לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי מדובר במבנה בשכונת עין אללוזה סילוואן, וכי הוא ותושבי השכונה פעלו לקידום תכנית שתכשיר את המבנים בשכונה. הוגשה תכנית, אשר נבדקה על ידי אגף התכנון, והתקבלו הנחיות לקידום התכנית. ואולם, בשל מורכבות הליכי התכנון באזור הניסיון לקידום התכנית נכשל. לאחרונה, נטלה עירית ירושלים לידיה את מושכות התכנון ויחד עם המינהל הקהילתי פעלה לקידום תכנית אב לשכונת ראס אל עמוד. בהמשך, חזרה בה עירית ירושלים מהסכמתה לקדם את התכנית.

תושבי השכונה החלו בקידום תכנית, אף יוזמה זו נתקלה בקשיים ובהתנגדות המשיבה ועל כן הוגשה ביום 11.5.17 עתירה מינהלית כנגד עירית ירושלים, בה נדרשה העיריה לקדם את התכנון בשטח. ביום 15.3.18 התקיים דיון בעתירה וכיום ממתינים הצדדים להחלטת בית המשפט.

עוד נטען כי לגבי מבנים אחרים, נדחה מועד ביצועו של הצו ב-6 חודשים או עד להכרעה בעתירה המינהלית, ומשיקולים של אחידות בענישה יש להורות גם כאן.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בעבירת בנייה בשטח של 95 מ"ר שבוצעה בשנת 2012. השטח עליו הוקם המבנה מיועד לשטח ציבורי פתוח על-פי תכנית 2668 החלה במקום, וגם על-פי תכנית מתאר ירושלים 2000 מיועד השטח לפארק ציבורי. מכאן, שאין אפשרות קרובה להכשרת הנייה למגורים. גם יוזמות התושבים לקידום הליך תכנוני לא צלחו וקידומה של תכנית 0304089 נעצר, כך שאין אופק תכנוני להכשרת העבירה.

עוד טוענת המשיבה, כי הליך מינהלי אינה עילה לעיכוב ביצוע, וכך גם שיקולי אחידות בענישה אינם מצדיקים זאת, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה.

כך, לגבי מבנים נוספים בשכונת עין אללוזה, נדחה מועד ביצועו של הצו בעקבות העתירה המינהלית שהוגשה, אשר נמצאת בשלבים מתקדמים (ראו: תו"ב 62215-07-13; וכן תו"ב 195-05-03 בו במסגרת ערעור שהוגש על ההחלטה הסכימה המשיבה למתן ארכה עד ליום 10.1.21 (עפמ"ק 59104-02-20)

לפיכך, ומשיקולים של אחידות בענישה, יידחה מועד ביצועו של הצו עד ליום 10.1.21.

ניתנה היום, י' אלול תש"פ, 30 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.