ביום 30.10.2017 הגישה המבקשת בקשה להתיר לה להפקיד את דמי השכירות בקופת בית המשפט, לאור סירובו של המשיב לקבלם.

בו ביום ניתנה החלטתי המורה על תגובה. המועדים לתגובה – חלפו, ותגובה מטעם המשיב – אין. על כן תינתן החלטה על יסוד האמור בבקשה.

רשמתי לפניי, כי המבקשת טוענת כי היא דיירת מוגנת, ועל כן – זכאית לשלם דמי שכירות ככזו. רשמתי לפניי גם את עמדת המשיב, כי על המבקשת לשלם דמי שכירות בתנאי שוק. עד להכרעה בין העמדות, מסרב המשיב לקבל את דמי השכירות.

בנסיבות אלה, אני מתיר למבקשת להפקיד את דמי השכירות – הן אלה שהצטברו עד כה והן אלה לעתיד לבוא – בקופת בית המשפט, וזאת על מנת שלא תישמע טענה כי כנגד המבקשת – גם אם תוכר כדיירת מוגנת – קמה עילת פינוי של העדר תשלום דמי שכירות.

כחלופה להפקדת דמי השכירות בקופת בית המשפט, וככל שהדבר מקל על המבקשת או על בא כוחה, תהיה המבקשת רשאית להפקיד את דמי השכירות – הן בגין העבר והן אלה השופטים – בידיו הנאמנות של בא כוחה, והודעתו של ב"כ המבקשת כי דמי השכירות הופקדו בידיו הנאמנות, ומנוהלים כנדרש מפיקדון המוחזק בנאמנות ע"י עו"ד (דוגמת ההודעה שצורפה לבקשה למתן החלטה) – תהיה מספקת לעניין זה.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ח, 10 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.