפל בסוגיית היטל ההשבחה מול הוועדה המקומית ולא טיפל בחלוקת התמורה. בהתחשב בכל האמור ובעבודה הרבה שהשקיע כונס הנכסים כמפורט על ידו, הציעה המשיבה מס' 1, כאמור, להעמיד את שכרו על סך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.

6. המשיבים 2 ו- 3 ביקשו לדחות את בקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר טרחה כנגזרת של שווי המקרקעין כמקובל בפסיקת שכר טרחה של כונסי נכסים הפועלים למימוש הנכס. לשיטתם, כונס הנכסים סימן לעצמו מתחילת ההליך רק אפשרות אחת והיא מכירת הנכס, מבלי לבחון דרכים אחרות למימוש הנכס. על אף העמדה שביטא כונס הנכסים, בית המשפט קיבל את בקשתם של המשיבים 2 ו- 3, והורה על פירוק השיתוף בעין, כך שהפעולות שביצע כונס הנכסים לא קידמו את הצדדים ולשיטתם, היום הם אינם קרובים יותר לפתרון הסכסוך מאשר היו קודם למינויו. על כן, עתרו המשיבים 2 ו- 3 לדחיית בקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר באופן שהוגשה ולחייבו להגיש פירוט של שעות העבודה שהושקעו על ידו לצורך מילוי תפקידו.

דיון והכרעה

7. אין ספק כי כונס הנכסים מילא את תפקידו במקצועיות רבה, ביצע בדיקות מעמיקות לצורך בירור אפשרויות פירוק השיתוף בין הצדדים, וניסה לאורך תקופת מינויו לקדם את הליך פירוק השיתוף בשיתוף פעולה מלא עם הצדדים, מתוך רצון לקדם את רצונותיהם לעניין אופן פירוק השיתוף. תחילה עלתה האפשרות למכירת הנכס בכללותו ולצורך כך קיים כונס הנכסים הליך מכרזי מלא שבמהלכו הוא פרסם הזמנה להציע הצעות, ניהל מגעים עם המתעניינים, קיים ביקור בנכס בליווי המתעניינים, קיבל הצעות מהם, וניהל עמם משא ומתן, עד אשר התקבלה הצעה על סך 5.5 מיליון ₪. לאחר מכן סברו הצדדים כי ניתן לקבל תמורה גבוהה יותר אם יחולקו המקרקעין למגרשים שיימכרו בנפרד. לצורך כך שכר כונס הנכסים שירותיו של מודד שנדרש להכין תשריט חלוקה, קיים ישיבות עם המודד ופעל להשגת תכנית חלוקה שקיבלה אישור עקרוני של הוועדה המקומית לתכנון ובניה. במקביל ניהל כונס הנכסים מגעים עם רשות מקרקעי ישראל על מנת לקבל את הסכמתה למתווה החלוקה שהוצע, העביר לה את תכנית החלוקה וביקש את התייחסותה, עד אשר התקבלה עמדה עקרונית של רשות מקרקעי ישראל שאינה מתנגדת עקרונית למתווה שהוצע. כונס הנכסים אף עדכן את בית המשפט באופן שוטף בפעולות שהוא ביצע, קיבל את אישורו לביצוע פעולות מהותיות והתייצב לכל הדיונים מאז מינויו. בסופו של יום מתווה החלוקה שאושר בהסכמת הצדדים התבסס כולו על התוצרים של פעולות כונס הנכסים. עולה, אם כן, כי טענת המשיבים 2 ו- 3 שהפעולות שביצע כונס הנכסים לא קידמו את עניינם של הצדדים לעומת המצב שהיה ידוע ביום מינויו משוללת כל יסוד ומתעלמת מהשתלשלות האירועים כפי שתוארו לעיל וכפי שתוארו בבקשת כונס הנכסים.

8. על אף האמור לעיל, לא מצאתי לפסוק לכונס הנכסים שכר שהוא נגזרת משווי המקרקעין מהטעמים שלהלן: כונס הנכסים לא ערך חוזה מכר, לא ניהל משא ומתן מול הרוכשים בקשר לנוסחו של חוזה המכר, לרבות בנוגע לתנאי התשלום, הביטחונות שיש להפקיד ועוד. כונס הנכסים לא טיפל בסוגיות המס שהיו כרוכות בחתימה על חוזה המכר, לא הגיש דיווח לשלטונות המס, לא פעל להעברת הזכויות על שם הרוכשים, לא טיפל בהיטל השבחה מול הוועדה המקומית, לא טיפל בגביית התמורה ובחלוקתה ולא טיפל באישור הסכם המכר מול רשות מקרקעי ישראל. עולה, אם כן, כי נוכח המתווה לחלוקה בעין נחסכו מכונס הנכסים פעולות רבות שהיה עליו לבצע אילו היה ממשיך בהליך מימוש המקרקעין והיה חותם על הסכם מכר למכירתם.

9. על יסוד כל האמור לעיל ובהתחשב בהיקף העבודה הרב שהושקע על ידי כונס הנכסים כמפורט לעיל, בהתחשב בעובדה כי הפעולות שביצע כונס הנכסים קידמו את עניינם של הצדדים עד מאוד, אני רואה לפסוק לו שכר טרחה בסכום של 125,000 ₪ בתוספת מע"מ. מחצית סכום זה תשולם על ידי המשיבה מס' 1 והמחצית השנייה תשולם על ידי המשיבים 2 ו- 3 ביחד ולחוד.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשפ"ב, 14 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.