1. לפניי בקשתו של הצד השלישי לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו בשל צו כינוס נכסים מתאריך 15.2.18 שניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (תיק פש"ר 4278-12-17) (להלן: "צו הכינוס"). הצד השלישי טוען כי משניתן צו הכינוס, ולאור סעיף 20א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 [להלן: "הפקודה"], לא ניתן לנקוט נגדו בהליכים משפטיים כלשהם שלא במסגרת תיק פשיטת הרגל.

2. בנסיבות בהן תובע 3 נמצא בהליכי פשיטת רגל, התובעת הסכימה למחיקת התביעה נגדו, והוא אכן נמחק כנתבע מכתב התביעה (ראו החלטה בפרוטוקול הדיון מיום 3.7.18).

3. נתבעות 1-2 (להלן: "הנתבעות") שולחות ההודעה לצד שלישי, מתנגדות לבקשה וטוענות כי על פי הוראות הדין, מדובר בתביעה בלתי קצובה לדמי נזק שאינה נובעת מחוזה או מהבטחה, ולכן היא אינה חוב בר-תביעה בהליך פשיטת הרגל ובהתאמה ניתן להמשיך בהליכים נגדו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת נתבעות, ולאחר שלצד השלישי ניתנה הזדמנות להשיב על תגובת הנתבעות אולם הוא ביכר שלא לעשות כן, הבקשה נדחית.

4. סעיף 20(א) לפקודת פשיטת רגל שכותרתו "צו כינוס נכסים" קובע: -

"20. (א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע" [הדגשות אינן במקור].

5. על פי סעיף 20 לפקודה, לאחר מתן צו כינוס נכסים, לנושה אין תרופה נגד החייב אלא במסגרת הליכי פשיטת רגל, ואין נושה אשר לו "חוב בר-תביעה" יכול לפתוח בהליכים משפטיים נגד החייב, אלא ברשות בית המשפט של פשיטת רגל. סעיף זה פורש בפסיקה גם כמעכב הליכים תלויים ועומדים נגד החייב, אלא אם כן ניתנה רשות להמשיך בהם (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 740 (2001) [להלן: "פרשת לוי"]).

6. האיסור לפתוח בתובענה או ההוראה לעכב את ההליכים נגד החייב חלים רק מקום שבו מדובר ב"חוב בר-תביעה". סעיף 71 (א) לפקודה מפרט מהם "חובות בני תביעה", וקובע כי אלו הם "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו." הגדרה זו רחבה ומטרתה להרחיב את תחומיו של "חוב בר התביעה" בפשיטת רגל (ראו שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 224 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: "לוין וגרוניס").

7. ואף על פי כן, סעיף 72(1) לפקודה מסייג את ההגדרה הרחבה לעיל וקובע כי "על אף האמור בסעיף 71 - ... תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;" [הדגשה אינה במקור]. וכך נפסק כי תביעת נזיקין לתשלום דמי נזק שאינם קצובים אינה "חוב בר תביעה", ואין מניעה להגיש תביעת נזיקין נגד פושט הרגל (לוי, בעמ' 742, ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח שמש, ז"ל (2007), בפסק דינו של כבוד השופט עדיאל בפסקה 106; לוין וגרוניס בעמ' 223).

8. בענייננו, מדובר בתביעת נזיקין שהגישה התובעת נגד הנתבעות לאחר שיצאה מהמעלית בקומת הכניסה של הבניין ונפלה כתוצאה מחול שהיה מפוזר שם ללא שלט או סימן אזהרה. כתב התביעה מייחס לנתבעות עוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והתובעת עותרת לפיצוי בגין נזקיה. רכיבי התביעה, על אף שבסופו של דבר אם וככל שהתביעה תתקבל תהיה להם משמעות כספית, בשלב זה מרביתם אינם קצובים. על מנת לשום אותם יש צורך, בין היתר, לקבוע את נכותה הרפואית של התובעת (באמצעות חוות דעת רפואיות), הקשר הסיבתי (ככל שקיים) לאירוע, השפעתה של הנכות על תפקודה של התובעת בהיבטים אישיים שונים, כמו גם לאמוד את הנזק הלא-ממוני שנגרם לה. כלומר, רכיבי ההערכה והאומדן אינם משניים או טפלים לתביעה, אלא זו מהותה. ההודעה לצד שלישי, הנגזרת מההליך שבין התובעת לבין הנתבעות, אף היא אינה בסכום קצוב, נקוב, ואינה "חוב בר תביעה". בהתאמה, אין לעכב את ההליכים נגד החייב בגינה.

9. הבקשה נדחית. ההליכים כנגד הצד השלישי יימשכו.

הצד השלישי יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים לאחר שיומצא לו כתב ההגנה המתוקן של הנתבעות.

המזכירות תמציא החלטי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהיעדר הצדדים.